בתשובה לברקת, 16/05/12 11:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאמור, מקובל עלי שזה מפריע להם. השאלה היא מה הם עושים עם זה. זה בדיוק סוג של אנשים שאותו ועדות הקבלה מנסות לסנן (והתושבים מנסים לפלוט בדיעבד אם ועדות קבלה לא הצליחו לסנן). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה צודק. אבל זה בדיוק מה שעשו השכנים שלהם: הפוקוס עבר אליהם והשכנים מחרחרי המריבה נשארו מחוץ לסיפור, למרות שלפי הקריטריון שלך אותם היה צריך לסנן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחרחרי מריבה? מעשה בודד1 כזה נראה לך כמו חרחור מריבה? שרשרת הדגלים שתלויים להם מול הפנים על הקיר של השכנים (ר' תמונה) אינה חרחור מריבה? לא רצוי להניח מראש כוונות טובות? אם על דבר קטן כזה הם מתפוצצים עוד לפני שהם בכלל עוברים לגור שם, אני לא הייתי רוצה להיות שכן שלהם. 1 אם היו מעשים אחרים היינו כבר שומעים עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. אני מנסה לחשוב, מה אם זו היתה הכביסה הרטובה של השכנים, לו זה היה חוזר על עצמו זה ודאי היה מקור לסכסוך שכנים. והגישה שלך, שוב, צודקת אך קצת מיתממת. הם לא סתם הביאו משאית יום אחד והובילו רהיטים ונכנסו לגור. הם היו צריכים בג''צ כדי לגור שם, מה שאומר שהיה תהליך ארוך עם כמה וכמה אינטראקציות מול תושבי המקום ולא מעט אמוציות שנבנות בזמן הזה, משני הצדדים. לכן ''רצוי להניח מראש כוונות טובות'' זה נחמד מאוד כמוטו לחיים, אבל בשלב שבו זה קרה, כבר קשה לדרוש מהצדדים להתעלות על עצמם בצורה כזו. אם כי אני מסכימה שהריצה שלהם לתקשורת במקום לבית המשפט או לרשות אחרת היתה בעוכריהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |