בתשובה להאייל הלא מחוייך, 17/12/12 17:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש (או לפחות היתה) גם סאטירה ימנית מוצלחת (אפעס או קישון) כמו שיש והיתה סאטירה שמאלנית מביכה (ארץ נהדרת, הגשש החיוור). "המרכז למדיניות ביטחון בוושינגטון" - או בשמו האמיתי Center for Security Policy1 הוא עמותה אמריקאית ללא מטרות רווח. מלבד גליק אפשר למצוא עמיתים נוספים כמו3: נוני דארוויש (מצריה שהקימה עמותה בשם ערבים למען ישראל), פאולה ד'סאוטר (שרה בממשל בוש), מנדה זאנד ארוין (שרה בממשלת השאח שנמלטה לאירופה אחרי המהפכה), סטיב מילוי (פרשן בערוץ4 פוקס לענייני מדע, מהנאבקים כנגד הטענות לעישון יד שניה, ומפקפק באבולוציה) ודר' רוברט זוברין (מהנדס חלל, תומך החקר מאדים וציוני נלהב). הסגל כולל, בין השאר את: פרנק גפני (שר בממשל רייגן), פרד גרנדי (גופר בספינת האהבה5) ודוד ירושלמי ("האיש שמאחורי תנועת האנטי שריעה" לפי הניו יורק טיימס). לפי וויקיפדיה המרכז מתקיים בעזרת תרומות של גורמים פרטיים. 1 שבמקרה נמצא בעיר וושינגטון שבמחוז קולומביה2 2 1901 שד' פנסילבניה, סוויטה 201, אם אתה בסביבה. אגב, הבית הלבן הוא ב-1600 באותו רחוב, לפי גוגל המרחק הוא 8 דקות הליכה. 3 מן הסתם העברות של השמות לא נכון ברובו. 4 שלוש ניחושים.... 5 בחיי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמאלני בגשש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם הדבר היחידי ששמאלני בגשש זה שהם היו חלק מקמפיין הבחירות של המערך ב-81(או 84, מי זוכר). נראה לי שלהשליך מכך אחורה בזמן על משנתם המכובדת כולה, כפי שעושה המגיב לעיל, זו טעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם השתתפו בקמפיין של מפלגת העבודה (זאת של פרס, שהיתה שמאל, לא זאת של יחימוביץ') והמערכונים שלהם היו שמאלנים (מביכים, אבל שמאלנים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמאלני במערכונים של הגשש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אתה מוכן להפסיק להתחמק ולענות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מערכונים כמו ''המצילים של ש''ס'', ''פסטיבל שירי דיכאון'' או ''המשמר האזרחי'', עם כותבים במו גפן, אלוני, אלמגור ובן אמוץ, ועם אוסף החיכויים והדמויות שכמעט תמיד צחק על המראה של מה שהיום קוראים סמול, זה נראה לי די מובן מאליו. האמת שניסיתי לקרוא עכשיו מחדש איזה מערכון או שניים, והחלטתי שיהיה יותר כיף לסגת מהטענה שלי מאשר לנסות שוב. אם זה ממש מפריע לך תחליפי את הגשש בטוביה צפיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש ממש מוזר. הגשש תמיד היו כל-ישראלים וצחקו על כו-לם כאחד. והיה להם גם כותב שולי אחד בשם יוסי בנאי. דן בן אמוץ כתב להם מערכון אחד בדיוק. טוביה צפיר - זה בכלל שיא המיינסטרים הבלתי-מזוהה-מפלגתית. הוא חיקה את כל מי שזז, התבדח על חשבון כל מי שכיהן איפשהו, ובאותה רמת כישרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מביך במערכונים של הגשש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חןחן, בהחלט רשימה מעניינת (ויותר מצחיקה מרוב תוכנית הסאטירה שהוזכרו בשרשור!) אני לא בדיוק מופתע מכך שהרשימה מורכבת מחבורת רפובילקנים שמרניים מהזן ההזוי שהפסיד את הבחירות בארה"ב, השאלה האמיתית היא מיהם אותן נשמות טובות שמממנים (במיליונים, לכל המעט) הפקת "סאטירה" שמטרתה היחידה היא הסתה/השפעה פוליטית במדינה זרה. אני אקצר את החקירה ואחלוק את התאוריה הראשונית שלי - אלה אותם אילי הימורים/בעלי הון מפוקפקים שמממנים פה עיתונים ותנועות פוליטיות פקטיביות לשם אותן מטרות בדיוק (ראו ערך "ישראל שלי", או הפגנת המילואינקים נגד אולמרט שמומנה ואורגנה ע"י מקורבי נתניהו). ההשפעה הזרה של חבורת המטורללים תושבי הניכר האלה על הציבוריות הישראלית צריכה לעשות בחילה לכל אדם שחרד לגורלנו. ואולי זו חלק מהסיבה ש"הסאטירה" שלהם כ"כ כושלת, הומור חייב לבוא ממקום אמיתי בשביל להצחיק.ואין משהו פחות אותנטי מאמריקאים חטיארים שמשלמים בדולרים בשביל להתערב במדינה שהם אפילו לא אזרחיה. סטאירה שנולדת מתוך רצון לחזק את הימין (ולא מתוך רצון להצחיק או לבקר או לאבחן את המציאות) היא לא סאטירה, היא תעמולה שמשתמשת בז'אנר הקומי. הייתי מוסיף משהו לגבי דעתי אישית על אותם אדלסונים והקשר לאנטישמיות, אבל אני אתאפק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכספים האלה שמועברים מחו''ל לאירגוני ימין בארץ הם חלקיק מהסכומים המטורפים שכל מיני קרנות אנטישמיות מאירופה מחלקות לכל אירגוני השמאל הקיצוני שמשמיצים את ישראל בחו''ל. מה גם שלכספים שמחולקים משמאל יש הרבה יותר השפעה על הקורה בארץ, ע''ע המחאה החברתית. כל אחד שראשו על כתפיו אמור להיות הרבה יותר מודאג מהמאות מיליונים שמושקעים בלהפוך את ישראל למדינה מנודה ולכפות מדינת כל אזרחיה מאשר מההשפעה של אותם רפובליקנים שתומכים לפחות בישראל (ולפי הדוגמאות שהבאת, גם מביאים יותר תועלת מנזק). ולגופו של עניין, הסאטירה הכביכול ממסדית בטלוויזיה מגויסת משמאל לא פחות משלאטמה מגוייסת מימין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הסתייגותי מהניסוח של התגובה שלה הגבת, היא כללה באותם "כספים" שאליהם אתה מתכוון גם את "אותם אילי הימורים/בעלי הון מפוקפקים שמממנים פה עיתונים", דהינו את המימון של ישראל היום ע"י אדלסון. לא ברור בדיוק כמה אדלסון השקיע עד היום ה"ישראל היום", אבל מדובר על עשרות או מאות מיליוני דולרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערכות הם בסדרי גודל של מאות - כתבה מ 2010 מדברת על 250 מיליון: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100057... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(איזה כיף, מישהו קרא יותר מההערה על הגשש) באיזה שהוא שלב בשנות השמונים גילה הימין האמריקאי שבזמן שהם לוקחים את הקלפי בהליכה, יש להם בעיה במישור האינטלקטואלי. מלבד חלק מהמחלקות לכלכלה, רוב האקדמיה (בטח באוניברסיטאות החשובות במחלקות למדעי הרוח והחברה) היתה שמאלנית (ליברלית במושגים אמריקאים), ולמרות שיש הרבה אנשים רציניים ושמרניים, אין להם כמעט קול בדיונים אקדמים. לשינוי המצב הזה הוקמו מספר טנקי חשיבה שמרניים, אחד מהם הוא CPS. כל טנקי השיבה האלה הם ארגונים ללא מטרות רווח שקיימים מכספי תרומות, חלקם הוציאו כמה טקסטים שתרמו לא מעט לשיח האינטלקטואלי (בישראל "מרכז שלם" היה נסיון חיקוי די מובהק). תחום נוסף בו השמרנים הרגישו בבעיה הוא תחום התקשורת, ולכן באותה תקופה ממש הוקמה רשת פוקס (דווקא על ידי מרדוק, יש הרבה מליונרים שמרנים). רשימה חלקית של המממנים של CPS אפשר למצוא באתר הזה (לא יודע מה מה היימנות שלו) ויש שם רשימה של קרנות שתומכות באופן די עקבי בפוליטיקה שמרנית ואולטרא שמרנית בארה"ב. דווקא אדלסון לא שם, וזה לא שהוא מחביא את התרומות שלו. הבעיה היא שיש סיבה אינהרנטית שרוב האקדמאים הם ליברלים, ולכן כשאתה מפנה הרבה משאבים על מנת לגייס אקדמאים שמרנים אתה אמנם משבח את מעט היהלומים שאולי לא היו מוצאים את עצמם באקדמיה הליברלית, אבל בנוסף להם אתה גם זורק את הכסף שלך לכל מיני אנשים מופרעים (מבחינה אינטלקטואלית). המצב של CPS היום, והדרך שהוא ואנשיו עשו משנות השמונים של רייגן דרך נסיון ההדחה חסר היושר של קלינטון, התמיכה המביכה בבוש הבן על שני ממשליו וההתנגדות החרדתית לאובאמה1 די דומה לדרך שעבר הימין האמריקאי כולו, ואני מאד מקווה שהוא ישכיל לשנות את דרכו ולנסות שוב להעמיד אופוזיציה פוליטית ואינטלקטואלית ראויה לשמה במהרה. לצערינו, הימין הישראלי עבר את שלב הנסיון האינטלקטואלי בחופזה. להבדיל מאחיו האמריקאי, הימין הישראלי גם לא באמת צריך אינטלקטואלים (או פסאדה של אינטלקטואלים) ויכול לקחת את הבחירות עם מירי רגב כפרזונטורית. למיטב הבנתי, כל נסיונות ההשתלטות על ה"תקשורת העויינת" ו"האקדמיה הליברלית", כמו כל נסיונות שכתוב הפה שלהם2, והמאבק הבלתי פוסק על ה"הסברה" באה מתפיסת עולם מרקסיסטית3. אם אבל יסוד בתפיסת העולם הליברלית היא שאדם מסוגל לנתח את המציאות על סמך המידע שיש לו (ועל סמך זה לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר בשבילו) המרקסיסטים מאמינים ש"ההוויה קובעת תודעה", ז"א אדם יודע רק את מה שאומרים לו, והוא בורגני רק בגלל שבעלי ההון המרושעים אמרו לו להיות בורגני ולא סיפרו לו כמה חשוב להקים את הדיקטטורה של הפרולטריון. באותו אופן על פי הימין האמריקאי והישראלי החדש, כל מה שצריך לעשות על מנת לשנות את דעתו של הציבור הנבער הוא להסביר לו כמה הוא טועה (להלן, "הסברה") ולהפסיק את נסיונות ההסברה של ה"תקשורת העויינת" וה"אקדמיה הליברלית" שכל מטרתן הוא לעצב "תודעה כוזבת" של ההמונים. וזאת, לדעתי, הסיבה שלאטמה לא מצחיקים (להבדיל מסאטירה ימנית אחרת) הם לא באמת סאטירה הם עוד אמצעי הסברה, בדיוק כמו ההומור המוזמן שעוצב על ידי משרדי ההסברה במדינות הקומניסטיות. 1 לא שאין סיבות להתנגד לאובאמה. 2 הם "ליברלים", השמאל הוא "פאשיסטי", נצרות היא לא דת אלא "פילוסופיה" וכו' 3 כן, בחיי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |