 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מתעלם. אכן יש בכך יתרון כלשהוא, אבל אפשר להעריץ את מסי ולשחק כדורגל בשכונה גם בלי כל הקשקשת סביב הכדורגלנים המקומיים. (אני מניח, לא ניסיתי בעצמי). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שהנושא ראוי להתייחסות קצת יותר רצינית, אבל הריח הכללי שנודף מהאתר בזמן האחרון לא עושה לי חשק להשאר כאן הרבה זמן. בקצרה: בניון ואבי נמני משכו למגרש הכדורגל הרבה יותר ילדים ישראליים משעשה מסי. צ'או. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי אלא להסכים, שאם אמנם המטרה (או התוצאה, בלי קשר לכוונה) של ההשקעה בכדורגל הישראלי היא התרומה הסוציאלית-ספורטיבית (לא מכיר מינוח טוב לזה) לעיסוק הנוער בספורט והיא אכן מניבה פירות ראויים, זו מטרה ראויה בהחלט בלי קשר לתוצאות וההישגים של קבוצות מקצועיות ונבחרות באשר הן. מראש לא חשבתי שדווקא זה הכיוון או המטרה של ההשקעה הנ''ל, וגם אין לי מושג איך למדוד את התופעה הזאת או להעריך אותה. לכן בלי נתונים קצת קשה להתייחס בצורה יותר רצינית. צר לי שאנחנו מזיקים לאפך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |