חוסר ידיעה כדרך להעברת מסרים 591985
אם נתעלם מהריסת הרגשת המתח והציפייה שביצירות אומנות בידיעת ספוילרים, עדין יש הרבה יצירות שמתבססות על חוסר הידיעה של הצופה/קורא כדי לגרום לו לציפיות מסוימות ואז לנפץ לו אותן בפנים או לגרום לו להתייחס לדמות או למצב כלשהו על פי הדעות הקדומות שלו ולהראות לו שלפעמים זה אחרת.
כלומר יש לחוסר ידיעת הסוף, ערך חינוכי ואמצעי להעברת מסר בצורה חזקה יותר.

אני יכול להסכים שיצירה תיהיה יצירה חזקה או טובה יותר אם יהיה ניתן לראות/לקרוא ולאהוב אותה גם כשיודעים את הסוף, אבל לפעמים האהבה הזאת יכולה לגבור בעקבות ההתרשמות הראשונה והבנת חוסר הידיעה הראשוני והצורה שבה הוא נוצר.
חוסר ידיעה כדרך להעברת מסרים 591990
מכירים את הבדיחה עם הירצו יאכלו לא ירצו לא יאכלו?
חוסר ידיעה כדרך להעברת מסרים 591992
זו היתה בדיחה של דן בן-אמוץ.
חוסר ידיעה כדרך להעברת מסרים 591993
אבל המתכון של איך להרוס אותה הוא של קישון.
חוסר ידיעה כדרך להעברת מסרים 591994
אתה בטוח? למיטב זכרוני המתכון להרס היה ב"שלושה בסירה אחת", עם בן אמוץ.
חוסר ידיעה כדרך להעברת מסרים 591995
טוב, אם שניים אומרים לי שאני שיכור, אז אני הולך לישון.
חוסר ידיעה כדרך להעברת מסרים 591996
מתכונים, לא?
חוסר ידיעה כדרך להעברת מסרים 591997
כן, בהחלט.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים