בתשובה לרודי וגנר, 25/11/12 23:39
תיאוריית הכניעה 607986
2. 37 שנה.
ברמה מסוימת המלחמה כן הסתיימה ב"כניעה", כזכור לי כוחות צה"ל היו בדרך לדמשק וקהיר ולא להפך. מי שצפה קצת במשחקי שחמט יודע, שבד"כ היריב נכנע הרבה לפני שמוכרז מט בפועל.
וההרתעה מול סוריה, למרות כל התקיפות העקיפות שלה דרך לבנון, השיגה גבול שקט במשך זמן דומה. כל אחד היה חותם על דבר כזה מול החמאס ללא היסוס.
תיאוריית הכניעה 607987
ניטפוק: כוחות צה"ל לא היו בדרך לדמשק. ישראל הצליחה בשלב די מוקדם יחסית לדחוק חזרה את הסורים מהשטחים שהם כבשו (למעט מוצב החרמון) ואף להתקדם. אולם חזית הדרום הייתה חשובה יותר ולכן הועברו לשם כוחות. לכן לא הושגה כמעט התקדמות נוספת בחזית הזו (למעט כיבוש החרמון מאוחר יותר). מה שכן הצליחו להשיג הוא כיבוש עמדה מספיק קורבה לדמשק שהביאה אותה לטווח האש ל תותחים (40 ק"מ).

אני מסכים איתך לגבי הנקודה המהותית יותר של ההרתעה.
תיאוריית הכניעה 608158
כוחות צה"ל לא היו בדרך לדמשק. אולי בגלל החלטה פוליטית נכונה וגם בגלל שהמלחימה בשטח הסורי היתה מאד קשה. צה"ל לא היה יכול לרוץ לדמשק. אני מעריך שאם צה"ל היה מגיע לדמשק, התוצאה היתה שהיו מורידים אותנו מרמת הגולן. ואם היינו מגיעים עד דמשק-נניח שהסורים היו בורחים ומפנים לנו את דמשק: היינו מסוגלים לשלוט בדמשק? היינו מסוגלים להתחיל להפגיז את דמשק? או להפגיז את קהיר? לכבוש את קהיר?
תיאוריית הכניעה 608207
אף אחד לא רוצה להגיע לדמשק, כבר אמרנו שכמו בשחמט כניעה באה בד''כ הרבה לפני שממש מפילים את שליט היריב.
אל נא תאשקש כנוע.
תיאוריית הכניעה 608235
אילו הסורים היו בורחים ומפנים את דמשק, אני מניח שאפשרות נחמדה לישראל היתה להפגין שם נוכחות לרגע (לתקוע כמה דגלים, לחלק מן הקרקע כמה כרוזים על חתירתנו התמידית לשלום, וכאלה) - כמו שאתה שונא שאומרים, לצרוב תודעה - ולסגת כמנצחים.
תיאוריית הכניעה 608238
בד''כ מדינות וצבאות אינם מגלים כל כך הרבה חוכמה. הם לא מפספסים הזדמנויות לשקוע בבוץ.
תיאוריית הכניעה 608048
אני מזכיר שוב ש'אישקש' (זה שלדבריו עניתי) הגדיר 'כניעה' כ'הכרזה רשמית על כניעה'. בפרמטר הזה לא היתה כניעה ביום כיפור.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים