בתשובה לצפריר כהן, 29/10/12 14:17
כולנו מפספסים עוד משהו 605505
א. מישהו טען נגד זמינות באינטרנט?
ב. כמה מוזיקאים בשנות האלפיים השפיעו על התרבות באופן משמעותי, וכמה בשנות השישים? (דוגמה נגדית אפשרית לטענה)
ג. מה רע במודל כמו אייטיונס‏1, שבו אתה משלם על היצירות באינטרנט? כבר אמרתי שלי, וודאי למאירק'ה, אין שום בעיה עם עותקי קינדל ודומיהם, שנקנים בכסף טוב על ידי הצרכנים.

1 אני מומחה קטן מאוד במודלי תמחור תוכן אינטרנטי, אז אני מפנה את השאלה אליך.
כולנו מפספסים עוד משהו 605512
ג. אין לך בעיה עם מודל הקינדל? מה קרה למי שכתב את תגובה 605379?

מעבר לכך, מה שלטעמי רע בהם הוא שאי אפשר לתת לתוכנם קישור.
כולנו מפספסים עוד משהו 605515
אם לא הייתי מובן בתגובה ההיא, התכוונתי לומר שאין לי בעיה עם עותקים דיגיטליים‏1, כל עוד שילמתי עבור העותק שלי מחיר מלא. ואז יש לי עותק משלי שלא תלוי באף אחד אחר.

1 דיסקליימר: כמו שאמרתי, אני לא מתמצא‏2 בפרטיהם של המודלים הנ"ל.
2 אני כמובן מסתכן בזה שיתחוור לי ולכולם שאין לי מושג איך עובדים עם קינדל ובאיזה צורה/ענן/חומרה שמור שמידע שקניתי. לפחות הזהרתי מראש.
כולנו מפספסים עוד משהו 605516
במחשבה שניה עזוב, אנחנו דנים בסעיפים משניים והולכים לטיעון המרכזי, ההוא על חשיבות הסופרים ותוצרתם וכו'. וככל שאנחנו מתרחקים ממנו אני מרגיש שיש לי פחות ופחות לומר משהו אינטליגנטי. אם יש לך מה לומר על עיקר העניין, אשמח להמשיך.
כולנו מפספסים עוד משהו 605553
אני רואה שהדיון קצת נתקע אז אני אתן לך דוגמא שתוכל לחדד את ההבדלים בינך לצפריר. ה Espresso Book Machine [Wikipedia] היא סוג של מדפסת שממירה קובץ מחשב לספר רגיל. עתה ניתן לשאול האם הקובץ צריך לעלות כסף, האם ההדפסה צריכה לעלות כסף וכו'.
כולנו מפספסים עוד משהו 605555
הדיון נתקע כי מתחמקים מהשאלה המרכזית: באיזה מודל נשמור על פרנסתם (וזכותם המוסרית להרוויח מיצירותיהם) של הסופרים.
מה זה משנה שיש מדפסת? הרי אני יכול לקרוא את הקובץ במחשב שלי. ואם שילמתי עליו, כמו שכבר אמרתי, אני יכול לקרוא אותו באייפון, באייפד, בלפטופ, במחשב עם מסך 22 אינטש, בטלויזיה עם מסך 42 אינטש, או להקרין אותו בבית על הקיר בגודל 100 אינטש. או להדפיס אותו על נייר טואלט ולקרוא אותו בשירותים. אלה רק עוד שאלות טכניות שמתעלמות מהעיקר. או מהעיקרון.
כולנו מפספסים עוד משהו 605562
השאלות הללו אינן שאלות טכניות. הבעיה היא בדיוק שמפיצי הספרים טוענים שהם לא יכולים להתפרנס אם לא יגבילו את יכולתך לעשות לפחות חלק מהדברים הללו.
כולנו מפספסים עוד משהו 605566
לו היית מצליח להמציא מודל שמקטין את דמי ההפצה, ומגדיל את אחוז הכסף שעובר ממני לסופר/יוצר עצמו, נראה לי שכולנו היינו יוצאים ושכרנו בידינו.
כולנו מפספסים עוד משהו 605568
אני אשאל אותך ישירות: מה דעתך על קובץ שהדבר היחידי שמותר לך לעשות איתו הוא להדפיס ספר רגיל אחד (נניח באמצעות מכונת האספרסו אבל זה לא קריטי).
כולנו מפספסים עוד משהו 605569
דווקא הדימוי מצא חן בעיני, זה כמו הקפסולות החד פעמיות שמוכרים למכונות אספרסו רגילות.
כולנו מפספסים עוד משהו 605570
תודה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605574
הבעיה שלי היא עם "קובץ שהדבר היחיד שמותר איתו הוא x". זו לא נראית לי מגבלה מעשית. השאלה היא איך בדיוק המגבלה הזו נאכפת.
כולנו מפספסים עוד משהו 605581
למה השאלה הזאת חשובה לך?
כולנו מפספסים עוד משהו 605596
נניח שמכונת האספרסו הופכת להיות פופולרית. לאחו זמן מה ממציא מאן דהו את "הקורא בקפה" שהופך את אותן קפסולות אספרסו לספרים רגילים. מה יהיה דינו?
כולנו מפספסים עוד משהו 605599
לא ממש הבנתי מה הרבותא בהמצאה שלו, גם מכונת האספרסו הופכת קבצים לספרים רגילים.

מה שיותר חשוב לא ענית לשאלה שלי, אתה נתת דוגמה למצב שקל לעקוף את המכשול. אני שאלתי מה החשיבות לעובדה שקל או קשה לאכוף את האיסור.
כולנו מפספסים עוד משהו 605604
בסוף דבריך: קל או קשה לאכוף את האיסור או לעקוף אותו?

"תוכן שאפשר לעשות איתו רק x" יש רק באגדות. מה שיש בעולמנו הוא תוכן שלא מרשים לך לעשות איתו שום דבר חוץ מ־x. וכאן נשאלת השאלה: איך בדיוק מנסים לא להרשות לך.

לדוגמה: היו דברים עגולים שקבוצה קטנה של אנשים טענה שמותר לך לראות רק בחלקים מסוימים של כדור הארץ.
כולנו מפספסים עוד משהו 605605
לאכוף באל"ף.

לא ברור לי למה המרכאות, אני מלכתחילה דיברתי על מותר.

===>"איך בדיוק מנסים לא להרשות לך"
עכשיו ניסחת את השאלה במילים אחרות אבל עדיין לא הסברת למה היא חשובה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605609
שמתי לב שדוגמתי לא נכתבה נכון: "הקורא בקפה" קוראת קובץ קפסולה מיוחד ויוצרת קובץ רגיל ללא מגבלות. בעברית קוראים לזה לפעמים DRM removal. אם המכונה עם המגבלות תהיה מספיק פופולרית, סביר להניח שהקורא הזה יווצר.

א. אפשר להחליט שהוא לא חוקי: לנסות לפעול נגד משתמשיו ו/או מפתחיו.

ב. אפשר לנסות להפוך את ההפצה של הקפסולות למוגבלת.

שתי הפעולות הללו ירתיעו משתמשים.

ג. אפשר לקוות שהמשתמשים יעדיפו לא להשתמש בקבצים שנוצרו למטרות אחרות. או לא ישתמשו יותר מדי. או אולי שאותו תוכן זמין כבר ממילא בדרכים אחרות.

א' ו־ב' יפריעו לי.
כולנו מפספסים עוד משהו 605618
אז המצב הוא כזה מציעים לך עסקה שבה תמורת סכום מסוים אתה מקבל ספר רגיל ומטריד אותך שלא חוקי שתיקח שניים ומנסים למנוע זאת ממך.
האם זה מטריד אותך גם במקרים אחרים? נניח כשאתה הולך לחנות ספרים וקונה ספר האם מטריד אותך שלא חוקי לקחת שניים והחנות מפעילה אמצעים להקשות עליך?
כולנו מפספסים עוד משהו 605619
זה מטריד אותי, מכיוון שעד היום כל הדרכים ליצור מגבלה כזו אפשרו ליצור כל מיני מגבלות לא רצויות אחרות (כדוגמת מגבלות האזור של ה־DVD). ומכיוון שהמגבלות הללו אפשריות, הן ימומשו בפועל.

נקודה אחרת שיכולה להיות בעייתית היא שאכיפת מגבלה כזו דורשת איזושהי חומרה ו/או תוכנה ייעודית (בד"כ קניינית, בניסיון מלאכותי להוסיף להגנה), מה שיאפשר בסבירות גבוהה למדי לחברה אחת להשתלט על התחום ולקבוע מחירים כראות עיניה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605663
מה לגבי חנויות רגילות? גם שם יש מגבלות, היום הם אומרים למוכרים לשים עין שאנשים לא לוקחים יותר ממה שהם שילמו עליו, מחר הם ישכרו מתנקשים למנוע מאנשים לטוס עם ספריהם ומכיוון שזה אפשרי זה גם יקרה.

אכיפת המגבלה לא דורשת תוכנה, זאת פשוט הדרך הזולה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605666
גם עקיפת המגבלה אם הקפסולות ישתמשו בחומרה ייעודית לא תהיה בעיה רצינית: מספיק ליצור קורא אחד. מכל מיני סיבות מעשיות, זה יכול להפוך להיות פשוט למדי אם הרבה אנשים מחפשים איך לעשות את זה. כל מה שאני מניח שיש לי מכשיר ("הקורא בקפה") שקורא את תוכן הקפסולה (מכונת יצירת הספרים יכולה לעשות את זה ולכן זה אפשרי) ויוצר קובץ מהתוצאה.

כשאתה לוקח משהו מחנות רגילה זו גנבה. כשהקורא בקפה קורא משהו מהקפסולה, הוא קורא עותק של תוכנה המקורי. את הקפסולה כבר קנית. האם המוכרים מהחנות יכולים להגיד לך לא לקרוא את הספר עם זכוכית מגדלת בלילה? (כן, הם יכולים, וכן, אתה יכול לזלזל בדרישתם).

(למי שלא שם לב,עכשיו החלפתי צדדים ואני פתאום טוען את טענתו של הפונז שהספר האלקטרוני הוא כמו ספר רגיל)
כולנו מפספסים עוד משהו 605667
כן, שמתי לב שאתה מתחיל לראות את האור :-)
כולנו מפספסים עוד משהו 605669
עקיפת המגבלה יכולה בקלות להפוך למגבלה רצינית, כל מה שצריך הוא לתת לך קובץ מוצפן ואת המפתח למוכרים. כמובן שזה מצריך שימוש בתוכנות, לכן אפשר פשוט לשלוח לך דיסק בקופסה נעולה ושוב לתת את המפתח למוכרים.

מעולם לא אמרתי שקנית את הקפסולה, עצם העובדה שאתה אוחז במשהו לא אומר שהוא שלך. לדוגמה כשמזמינים ספר ע''י שליח הספר לא של השליח. עתה ניתן ליצור ספר בלי שתתעסק בתוכנות שטנית. אתה תזמין ספר, הוצאת הספרים תשלח באמצעות שליח את הקפסולה לחנות הספרים החנות תדפיס את הספר ותשמיד את הקפסולה ורק אז יזמינו אותך לקחת את הספר. עכשיו אתה אומר שאתה לא מוכן להחליף את השליח. בסדר,זה בסך הכול אומר שתשלם יותר.
כולנו מפספסים עוד משהו 605673
שאלת אותי (תגובה 605568 על קובץ שהדבר היחידי שמותר לך לעשות איתו הוא להדפיס ספר רגיל אחד. עניתי לך (תגובה 605574) שהבעיה שלי היא עם "קובץ שהדבר היחיד שמותר איתו הוא x".

אם מדובר על הפצה דרך רשת של מוכרים (שידפיסו את הספרים), הרי שיחסם של יצרני הקפסולות למוכרים לא יתמצה בקניה ומכירה חד פעמית. לעומת זאת, אם ספקי הקפסולות יהיו במקרה ערוץ ההפצה היחיד לתוכן מסוים, הרי שהם יהיו באותה עמדה של הוצאות ומפיצי הספרים דהיום.

דרך אגב, הניסיון הרב עם ההפצה בתעשיית הסרטים רומז שגם מרשת ההפצה המוגבלת הזו ידלפו עותקים לא מוגבלים. הסיבה הפשוטה היא שעותק לא מוגבל שווה הרבה יותר ונפוץ הרבה יותר בקלות מעותק מוגבל.
כולנו מפספסים עוד משהו 605674
שלושת הדברים שאמרת נכונים אבל אני לא מבין מה ניסית להגיד בהם.
כולנו מפספסים עוד משהו 605676
היית צריך לשנות מאוד את השאלה שלך (חנויות זכייני מותג קפה במקום מכונת אספרסו ביתית) כדי שהקשיים שציינתי לא יפריעו במידה מספקת. לכן לא כל כך ברור לי מה הדוגמה שלך נועדה להראות.
כולנו מפספסים עוד משהו 605677
המכונה לא ביתית (היא גם לא מייצרת אספרסו) אתה יכול להסתכל בערך הויקיפדי ותראה שיש אותה רק במקומות ציבוריים (ספריות אוניברסיטאות וחנויות ספרים).
כולנו מפספסים עוד משהו 605681
אם אתה מדבר על "מכונת האספרסו" הזוו‏1 ולא על משהו עתידי: זו סתם עוד דרך להדפיס ספרים. מבחינת הצרכן: הוא קונה ספרי נייר רגילים. לכן לא ברור לי מה אמור להיות מעניין בדוגמה. הנחתי שאתה מדבר על משהו יותר אישי.

1 אבל גרסה שלה שמקבלת קפסולות ספרים ולא קבצי ספרים? למה לטרוח לשלוח 50 קפסולות של "גוונים" למכונה שבסניף עם שליח במקום להעלות למכונה קובץ אחד?
כולנו מפספסים עוד משהו 605707
1) זאת לא "סתם" עוד דרך להדפיס ספרים. זאת דרך חדשנית ומהפכנית להדפיס ספרים. למען האמת כבר בדיון הקודם של מה עדיף ספר אלקטרוני או מודפס רציתי להציג אותה כדוגמה לכך שחלק מהיתרונות של ספר אלקטרוני ניתן להשיג גם בספר נייר.
2) ה"קפסולות" אכן קצת מיותרות. מכיוון שהמכונה מחוברת לאינטרנט מספיק שם הספר ואישור קנייה. זאת פשוט הייתה דרך לחלק את הפעולה.
3) מבחינת עיקר הפתיל: הגענו לשתי דוגמאות די דומות שאחת מטרידה אותך ואחת לא. אם המכונה נמצאת בחנות בבעלות פרטית והמוכר מקבל את הקבצים ואסור לו (מבחינה חוקית) להדפיס יותר ממספר העותקים שהוא קנה זה בסדר. אבל אם אדם פרטי מקבל את הקבצים זה לא תקין לאסור עליו להדפיס יותר עותקים ממה שהוא שילם עליו. אנא הסבר את ההבדל.
כולנו מפספסים עוד משהו 605708
3. אז ירדנו מרעיון הקפסולות. עכשיו חזרנו לנושא הרגיל של קבצים.

ציינתי כבר שבעלי החנות איננו סתם האדם מהרחוב. הוא בחר מרצונו החופשי‏1 להיכנס לחוזה נפרד עם הספק. החוזה הזה הוא כבר מעבר ליחסים הפשוטים של יוצר וקורא. בעלי החנות הוא מפיץ מסחרי. אם הוא מפיץ עותקים שעליהם הוא לא משלם תמלוגים לספק, הוא מפר חוזה עם הספק (עם הספק, ולא בהכרח ישירות עם בעלי זכויות היוצרים).

1 נודה שאולי תעלה בהמשך הדיון: האם ספקי המכונה הם בעלי מונופול ולכן לא מדובר בדיוק על רצון חופשי. גם אם יש מונופול, דרישה כזו מהמפיצים נראית לי כהפרה חמורה פחות של האיזון מאשר דרישה כזו מכל משתמש רגיל.
כולנו מפספסים עוד משהו 605710
גם אדם פרטי חתם חוזה עם הספק מרצונו החופשי.
כולנו מפספסים עוד משהו 605711
מיהו בדיוק הספק במודל שלך? על איזו מכירה בדיוק אתה מדבר? ספר נייר? ספר אלקטרוני?

ר' גם הערה ‏1 שלי בהודעה שאליה הגבת.
כולנו מפספסים עוד משהו 605712
אנערף, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
כולנו מפספסים עוד משהו 605713
על איזו מכירה בדיוק אתה מדבר? ספר נייר? ספר אלקטרוני?

הוצאת הקיבוץ המאוחד: אתה מתכוון לרכישה ישירות מהם או לרכישה מחנות ספרים? אם אני רוכש ספר של הוצאת הקיבוץ המאוחד בחנות ספרים אין לי שום חוזה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד. יכול להיות שקניתי ספר מחנות שקנתה אותו מהוצאת הקיבוץ המאוחד. אבל אז זה בדיוק המצב גם במקרה של מכונת האספרסו (חוץ מהתחשבנויות פרטיות בין ההוצאה לחנות הספרים).
כולנו מפספסים עוד משהו 605714
מה שאתה קונה מהם זה אישור הדפסת ספר לשימושך במכונת האספרסו. לאחר מכן אם אתה רוצה אתה יכול ללכת למקום שמוכר הדפסות כאלה ולקנות ספר תמורת עלות הדפסתו.

אם נוסיף את הקפסולות אתה קונה קובץ שהדבר היחידי שמותר לך לעשות איתו הוא להדפיסו במכונת האספרסו. אם יש לך מכונה כזאת בבית מותר לך להדפיס קובץ אחד אצלך בבית.
כולנו מפספסים עוד משהו 605715
אז יש מכונה ביתית או אין מכונה ביתית (תגובה 605677)?

אם יש מכונה ביתית, אני חוזר להסתייגות הפשוטה שלי מתחילת הפתיל: תגובה 605574. יש לי עוד מה לכתוב על זה (בנוסף למה שכבר כתבתי), אבל אני רוצה להיות בטוח שעל זה באמת מדובר.
כולנו מפספסים עוד משהו 605775
אם מכונה ביתית זה מה שמטריד אותך אז תסביר איפה הבעתיות. אבל אתה גם צריך להסביר איפה ההבדל בינה לבין מכונה שממוקמת בחנות ספרים פרטית. לדעתי אין הבדל.
כולנו מפספסים עוד משהו 605782
נתחיל מתגובה 605708.
כולנו מפספסים עוד משהו 605785
אני לא מתכוון לשחזר פתילים. בינתיים הנה מערכון מצחיק של מונטי פייתון שגם קשור לנושא
כולנו מפספסים עוד משהו 605787
אני מניח שהתכוונת למערכון הזה. הוא קצת יותר קשור לנושא.
כולנו מפספסים עוד משהו 605799
גם שלך מצחיק. אבל כיונתי למה שקישרתי.
הון שלטון 605952
טוב, סידרתי קצת את המחשבות והנה תגובה רצינית (או לפחות ארוכה) על העמדות שהוצגו לאחרונה בנושא.

העמדה הבסיסית שלי טוענת שלכל אדם יש בעלות על היצירה שלו ואם רוצים לקחת את זה ממנו צריך את ההסכמה שלו או להיות הוגן כאשר העמדה שלי מצריכה את שניהם. לפי דעתי עצם העובדה שהצלחתם ליצור מצב שאנשים עובדים בשבילכם בחינם לא הופך זאת למצב תקין.

כשאתם נדרשים לשלם ליוצרים יש לכם שתי הצעות אחת זה שילטון כלומר שהשילטון יקח כסף מאנשים ויעביר אותו ליצרות שהוא מוצא ראויות. במקרה הטוב נקבל יצירות אליטסטיות ובמקרה הרע נקבל מלחכי פנכה. מעבר לזה כלל לא ברור למה כספי המיסים שלי צריכות לממן את הבידור שלך.

ההצעה השניה היא פרסומות כלומר הון. הרי ברור לכל מי שעיניו בראשו שהשיקולים לשים פרסומת במקום מסוים הוא לא רק מספר הצופים אלא גם היצירה עצמה. כשבעל עסק מפרסם בתוך יצירה ברור לו שהוא גם עוזר ליצירה לכן הוא יעדיף יצירות שעוזרות או לפחות לא מזיקות לעסקיו. אם לתת דוגמה לתופעה שהכבלים התחילו אותה זה מיקי רוזנטל . די ברור שלולא בולדוג אף אחד בערוץ שניים לא היה חושב לשדר את בולדוזר כי זו יצירה שפוגעת במפרסמים, רק בגלל שהם היו צריכים לתת קונטרה הם שידרו אותה. ובלי בולדוזר גם לא הייתה שיטת השקשוקה שגם אותה בקושי רצו לשדר ובטח שלא בערוץ שתיים.

נוסף לכל הצרות אתה גם מעניק לבעלי עסקים כח שאיננו מחויב המציאות. למרות שאפשר כמעט להסתדר בלעדיהם עדיין כדי לתווך בין היוצרים לצרכנים אנחנו צריכים בייביסיטר שידפיס בשבילנו את הספרים.
הון שלטון 605954
אתה יכול להסביר לי למה לכל אדם יש בעלות על היצירה שלו?

מה בדבר יצירה של אדם שמבוססת על יצירות ודמות של אנשים אחרים?

האם לפי דעתך צריך לשנות את חוקי זכויות היוצרים כך שזכויות היוצרים לא יפוגו?
הון שלטון 605956
מכיוון שכל הדברים שהשתמשתי בהם כדי ליצור את היצירה הם שלי גם היצירה שלי.

גם.

לדעתי לא, אבל זוהי נקודת המוצא. אם אתה רוצה שהזכויות יפוגו ויעברו לידי החברה החברה צריכה לשלם. הבעיה שאצלכם החברה לא משלמת כלום ועדיין משום מה הזכויות עוברות אליה.
הון שלטון 605959
מה שעולה בראשי הוא ציטוט מיצירה שתחזור לרשות הכלל בראשון לינואר 2044: "My precious!‎".

אתה מקבל מהחברה זכויות על כל יצירה שלך, ללא קשר לאיכותה. אתה באמת רוצה שהחברה תשלם לך? אחרי כמה עשרות שנים רוב ה"יצירות" כבר חסרות ערך (או ליתר דיוק: עולה יותר כסף לשמור אותן ולהגביל את הגישה אליהן). למה שמישהו יטרח לשלם על כל שטות? למי בכלל נטרח לשלם?

מיהו הבעלים של תנך גוטנברג? של תנך המלך ג'יימס? של תרגומיו של מרטין לותר? ובאיזו זכות הם הפרו את זכויות היוצרים של מתרגמי הוולגטה, תרגום השבעים, וכל העיבודים הקודמים?
הון שלטון 605961
לפחות לגבי היוצר המשוער - לפחות על ידי חלק נכבד מהאוכלוסיה - של תנ"ך גוטנברג וכל העיבודים הקודמים, כמות הזמן והמשאבים שמשקיעים הקוראים הנאמנים‏1 בו ובסוכניו עלי אדמות היא עצומה גם בימינו. לא הייתי מודאג בעבורם.

1 ואלה שמיסיהם תומכים בהם
הון שלטון 605968
החברה לא חייבת לשלם לי אם היא לא רוצה את הזכויות.

באמת לא ברור איפה הקושי שלך. רכוש אתה מבין שאסור לגנוב? אז זה יותר פשוט.

אם קניתי נייר אז הוא שלי קניתי עט אזי גם הוא שלי. ציירתי קו על הנייר אזי הנייר עם הציור עדיין שלי. לא ברור איפה אתה מסתבך.
הון שלטון 605971
מי הרשה לך לצייר קו על הנייר? זו הפרת זכויות הקניין של יורשיו של אוקלידס!

זכות הקניין איננה מוחלטת. היא קונבנציה חברתית ומשפטית. למשל, תחפור במעדר שלך באר בגינה שלך ותשאב ממנה מים, המים לא שלך ע"פ חוקי מדינת ישראל. ואם מצאת שם עתיקות - כנ"ל. ואם גילית מרבץ אורניום - אתה אינך רשאי לעשות בו כרצונך. הניסיון להרחיב באופן עיוור את הזכות החלקית לקניין חומרי אל התחום החמקמק של רעיונות, נידון לכישלון. שכפול, שינוי, ושימוש לרעה ברעיונות, היו מאז ומתמיד חלק בלתי-נפרד מהתרבות האנושית. צריך סיבות טובות מאוד כדי לשנות זאת. אי אפשר לומר "קניין רוחני הוא בדיוק כמו קניין גשמי" ולחשוב שפתרת את הבעיות כולן.
הון שלטון 605974
לא הרחבתי שום דבר. נייר שמצויר עליו קו הוא עדיין חומר.
הון שלטון 606057
אולי כדאי להדגיש שביצירה כיוונתי לProduction (economics) [Wikipedia] בניגוד למשל לפעולות בשוק ההון או פעולות שלטוניות.
הון שלטון 606059
לא ברור לי למה התכוונת. אם אקח שיר שכתבת ופירסמת באתרך הפרטי ואפרסם אותו במיליוני עותקים בעיתון שלי, מי משנינו ראוי לפיצוי על היצירה?
הון שלטון 606067
הקוראים!

אבל ברצינות, אני. אני עשיתי פעולה פרודוקטיבית בצפייה להפיק ממנה רווח ואחרים השתמשו בה ללא לשלם. זה כמו שתזמין שרברב לביתך ולאחר התיקון תטען שמעולם לא תכננת לשלם.
הון שלטון 606069
אני עדיין לא מבין. נניח שאתה בסך הכל חשבת וגם כתבת קצת. העיתון השקיע בזה הרבה יותר עבודה. לפי מה שהבנתי ממך העיתון הוא זה שהשקיע כמעט את כל היצירה וזכאי לפיתוי. חוקי זכויות היוצרים טוענים שאתה (המחבר) מחזיק בכל הזכויות. הבנתי אותך נכון? זה משנה אם השיר פורסם מראש כתחביב פרטי או גם ממניעים כלכליים?

(נדמה לי שהתפרסמו כמה מקרים דומים של צלמים חובבים שצילמו תמונות להנאתם הפרטית ולתדהמתם הרבה מצאו אותן מככבות בכל רחבי האינטרנט)
הון שלטון 606071
העיתון ''עשה עושר ולא במשפט'' היה אסור לו להשתמש ביצירתי ללא רשות. לא ממש ברור לי מי לדעתך צריך לפצות את העיתון.

החוק כיום מניח שליוצר יש פחות כח מלעיתון לכן יש לו הגנה, לא ברור למה צריך להתעסק במקרים קיצוניים.
הון שלטון 606073
סתם ניסיתי לקרוא את תגובה 605952 לאור ההבהרה שבתגובה 606057.
הון שלטון 606074
גם אני עניתי לאור התגובות הנ''ל. הגבלתי את עצמי רק למקרים שבהם היה שימוש ביצירה לא למקרים שיצירה שנכתבה דומה במקרה ליצירה אחרת.
הון שלטון 606075
האפשרויות היחידות למימון שאתה מכיר הן פרסומות או מיסים?! בדיון הזה עלו כמה אפשרויות אחרות (תרומות, כרטיסים, מוצרים נלווים, מוניטין, חתימות...) שמוכיחים את עצמם בחיי היום יום לא רע.

את הבעיה של אומנות אליטיסטית ומלכחי פנכה אפשר לפתור (וכבר פתרו) על ידי יצירת מספר מוסדות בלתי תלויים בשלטון שמתחרים זה בזה (מוזיאונים שונים, ערוצי טלויזיה שונים... למה להמציא את הגלגל, מישהו כבר עשה את זה). וכמובן שאומנות שממומנת על ידי השלטון לא חייבת לקבל בלעדיות, ואין מניעה שתתקיים במקביל (ובאמת מתקיימת במקביל) גם אומנות שממומנת על ידי הון (לא רק על ידי פרסומות).

למה כספי המיסים שלך צריכים לממן את הבידור שלי? לא צריכים, ובוודאי לא את שלי, אבל לשאלה היותר גדולה, למה אנחנו משלמים מיסים? למה המיסים שלי צריכים לממן את ההשכלה שלך, את הרבנים שלך, את התחבורה הציבורית שלך, את החשמל שלך...

וכמובן שמול בעיית המימון האליטיזם ומלכחי הנכה קיימת בעייה הפוכה, של מוצרים שמיועדים לבעלי ההון בלבד. אם, למשל, נדבר על פיתוח תרופות במקום תרבות, אז בעולם בו רק ההון מפתח תרופות אף אחד לא ינסה למצוא תרופה ל<הכנס שם של מחלה קטלנית שהורגת עניים מבוגרים>, ומליארדים יושקעו במציאת תרופה ל<הכנס שם של מחלה שמציקה בעיקר לבעלי הון>.

ולנקודת הפתיחה שלך, אנשים לא עובדים בשבילך, הם עובדים בשביל עצמם. אם קיים תוצר לוואי של העבודה הזאת ממנה אתה יכול להנות מבלי שהם ינזקו, למה לא? אם אני מחייך אליך ברחוב, אתה צריך לשלם לי על זה?
כולנו מפספסים עוד משהו 605621
המצב יותר דומה לכך שאני קונה ספר נייר המוגן נגד העתקה במכונת צילום או סורק, ומגלה שעקב כך, אני יכול לקרוא אותו רק באור יום או לאור מנורות להט ולא בתאורה פלואורסצנטית.
כולנו מפספסים עוד משהו 605627
המצב של מה יותר דומה לספר נייר וכו'
כולנו מפספסים עוד משהו 605629
המצב שאני קונה ספר אלקטרוני והאמצעים שמונעים את העתקתו והפצתו מונעים על הדרך את האפשרות שלי לגבות אותו או לקרוא אותו באמצעות קורא אלקטרוני אחר מזה שעבורו רכשתי את הספר.
כולנו מפספסים עוד משהו 605630
1) הנושא כרגע יותר עקרוני ממדיניות ספציפית.
2) כבר דנו בנושא הזה והיו לי שתי טענות:
א) אי אפשר להטעות אדם אם הוא יודע את האמת.
ב) זה לא קשור כלל לטכנולוגיה. אם חברה משקרת בפרסומים שלה היא עוברת על החוק.
כולנו מפספסים עוד משהו 607773
וואו! במשפט אחד עשית לי סדר בכל הנושא הזה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605564
אני חושב שזו בעיה של הסופרים המצליחים (והמוציאים לאור), לא שלי ולא שלנו. ספרות קיימת כמעט מאז המצאת הכתב (ולמעשה - מהותית - עוד הרבה לפני זה), והמשך קיומה אינו תלוי במודל כלכלי כזה או אחר. אנשים ימשיכו לכתוב, ולכתוב טוב - מתוך אותו דחף פנימי שמוביל לכתיבה - גם אם במהלך היום הם יעבדו בהנדסת מזון או התקנת דודי-שמש בשביל להתפרנס. אין לאף אחד איזשהי "זכות בסיסית" להתפרנס דווקא מכתיבה (או ממוזיקה או מקולנוע). מרבית הכתיבה במהלך ההיסטוריה לא הונעה הנעה כלכלית. סופרים היו חיילים, כמרים, עיתונאים, משפטנים, איכרים, מרצים, שוטרים או סתם מובטלים. ודי בטוח שאף סופר, אף פעם, לא התפרנס מכתיבה במהלך כתיבת ספר הביכורים שלו. על החברה לא מוטלת אחריות מוסרית לתגמל כלכלית יוצרים, ואני לא מאמין שעל אי-תגמול כזה היא תענש במחסור ביצירה. מי שלא רוצה, שלא ייצור - ועדיין בדיוק אותם אנשים ימשיכו לכתוב, להלחין, לשיר ולצייר.

וביחד עם כל זה עומדת הנקודה שמוסרית ידע ורעיונות שהופצו לנחלת שייכים לנחלת הכלל, ושהחברה כולה תצא נשכרת מאד מכך שליוצרים (וסתם אנשים) תינתן האפשרות לעשות שימוש חופשי ברעיונות, ידע ואינפורמציה ויצירות.

(ובצד: אני בטוח שמהלך של ביטוי זכויות הקניין הרוחני על יצירה ישנה הרבה דברים בחברה, ואפשר להעריך שהוא יפתח פתח למודלים חלופיים כלכליים שיאפשרו בכל זאת לחלק מהיוצרים להתפרנס מיצירתם).
כולנו מפספסים עוד משהו 605565
"מי שלא רוצה, שלא ייצור - ועדיין בדיוק אותם אנשים ימשיכו לכתוב, להלחין, לשיר ולצייר."
אני משוכנע בכל ליבי שאתה טועה בנקודה הזאת.
לו היית מכיר אמנים בתחומים שונים בארץ, אין לי ספק שהיית ששומע מהם כמה הכלכלה האישית מגבילה את איכות וכמות היצירה שלהם.
נדמה לי גם שהיוצרים הקלאסיים הגדולים ביותר, מוצרט וחבריו, נשענו לא מעט על חצרותיהם של אצילים ומלכים כאלה ואחרים, וללא תמיכה זו סביר מאוד שחלק ניכר מיצירותיהם לא היה נוצר ומגיע לאוזנינו.
בסדר, הבהרנו שיש לנו דיעות שונות, זה מותר ולגיטימי.

יש לי שאלה קטנה: ללא (או בטרם היות) האינטרנט, קראת פחות ספרים?
אם התשובה היא לא‏1, או לא במידה משמעותית, אז למה אתה מצפה על כמות דומה לשלם היום פחות? התשובה שלי היא ברורה - כי אתה פשוט רוצה לחסוך את הונך האישי ככל יכולתך, לא באמת איכפת לך ממוסר או רווחה של אחרים. לכל הפחות אתה מדבר מהפוזיציה, ומצפה אותה בטיעונים כלליים.

(ובצד: נראה לי שדווקא כאן אני מלא תקווה שאתה מכוון למה שאני מכוון).

1 שהיא התשובה שלי.
כולנו מפספסים עוד משהו 605739
יצירות ימשיכו להיווצר, אבל לדעתי זה פחות צודק וראוי. תגובה 570626.
כולנו מפספסים עוד משהו 605575
נראה לי שבמהלך הדיון כבר קיבלת לפחות 3 תשובות לשאלה הזו:
1. מה זה משנה? האם אתה לא משתמש במטוסים בגלל דאגה לפרנסתם של הימאים? לא משתמש במקררים בגלל דאגה לפרנסתם של מוכרי הקרח? לא משתמש באינטרנט בגלל דאגה לפרנסתם של מוכרי האנציקלופדיות? לא קורא ספרים מודפסים בגלל דאגה לפרנסתם של מעתיקי הספרים? לא משתמש בטלפונים בגלל דאגה לפרנסתם של הדוורים? לא צופה בטלויזיה בגלל שאגה לפרנסתם של שדרני הרדיו? העולם משתנה, הטכנולוגיה משפרת את חיינו, אבל כמעט כל המצאה טכנולוגית ששיפרה את חיינו גררה סיכון לפרנסתם של עובדים בשוק. חלקם ידעו למצוא פרנסה חדשה, חלקם לא. זה עצוב, אבל בדיוק בשביל זה אנחנו משלמים לביטוח לאומי. השאלה שמעניינת אותנו (ונראה לי שזאת השאלה שרצית לשאול) היא: "אם יהיה מישהו שימשיך לכתוב גם בעולם בו התמריץ הכלכלי מכתיבת ספרים הוא נמוך יותר מהיום?"‏1.

2. היום המצב גרוע הרבה יותר. ברגע שקנית ספר אתה יכול למכור או לתת אותו למי שאתה רוצה. ספריות ציבוריות עושות את זה בחינם ועל פי חוק הסופרים לא יכולים לעשות שום דבר נגד זה. ז"א ברגע שהספר יצא מסטימצקי לסופר אין שום שליטה (או רווח) על מה שנעשה איתו. העובדה שאין לך בעיה עם ספריות ציבוריות, עם מכירת ספרים יד שניה או עם השאלת ספרים אלא רק עם ספרים אלקטרונים גורמת לי לפקפק בכנות דאגתך לפרנסתם של הסופרים.

3. כמו שראינו בתגובה שפתחה מחדש את הדיון (תגובה 605321), דווקא בספרים אלקטאונים המצב הפוך ממה שאתה חושב שהוא. ז"א בעוד שבספרים מעץ מת מאיר שליו הפסיק להרוויח על הספר מהרגע שיצא מסטימצקי, לאמזון יש שליטה די טובה על הספר הרבה אחרי זה, והיא יכולה להמשיך להרוויח עליו, והיא יכולה לדאוג שהסופר ימשיך להרוויח עליו, היא יכולה למנוע ממך להשאיל אותו (או לדרוש ממך תמלוגים לסופר אם אתה רוצה להשאיל אותו) היא יכולה למנוע מספריות ציבוריות להשאיל ספרים לציבור ללא תשלום לסופר (וכן, היא יכולה גם למחוק לך את הספריה רק בגלל ששיקרת בזמן מילוי הטופס‏2).

1 והתשובה לשאלה הזאת היא די פשוטה לדעתי: סופרים מוכשרים ירוויחו מוניטין, בו הם ישתמשו למכור את כישוריכם שלהם (לפרסומות, לסרטים, לטלויזיה, לעיתונים, לפוליטיקאים, להרצאות, לעבודה כחוקרים או כמורים... לכל מי שמשלם). אם ההפסד שלנו יהיה פחות ספרים של הרלן קובן זה הפסד שאני מוכן לעמוד בו, ואם אתה לא אתה מוזמן לשלוח לו כסף ישירות לחשבון הבנק.
2 כן, אמאזון הפסידה הרבה מהמוניטין האתי שלה בפרשה הזאת, ובצדק. אבל דווקא טכנית היא הרוויחה כמה אגורות.
כולנו מפספסים עוד משהו 605579
1. איש קש שלא מפסיק לצוץ פה.
2+3. אז לדעתך מצב הסופרים דווקא משתבח פלאים בעולם הדיגיטלי. איזה יופי. לא ידעתי זאת, ואם זה אכן המצב, אני יכול לסיים את הדיון שמח וטוב לב. אני, פארנואיד שכמותי, חשבתי שיש בעיית זכויות יוצרים בעולם הזה. זכיתי שטעיתי.
3א. מצד שני, אני דווקא לא אוהב את העובדה שמישהו יכול למחוק את רכושי שקניתי במיטב כספי, וזה אפילו בלי לבקר אצלי בבית.

1 יש אמרה מתימטית ידועה: כל הוכחה של משפט מתימטי ניתנת להסבר פשוט, אינטואיטיבי, בהיר, קצר, ושאינו נכון. זו דעתי על התשובה שלך. ורק דעתי כאמור.
1 המשך, כבר ראינו שאתה מוכן לא להוציא אגורה ולוותר על תרבות, ואני מוכן להוציא מאות שקלים בשנה עבורה. גם זה בסדר.
כולנו מפספסים עוד משהו 605584
1. למה זה איש קש? (ולמה אתה חושב שהוא לא מפסיק לצוץ פה? אולי זה קשור לזה שהוא לא איש קש?)

2. "מצב הסופרים" מה זה בדיוק מצב הסופרים ואיך מודדים אותו? אין ספק שהיום ספר זה מוצר הרבה פחות רווחי, כשאבא שלי היה ילד לא היו טלויזיה וסרטים היו משהו שרואים פעם בשנה, אז הדרך היחידה שלו (ושל בני דורו) להנות מסיפור טוב הוא עם ספר. כשאני הייתי ילד היה ערוץ אחד בטלויזיה וקולנוע היה משהו שרואים ארבע פעמים בשנה, אז ספרים עדיין היו אופציה רלוונטית, היום לילדים שלי יש 20 ערוצים בטלוויזיה, לקולנוע הולכים מידי חודש ויש להם גם מחשב עם גישה למליוני סרטים טובים, הספר צריך להתחרות עם הרבה יותר מתחרים, מתחרים טובים, וזה בהחלט משפיע על "מצב הסופרים" הרבה יותר מהשדים שאתה ממשיך לתקוף.

3. לא יודע למה "מצד שני" (שוב דילגת על כמה מילים?) גם אני לא אוהב את זה. זה עדיין לא קשור לעובדה שזה אינטרס מובהק של הסופרים, וששוב הדאגה שלך לאינטרס של הסופרים נעלמת במהירות שגורמת לי להמשיך לפקפק בכנותך.

1 כשאני למדתי מתמטיקה, בשביל להפריך הוכחות‏2 היה צריך לעשות קצת יותר מלהגיד שהן לא נכונות (לדעתך).
2 לא שהוכחתי משהו, או שניסיתי להוכיח משהו.
1 - למה זה מתייחס ואיפה ראינו את זה. למה, אגב, אתה מוכן להוציא מאות שקלים על משהו שאתה יכול לקבל בפחות כשלמשהו הזה קוראים "תרבות" ולא כשלמשהו הזה קוראים "קירור"?
כולנו מפספסים עוד משהו 605597
1. + 3. + ‏1 + ‏1- שלך, כולם מראים שאו שאתה לא קורא את תגובותי הקודמות, או שאתה קורא אבל לא מבין אותן. אני אתן לך את הקרדיט שהתשובה השניה היא הנכונה. כנראה שצורת הניסוח שלי כושלת בלהסביר לך את הטיעונים שלי, הדגשים שלהם והכיוון שלהם. אני מוכן לקחת על עצמי את הכשלון בלהיות מובן, לפחות לחלק מהמתדיינים כאן.

אני לא מוכן - מצד שני - להמשיך ולהסביר כל טיעון בפירוט חוזר ונשנה. מיציתי.
כולנו מפספסים עוד משהו 605638
2. כשאבא שלי‏1 היה ילד הוא אולי קרא יותר ספרים ממני‏2, אבל אני בספק אם היו ברשותו יותר ספרים.
ונדמה לי, אם כי יתקנו אותי בני הדור הרלוונטי אם אני טועה, שפעם הליכה לקולנוע הייתה נפוצה יותר, בטרם הייתה טלוויזיה והכרטיסים הפכו ליקרים כל כך.

1 או בני דורו
2 או בני דורי
כולנו מפספסים עוד משהו 605640
צריך לזכור שבמקביל לעליית מחירי כרטיסי הקולנוע גם רמת החיים בארץ עלתה, ובקצב הרבה יותר גבוה, אבא שלי חי במדינה עניה עם אנשים רעבים ללחם שגרים באוהלים וצריפונים, אני חייתי במדינה שבה טלויזיה בבית היתה סמל סטטוס. נראה לי שעליית מחירי כרטיסי הקולנוע הדביקו את העלייה ברמת החיים רק בעשור האחרון (או בזה שלפניו).
כולנו מפספסים עוד משהו 605653
הלינק הראשון מראה שאת כנראה צודקת בקשר לטלוויזיה:
ממוצעי צפייה 1930-2000
אפשר לקפוץ לגרף בסוף, שמראה צניחה תלולה משנות הארבעים לשנות השישים, ואחוז די קבוע מאז.

הלינק השני מראה, במפתיע אולי, שמאז 1995 ועד 2012 מספר הצופים נותר די יציב‏1, למרות עלייה של כ-‏100% במחיר הכרטיס.
מפסר צופים 1995-2012

1 ייתכן ובשקלול גידול האוכלוסיה יש ירידה מתונה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605598
2+3. לעניות דעתי כמות היצירות בעולם ממשיכה לגדול בצורה אקספוננציאלית. נראה לי שהאינטרנט לא הפסיק את המגמה הזו אלא רק הגדיל אותה.

אני לא רואה את זכויות יוצרים כדבר שראוי לשמור עליו. זכויות היוצרים נועדו לטעמי להשיג מטרה חשובה: עידוד היצירה. הבעיה היא שהן גם פוגעות ביצירה.
כולנו מפספסים עוד משהו 605606
2+3 האינטרנט הוא נהדר, למרות הופעתו כאיש קש. כל טענותי מולו הן כשהוא גורם לנו לחשוב שבזכותו נעלמו זכויות היוצרים מהעולם.

כמות, עם זו אינה בהכרח איכות. מן הסתם בעשר השנים האחרונות נכתבו יותר "מאמרים" ויצירות מילוליות ב-N סדרי גודל יותר מכל מה שנכתב לפני כן, וכולן נגישות בבלוגים ושאר ירקות ברשת.
אני תוהה - שואל ומשתף בתהייה זו - האם בעוד 30 שנה, כאשר ירצה מישהו להנות מפירותיו התרבותיים הספרותיים והמילוליים של העבר, האם אכן בארון הספרים הוירטואליים שלו היחס בין יצירות העשור הראשון של המילניום לבין יצירות משנות ה-‏70 של המאה שעברה למשל, יהיה דומה ל-N (עשר ב-N הכוונה).

אני רואה את זכויות יוצרים כדבר ש*כן* ראוי לשמור עליו, תוך איזון‏2 בין עידוד היוצרים לבין הנגישות לקוראים, והשמירה גם על זכות הקנין של הקורא‏1.

1 בזכות זו אני מתכוון לכך שכאשר שילמתי על משהו, קובץ או עץ, במיטב כספי, הוא נמצא בצורה כלשהיא תחת ידי, כך שמבלי לפרוץ אלי הביתה או לבצע פעולה פלילית אחרת, לאיש לא תהיה הזכות להעלים אותו ממני. ברמה מסוימת זה בדיוק צידו השני של המטבע של זכות הקנין הרוחני של היוצר - זכות הקנין של הצרכן.

2 איזון - מושג המניח שיש דרך אמצע בין אופציות שונות, והעולם מורכב ואינו בנוי משחור ולבן.
כולנו מפספסים עוד משהו 605607
באינטרנט יש המון זבל. רוב התוכן שם הוא כנראה זבל. אבל יש שם גם המון תוכן איכותי. הניחוש (הלא מבוסס שלי) הוא שכמות "החומר האיכותי" גם היא עולה בהתמדה.

יכול להיות שיהיו פחות ספרים ויותר קובצי מאמרים וקובצי סיפורים (כמו שבשנות השבעים והשמונים כמעט כל השירים היו בטווח מסוים של אורכים כי זה מה שהרדיו הכתיב). יש לציין שלא מעט מהספרים הקלסיים של המאה ה־19 נכתבו בפורמט דומה של סיפורים שבועיים בהמשכים עבור עיתונים. הדרישה הזו פגמה, מן הסתם, בעלילתם.

זכויות יוצרים הן אמנם איזון כמו שציינת, אך הן אינן איזון בין הכותב לקורא. הן איזון בין היוצר (או ליתר דיוק: בעלי הזכויות) לכלל הציבור. היוצרים מקבלים מונופול זמני על יצירתם. לכן מי שמפסיד הוא כל השאר. המונופול הזמני הזה הוא בפועל לפרק זמן ממוצע של מעל למאה שנים, ולכן לא בדיוק זמני מבחינה מעשית (לדוגמה: כל תוכניות הרדיו והטלוויזיה בארץ נמצאות בתוך טווח הזמן הזה). המטרה העיקרית מבחינתי היא עידוד היצירה.

מצד שני, תמיד נחמד להשתמש בטיעונים שלך כשמישהו קורא לדברים הללו "קניין רוחני".
כולנו מפספסים עוד משהו 605657
הנה מודל חלופי אחד, של הוצאה חדשה:

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים