בתשובה לצפריר כהן, 28/10/12 21:32
כולנו מפספסים עוד משהו 605480
האם כשמאיר שלו כותב ספר, הוא כותב "ספר" או "ספר אלקטרוני", או גם וגם, או סופרפוזיציה בין השניים שקורסת כשהקורא הנכבד מחליט כיצד לצרוך אותו?‏1

האם בחזון התוכן החופשי שלך אתה רואה את מאירק'ה‏3 ממלצר באפרופו בכדי לפרנס את משפחתו, מאחר שככותב תוכן הוא אינו יכול להרוויח ולו אגורה?‏2

1 שאלה רצינית.
2 שאלה קצת פחות רצינית, אבל בעצם אולי כן.
3 אני מקווה שבניגוד לפתיל אחר שנכתב לאחרונה, לא תענה לגופו הפרטי של המלצר העתידי שלנו, אלא למה שהוא מייצג. למותר לציין שגם אני לא מעלה שום טיעון אינדיבידואלי מול הסופר הנ"ל, החביב עלי עד מאוד.
כולנו מפספסים עוד משהו 605487
א. האם מדובר בדיוק על אותו הספר? סיימתי לקרוא אתמול ספר שבו היו איורים בגוף הספר, אולם הקמצנים מההוצאה לאור ריכזו את כל הצילומים במקום אחד במרכז הספר. לא יכלו לשלב אותם בגוף הספר כמו האיורים? לא יכלו לשים קישורים מתוכן העניינים לפרקים? ממושגים לא ברורים לרשימת ההסברים?

למיטב זיכרוני נועה התייחסה באחת התגובות לכך שעריכה של ספר אלקטרוני יכולה להיות גם יותר יקרה מכיוון שרוצים להוסיף אליו כל מיני ציעצועים.

ב. אני יוצא מהגישה ההפוכה: יש בעיה ויש לה כל מיני פתרונות. אחד הפתרונות הוא שמאיר שלו ימלצר באפרופו. או באופן כללי, שהספרות תהיה תחביב. אל תשכח שזה, מהרבה בחינות, המצב היום (או ליתר דיוק: אתמול – לפני פרוץ האינטרנט): לא הרבה סופרים מצליחים להתפרנס מספרות. לפחות לא בארץ. מאיר שלו הוא מבין המיעוט הקטן שמצליח.

ג. האבחנה הבסיסית של תוכן חופשי היא שמטרתנו בזכויות היוצרים היא לעודד את היצירה. אם המודל הנוכחי של זכויות היוצרים מטיל מגבלות מעיקות על היצירה (על הפצת היצירה ועל שימוש ביצירות של מישהו אחר כחלק מיצירה שלך), יש כאן פגיעה ביצירה. ועכשיו צריכים לשול עד כמה מרוויחים מהפגיעה הזו.

אם זכויות היוצרים וההפצה המלאות נשארות אצל הפצה, איך היא יכולה להרוויח מזה כסף מבלי לשלול את זכויותיך בקורא? הפיתוי נראה לי גדול מדי.

ד. העידוד הפרטי שלי הוא ליוצרים שהחליטו שהתוכן שלהם יהיה זמין ליוצרים אחרים (והצהירו על כך ברישיונות מקבוצת Creative Commons. עדיף CC-By-SA), והרוויחו בכך את האפשרות להשתמש ביצירות של אחרים. אם מאיר שלו או כל יוצר אחר לא בוחר בכך, זו זכותו המלאה. יש אולי הסתברות קצת פחות גבוהה שהוא יקבל את כספי.
כולנו מפספסים עוד משהו 605488
כתבת הרבה, ובסעיפים, אבל לא הבנתי בדיוק אם ענית על השאלות שלי. ולכן מרוב טענות/שאלות רטוריות "נגדיות"(?) שאתה מעלה, לא ברור לי בכלל מאיפה להתחיל להגיב.

לכן אגיב רק לענין אחד שבו ברור לי היטב מה עמדתי:
ב. כקורא ספרים, ונתמקד בעבריים לעת עתה, תוצרתם של המיעוט הקטן שמצליח לשיטתך, ואשר הינם סופרים כמקצוע, יקרה לי עד מאוד‏1. אני רואה אותה כאחד מעמודי התווך של התרבות העברית, ואחד מהחשובים והמצליחים שבהם‏2. חזון הספרות העברית (או הספרות בכלל) כתחביב נתפס על ידי כחזון בלהות.
בנוסף, אני חושב שהציפיה שלך שסופר ייצור תוכן איכותי ורב ערך, ואתה תצרוך אותו חינם אין כסף, נתפס בעיני כלא מוסרי לחלוטין. מאחר ודומני שאתה עוסק בתוכנה, הדבר שקול לזה שהמעביד שלך יודיע לך יום אחד שמעתה ואילך אתה ממשיך לעבוד אצלו כתחביב, אבל הוא מצפה שתמשיך להפיק תוצרים משובחים.

עכשיו, אם חשיבות הספרות לדידך אפסית, ו/או אתה רואה ייצור תוכן ספרותי חינם כדבר מוסרי, נסכים לא להסכים וניפרד כידידים. אם לעומת זאת אתה מסכים עם כך ולו חלקית, כעת יש להכפיף את המודלים הנוכחיים כך שיתאימו למטרות והערכים האלה, ולא להיפך.

1 ואגב, בניגוד אולי למצדדים בצד השני, אני מוכן - ואכן - שם את כספי היכן שליבי נמצא, ואני מוכן לשלם מאות שקלים בשנה לפחות בשביל להינות מספרות איכותית כחלק מהצריכה התרבותית שלי. במשך כל הדיונים האלה יש לי זמזום עקשני באוזן שלוחש לי, שמעבר לכל האידיאולוגיה על זכויות הפצה וכו/, מסתתרת פשוט קמצנות גרידא. או בשפה יפה יותר - רצון אגואיסטי (ולגיטימי) לצמצום מירבי של ההוצאות האישיות, ועדיין להמשיך ולקבל תוצרת שקודם שילמנו עליה בכסף. ולכן נראה לי שזהו דיבור מהפוזיציה, יותר מאשר משנה אידיאולוגית סדורה.
אני לעומת זאת תומך בעמדה שהיא מנוגדת לפוזיציה הכלכלית שלי. אני תוהה מה היה קורה אם כל אבירי השימוש החופשי היו צריכים לשלם עבור האידיאולוגיה שלהם‏3.

2 אין לי ספק שסופר עברי מוצלח תורם לנו הרבה יותר מכדורגלן מפורסם שמשכורתו כפולה ומכופלת (ואני מזכיר זאת כיון שגם אותו כדורגלן מתפרנס ברמה מסוימת מכספי הציבור).

3 בעצם זה כבר קורה, הפרסומות ביוטיוב כבר עולות לי על העצבים ומבזבזות את זמני היקר.
כולנו מפספסים עוד משהו 605490
"... הציפיה שלך שסופר ייצור תוכן איכותי ורב ערך, ואתה תצרוך אותו חינם אין כסף, נתפס בעיני כלא מוסרי לחלוטין."

אתה מארגן בקרוב הפגנה מול הספרייה העירונית? המוסד הזה מעודד פעילות בלתי מוסרית לחלוטין!

בעיניי, היכולת של מפיץ - או סופר - לקבוע לי היכן ומתי מותר לי לקרוא (או לשיר או לצטט בגיחוך) את הספרים שלו, היא חצופה ומזיקה. אם ברצונך לחזק את הספרות העברית, פתוחה בפניך הדרך להעניק מלגות ופרסים לסופרים מצטיינים, או להזמין אותם להרצאות וימי עיון או לתרום להם ישירות. רק אל תתעסק לי בביטים שבמחשב, ואל תדרוש ממני לספר לך איפה אני, ואיזה עוד ספרים יש לי.
כולנו מפספסים עוד משהו 605493
דומני שכבר דנו בהבדל בין ספריה להורדת תוכן לא חוקית ברשת. ואם אני לא טועה, הספריה ממומנת על ידי מישהו.

באשר לפסקה השניה - זו בכלל לא הטענה שלי, מצדי אחרי שקנית ספר במיטב כספך, אתה רשאי לעשות בו כרצונך, איך ומתי שאתה רוצה. ואני הראשון שיתנגד לכך שמישהו צריך לחטט לך במחשב בשביל זה. בקיצור, אתה מאשקש אותי.
עדיין אני מתנגד למודל המלגות שלך לסופרים, ומהסיבות שכבר כתבתי בתגובה הקודמת.
כולנו מפספסים עוד משהו 605496
מה בדיוק ההבדל מבחינתך בין ספריות ציבוריות לבין מלגות לסופרים?
כולנו מפספסים עוד משהו 605500
הסופר לא אמור להתקיים מהספריות, בעוד כאן נטען שהוא אמור להתקיים מהמלגות, אז אני לא ממש מבין את השאלה. המלגות בדיון אם כבר הושוו לשכר סופרים, לא לספריות.
כולנו מפספסים עוד משהו 605520
באופן אישי, אם הייתי קוראת טקסטים בקורא אלקטרוני, לא הייתי מתנגדת לאפשרות לשלם סכום (נמוך) עבור "שכירת" ספר (כלומר, שתהיה לי גישה אליו למשך תקופה מוגבלת ואז הוא יימחק), וסכום גבוה יותר עבור "רכישת" הקובץ. מעטים הספרים שאני בהם קוראת שוב ושוב, ועבורם לא אכפת לי לשלם מחיר גבוה.‏1 קצת דומה לסרטים וסדרות שאפשר או להוריד כקובץ או לראות בסטרימינג (ואני לא נכנסת כרגע לשאלה אם מדובר בהורדה/צפייה חוקית או לא).

1בפועל, אגב, זה פחות או יותר מה שאני עושה היום. רוב מכריע של הספרים שאני קוראת מקורם בספרייה הציבורית (או בשאילה מחברים), ורק את אלה שאהבתי במיוחד אני קונה, ובדרך כלל - במחיר מלא.
כולנו מפספסים עוד משהו 605491
ב. אני עוסק בתוכנה וחבר (ליתר דיוק: "ידיד", אך משלם דמי חברות) בהמקור – העמותה הישראלית לתוכנה חופשית וקוד פתוח, ועובד בעיקר עם תוכנה חופשית. לכן נראה לי שיש דרכים להרוויח כסף גם מתוכן חופשי.

1 ציינתי כבר שגם אני מוכן לשלם עבור תוכן, ומשלם.
כולנו מפספסים עוד משהו 605497
ועוד נקודה קטנה:

3 האם הזמינות של החומר הרב ביו-טיוב לא תרמה לאיכותו של הדיון כאן?
כולנו מפספסים עוד משהו 605498
אחזור ואומר - אין לי טענות נגד יוטיוב.
כולנו מפספסים עוד משהו 605503
טענה: מה שזמין באינטרנט משפיע הרבה יותר על התרבות (גרסה חריפה יותר: "אם אין לזה קישור, זה לא קיים").

ולכן השאלה לדעתי היא: איך לממן יצירות חדשות שיהיו זמינות באינטרנט?
כולנו מפספסים עוד משהו 605505
א. מישהו טען נגד זמינות באינטרנט?
ב. כמה מוזיקאים בשנות האלפיים השפיעו על התרבות באופן משמעותי, וכמה בשנות השישים? (דוגמה נגדית אפשרית לטענה)
ג. מה רע במודל כמו אייטיונס‏1, שבו אתה משלם על היצירות באינטרנט? כבר אמרתי שלי, וודאי למאירק'ה, אין שום בעיה עם עותקי קינדל ודומיהם, שנקנים בכסף טוב על ידי הצרכנים.

1 אני מומחה קטן מאוד במודלי תמחור תוכן אינטרנטי, אז אני מפנה את השאלה אליך.
כולנו מפספסים עוד משהו 605512
ג. אין לך בעיה עם מודל הקינדל? מה קרה למי שכתב את תגובה 605379?

מעבר לכך, מה שלטעמי רע בהם הוא שאי אפשר לתת לתוכנם קישור.
כולנו מפספסים עוד משהו 605515
אם לא הייתי מובן בתגובה ההיא, התכוונתי לומר שאין לי בעיה עם עותקים דיגיטליים‏1, כל עוד שילמתי עבור העותק שלי מחיר מלא. ואז יש לי עותק משלי שלא תלוי באף אחד אחר.

1 דיסקליימר: כמו שאמרתי, אני לא מתמצא‏2 בפרטיהם של המודלים הנ"ל.
2 אני כמובן מסתכן בזה שיתחוור לי ולכולם שאין לי מושג איך עובדים עם קינדל ובאיזה צורה/ענן/חומרה שמור שמידע שקניתי. לפחות הזהרתי מראש.
כולנו מפספסים עוד משהו 605516
במחשבה שניה עזוב, אנחנו דנים בסעיפים משניים והולכים לטיעון המרכזי, ההוא על חשיבות הסופרים ותוצרתם וכו'. וככל שאנחנו מתרחקים ממנו אני מרגיש שיש לי פחות ופחות לומר משהו אינטליגנטי. אם יש לך מה לומר על עיקר העניין, אשמח להמשיך.
כולנו מפספסים עוד משהו 605553
אני רואה שהדיון קצת נתקע אז אני אתן לך דוגמא שתוכל לחדד את ההבדלים בינך לצפריר. ה Espresso Book Machine [Wikipedia] היא סוג של מדפסת שממירה קובץ מחשב לספר רגיל. עתה ניתן לשאול האם הקובץ צריך לעלות כסף, האם ההדפסה צריכה לעלות כסף וכו'.
כולנו מפספסים עוד משהו 605555
הדיון נתקע כי מתחמקים מהשאלה המרכזית: באיזה מודל נשמור על פרנסתם (וזכותם המוסרית להרוויח מיצירותיהם) של הסופרים.
מה זה משנה שיש מדפסת? הרי אני יכול לקרוא את הקובץ במחשב שלי. ואם שילמתי עליו, כמו שכבר אמרתי, אני יכול לקרוא אותו באייפון, באייפד, בלפטופ, במחשב עם מסך 22 אינטש, בטלויזיה עם מסך 42 אינטש, או להקרין אותו בבית על הקיר בגודל 100 אינטש. או להדפיס אותו על נייר טואלט ולקרוא אותו בשירותים. אלה רק עוד שאלות טכניות שמתעלמות מהעיקר. או מהעיקרון.
כולנו מפספסים עוד משהו 605562
השאלות הללו אינן שאלות טכניות. הבעיה היא בדיוק שמפיצי הספרים טוענים שהם לא יכולים להתפרנס אם לא יגבילו את יכולתך לעשות לפחות חלק מהדברים הללו.
כולנו מפספסים עוד משהו 605566
לו היית מצליח להמציא מודל שמקטין את דמי ההפצה, ומגדיל את אחוז הכסף שעובר ממני לסופר/יוצר עצמו, נראה לי שכולנו היינו יוצאים ושכרנו בידינו.
כולנו מפספסים עוד משהו 605568
אני אשאל אותך ישירות: מה דעתך על קובץ שהדבר היחידי שמותר לך לעשות איתו הוא להדפיס ספר רגיל אחד (נניח באמצעות מכונת האספרסו אבל זה לא קריטי).
כולנו מפספסים עוד משהו 605569
דווקא הדימוי מצא חן בעיני, זה כמו הקפסולות החד פעמיות שמוכרים למכונות אספרסו רגילות.
כולנו מפספסים עוד משהו 605570
תודה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605574
הבעיה שלי היא עם "קובץ שהדבר היחיד שמותר איתו הוא x". זו לא נראית לי מגבלה מעשית. השאלה היא איך בדיוק המגבלה הזו נאכפת.
כולנו מפספסים עוד משהו 605581
למה השאלה הזאת חשובה לך?
כולנו מפספסים עוד משהו 605596
נניח שמכונת האספרסו הופכת להיות פופולרית. לאחו זמן מה ממציא מאן דהו את "הקורא בקפה" שהופך את אותן קפסולות אספרסו לספרים רגילים. מה יהיה דינו?
כולנו מפספסים עוד משהו 605599
לא ממש הבנתי מה הרבותא בהמצאה שלו, גם מכונת האספרסו הופכת קבצים לספרים רגילים.

מה שיותר חשוב לא ענית לשאלה שלי, אתה נתת דוגמה למצב שקל לעקוף את המכשול. אני שאלתי מה החשיבות לעובדה שקל או קשה לאכוף את האיסור.
כולנו מפספסים עוד משהו 605604
בסוף דבריך: קל או קשה לאכוף את האיסור או לעקוף אותו?

"תוכן שאפשר לעשות איתו רק x" יש רק באגדות. מה שיש בעולמנו הוא תוכן שלא מרשים לך לעשות איתו שום דבר חוץ מ־x. וכאן נשאלת השאלה: איך בדיוק מנסים לא להרשות לך.

לדוגמה: היו דברים עגולים שקבוצה קטנה של אנשים טענה שמותר לך לראות רק בחלקים מסוימים של כדור הארץ.
כולנו מפספסים עוד משהו 605605
לאכוף באל"ף.

לא ברור לי למה המרכאות, אני מלכתחילה דיברתי על מותר.

===>"איך בדיוק מנסים לא להרשות לך"
עכשיו ניסחת את השאלה במילים אחרות אבל עדיין לא הסברת למה היא חשובה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605609
שמתי לב שדוגמתי לא נכתבה נכון: "הקורא בקפה" קוראת קובץ קפסולה מיוחד ויוצרת קובץ רגיל ללא מגבלות. בעברית קוראים לזה לפעמים DRM removal. אם המכונה עם המגבלות תהיה מספיק פופולרית, סביר להניח שהקורא הזה יווצר.

א. אפשר להחליט שהוא לא חוקי: לנסות לפעול נגד משתמשיו ו/או מפתחיו.

ב. אפשר לנסות להפוך את ההפצה של הקפסולות למוגבלת.

שתי הפעולות הללו ירתיעו משתמשים.

ג. אפשר לקוות שהמשתמשים יעדיפו לא להשתמש בקבצים שנוצרו למטרות אחרות. או לא ישתמשו יותר מדי. או אולי שאותו תוכן זמין כבר ממילא בדרכים אחרות.

א' ו־ב' יפריעו לי.
כולנו מפספסים עוד משהו 605618
אז המצב הוא כזה מציעים לך עסקה שבה תמורת סכום מסוים אתה מקבל ספר רגיל ומטריד אותך שלא חוקי שתיקח שניים ומנסים למנוע זאת ממך.
האם זה מטריד אותך גם במקרים אחרים? נניח כשאתה הולך לחנות ספרים וקונה ספר האם מטריד אותך שלא חוקי לקחת שניים והחנות מפעילה אמצעים להקשות עליך?
כולנו מפספסים עוד משהו 605619
זה מטריד אותי, מכיוון שעד היום כל הדרכים ליצור מגבלה כזו אפשרו ליצור כל מיני מגבלות לא רצויות אחרות (כדוגמת מגבלות האזור של ה־DVD). ומכיוון שהמגבלות הללו אפשריות, הן ימומשו בפועל.

נקודה אחרת שיכולה להיות בעייתית היא שאכיפת מגבלה כזו דורשת איזושהי חומרה ו/או תוכנה ייעודית (בד"כ קניינית, בניסיון מלאכותי להוסיף להגנה), מה שיאפשר בסבירות גבוהה למדי לחברה אחת להשתלט על התחום ולקבוע מחירים כראות עיניה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605663
מה לגבי חנויות רגילות? גם שם יש מגבלות, היום הם אומרים למוכרים לשים עין שאנשים לא לוקחים יותר ממה שהם שילמו עליו, מחר הם ישכרו מתנקשים למנוע מאנשים לטוס עם ספריהם ומכיוון שזה אפשרי זה גם יקרה.

אכיפת המגבלה לא דורשת תוכנה, זאת פשוט הדרך הזולה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605666
גם עקיפת המגבלה אם הקפסולות ישתמשו בחומרה ייעודית לא תהיה בעיה רצינית: מספיק ליצור קורא אחד. מכל מיני סיבות מעשיות, זה יכול להפוך להיות פשוט למדי אם הרבה אנשים מחפשים איך לעשות את זה. כל מה שאני מניח שיש לי מכשיר ("הקורא בקפה") שקורא את תוכן הקפסולה (מכונת יצירת הספרים יכולה לעשות את זה ולכן זה אפשרי) ויוצר קובץ מהתוצאה.

כשאתה לוקח משהו מחנות רגילה זו גנבה. כשהקורא בקפה קורא משהו מהקפסולה, הוא קורא עותק של תוכנה המקורי. את הקפסולה כבר קנית. האם המוכרים מהחנות יכולים להגיד לך לא לקרוא את הספר עם זכוכית מגדלת בלילה? (כן, הם יכולים, וכן, אתה יכול לזלזל בדרישתם).

(למי שלא שם לב,עכשיו החלפתי צדדים ואני פתאום טוען את טענתו של הפונז שהספר האלקטרוני הוא כמו ספר רגיל)
כולנו מפספסים עוד משהו 605667
כן, שמתי לב שאתה מתחיל לראות את האור :-)
כולנו מפספסים עוד משהו 605669
עקיפת המגבלה יכולה בקלות להפוך למגבלה רצינית, כל מה שצריך הוא לתת לך קובץ מוצפן ואת המפתח למוכרים. כמובן שזה מצריך שימוש בתוכנות, לכן אפשר פשוט לשלוח לך דיסק בקופסה נעולה ושוב לתת את המפתח למוכרים.

מעולם לא אמרתי שקנית את הקפסולה, עצם העובדה שאתה אוחז במשהו לא אומר שהוא שלך. לדוגמה כשמזמינים ספר ע''י שליח הספר לא של השליח. עתה ניתן ליצור ספר בלי שתתעסק בתוכנות שטנית. אתה תזמין ספר, הוצאת הספרים תשלח באמצעות שליח את הקפסולה לחנות הספרים החנות תדפיס את הספר ותשמיד את הקפסולה ורק אז יזמינו אותך לקחת את הספר. עכשיו אתה אומר שאתה לא מוכן להחליף את השליח. בסדר,זה בסך הכול אומר שתשלם יותר.
כולנו מפספסים עוד משהו 605673
שאלת אותי (תגובה 605568 על קובץ שהדבר היחידי שמותר לך לעשות איתו הוא להדפיס ספר רגיל אחד. עניתי לך (תגובה 605574) שהבעיה שלי היא עם "קובץ שהדבר היחיד שמותר איתו הוא x".

אם מדובר על הפצה דרך רשת של מוכרים (שידפיסו את הספרים), הרי שיחסם של יצרני הקפסולות למוכרים לא יתמצה בקניה ומכירה חד פעמית. לעומת זאת, אם ספקי הקפסולות יהיו במקרה ערוץ ההפצה היחיד לתוכן מסוים, הרי שהם יהיו באותה עמדה של הוצאות ומפיצי הספרים דהיום.

דרך אגב, הניסיון הרב עם ההפצה בתעשיית הסרטים רומז שגם מרשת ההפצה המוגבלת הזו ידלפו עותקים לא מוגבלים. הסיבה הפשוטה היא שעותק לא מוגבל שווה הרבה יותר ונפוץ הרבה יותר בקלות מעותק מוגבל.
כולנו מפספסים עוד משהו 605674
שלושת הדברים שאמרת נכונים אבל אני לא מבין מה ניסית להגיד בהם.
כולנו מפספסים עוד משהו 605676
היית צריך לשנות מאוד את השאלה שלך (חנויות זכייני מותג קפה במקום מכונת אספרסו ביתית) כדי שהקשיים שציינתי לא יפריעו במידה מספקת. לכן לא כל כך ברור לי מה הדוגמה שלך נועדה להראות.
כולנו מפספסים עוד משהו 605677
המכונה לא ביתית (היא גם לא מייצרת אספרסו) אתה יכול להסתכל בערך הויקיפדי ותראה שיש אותה רק במקומות ציבוריים (ספריות אוניברסיטאות וחנויות ספרים).
כולנו מפספסים עוד משהו 605681
אם אתה מדבר על "מכונת האספרסו" הזוו‏1 ולא על משהו עתידי: זו סתם עוד דרך להדפיס ספרים. מבחינת הצרכן: הוא קונה ספרי נייר רגילים. לכן לא ברור לי מה אמור להיות מעניין בדוגמה. הנחתי שאתה מדבר על משהו יותר אישי.

1 אבל גרסה שלה שמקבלת קפסולות ספרים ולא קבצי ספרים? למה לטרוח לשלוח 50 קפסולות של "גוונים" למכונה שבסניף עם שליח במקום להעלות למכונה קובץ אחד?
כולנו מפספסים עוד משהו 605707
1) זאת לא "סתם" עוד דרך להדפיס ספרים. זאת דרך חדשנית ומהפכנית להדפיס ספרים. למען האמת כבר בדיון הקודם של מה עדיף ספר אלקטרוני או מודפס רציתי להציג אותה כדוגמה לכך שחלק מהיתרונות של ספר אלקטרוני ניתן להשיג גם בספר נייר.
2) ה"קפסולות" אכן קצת מיותרות. מכיוון שהמכונה מחוברת לאינטרנט מספיק שם הספר ואישור קנייה. זאת פשוט הייתה דרך לחלק את הפעולה.
3) מבחינת עיקר הפתיל: הגענו לשתי דוגמאות די דומות שאחת מטרידה אותך ואחת לא. אם המכונה נמצאת בחנות בבעלות פרטית והמוכר מקבל את הקבצים ואסור לו (מבחינה חוקית) להדפיס יותר ממספר העותקים שהוא קנה זה בסדר. אבל אם אדם פרטי מקבל את הקבצים זה לא תקין לאסור עליו להדפיס יותר עותקים ממה שהוא שילם עליו. אנא הסבר את ההבדל.
כולנו מפספסים עוד משהו 605708
3. אז ירדנו מרעיון הקפסולות. עכשיו חזרנו לנושא הרגיל של קבצים.

ציינתי כבר שבעלי החנות איננו סתם האדם מהרחוב. הוא בחר מרצונו החופשי‏1 להיכנס לחוזה נפרד עם הספק. החוזה הזה הוא כבר מעבר ליחסים הפשוטים של יוצר וקורא. בעלי החנות הוא מפיץ מסחרי. אם הוא מפיץ עותקים שעליהם הוא לא משלם תמלוגים לספק, הוא מפר חוזה עם הספק (עם הספק, ולא בהכרח ישירות עם בעלי זכויות היוצרים).

1 נודה שאולי תעלה בהמשך הדיון: האם ספקי המכונה הם בעלי מונופול ולכן לא מדובר בדיוק על רצון חופשי. גם אם יש מונופול, דרישה כזו מהמפיצים נראית לי כהפרה חמורה פחות של האיזון מאשר דרישה כזו מכל משתמש רגיל.
כולנו מפספסים עוד משהו 605710
גם אדם פרטי חתם חוזה עם הספק מרצונו החופשי.
כולנו מפספסים עוד משהו 605711
מיהו בדיוק הספק במודל שלך? על איזו מכירה בדיוק אתה מדבר? ספר נייר? ספר אלקטרוני?

ר' גם הערה ‏1 שלי בהודעה שאליה הגבת.
כולנו מפספסים עוד משהו 605712
אנערף, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
כולנו מפספסים עוד משהו 605713
על איזו מכירה בדיוק אתה מדבר? ספר נייר? ספר אלקטרוני?

הוצאת הקיבוץ המאוחד: אתה מתכוון לרכישה ישירות מהם או לרכישה מחנות ספרים? אם אני רוכש ספר של הוצאת הקיבוץ המאוחד בחנות ספרים אין לי שום חוזה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד. יכול להיות שקניתי ספר מחנות שקנתה אותו מהוצאת הקיבוץ המאוחד. אבל אז זה בדיוק המצב גם במקרה של מכונת האספרסו (חוץ מהתחשבנויות פרטיות בין ההוצאה לחנות הספרים).
כולנו מפספסים עוד משהו 605714
מה שאתה קונה מהם זה אישור הדפסת ספר לשימושך במכונת האספרסו. לאחר מכן אם אתה רוצה אתה יכול ללכת למקום שמוכר הדפסות כאלה ולקנות ספר תמורת עלות הדפסתו.

אם נוסיף את הקפסולות אתה קונה קובץ שהדבר היחידי שמותר לך לעשות איתו הוא להדפיסו במכונת האספרסו. אם יש לך מכונה כזאת בבית מותר לך להדפיס קובץ אחד אצלך בבית.
כולנו מפספסים עוד משהו 605715
אז יש מכונה ביתית או אין מכונה ביתית (תגובה 605677)?

אם יש מכונה ביתית, אני חוזר להסתייגות הפשוטה שלי מתחילת הפתיל: תגובה 605574. יש לי עוד מה לכתוב על זה (בנוסף למה שכבר כתבתי), אבל אני רוצה להיות בטוח שעל זה באמת מדובר.
כולנו מפספסים עוד משהו 605775
אם מכונה ביתית זה מה שמטריד אותך אז תסביר איפה הבעתיות. אבל אתה גם צריך להסביר איפה ההבדל בינה לבין מכונה שממוקמת בחנות ספרים פרטית. לדעתי אין הבדל.
כולנו מפספסים עוד משהו 605782
נתחיל מתגובה 605708.
כולנו מפספסים עוד משהו 605785
אני לא מתכוון לשחזר פתילים. בינתיים הנה מערכון מצחיק של מונטי פייתון שגם קשור לנושא
כולנו מפספסים עוד משהו 605787
אני מניח שהתכוונת למערכון הזה. הוא קצת יותר קשור לנושא.
כולנו מפספסים עוד משהו 605799
גם שלך מצחיק. אבל כיונתי למה שקישרתי.
הון שלטון 605952
טוב, סידרתי קצת את המחשבות והנה תגובה רצינית (או לפחות ארוכה) על העמדות שהוצגו לאחרונה בנושא.

העמדה הבסיסית שלי טוענת שלכל אדם יש בעלות על היצירה שלו ואם רוצים לקחת את זה ממנו צריך את ההסכמה שלו או להיות הוגן כאשר העמדה שלי מצריכה את שניהם. לפי דעתי עצם העובדה שהצלחתם ליצור מצב שאנשים עובדים בשבילכם בחינם לא הופך זאת למצב תקין.

כשאתם נדרשים לשלם ליוצרים יש לכם שתי הצעות אחת זה שילטון כלומר שהשילטון יקח כסף מאנשים ויעביר אותו ליצרות שהוא מוצא ראויות. במקרה הטוב נקבל יצירות אליטסטיות ובמקרה הרע נקבל מלחכי פנכה. מעבר לזה כלל לא ברור למה כספי המיסים שלי צריכות לממן את הבידור שלך.

ההצעה השניה היא פרסומות כלומר הון. הרי ברור לכל מי שעיניו בראשו שהשיקולים לשים פרסומת במקום מסוים הוא לא רק מספר הצופים אלא גם היצירה עצמה. כשבעל עסק מפרסם בתוך יצירה ברור לו שהוא גם עוזר ליצירה לכן הוא יעדיף יצירות שעוזרות או לפחות לא מזיקות לעסקיו. אם לתת דוגמה לתופעה שהכבלים התחילו אותה זה מיקי רוזנטל . די ברור שלולא בולדוג אף אחד בערוץ שניים לא היה חושב לשדר את בולדוזר כי זו יצירה שפוגעת במפרסמים, רק בגלל שהם היו צריכים לתת קונטרה הם שידרו אותה. ובלי בולדוזר גם לא הייתה שיטת השקשוקה שגם אותה בקושי רצו לשדר ובטח שלא בערוץ שתיים.

נוסף לכל הצרות אתה גם מעניק לבעלי עסקים כח שאיננו מחויב המציאות. למרות שאפשר כמעט להסתדר בלעדיהם עדיין כדי לתווך בין היוצרים לצרכנים אנחנו צריכים בייביסיטר שידפיס בשבילנו את הספרים.
הון שלטון 605954
אתה יכול להסביר לי למה לכל אדם יש בעלות על היצירה שלו?

מה בדבר יצירה של אדם שמבוססת על יצירות ודמות של אנשים אחרים?

האם לפי דעתך צריך לשנות את חוקי זכויות היוצרים כך שזכויות היוצרים לא יפוגו?
הון שלטון 605956
מכיוון שכל הדברים שהשתמשתי בהם כדי ליצור את היצירה הם שלי גם היצירה שלי.

גם.

לדעתי לא, אבל זוהי נקודת המוצא. אם אתה רוצה שהזכויות יפוגו ויעברו לידי החברה החברה צריכה לשלם. הבעיה שאצלכם החברה לא משלמת כלום ועדיין משום מה הזכויות עוברות אליה.
הון שלטון 605959
מה שעולה בראשי הוא ציטוט מיצירה שתחזור לרשות הכלל בראשון לינואר 2044: "My precious!‎".

אתה מקבל מהחברה זכויות על כל יצירה שלך, ללא קשר לאיכותה. אתה באמת רוצה שהחברה תשלם לך? אחרי כמה עשרות שנים רוב ה"יצירות" כבר חסרות ערך (או ליתר דיוק: עולה יותר כסף לשמור אותן ולהגביל את הגישה אליהן). למה שמישהו יטרח לשלם על כל שטות? למי בכלל נטרח לשלם?

מיהו הבעלים של תנך גוטנברג? של תנך המלך ג'יימס? של תרגומיו של מרטין לותר? ובאיזו זכות הם הפרו את זכויות היוצרים של מתרגמי הוולגטה, תרגום השבעים, וכל העיבודים הקודמים?
הון שלטון 605961
לפחות לגבי היוצר המשוער - לפחות על ידי חלק נכבד מהאוכלוסיה - של תנ"ך גוטנברג וכל העיבודים הקודמים, כמות הזמן והמשאבים שמשקיעים הקוראים הנאמנים‏1 בו ובסוכניו עלי אדמות היא עצומה גם בימינו. לא הייתי מודאג בעבורם.

1 ואלה שמיסיהם תומכים בהם
הון שלטון 605968
החברה לא חייבת לשלם לי אם היא לא רוצה את הזכויות.

באמת לא ברור איפה הקושי שלך. רכוש אתה מבין שאסור לגנוב? אז זה יותר פשוט.

אם קניתי נייר אז הוא שלי קניתי עט אזי גם הוא שלי. ציירתי קו על הנייר אזי הנייר עם הציור עדיין שלי. לא ברור איפה אתה מסתבך.
הון שלטון 605971
מי הרשה לך לצייר קו על הנייר? זו הפרת זכויות הקניין של יורשיו של אוקלידס!

זכות הקניין איננה מוחלטת. היא קונבנציה חברתית ומשפטית. למשל, תחפור במעדר שלך באר בגינה שלך ותשאב ממנה מים, המים לא שלך ע"פ חוקי מדינת ישראל. ואם מצאת שם עתיקות - כנ"ל. ואם גילית מרבץ אורניום - אתה אינך רשאי לעשות בו כרצונך. הניסיון להרחיב באופן עיוור את הזכות החלקית לקניין חומרי אל התחום החמקמק של רעיונות, נידון לכישלון. שכפול, שינוי, ושימוש לרעה ברעיונות, היו מאז ומתמיד חלק בלתי-נפרד מהתרבות האנושית. צריך סיבות טובות מאוד כדי לשנות זאת. אי אפשר לומר "קניין רוחני הוא בדיוק כמו קניין גשמי" ולחשוב שפתרת את הבעיות כולן.
הון שלטון 605974
לא הרחבתי שום דבר. נייר שמצויר עליו קו הוא עדיין חומר.
הון שלטון 606057
אולי כדאי להדגיש שביצירה כיוונתי לProduction (economics) [Wikipedia] בניגוד למשל לפעולות בשוק ההון או פעולות שלטוניות.
הון שלטון 606059
לא ברור לי למה התכוונת. אם אקח שיר שכתבת ופירסמת באתרך הפרטי ואפרסם אותו במיליוני עותקים בעיתון שלי, מי משנינו ראוי לפיצוי על היצירה?
הון שלטון 606067
הקוראים!

אבל ברצינות, אני. אני עשיתי פעולה פרודוקטיבית בצפייה להפיק ממנה רווח ואחרים השתמשו בה ללא לשלם. זה כמו שתזמין שרברב לביתך ולאחר התיקון תטען שמעולם לא תכננת לשלם.
הון שלטון 606069
אני עדיין לא מבין. נניח שאתה בסך הכל חשבת וגם כתבת קצת. העיתון השקיע בזה הרבה יותר עבודה. לפי מה שהבנתי ממך העיתון הוא זה שהשקיע כמעט את כל היצירה וזכאי לפיתוי. חוקי זכויות היוצרים טוענים שאתה (המחבר) מחזיק בכל הזכויות. הבנתי אותך נכון? זה משנה אם השיר פורסם מראש כתחביב פרטי או גם ממניעים כלכליים?

(נדמה לי שהתפרסמו כמה מקרים דומים של צלמים חובבים שצילמו תמונות להנאתם הפרטית ולתדהמתם הרבה מצאו אותן מככבות בכל רחבי האינטרנט)
הון שלטון 606071
העיתון ''עשה עושר ולא במשפט'' היה אסור לו להשתמש ביצירתי ללא רשות. לא ממש ברור לי מי לדעתך צריך לפצות את העיתון.

החוק כיום מניח שליוצר יש פחות כח מלעיתון לכן יש לו הגנה, לא ברור למה צריך להתעסק במקרים קיצוניים.
הון שלטון 606073
סתם ניסיתי לקרוא את תגובה 605952 לאור ההבהרה שבתגובה 606057.
הון שלטון 606074
גם אני עניתי לאור התגובות הנ''ל. הגבלתי את עצמי רק למקרים שבהם היה שימוש ביצירה לא למקרים שיצירה שנכתבה דומה במקרה ליצירה אחרת.
הון שלטון 606075
האפשרויות היחידות למימון שאתה מכיר הן פרסומות או מיסים?! בדיון הזה עלו כמה אפשרויות אחרות (תרומות, כרטיסים, מוצרים נלווים, מוניטין, חתימות...) שמוכיחים את עצמם בחיי היום יום לא רע.

את הבעיה של אומנות אליטיסטית ומלכחי פנכה אפשר לפתור (וכבר פתרו) על ידי יצירת מספר מוסדות בלתי תלויים בשלטון שמתחרים זה בזה (מוזיאונים שונים, ערוצי טלויזיה שונים... למה להמציא את הגלגל, מישהו כבר עשה את זה). וכמובן שאומנות שממומנת על ידי השלטון לא חייבת לקבל בלעדיות, ואין מניעה שתתקיים במקביל (ובאמת מתקיימת במקביל) גם אומנות שממומנת על ידי הון (לא רק על ידי פרסומות).

למה כספי המיסים שלך צריכים לממן את הבידור שלי? לא צריכים, ובוודאי לא את שלי, אבל לשאלה היותר גדולה, למה אנחנו משלמים מיסים? למה המיסים שלי צריכים לממן את ההשכלה שלך, את הרבנים שלך, את התחבורה הציבורית שלך, את החשמל שלך...

וכמובן שמול בעיית המימון האליטיזם ומלכחי הנכה קיימת בעייה הפוכה, של מוצרים שמיועדים לבעלי ההון בלבד. אם, למשל, נדבר על פיתוח תרופות במקום תרבות, אז בעולם בו רק ההון מפתח תרופות אף אחד לא ינסה למצוא תרופה ל<הכנס שם של מחלה קטלנית שהורגת עניים מבוגרים>, ומליארדים יושקעו במציאת תרופה ל<הכנס שם של מחלה שמציקה בעיקר לבעלי הון>.

ולנקודת הפתיחה שלך, אנשים לא עובדים בשבילך, הם עובדים בשביל עצמם. אם קיים תוצר לוואי של העבודה הזאת ממנה אתה יכול להנות מבלי שהם ינזקו, למה לא? אם אני מחייך אליך ברחוב, אתה צריך לשלם לי על זה?
כולנו מפספסים עוד משהו 605621
המצב יותר דומה לכך שאני קונה ספר נייר המוגן נגד העתקה במכונת צילום או סורק, ומגלה שעקב כך, אני יכול לקרוא אותו רק באור יום או לאור מנורות להט ולא בתאורה פלואורסצנטית.
כולנו מפספסים עוד משהו 605627
המצב של מה יותר דומה לספר נייר וכו'
כולנו מפספסים עוד משהו 605629
המצב שאני קונה ספר אלקטרוני והאמצעים שמונעים את העתקתו והפצתו מונעים על הדרך את האפשרות שלי לגבות אותו או לקרוא אותו באמצעות קורא אלקטרוני אחר מזה שעבורו רכשתי את הספר.
כולנו מפספסים עוד משהו 605630
1) הנושא כרגע יותר עקרוני ממדיניות ספציפית.
2) כבר דנו בנושא הזה והיו לי שתי טענות:
א) אי אפשר להטעות אדם אם הוא יודע את האמת.
ב) זה לא קשור כלל לטכנולוגיה. אם חברה משקרת בפרסומים שלה היא עוברת על החוק.
כולנו מפספסים עוד משהו 607773
וואו! במשפט אחד עשית לי סדר בכל הנושא הזה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605564
אני חושב שזו בעיה של הסופרים המצליחים (והמוציאים לאור), לא שלי ולא שלנו. ספרות קיימת כמעט מאז המצאת הכתב (ולמעשה - מהותית - עוד הרבה לפני זה), והמשך קיומה אינו תלוי במודל כלכלי כזה או אחר. אנשים ימשיכו לכתוב, ולכתוב טוב - מתוך אותו דחף פנימי שמוביל לכתיבה - גם אם במהלך היום הם יעבדו בהנדסת מזון או התקנת דודי-שמש בשביל להתפרנס. אין לאף אחד איזשהי "זכות בסיסית" להתפרנס דווקא מכתיבה (או ממוזיקה או מקולנוע). מרבית הכתיבה במהלך ההיסטוריה לא הונעה הנעה כלכלית. סופרים היו חיילים, כמרים, עיתונאים, משפטנים, איכרים, מרצים, שוטרים או סתם מובטלים. ודי בטוח שאף סופר, אף פעם, לא התפרנס מכתיבה במהלך כתיבת ספר הביכורים שלו. על החברה לא מוטלת אחריות מוסרית לתגמל כלכלית יוצרים, ואני לא מאמין שעל אי-תגמול כזה היא תענש במחסור ביצירה. מי שלא רוצה, שלא ייצור - ועדיין בדיוק אותם אנשים ימשיכו לכתוב, להלחין, לשיר ולצייר.

וביחד עם כל זה עומדת הנקודה שמוסרית ידע ורעיונות שהופצו לנחלת שייכים לנחלת הכלל, ושהחברה כולה תצא נשכרת מאד מכך שליוצרים (וסתם אנשים) תינתן האפשרות לעשות שימוש חופשי ברעיונות, ידע ואינפורמציה ויצירות.

(ובצד: אני בטוח שמהלך של ביטוי זכויות הקניין הרוחני על יצירה ישנה הרבה דברים בחברה, ואפשר להעריך שהוא יפתח פתח למודלים חלופיים כלכליים שיאפשרו בכל זאת לחלק מהיוצרים להתפרנס מיצירתם).
כולנו מפספסים עוד משהו 605565
"מי שלא רוצה, שלא ייצור - ועדיין בדיוק אותם אנשים ימשיכו לכתוב, להלחין, לשיר ולצייר."
אני משוכנע בכל ליבי שאתה טועה בנקודה הזאת.
לו היית מכיר אמנים בתחומים שונים בארץ, אין לי ספק שהיית ששומע מהם כמה הכלכלה האישית מגבילה את איכות וכמות היצירה שלהם.
נדמה לי גם שהיוצרים הקלאסיים הגדולים ביותר, מוצרט וחבריו, נשענו לא מעט על חצרותיהם של אצילים ומלכים כאלה ואחרים, וללא תמיכה זו סביר מאוד שחלק ניכר מיצירותיהם לא היה נוצר ומגיע לאוזנינו.
בסדר, הבהרנו שיש לנו דיעות שונות, זה מותר ולגיטימי.

יש לי שאלה קטנה: ללא (או בטרם היות) האינטרנט, קראת פחות ספרים?
אם התשובה היא לא‏1, או לא במידה משמעותית, אז למה אתה מצפה על כמות דומה לשלם היום פחות? התשובה שלי היא ברורה - כי אתה פשוט רוצה לחסוך את הונך האישי ככל יכולתך, לא באמת איכפת לך ממוסר או רווחה של אחרים. לכל הפחות אתה מדבר מהפוזיציה, ומצפה אותה בטיעונים כלליים.

(ובצד: נראה לי שדווקא כאן אני מלא תקווה שאתה מכוון למה שאני מכוון).

1 שהיא התשובה שלי.
כולנו מפספסים עוד משהו 605739
יצירות ימשיכו להיווצר, אבל לדעתי זה פחות צודק וראוי. תגובה 570626.
כולנו מפספסים עוד משהו 605575
נראה לי שבמהלך הדיון כבר קיבלת לפחות 3 תשובות לשאלה הזו:
1. מה זה משנה? האם אתה לא משתמש במטוסים בגלל דאגה לפרנסתם של הימאים? לא משתמש במקררים בגלל דאגה לפרנסתם של מוכרי הקרח? לא משתמש באינטרנט בגלל דאגה לפרנסתם של מוכרי האנציקלופדיות? לא קורא ספרים מודפסים בגלל דאגה לפרנסתם של מעתיקי הספרים? לא משתמש בטלפונים בגלל דאגה לפרנסתם של הדוורים? לא צופה בטלויזיה בגלל שאגה לפרנסתם של שדרני הרדיו? העולם משתנה, הטכנולוגיה משפרת את חיינו, אבל כמעט כל המצאה טכנולוגית ששיפרה את חיינו גררה סיכון לפרנסתם של עובדים בשוק. חלקם ידעו למצוא פרנסה חדשה, חלקם לא. זה עצוב, אבל בדיוק בשביל זה אנחנו משלמים לביטוח לאומי. השאלה שמעניינת אותנו (ונראה לי שזאת השאלה שרצית לשאול) היא: "אם יהיה מישהו שימשיך לכתוב גם בעולם בו התמריץ הכלכלי מכתיבת ספרים הוא נמוך יותר מהיום?"‏1.

2. היום המצב גרוע הרבה יותר. ברגע שקנית ספר אתה יכול למכור או לתת אותו למי שאתה רוצה. ספריות ציבוריות עושות את זה בחינם ועל פי חוק הסופרים לא יכולים לעשות שום דבר נגד זה. ז"א ברגע שהספר יצא מסטימצקי לסופר אין שום שליטה (או רווח) על מה שנעשה איתו. העובדה שאין לך בעיה עם ספריות ציבוריות, עם מכירת ספרים יד שניה או עם השאלת ספרים אלא רק עם ספרים אלקטרונים גורמת לי לפקפק בכנות דאגתך לפרנסתם של הסופרים.

3. כמו שראינו בתגובה שפתחה מחדש את הדיון (תגובה 605321), דווקא בספרים אלקטאונים המצב הפוך ממה שאתה חושב שהוא. ז"א בעוד שבספרים מעץ מת מאיר שליו הפסיק להרוויח על הספר מהרגע שיצא מסטימצקי, לאמזון יש שליטה די טובה על הספר הרבה אחרי זה, והיא יכולה להמשיך להרוויח עליו, והיא יכולה לדאוג שהסופר ימשיך להרוויח עליו, היא יכולה למנוע ממך להשאיל אותו (או לדרוש ממך תמלוגים לסופר אם אתה רוצה להשאיל אותו) היא יכולה למנוע מספריות ציבוריות להשאיל ספרים לציבור ללא תשלום לסופר (וכן, היא יכולה גם למחוק לך את הספריה רק בגלל ששיקרת בזמן מילוי הטופס‏2).

1 והתשובה לשאלה הזאת היא די פשוטה לדעתי: סופרים מוכשרים ירוויחו מוניטין, בו הם ישתמשו למכור את כישוריכם שלהם (לפרסומות, לסרטים, לטלויזיה, לעיתונים, לפוליטיקאים, להרצאות, לעבודה כחוקרים או כמורים... לכל מי שמשלם). אם ההפסד שלנו יהיה פחות ספרים של הרלן קובן זה הפסד שאני מוכן לעמוד בו, ואם אתה לא אתה מוזמן לשלוח לו כסף ישירות לחשבון הבנק.
2 כן, אמאזון הפסידה הרבה מהמוניטין האתי שלה בפרשה הזאת, ובצדק. אבל דווקא טכנית היא הרוויחה כמה אגורות.
כולנו מפספסים עוד משהו 605579
1. איש קש שלא מפסיק לצוץ פה.
2+3. אז לדעתך מצב הסופרים דווקא משתבח פלאים בעולם הדיגיטלי. איזה יופי. לא ידעתי זאת, ואם זה אכן המצב, אני יכול לסיים את הדיון שמח וטוב לב. אני, פארנואיד שכמותי, חשבתי שיש בעיית זכויות יוצרים בעולם הזה. זכיתי שטעיתי.
3א. מצד שני, אני דווקא לא אוהב את העובדה שמישהו יכול למחוק את רכושי שקניתי במיטב כספי, וזה אפילו בלי לבקר אצלי בבית.

1 יש אמרה מתימטית ידועה: כל הוכחה של משפט מתימטי ניתנת להסבר פשוט, אינטואיטיבי, בהיר, קצר, ושאינו נכון. זו דעתי על התשובה שלך. ורק דעתי כאמור.
1 המשך, כבר ראינו שאתה מוכן לא להוציא אגורה ולוותר על תרבות, ואני מוכן להוציא מאות שקלים בשנה עבורה. גם זה בסדר.
כולנו מפספסים עוד משהו 605584
1. למה זה איש קש? (ולמה אתה חושב שהוא לא מפסיק לצוץ פה? אולי זה קשור לזה שהוא לא איש קש?)

2. "מצב הסופרים" מה זה בדיוק מצב הסופרים ואיך מודדים אותו? אין ספק שהיום ספר זה מוצר הרבה פחות רווחי, כשאבא שלי היה ילד לא היו טלויזיה וסרטים היו משהו שרואים פעם בשנה, אז הדרך היחידה שלו (ושל בני דורו) להנות מסיפור טוב הוא עם ספר. כשאני הייתי ילד היה ערוץ אחד בטלויזיה וקולנוע היה משהו שרואים ארבע פעמים בשנה, אז ספרים עדיין היו אופציה רלוונטית, היום לילדים שלי יש 20 ערוצים בטלוויזיה, לקולנוע הולכים מידי חודש ויש להם גם מחשב עם גישה למליוני סרטים טובים, הספר צריך להתחרות עם הרבה יותר מתחרים, מתחרים טובים, וזה בהחלט משפיע על "מצב הסופרים" הרבה יותר מהשדים שאתה ממשיך לתקוף.

3. לא יודע למה "מצד שני" (שוב דילגת על כמה מילים?) גם אני לא אוהב את זה. זה עדיין לא קשור לעובדה שזה אינטרס מובהק של הסופרים, וששוב הדאגה שלך לאינטרס של הסופרים נעלמת במהירות שגורמת לי להמשיך לפקפק בכנותך.

1 כשאני למדתי מתמטיקה, בשביל להפריך הוכחות‏2 היה צריך לעשות קצת יותר מלהגיד שהן לא נכונות (לדעתך).
2 לא שהוכחתי משהו, או שניסיתי להוכיח משהו.
1 - למה זה מתייחס ואיפה ראינו את זה. למה, אגב, אתה מוכן להוציא מאות שקלים על משהו שאתה יכול לקבל בפחות כשלמשהו הזה קוראים "תרבות" ולא כשלמשהו הזה קוראים "קירור"?
כולנו מפספסים עוד משהו 605597
1. + 3. + ‏1 + ‏1- שלך, כולם מראים שאו שאתה לא קורא את תגובותי הקודמות, או שאתה קורא אבל לא מבין אותן. אני אתן לך את הקרדיט שהתשובה השניה היא הנכונה. כנראה שצורת הניסוח שלי כושלת בלהסביר לך את הטיעונים שלי, הדגשים שלהם והכיוון שלהם. אני מוכן לקחת על עצמי את הכשלון בלהיות מובן, לפחות לחלק מהמתדיינים כאן.

אני לא מוכן - מצד שני - להמשיך ולהסביר כל טיעון בפירוט חוזר ונשנה. מיציתי.
כולנו מפספסים עוד משהו 605638
2. כשאבא שלי‏1 היה ילד הוא אולי קרא יותר ספרים ממני‏2, אבל אני בספק אם היו ברשותו יותר ספרים.
ונדמה לי, אם כי יתקנו אותי בני הדור הרלוונטי אם אני טועה, שפעם הליכה לקולנוע הייתה נפוצה יותר, בטרם הייתה טלוויזיה והכרטיסים הפכו ליקרים כל כך.

1 או בני דורו
2 או בני דורי
כולנו מפספסים עוד משהו 605640
צריך לזכור שבמקביל לעליית מחירי כרטיסי הקולנוע גם רמת החיים בארץ עלתה, ובקצב הרבה יותר גבוה, אבא שלי חי במדינה עניה עם אנשים רעבים ללחם שגרים באוהלים וצריפונים, אני חייתי במדינה שבה טלויזיה בבית היתה סמל סטטוס. נראה לי שעליית מחירי כרטיסי הקולנוע הדביקו את העלייה ברמת החיים רק בעשור האחרון (או בזה שלפניו).
כולנו מפספסים עוד משהו 605653
הלינק הראשון מראה שאת כנראה צודקת בקשר לטלוויזיה:
ממוצעי צפייה 1930-2000
אפשר לקפוץ לגרף בסוף, שמראה צניחה תלולה משנות הארבעים לשנות השישים, ואחוז די קבוע מאז.

הלינק השני מראה, במפתיע אולי, שמאז 1995 ועד 2012 מספר הצופים נותר די יציב‏1, למרות עלייה של כ-‏100% במחיר הכרטיס.
מפסר צופים 1995-2012

1 ייתכן ובשקלול גידול האוכלוסיה יש ירידה מתונה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605598
2+3. לעניות דעתי כמות היצירות בעולם ממשיכה לגדול בצורה אקספוננציאלית. נראה לי שהאינטרנט לא הפסיק את המגמה הזו אלא רק הגדיל אותה.

אני לא רואה את זכויות יוצרים כדבר שראוי לשמור עליו. זכויות היוצרים נועדו לטעמי להשיג מטרה חשובה: עידוד היצירה. הבעיה היא שהן גם פוגעות ביצירה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605606
2+3 האינטרנט הוא נהדר, למרות הופעתו כאיש קש. כל טענותי מולו הן כשהוא גורם לנו לחשוב שבזכותו נעלמו זכויות היוצרים מהעולם.

כמות, עם זו אינה בהכרח איכות. מן הסתם בעשר השנים האחרונות נכתבו יותר "מאמרים" ויצירות מילוליות ב-N סדרי גודל יותר מכל מה שנכתב לפני כן, וכולן נגישות בבלוגים ושאר ירקות ברשת.
אני תוהה - שואל ומשתף בתהייה זו - האם בעוד 30 שנה, כאשר ירצה מישהו להנות מפירותיו התרבותיים הספרותיים והמילוליים של העבר, האם אכן בארון הספרים הוירטואליים שלו היחס בין יצירות העשור הראשון של המילניום לבין יצירות משנות ה-‏70 של המאה שעברה למשל, יהיה דומה ל-N (עשר ב-N הכוונה).

אני רואה את זכויות יוצרים כדבר ש*כן* ראוי לשמור עליו, תוך איזון‏2 בין עידוד היוצרים לבין הנגישות לקוראים, והשמירה גם על זכות הקנין של הקורא‏1.

1 בזכות זו אני מתכוון לכך שכאשר שילמתי על משהו, קובץ או עץ, במיטב כספי, הוא נמצא בצורה כלשהיא תחת ידי, כך שמבלי לפרוץ אלי הביתה או לבצע פעולה פלילית אחרת, לאיש לא תהיה הזכות להעלים אותו ממני. ברמה מסוימת זה בדיוק צידו השני של המטבע של זכות הקנין הרוחני של היוצר - זכות הקנין של הצרכן.

2 איזון - מושג המניח שיש דרך אמצע בין אופציות שונות, והעולם מורכב ואינו בנוי משחור ולבן.
כולנו מפספסים עוד משהו 605607
באינטרנט יש המון זבל. רוב התוכן שם הוא כנראה זבל. אבל יש שם גם המון תוכן איכותי. הניחוש (הלא מבוסס שלי) הוא שכמות "החומר האיכותי" גם היא עולה בהתמדה.

יכול להיות שיהיו פחות ספרים ויותר קובצי מאמרים וקובצי סיפורים (כמו שבשנות השבעים והשמונים כמעט כל השירים היו בטווח מסוים של אורכים כי זה מה שהרדיו הכתיב). יש לציין שלא מעט מהספרים הקלסיים של המאה ה־19 נכתבו בפורמט דומה של סיפורים שבועיים בהמשכים עבור עיתונים. הדרישה הזו פגמה, מן הסתם, בעלילתם.

זכויות יוצרים הן אמנם איזון כמו שציינת, אך הן אינן איזון בין הכותב לקורא. הן איזון בין היוצר (או ליתר דיוק: בעלי הזכויות) לכלל הציבור. היוצרים מקבלים מונופול זמני על יצירתם. לכן מי שמפסיד הוא כל השאר. המונופול הזמני הזה הוא בפועל לפרק זמן ממוצע של מעל למאה שנים, ולכן לא בדיוק זמני מבחינה מעשית (לדוגמה: כל תוכניות הרדיו והטלוויזיה בארץ נמצאות בתוך טווח הזמן הזה). המטרה העיקרית מבחינתי היא עידוד היצירה.

מצד שני, תמיד נחמד להשתמש בטיעונים שלך כשמישהו קורא לדברים הללו "קניין רוחני".
כולנו מפספסים עוד משהו 605657
הנה מודל חלופי אחד, של הוצאה חדשה:
256 גווני אפור 605661
וזה מה שיגדיל את הזמינות העברית באינטרנט כנראה:
< קישור http://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.185476... זינוק במכירות ספרים דיגיטליים בעברית>

כמו שאמרנו, האיכות גדלה וגדלה עם הזמן.
256 גווני אפור 605665
מה שבקורא הספרים "עברית" (מעניין שזה שמו בכתבה. בד"כ הוא נכתב eVrit) לא בהכרח זמין באינטרנט. נדמה לי שבאופן כללי: לא. אתה מוזמן לתת לי קישור לתוכנו של הספר שמופיע בכתבה כדי שנוכל לנהל עליו דיון אינטליגנטי.
256 גווני אפור 605668
איך אתה לא מתבייש, אחרי דיונים כה ארוכים, לצפות ממני דווקא לתת לך קישור לעותק של ספר דיגיטלי שלא אני, ונראה שגם לא אתה, מתכוונים לשלם עליו? הרי כבר היה צריך להיות ברור לך שזה נוגד את כל העקרונות שלי.

:-)
האוצר של צ'מבלו 605685
אפליקציות לילדים: האוצר של צ'מבלו – עברית לילדים .
כולנו מפספסים עוד משהו 605519
''מאחר ודומני שאתה עוסק בתוכנה, הדבר שקול לזה שהמעביד שלך יודיע לך יום אחד שמעתה ואילך אתה ממשיך לעבוד אצלו כתחביב, אבל הוא מצפה שתמשיך להפיק תוצרים משובחים.''
למעשה זה שקול למצב שבו המעביד שלך יודיע לך יום אחד שמעתה והלאה הוא כבר לא יכול לשלם לך עבור עבודתך, אבל אתה יכול להמשיך לתכנת שלא לצורך פרנסתך כמה שאתה רוצה, או לנסות להתפרנס מיכולותיך בדרכים אחרות.
כולנו מפספסים עוד משהו 605543
את אכן צודקת. וזה לפחות מבחינתי מצב מאד לא רצוי, כמו שציינתי ב-תגובה 605488
כולנו מפספסים עוד משהו 605738
אני שותף לתחושה שלך שמאוד מאוד רצוי שהיוצרים יתפרנסו מיצירתם. השאלה היא האם הדרך לעשות זאת היא הגבלת ההפצה. אני לא שולל את זה עקרונית, וגם במציאות הקיימת אני תומך בזה יותר מצפריר, למשל. אבל בכל זאת, המאבק להגבלת ההפצה הוא בצרות. ואני חושב שעדיף, חיוני ממש, ללכת בכיוון האחר - לעודד העתקה והפצה, ולחפש את הדרך שבה היוצר ירוויח ככל שיותר אנשים נחשפים ליצירתו. המנגנון החביב עלי, וזה לא חדש באייל, הוא תרומות. כבר יש נסיונות בכיוון, ולמיטב הבנתי עוד מוקדם לטעון שזה מצליח או נכשל. המנגנון היותר מוכר, לפחות במדיות‏1 מסוימות, הוא פרסומות, ולמשל יוטיוב הולכים לשם.

בינתיים, אגב, אני מעדיף לצרוך יצירות בדרכים החוקיות והמסורתיות ולשלם.

_____
אבל ממש לפני שבוע הייתי בדילמה. רציתי לקנות את הספר "אדום עתיק". בחנות אמרו שהם יכולים להזמין מההוצאה עותק חדש, ויש להם גם יד שניה על המדף. אין לי שום בעיה מהסוג הפטישיסטי עם יד שניה, מצד שני גם הפרש המחיר לא משמעותי בשבילי. כמו כן, שניהם חוקיים. הבעד והנגד: יד שנייה יותר ידידותי לסביבה. מיד ראשונה, גבריאלה אביגור-רותם מקבלת כמה גרושים, וגם ההוצאה, שאני לא מזלזל בתרומתה ובתנאים הכלכליים הלא קלים שבהם היא צריכה להרים אותה. אבל זה מעט מאוד גרושים לסופרת, למיטב ניחושי. הייתי צריך להחליט ברגע, והחלטתי על יד שניה (בוודאי גם בגלל טון הדיבור של המוכר שהציע את זה). יש לי חלום: תוך שלוש שנים יתמסד הנוהג שלכל יוצר יהיה אתר, שבו אנשים שכבר חוו בעבר את יצירותיו, ומרגישים שהם רוצים להביע את תודתם באופן כספי יותר מכפי שהם עשו עד כה, מוזמנים לתרום/לשלם לו. יש מוזיקאים שאני אוהב דרך הרדיו, ואם זה נחוץ הייתי רוצה לעזור להם להזדקן בכבוד.

1כך וכך ולא אחרת.
כולנו מפספסים עוד משהו 605749
זה אכן לא חדש באייל שהמנגנון החביב עליך הוא תרומות. אבל בכל פעם שאני קורא את זה, אני חש קצת אי-נוחות. אני יכול לציין סיבות פרקטיות לכך שאני חושב שמנגנון התרומות לא יעבוד: ראשית, אני חושב שהכרת תודה היא מנגנון נפשי לא מפותח במיוחד אצל רוב האנשים. גם אני מוצא את עצמי נכשל בו. שנית, העדת על עצמך באייל שאתה נמנה עם אלו שמרוויחים היטב. נדמה לי שרוב האנשים שנאבקים על פרנסה או על שמירת רמת חיים מסוימת לא ימהרו להכיר תודה באמצעות תרומות.

אבל אי-הנוחות שלי היא עמוקה יותר. מצד אחד, קשה לי למצוא דופי בהכרת תודה או ברצון לעזור לאנשים להזדקן בכבוד. מצד שני, נראה לי שיש כאן בלבול קטגורי. בין היוצר לבין היצירה ובין חוויה אמנותית לבין השדה החומרי. יש לי השערה פסיכולוגיסטית. אני חושב שיצירה אמנותית שנוגעת בנו ממלאת אותנו ברגשות שמפרים את האיזון הרגשי שלנו. מה אנחנו אמורים לעשות עם כל הרגשות האלה עכשיו? הדרך שאתה מציע "להתמודד" עם הבעיה היא לנתב אותם לרגשות - ומעשים - של הכרת תודה ליוצר. רגש, פעולה, חזרה לאיזון.

אם אני צודק, אז יש כאן החמצה של החוויה האסתטית. אם אני טועה, - ואחרי הכל השערות פסיכולוגיסטיות מועדות לטעויות חמורות - אני לוקח את דבריי בחזרה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605841
באשר לנימוקים הפרקטיים: אני מקווה שזה יעבוד לפחות כמו טיפים במסעדות, למרות הבדלים גדולים לכל הכיוונים.

ולעיקר: אני לא ממש בטוח מה זה "הפרת האיזון הרגשי". חוויתי יצירות שטלטלו אותי רגשית, ואיזשהו הד של הטלטלה יכול ללוות אותי גם שנים, רק מהיזכרות. זה קרה הרבה ביצירות אבסטרקטיות כמו מוזיקה, ופה ושם גם ביצירות מסוגים שכלתניים יותר - ספרים, סדרות טלוויזיה. אבל מעולם לא היה לי משהו שממש ערער אותי, ששבר את האינטלקט שלי, או משהו כזה. כך שהיכולת להרגיש הכרת תודה ליוצר מעולם לא היתה בסכנה. אצלך כן? האם "שבירת האני" היא אידיאל של חוויה אמנותית? אני יכול להבין את זה, אבל אם כן זה נראה לי אידיאל כמעט בלתי מושג.
כולנו מפספסים עוד משהו 605846
לא חשבתי על חוויה ''מערערת'', כמו על חוויה של ''גודש רגשי''. וכשאני חושב על גודש, נראה לי שיש צורך של המערכת הרגשית בניתוב הרגש לאפיקים שאנחנו יודעים להסתדר איתם, כמו הכרת תודה כלפי היוצר. אבל בכל מקרה, נראה שטעיתי בכיוון.
כולנו מפספסים עוד משהו 605757
אני מסכים שפרקטית הגבלת ההפצה היא בעייתית. מה עם המודל של תשלום זעום מכל הורדה? במקרה הזה זה לא משפיע כלכלית מאד על הצרכן, אבל אם אכן כפי שנטען כאן זה מגדיל מאוד את התפוצה, בחשבון הסופי זה עדיין ישתלם ליוצר.

מהצד הפחות פרקטי, חלק מהטיעון שלי, האולי קצת נדחק, הוא הטיעון הנורמטיבי. נכון שפרקטית קשה לאכוף הגבלת הפצה. הבעיה שלי היא יותר נורמטיבית - למה כל כך קל לנו לא לשלם על יצירות באינטרנט. זה קצת מזכיר לי מה שפעם קראו "מבחני כבוד" - המורה היה יוצא מהכיתה, והתלמידים יכלו להעתיק כאוות נפשם. עדיין, משום מה, אצל חלק ניכר מהתלמידים נותר המנגנון הפסיכולוגי-נורמטיבי שמנע מהם להעתיק, אפילו שידעו שלא ייתפסו‏1.
המנגנון הזה, ככל הנוגע לאינטרנט, ולתוכן דיגיטלי, נמחק ונשחק עד דק. כל כך נמחק, שרוב האנשים בדיונים האלה בכלל לא מעלים על דעתם שהם אמורים לשלם עבור יגיעת כפיהם של אחרים.

נראה לי שלו היינו מציגים שיח כזה לאנשים מלפני 40 שנה, הם היו מופתעים עד מזועזעים מההידרדרות הנורמטיבית.
אז אני יודע, הסוסים כבר יצאו מהאורווה, הדור שלנו מיושן ואנכרוניסטי, קוד פתוח זה העניין‏1, וגם אתם הקלטתם תקליטים על קסטות אז מה אתם מקשקשים איתנו על הורדות באינטרנט.

1 ממה שמספרים לי, היום אם מישהו נותן תרגיל בית לסטודנטים שפתרונו מופיע אי שם באינטרנט, זה לא ריאלי מצידו להניח שמישהו יטריח את עצמו לפתור את התרגיל במקום לבצע cut and paste.
2 אין לי שום דבר נגד קוד פתוח, רק שמשום מה זה אחד מכיווני הטיעונים שעולים כאן נגד קניין רוחני דיגיטלי, ולא בצדק לדעתי.
  כולנו מפספסים עוד משהו • ברקת
  כולנו מפספסים עוד משהו • צפריר כהן
  כולנו מפספסים עוד משהו • אורי גוראל גורביץ'
  כולנו מפספסים עוד משהו • צפריר כהן
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • צפריר כהן
  כולנו מפספסים עוד משהו • easy
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • easy
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • easy
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • צפריר כהן
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • ברקת
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • צפריר כהן
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • צפריר כהן
  כולנו מפספסים עוד משהו • האייל האלמוני
  כולנו מפספסים עוד משהו • צפריר כהן
  כולנו מפספסים עוד משהו • האייל האלמוני
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • האייל האלמוני
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • האייל האלמוני
  כולנו מפספסים עוד משהו • ברקת
  כולנו מפספסים עוד משהו • אא
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • אא
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • ברקת
  כולנו מפספסים עוד משהו • האייל האלמוני
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • האייל האלמוני
  כולנו מפספסים עוד משהו • הפונז
  כולנו מפספסים עוד משהו • האייל האלמוני
  כולנו מפספסים עוד משהו • ברקת
  כולנו מפספסים עוד משהו • ברקת
  כולנו מפספסים עוד משהו • העלמה עפרונית
  כולנו מפספסים עוד משהו • יהונתן בר
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • צפריר כהן
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • צפריר כהן
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • צפריר כהן
  מפי האתון • האייל האלמוני
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • צפריר כהן
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • טווידלדי
  מפי האתון • האייל האלמוני
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • האייל האלמוני
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • האייל האלמוני
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • צפריר כהן
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • צפריר כהן
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • טווידלדי
  מפי האתון • easy
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • easy
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • הפונז
  מפי האתון • טווידלדי
  מפי האתון • easy
  מפי האתון • צפריר כהן
  מפי האתון • ברקת
  מפי האתון • easy
  מפי האתון • ברקת
  מפי האתון • נועה ו
  ''שתף, אכלת אותה'' • ברקת
  נאה דורש נאה מקיים • הפונז
  נאה דורש נאה מקיים • הפונז
  ''שתף, אכלת אותה'' • יוסי
  ''שתף, אכלת אותה'' • הפונז
  ''שתף, אכלת אותה'' • יוסי
  ''שתף, אכלת אותה'' • הפונז
  ''שתף, אכלת אותה'' • יוסי
  ''שתף, אכלת אותה'' • הפונז
  ''שתף, אכלת אותה'' • יוסי
  ''שתף, אכלת אותה'' • הפונז
  ''שתף, אכלת אותה'' • צפריר כהן
  ''שתף, אכלת אותה'' • הפונז
  ''שתף, אכלת אותה'' • ברקת
  ''שתף, אכלת אותה'' • ברקת
  פעם הייתי מנהל בנק היום אני משורר רחוב • אנטילופה
  פעם הייתי מנהל בנק היום אני משורר רחוב • ברקת
  פעם הייתי מנהל בנק היום אני משורר רחוב • אנטילופה
  ''שתף, אכלת אותה'' • יוסי
  ''שתף, אכלת אותה'' • ברקת
  ''שתף, אכלת אותה'' • העלמה עפרונית
  ''שתף, אכלת אותה'' • ברקת
  ''שתף, אכלת אותה'' • צפריר כהן
  ''שתף, אכלת אותה'' • ברקת
  ''שתף, אכלת אותה'' • הפונז
  ''שתף, אכלת אותה'' • צפריר כהן
  ''שתף, אכלת אותה'' • ברקת
  ''שתף, אכלת אותה'' • צפריר כהן
  ''שתף, אכלת אותה'' • ברקת
  ''שתף, אכלת אותה'' • צפריר כהן
  ''שתף, אכלת אותה'' • ברקת
  קליפ לבר מצווה • אנטילופה
  ''שתף, אכלת אותה'' • הפונז
  ''שתף, אכלת אותה'' • העלמה עפרונית
  ''שתף, אכלת אותה'' • אנטילופה
  מפי האתון • יוסי
  כולנו מפספסים עוד משהו • טווידלדי
  כולנו מפספסים עוד משהו • נועה ו

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים