בתשובה לירון, 03/09/12 21:23
יש > אין 601857
אני מסכים עם רוב דבריך אבל לא ברור לי מדוע הזהב נתפס בעינך כאנכרוניזם, אם חזרה לסטנדרט הזהב תכפה על הממשלה ריסון תקציבי ותאפשר לנו לשמור על ערך כספנו הרי זה משובח. אני לא רואה כאן את החסרונות מלבד אי הנעימות למדפיסי הכספים.
אני אגב לא סבור שהפד או בנק ישראל צריכים לעבור לסטנדרט זהב, מה שצריך לעשות זה לבטל את חוקי ההילך החוקי והאיסור על החזקת זהב ולאפשר לנו לכרות עסקאות בכל הילך שנרצה. אני מעריך שבתנאים כאלו יתפתח משהו דמוי סטנדרט הזהב אבל לא אכעס אם יצוץ לו משהו אחר.
יש > אין 602678
(נראה לי שזו הנקודה המהותית בדיון. תקן הזהב הוא אמצעי טכני כדי להשיג מטרה מוניטרית)

חוקי ההילך והאיסור על זהב נולדו בארצות הברית בשנת 1934 כחלק מניסיון להתמודד עם המגבלות שהטיל תקן הזהב: יותר מדי אנשים קנו חזרה זהב והיה פחות מדי כסף מזומן בשוק. החוק הזה היה ניסיון להחזיר חזרה את אותו הכסף לשוק. נדמה לי שהמגבלה הוסרה זמן קצר לאחר ביטול תקן הזהב. אבל גם אם לא: בראש הדיון הוזכר ביטקוין. האם אתה משתמש בביטקוין? האם הוא עונה לתנאים שהגדרת בסעיף האמור?
יש > אין 602743
הצרה שפקדה את ארה"ב ב34 נבעה מכך שהממשלה הדפיסה שטרות שלא היה להם כיסוי. תקן הזהב בהחלט מגביל התנהגות כזאת, דבר הנתפס בעיני כיתרון ולא כפגם. דבר דומה קרה בתחילת שנות השבעים (רק שאז סטנדרט הזהב היה רק מול ממשלות ומשקיעים חיצוניים ולא מול אזרחי ארה"ב). למרבה הצער ההתמודדות של ממשלת ארה"ב עם הבעיה הייתה ביטול סטנדרט הזהב (אפקטיבית, מול אזרחי ארה"ב) בתחילה ולבסוף גם באופן מוחלט בתקופת ניקסון ולא חזרה לריסון תקציבי. את התבשיל הזה אנחנו אוכלים היום.

אני לא משתמש בביטקויין. אני מסכים שיש בביטקויין היבט אחד מוצלח של "ריסון תקציבי" אבל אני לא סבור שיש לו סיכוי ממשי לזכות להצלחה משום שבניגוד לכסף מגובה בסחורה, אין לו ערך שימושי כלל ומלבד כמה "משוגעים לדבר", איש לא יסכים לקבל תשלום בדבר מעין זה, אלא אם כן הדבר נכפה עליו.
יש > אין 602760
ניתוח לא נכון- מקובל על ליברטיאנים ונציגיהם בישראל-רדלר ודומיו. הצרה שפקדה את ארה"ב במהלך שנות ה-‏30 לא היתה שהממשלה הדפיסה שטרות שלא היה להם כיסוי, אלא שלא הדפיסה מספיק שטרות. היא עשתה את זה רק לקראת מלחמת העולם השניה ואז יצאה מהמשבר. במצב האבטלה שהיה ואי ניצול חמור של אמצעי ייצור, לא קיימת שום סכנת אינפלציה. יש מילכוד הנזילות liquidity trap.http://www.counterpunch.org/2012/07/05/the-great-liq...
יש > אין 602863
בהתחשב בכך שרק החוק האמור הסמיך את ממשלת ארה"ב להספיס "שטרות ללא כיסוי" (ליתר דיוק: בכיסוי של 60% או 40%, לא זוכר בדיוק), הרי שלא יכול להיות שזהו מקור הצרה של ארה"ב בשנת 1934.

אבל למה לשים את כל הביצים בסל של הזהב? אתה בטוח שהוא ישמור על ערכו? אם אתה נותן לסחורה אחת אפשרות לקבוע את כל ערך השוק, אתה יוצר אפשרויות רבות לניצול. האם ערכו של הזהב יישאר יציב? האם באמת מובטח לך שהבנק שמנפיק את השטר לא יפשוט את הרגל? אתה, כזכור, רוצה לעבור למערכת בנאות פרטית ללא מעורבות המדינה (כמו המצב שהיה לפני התגבשות המערכות הבנקאיות המרכזיות שהחלה את "תקן הזהב"). יהיו שטרות של בנק דנקנר, בנק תשובה, בנק ספרא, ועוד. אתה באמת בטוח שאף אחד מהם לא יפשוט את הרגל וייקח איתו את כספם של החוסכים? או שאולי אתה בעצם מסתמך בפועל על המוסכמה שלזהב יש ערך? ואם מדובר על מוסכמה, עדיף להשתמש בביטקוין שאולי חשוף פחות לספקולציות.

דרך אגב, בXKCD האחרון יש כמה דברים שקשורים לעניינינו (אין לי קישור ישיר).
יש > אין 602882
המונחים שלך לא ברורים

למה אתה מתכוון בניצול וספקולציה ולמה אתה חושב שזהב יושפע יותר מכסף מדינה?

ומה זה המערכות הבנקאיות המרכזיות? האם אתה מתכוון לבנקים מרכזיים בבעלות המדינה?
יש > אין 602888
מר חובה רוצה בנקים עצמאיים שינפיקו שטרות משלהם. או לחלופין: מסחר ישיר במטבעות זהב ו/או גושי זהב.

אז כן, אם אתה משלם בשטרות חוב של מר ספרא, לא חייבים לתקוף ישירות את הזהב, אפשר לתקוף את מר ספרא.
יש > אין 602935
מה הכוונה בלתקוף ?
יש > אין 602945
מר ספרא ינסה להרווח כסף ולכן יכול לפשוט את הרגל כמו כל אחד אחר.

כבר ראינו (תגובה 602673) שגם המערכת הזו מבוססת בפועל על אמון ועל קשר בין מוסדות פיננסיים שונים, כלומר: על המוניטין,

חוץ מזה, מה יש לך לעשות עם הזהב? חוץ מתכשיטים (וכמה שימושים תעשייתיים), למה בדיוק הוא טוב? מה יקרה אם פתאום, בעקבות שינוי תרבותי, נפסיק לענוד תכשיטי זהב? (ר' דיון 3224 בעניין היהלומים כעדות לכך שזה לא לגמרי תלוש מהמציאות. מוזכרת שם דוגמת הפרוות. בדיון אחר בנושא שאני לא זוכר כרגע מוזכר איך הפנינים קיבלו את ערכן בעקבות מסע שיווק מכוון).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים