בתשובה לאסתי, 04/03/02 22:09
אם אשכחך 59444
לאסתי, או לכל אחד שעדיין לא קרא, אני ממליץ בחום על סיפרו של חתן פרס ישראל, אמיל חביבי "האופסימיסט". אני לא מתכוון לשלוח אותכם לספר הזה כדי שתפתחו הזדהות או הבנה לערבים, או לגרום למורך לחלחל לליבותיכם. זהו ספר המראה את כיצד חשבו ומן הסתם חושבים ערביי ישראל על ההיסטוריה המשותפת להם ולציונות המודרנית.

במסגרת העימות בינך לבין דינה (שאני מאד נירגש לקרוא מחדש את תגובותיך) על השימוש במילים ומושגים, "שואה" מול "נכבה", קריאה בספר יכולה לתת מימד של עומק והבנה שכה חסרה לישראלים על הצורה בה תפסו ותופסים הערבים את מה שארע בישראל ב 1948 ואחריה (כמובן תוך ידיעה שזהו רומן).

את הפרק השני חביבי פותח בציטוט מתוך שיר של סאלם ג'ובראן (מישהו יודע פרטים עליו?) המדגים, במין סימטריה יהודית, את עומק המחויבות שלהם למולדתם שאבדה (בצדק או שלא בצדק, זה לא העניין כרגע)

כאהוב האם
את ילדה אשר-בו מום
אוהבך מולדתי
אם אשכחך 59805
''אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
...
בגוף כואב
בלב רעב
כאן הוא ביתי''
אם אשכחך 59830
נו, אם הסכסוך הלאומי מגיע לדו-קרב משוררים (ימים יפים הגיעו), אז אני מקווה שמול סאלם ג'ובראן יש לנו משהו יותר מרשים להציע מאהוד מנור.
יש- יהודה הלוי 59831
לבי במזרח ואנכי בסוף מערב
איך אטעמה את אשר אוכל ואיך יערב
איכה אשלם נדרי ואסרי בעוד
ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב
יקל בעיני עזוב כל טוב ספרד כמו
יקר בעיני ראות עפרות דביר נחרב

[אחרי שהערבים יתגעגעו לארץ כמה אלפי שנים, ויכתבו שירים כאלה, שיבואו ונדבר.]
יש- יהודה הלוי 62064
עשר אצבעות לי יש
כל דבר יודעות הן,
לצייר ולקשקש,
הך התוף מכות הן.

אוי ואבוי לילד רע,
אצבע נו נו נו עושה.
ברוגז ברוגז אצבעות
זרת מתפיסות הן.
אם אשכחך 62051
לא השתתפתי במאבק משוררים. רק הזכיר לי את השיר הזה. הם די דומים, בעקרון, לא?

חוץ מזה, יש יופי בפשטות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים