בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/07/12 18:35
עוד לעניין זה 599375
הם לא על הסקאלה בכלל, ולא רוצים להיות בה.

חוץ מזה - להבדיל מנטורי קרתא, השמאל לא נפגש עם עראפאת מתוך רצון (מודע) להשמיד את מדינת ישראל, אלא מתוך אמונתו שזה יסייע למדינת ישראל. עד כמה שקשה לך להאמין וכמה שלא נשפוט את האמונה הזו כעת.
עוד לעניין זה 599401
נראה לי שהחמצת את הנקודה. שוקי שמאל הגדיר את הנרצח דאהן כאיש שמאל. אני, לעומת זה, כשאני מנסה לאפיין את הדמות הזאת שהפכה מציוני לחרדי אנטי ציוני, הוא נראה לי בול מתאים לאנשים האלה, ואני חושב שכפי שיהיה זה מגוחך לקרוא להם ''שמאלנים'', כך גם להגדיר את דאהן כשמאלני הוא מעשה מגוחך.
עוד לעניין זה 599404
למה אתה קורא לו דאהן? לפי ויקיפדיה שמו ההולנדי היה Jacob Israël de Haan.
עוד לעניין זה 599703
נדמה לי שבנקודה זו דב אנשלוביץ צודק. מובן שזה אנכרוניזם מובהק לנסות למפות את דה-האן על מפת הימין-שמאל של ימינו (שהיא עצמה בתהליך התמוססות כבר זמן רב). ועל אף זאת נדמה לי שיש בפרשת דה-האן כמה נקודות שיש בהן עניין גם בזמננו אנו.

א. אכן, המקבילה הטובה ביותר לדה-האן הם אנשי העדה החרדית האנטי-ציוניים הקיצונים. אם מתעקשים לעסוק בקטגוריות, אז צריך למקם אותם יחד עם השמאל הקיצוני בקצה האנטי-ציוני של הסקאלה הציונית, באנטיפוד של הימין הקיצוני האולטרה-ציוני. מצד שני שני הקצוות כאחד ''שונאים'' ובזים לרוב המרכזי הציוני.
ב. הנקודה המעניינת בכל הפרשה הזו, מעין פרשת רצח ארלוזורוב של הציבור החרדי, היא שלא לגמרי ברור מדוע נרצח דה-האן. אאז''ן, הסיבה הרשמית קשורה לכך שהתפרסם כי הוא עומד להשתתף במשלחת שתצא ללונדון כדי לשכנע את משרד המושבות הבריטי (שהשתחרר באותה תקופה מצ'רצ'יל ה''פרו-ציוני'') לא להכיר בתנועה הציונית כגורם מרכזי ומייצג של הקהילה היהודית בא''י ואולי אף לבטל את הצהרת בלפור וכל מיני כאלו. אני מנחש כי המדובר ב''סופה'' בכוס התה של הפרובינציה של יהודי א''י (פרובינציה הן כקהילה קטנה ורחוקה של הפזורה החיהודית הגדולה והן כנחלה נידחת של האימפריה הבריטית המתפרקת). עוד, אני משער שספק אם מישהו במשרד המושבות ידע על המשלחת הצפוייה (המשרד היה עסוק באותם ימים בצרות של אירלנד ובודאי היה מורגל במשלחות של תמהונים שהתיימרו לייצג אינטרסים של כל מיני ילידים אקזוטיים). בכל אופן הסיפור התפרסם בעיתוני התקופה ואחד מראשי אצ''ל לימים שבאותם ימים השתייך להגנה (באותה תקופה מעין משמר אזרחי של היישוב הציוני בא''י) החליט כנראה לחסל אותו. ומישהו אכן חיסל אותו בביה''כ של בית החולים ''שערי צדק''. אני לומד מכך שטרוריסט הוא טרוריסט ולא חשוב תחת דגל של איזה מפלגה הוא חוסה. בימים אלו ברור כבר כי הציונות היא מעין נסחת כיסוי ריקה מתוכן עצמי, המחפה ו''מאחדת'' ציבורים רבים שאין ביניהם הרבה מן המשותף, כאשר התוכן האידיאולוגי העצמי שלה התפוגג או שמעולם לא התקיים (משהו כמו הסוציאליזם בבריה''מ).
ב. הנקודה המעניינת השנייה, היא שםפרשת דה-האן היתה מדי פעם מועלית ומוטחת כנגד הממסד הציוני-מפא''יניקי, דוקא ע''י אנשי ''אגודת ישראל'' בזרם המרכזי של החרדים ולאו דוקא הקיצונים אנשי נטורי-קרתא ו''תולדות אהרון''. אם לצטט את הויקיפדיה - ''בחלק מן החוגים החרדים הפך דה האן לקדוש מעונה, כחרדי שנפל בידי חילונים על משמרת שמירת קודשי ישראל''. אני למשל זוכר דברים מפיהם של העיתונאי החרדי אייכלר וחה''כ פורוש הצעיר. הצעירים בינינו בודאי אינם יודעים על מה אני שח. כמובן שמאז הברית ההיסטורית בין בגין לחרדים, השדרה המרכזית של החרדים הגרה לתוך המחנה הציוני ודוקא לצידו הימני. לכן לצעירים ההקשר החרדי האנטי-ציוני קצת מוזר.
ג. מן הצד השני יש עוד אנלוגיה מעניינת. אנשי תנועת העבודה, מנהיגי ה''יישוב'' וה''הגנה'', במקום לנקות ולטהר את מחנם העדיפו להפיץ סיפורי קונספירציה (לפיהם דה האן נרצח ע''י ערבים. דה האן היה הומוסקסואל שקיים קשרים מיניים עם צעירים ערביים וניסו לטעון שהרצח קשור לכך). מסיבה זו עד היום פרשת הרצח אינה בבחינת ודאי. לראשי אגודת ישראל נוח להציג את מי שהיה מעין ''שר החוץ'' שלהם כקורבן של הסמול הציוני הרצחני ולא כהומוסקסואל בסתר שנרצח ע''י מאהב מזדמן. ושוב, לא חשוב באיזה דגל אתה מתכסה, פוליטיקאים מעדיפים תמיד להטיל את הרפש לחצר של השכנים במקום לבדוק מדוע יש סרחון בבית.
עוד לעניין זה 599722
אני התאמצתי להראות שדאהן אינו איש שמאל דווקא, וכנראה שכנעתי אותך בכך, כי כשאתה אומר: "צריך למקם אותם יחד עם השמאל הקיצוני בקצה האנטי-ציוני של הסקאלה הציונית" אתה אומר משפט שאני מסכים לו, אך בפרוש לא נובע מכך שגם "הם" בשמאל.

אבל, אני חושב, שבנוסף לכך צריך להבהיר עוד נקודה, שאיך שהוא דלגתי עליה. גם אם אותו דאהן היה איש שמאל, יותר שמאל מהשמאל שרצח אותו, כפי המודל שניסית לבנות בתגובה קודמת, זה ממש לא רלוונטי. קבוצה שמאלית השתמשה בכלי הרצח הפוליטי כדי לקדם את משנתה הפוליטית נקודה. אין זה חשוב לדיון שלנו אם הנרצחים היו יותר או פחות שמאלנים מהם.
אני רוצה להתמקד שוב בעניין, גם אם אולי חלק מהדברים כבר אמרתי אותם קודם. בשנים האחרונות היה רצח רבין והיה רצח גרינצוייג והיה רצח הערבים ע"י עמי פופר. בתקופה הזאת לא היה אף רצח פוליטי שביצע השמאל. כל אחד מהמקרים האלה היה שונה לחלוטין מחבריו. היו כאן מניעים לא בדיוק דומים ודמויות של רוצח שונות לחלוטין באופיין. כל הרציחות האלה בוצעו על ידי אנשי ימין. כמי ששייך למחנה הימין ברור שאיני גאה באירועים האלה. אבל בכל זאת, אני מתנגד לתיאוריות דומות לאלה שאתה מביא כאילו אפשר ללמוד משהו משלושה או מעט יותר מקרים (אולי איני זוכר מקרים ספורים נוספים). על פחות מחצי תריסר מקרים אי אפשר לבנות סטטיסטיקה, ואסור להסיק מסקנות כלליות.
לכן הזכרתי את מקרה דאהן ומקרה עמוס קינן. גם זה קרה. לא מדובר באיזו מגמה, אלא בקבוצות ובמיוחד ביחידים חריגים.
עוד לעניין זה 599723
קראתי את תגובתי שוב, וכשעברתי על המשפט האחרון עלה בדעתי עוד משהו.
בעצם, מכל המקרים שהוזכרו כאן, רק במקרה דאהן ברור שהרצע בוצע בהוראת המנהיגות, וזה הופך דווקא את המקרה הזה למקרה מיוחד שמייחד אותו מיתר המקרים.
ונזכרתי עכשיו בעוד משהו. הזכרת בתגובתך הקודמת את רצח ארלוזורוב. האם אתה מאמין היום שאלוזורוב נרצח ע"י איזו מחתרת יהודית ולא ע"י רוצחים ערביים ? מכל מה שאני שמעתי (כולל הכרות אישית מסויימת [לא ממש הדוקה] בין אבי ואחד האנשים שנחשד כרוצח), אין לי כמעט כל ספק שהאפשרות השנייה היא האמת.
עוד לעניין זה 599725
לתגובה הקודמת שלך: היו לא מעט יהודים שרצחו ערבים על רקע לאומני (וערבים אזרחי ישראל שרצחו יהודים על רקע דומה). לטעמי, זו קטגוריה שונה מהרציחות הפוליטיות של אברושמי ועמיר. אני חושב שכבר כתבתי פעם: מיעוט מעשי האלימות על רקע פוליטי בישראל הוא מפתיע, בהתחשב בסכסוכים העמוקים שמפלגים את החברה הישראלית.
עוד לעניין זה 604065
אני משער "כי אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט לא היו רוצחי חיים ארלוזורוב". כמוכן איני יודע "מי היו הרוצחים, ואם היה זה רצח פוליטי". אני סבור "כי האפשרות שדרוויש ומג'יד הם הרוצחים היא אחת האפשרויות המהותיות, אך אי אפשר לקבוע בוודאות כי הם הרוצחים".

גם הייחוד שמצאת ברצח דה-האן מפוקפק בעליל: "סבורים שאברהם תהומי (זילברג), איש "ההגנה" ולימים ממקימי האצ"ל, יזם את הפעולה. הוא פנה לממונה עליו, זכריה אוריאלי, והלה אישר לו את הפעולה לאחר התייעצות עם בכירים ממנו – יש אומרים עם יוסף הכט [], ויש אומרים עם יצחק בן צבי []. גם בערוב ימיו, עשרות שנים אחרי הרצח, סירב תהומי להודות בפה מלא שביצע את מעשה הרצח, אם כי בראיון לשלמה נקדימון ב-‏1983 הודה [] בכך שבוצע בידי "ההגנה". אחרים סבורים שאת הרצח ביצע תא מחתרתי בשם 'המפעל', בעל מאפיינים המזכירים את מחתרת 'הקיבוץ'. תא זה, שהורתו ב'חבורת אודסה', התגבש בשנים 1923–1924, ומנה 13 חברים מקרב קבוצת השרון, []. מפקד התא היה אליהו בן חורין (בינדר) והוא שהוציא את פקודת החיסול". זה "מנהיגות" זה?

על השאלה המרכזית שלך נדמה לי שכבר עניתי. תנועת השמאל הפוליטי בישראל אל השוליים הפוליטיים הבלתי רלאבנטיים, סביר בהחלט שתביא להופעת ראדיקלים קיצוניים שיאמינו שאלימות רצחנית היא הכלי האפקטיבי היחיד העומד לרשותם. עד אז, סבורני שאם אין לאנשי ימין מה לומר בעניין זה, לבד מהסתייגויות מסוייגות מעצמן, מוטב אולי שלא יאמרו דבר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים