בתשובה להיא, 29/02/12 15:22
מעלה נשכחות 591934
על סמך מה את מסיקה את 1?
מעלה נשכחות 591935
על פי מה נוצרים רשמים?
נסיון אמפירי.
מעלה נשכחות 591939
אני חשבתי שרשמים נוצרים כשאין נסיון אמפירי.
מעלה נשכחות 591966
נראה לי שיש כאן יותר מרושם פרטי של היא, יש כאן תפיסה של תפקיד מגדרי. על פי ההבניה החברתית המקובלת, גברים אמורים להתעניין במתח העלילתי, ונשים - בתיאורי הנוף וההתפתחות הרגשית של הדמויות. בתור שכזו (לכאורה, לכאורה), ההנאה הגברית פגיעה יותר נוכח חשיפת פרטים עלילתיים בתזמון שגוי.
מעלה נשכחות 591944
אז מה שהתכוונת לומר הוא שבין טהרני הספוילרים שגם אומרים לך משהו בעניין יש רוב גברי.

(וכעת תרמתי לנסיון האמפירי שרוב הפוצים הם גברים).
מעלה נשכחות 591953
אינטואיטיבית, אני חושב שהיא צודקת.
לדעתי הדבר לא נובע מפוציות יתר של הגברים, אלא מהעדפות שונות (ככלל, אל תביא לי דוגמאות סותרות)לגבי סוגי סרטים.

זהירות ספוילר

אין דין ספוילר שמשפט הסיום של ''חמים וטעים'' הוא ''איש אינו מושלם'', לספוילר ''סוכן הבית עשה זאת''.
מעלה נשכחות 591954
או בקיצור - בין אם בקריאה ובין אם בסרטים, גברים נוטים יותר למותחנים מכל הסוגים, כולל מד"ב, שבהם הספוילר באמת הורס את התענוג ובאופן בסיסי נוגד את מטרת קריאת הספר/צפיה בסרט, לעומת נשים המעדיפות רומנים/סרטים רומנטיים, דרמות וקומדיות, שבהם לעיתים קרובות, הדרך, ה"איך", חשוב יותר מן ה"מה-מי-מו" - "מה היה בסוף", "מי הרוצח/איך גילו אותו" וכיו"ב.
מעלה נשכחות 591955
נכון.
גבר הוא מכונה הרבה יותר פשוטה (שלא לומר פשטנית) מאשה.
מעלה נשכחות 591958
זה נובע מהבדלי המנטליות בין המינים. בעוד שאישה מסוגלת לבצע עשרה טאסקים במקביל ברגע נתון, הגבר בקושי מסוגל ללכת וללעוס מסטיק בו זמנית.
מעלה נשכחות 592029
הסופרת גרטרוד שטיין (היתה תלמידה של וויליאם ג'יימס, מאבות הפסיכולוגיה) ערכה נסיונות ב''כתיבה אוטומטית''. היא הניחה שאפשר לקרא ולכתוב סיפור באותו זמן.
מעלה נשכחות 592042
כל עוד לא מנסים לקרוא ולנהוג באותו זמן, זה בסדר.
מעלה נשכחות 591957
אולי זה לא רק מה שקוראים, אלא גם דרך הקריאה.

כמו ערן, גם אני קראתי המלצה בעיתון על ''סרט אילם'' של מל ברוקס (כמה וכמה שנים לפני כן). לא רק שהיה כתוב שם על הופעתו של מ''מ, אלא גם על השינוי האסטתי בסרט בעקבותיו. מבחינתי זה לא שינה כהוא זה בחוויית הצפיה. בעצם, זה נתן לי תחושה יותר טקסית לגבי הסצנה, משום ש''זו הסצנה שנוהגים לדבר עליה''.
מעלה נשכחות 591979
ויתרה מזו: אצלי, באופן קיצוני, שום פרט מקדים בנוגע לסרט/ספר/תערוכה וכיו"ב, כולל "מי הרוצח" - אינו מקלקל לי את החוויה, בלקסיקון שלי אין בכלל דבר כזה, "ספויילר". רק בימים האחרונים, עם קריאת הדיון הזה, עולה בדעתי לראשונה שאולי יש משהו בלתי טבעי או בלתי מובן בכך שמעולם לא אמרתי לאף אחד מבני ביתי הרבים, "עכשיו הרסת לי את הסוף".
מעלה נשכחות 591959
ראוי להזכיר שדווקא הסיפור הרומנטי הגדול מכולם - ג'יין אייר, בנוי לתלפיות ואינו מגלה או מזכיר פרטים עתידיים בשלב כלשהו של הסיפור וזוהי אחת ממעלותיו.
מעלה נשכחות 591960
איך אתה מסביר אם כך את הפופולריות של remakes (עיבודים מחודשים)? ל"ג'יין אייר" יצאה לא מזמן גרסא קולנועית חדשה ומצליחה. כך קרה גם לעשרות יצירות מוכרות של שייקספיר / ג'יין אוסטן / תומס הארדי ועוד רבים - הם הוסרטו הרבה יותר מפעם אחת, ולעתים גם 5-10 פעמים, ובכל פעם הקהל נהר מחדש (ואני מנחשת שרוב הצופים הכירו לפחות עיבוד אחד נוסף קודם לכן).
או שצופים בזה כמו הפולניה שרוצה להיות בטוחה שהם מתחתנים בסוף? (זו בדיחה על סרט כחול ולא ספוילר לג'יין אייר).
מעלה נשכחות 591961
ישנן חוויות שונות של קריאה וצפייה. בפעם הראשונה הקורא או הצופה רוצה להכיר את הסיפור כפי שהוא מתפתח שלב שלב בלי שיהרסו לו את המתח וההפתעות. אם אהב את הסיפור הוא יחזור אליו שוב, הפעם מתוך הכרת העלילה רק כדי להתענג אליה שוב.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים