בתשובה להאייל האלמוני, 10/01/12 17:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז הבנתי נכון, כל עוד הדתיים לא מתים מרעב - שיהיו מובטלים. שיפסיקו פשוט עם השטות הזו של הדת, ויהיה לכולנו יותר טוב? רק כשהילדים שלהם יבואו אליך ויגידו please sir, give me more, אתה מוכן לשקול לאפשר להם שוויון תעסוקתי במקצועות שדורשים עבודה בשבת? לך אל העפרונית עצל, קרא דבריה ותחכם. יש טיעונים טובים מאד למען תחבורה ציבורית בשבת. אבל אתה עושה להם שירות דוב. אני חושב שאקח את העצה של טווידלי, אתן לך את זכות המילה האחרונה, ואפרוש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הופך את היוצרות, העלת (תגובה 590132) שני טיעונים בעד איסור על תחבורה ציבורית ביום שבת: 1. אין לזה ביקוש. 2. בלעדי זה דתיים ירעבו ללחם. שני הטיעונים, אני מקווה, הופרכו באופן שמספק אפילו אותך. אז עכשיו במקום להעלות טיעון חדש למה צריך לאסור על תחבורה ציבורית, אתה בוחר לדרוש ממני להעלות טיעון למה לאפשר תחבורה ציבורית? לא צריך "טיעונים טובים מאד למען תחבורה ציבורית בשבת" ברירת המחדל היא שהכל מותר, טיעונים טובים צריך על מנת לאסור על משהו, כשתחשוב על אחד כזה תקרא לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאמרתי שאתן לך את זכות המילה האחרונה, אני רק רוצה לתקן עיוות (מכוון?) של דברי. מעולם לא טענתי שאין לזה ביקוש. ומעולם לא טענתי שבלעדי זה דתיים ירעבו ללחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לדעתך אסור שיהיו בתי עסק פתוחים בשבת (מכל סוג שהוא)? ואם חשקה נפשי לקפוץ לסרט? מה עם המפעילים של אולם הקולנוע (כרטיסן, מאבטח, מוכר?) האם אין כאן אפליה נוראית נגד המסכנים בעלי הילדים שירעבו וגו'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שהזכרתי, אין לי דעה בנושא. אבל, כמו התחבורה הציבורית, יש הגיון בכך שתוותר על הסרט שבו חשקה נפשך בשביל לאפשר לעובדי בית הקולנוע לשבות בשבת, ולא להיות נתונים תחת לחץ הבוס לעבוד. כמו שהזכרתי יש פחות הגיון שבעל הקולנוע לא יעבוד בעצמו אם כך הוא רוצה, אבל יש בהחלט הגיון לאסור עליו להעסיק עובדים. (דווקא ציפיתי ממך שלא להגרר לדמגוגיה של ילדים רעבים, אבל נו מילא. סבתא אמרה לי שאם לא תצפה יותר מדי, לעולם לא תתאכזב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. רוב עובדי הקולנוע הפוטנציאליים בארץ אינם שומרי שבת. ובגלל שיש כאן סכנת אפליה פוטנציאלית נגד חלק מהמפעילים הפוטנציאליים אתה רוצה למנוע ממני את עונג שבת הפרטי שלי? תודה רבה. 2. את הדמגוגיה של הילדים הרעבים אתה הכנסת. האלמוני כתב: ”כל זמן שאין רעב אמיתי, כזה שמאלץ אנשים לבחור בין דתם לבין חייהם, או אפילו כזה שמאלץ אנשים לבחור בין קורת גג ורמת חיים סבירה לבין דתם, אין לי בעיה אם הם יצטרכו להתפשר“. מסתבר שהוא אמנם מקווה לוויתורים מהצד השני, אבל זה בערך כמוך בסעיף (1). הוא לא מכריח אותך לשאת בעול המצוות. בתשובתך התייחסת בצורה דמגוגית רק לתחילת דבריו (תוך הכנסת הדגמה קורעת לב מאוליבר טוויסט). השתדלתי אכן לא להיגרר לזה ולכן רק הזכרתי אותה בקצרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מניין אתה יודע את זה זו שאלה טובה, אבל לו יהי כדבריך. אז עכשיו נעשה סקר בכל מקצוע כמה שומרים שבת וכמה לא? באופן כללי יש עובדים דתיים או מסורתיים בכל המקצועות החופשיים, כמו גם חילוניים שרוצים לשמור על דמותה של השבת, אז הגיוני שעד האביב הערבי הקרוב ננסה לאפשר להם להשתלב בחברה. 2. את אוליבר טוויסט הכנסתי בשביל להראות את האבסורד לטענתו כי "רק אם הדתיים ירעבו, אפשר לדבר על התחשבות", קצת מגוחך, רק אז? טוב, הייתי צריך להקשיב לסבתא. אתה מוזמן להמשיך עם דמגוגיות כרצונך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. נראה לי שאני אקשיב לסבתך ואפסיק להתדיין עם ילדים בני שלוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה דווקא סבתא לא אמרה. היתה לה סבלנות יוצאת דופן לילדים קטנים. לימים למדתי שלפעמים למבוגרים צריך הרבה יותר סבלנות. אח, סבתא, סבתא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |