בתשובה לירון, 30/12/12 16:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אענה בכנות חושפנית: על מנת לקבל החלטה מושכלת האם אכן בג"ץ פוסק בניגוד לחוק, עלי לקרוא היטב את החלטות בג"ץ, וחמור מזה, ללמוד את החוק לפרטיו. אסתכן ואומר שלו החלטת בג"ץ מספיק היה לה להישען על 3 הסעיפים הקצרצרים שלינקקת עליהם, והעבירה היתה כה ברורה, לא היה צורך באיסוף תשעה שופטים מכובדים. בהינתן ההנחה האחרונה, אני מודה ומתוודה שאין לי הכח, הזמן או המשאבים ללמוד את החוק על בוריו לעומק, ועל כן אין לי היכולת לקבוע בהינף מקלדת כי בג"ץ אכן פוסק בניגוד לחוק. מהיכרותי עם מערכת החוק, גם בעניינים פשוטים הרבה יותר לא ניתן לפסוק על פי ארבע שורות קצרות. אני מניח שלו עורך דין היה נתקל בחלק מהבעיות שאני נתקל בהן בעבודתי, פסיקתו כי "אין פה בעיה, צריך לעשות כך וכך" היתה רצינית ומעמיקה באותה מידה כפסיקה "בג"ץ החליט בניגוד לחוק". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לשון החוק פשוטה: "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; ... (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל." החלטת בג"ץ מנוגדת בברור לחוק. לדעתי בית המשפט נדרש לגייס תשעה שופטים בדיוק מסיבה זו: 1. מספר שופטים גדול מעניק כביכול לגיטימציה גדולה להחלטה. 2. בנסיבות הפוליטיות, כולל ההקשר הבינלאומי, יקשה יותר לממסד הפוליטי להתגבר על ההחלטה. אין שום חוק שסותר את סעיף 7(א) בחוק-יסוד הכנסת, וסעיף זה מתיחס ישירות לנושא הדיון. הסיבות להחלטה מוסברות בערך מדינה_יהודית_ודמוקרטית [ויקיפדיה] בסעיף: 'פרשנות בג"ץ'. אפשר למצוא שם קישור להחלטה תקדימית שהיא ארוכה וטרחנית. אמות מידה הסתברותיות, איזון בין עקרונות מופשטים, פרשנות מרחיבה ופרשנות מצמצמת... אוויר חם שבתרגום לעברית פשוטה משמעו: החוק מנוגד להשקפת עולמו של השופט ברק, ולכן הוא החליט להפוך אותו "לאות מתה" (במקרה של הערבים בלבד כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת ההפשטה שאתה מיישם, אני מניח שרוב חברי הכנסת הערבים היו צריכים להיפסל מצד אחד, ולא מעט חברי כנסת חרדים מצד שני, ואולי גם אחרים מהימין הקיצוני יותר או פחות. (על סעיף הדמוקרטית, אם שאלת). זה שזה לא קורה מרמז שהעניינים אינם בגווני שחור ולבן כפי שאתה מציג אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להעיר בחיוך - אל תעלב בבקשה - שהגישה שלך צריכה לקומם כל אדם בעל רקע השכלתי במדע או טכנולוגיה. מי שהתחנך על ספקנות וחשיבה ביקורטית; מי שסומך בראש בראשונה על ההגיון שלו עצמו; מי שיודע שגם הפרופסור יכול לטעות, ומה שקובע זו ההוכחה עצמה ולא אמירה של ברי סמכה למיניהם - כיצד הוא יכול להתיחס לצורת הטיעון שלך? אתה למעשה טוען שמשפטים ספורים בעברית פשוטה אינם מובנים להדיוט, ואם תשעה נשואי פנים עוטי גלימות אומרים על מזרח שהוא מערב ועל שחור שהוא לבן כנראה שכך המצב. על מה הם מסתמכים? על תורת הקוונטים? על איזו תאוריה מתימטית מסובכת? הם בסך הכל מתנפחים מחשיבות עצמית ועוטפים את דעותיהם הפוליטית במעטפת טרחנית של לשון פסאודו מלומדת: משתמשים בכוחם הפוליטי כדי לפסוק בניגוד לחוק מפני שהחוק אינו מתאים לדעותיהם הפוליטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את הכרעת בית המשפט העליון בנושא. הספקתי לקרוא בינתיים ראיון עם עורכת הדין של זועבי שטוענת שהתוצאה הייתה כל כך חד משמעית מכיוון שלא הייתה שום תשתית עובדתית שקושרת את זועבי לסיוע למאבק מזוין: "הפעם, הדיון סביב זועבי היה ממוקד בנושא העובדתי ואנחנו ניסינו והצלחנו לשכנע שהיא לא ידעה מראש שה IHH יהיו חמושים על הסיפון וכן שאין לה שום קשר אליהם. החוק מאוד מפורש ואומר שצריכה להיות תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור והיא מעולם לא תמכה במאבק מזוין. היא עלתה על המשט, כפעילות פוליטית שבאה להטיח ביקורת פוליטית במדיניות הסגר על עזה. אין לזה שום קשר עם מאבק מזוין או תמיכה בארגון טרור”. כמובן שהיא לא אובייקטיבית. אבל אתה מוזמן לקרוא את הכרעת הדין ולהאיר את עינינו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רלוונטי - החוק לא דורש סיוע למאבק מזויין כתנאי הכרחי לפסילה. קרא למשל קטעים מראיון שנתנה. לדוגמה מתוך הראיון: ש: "... כיצד את מצפה ממדינה, שאת חברה בפרלמנט שלה, לשתוק על פעילות מעין זו [ההשתתפות במשט]. בצרפת חבר בעצרת הלאומית לא היה מעז לפעול כך נגד המדינה הצרפתית..." ת: "...מצבי שונה. אני לא מייצגת את מדינת ישראל ולא מדברת בשם מדינת ישראל, כי אם בשם מפעל של מאבק, אשר אינו מכיר, כלל ועיקר, בישראל כמדינה יהודית. [אני מדברת] בשם מפעל של מאבק אשר מבצע במדויק את התפקיד ההפוך לתפקיד של כנסת ישראל, לפי ראייתה... במקרה שלי, אין התאמה בין זהותי לבין זהות המדינה שאת אזרחותה אני נושאת... המדינה עושה כל מאמץ כדי להציב את זהותי בסתירה מלאה עם הגדרתה את עצמה ועם תפקידה כמקלט ליהודים באשר הם. במקרה שלי, אני אומרת שישראל היא מדינה יהודית שאינה מייצגת אותי והיא אינה אלא מדינה גזענית..." אני חוזר על לשון החוק: "רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; ... (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל." המחוקק מחמיר בכוונה, ומנסה לחשק את הפרשנות האפשרית - מבואר שם: "במפורש או במשתמע". אבל לבית המשפט יש אג'נדה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות דומות כבר נידונות באותה ערכאה בעבר. עוד פוליטיקאי שהמליץ לדחות. בית המשפט העליון לא פרסם באתרו עדיין את נימוקי ההחלטה ולכן אני יכול רק להפנות אותך לכך שפרשנות מילולית של החוק הייתה גורמת לפסילתן של רשימות שס ויהדות התורה בגלל הדרת נשים. השופטים שיושבים בוועדת הבחירות המרכזית החליטו שזה לא נימוק מספיק טוב לפסילת הסיעות הללו (מנימוקים משפטיים, כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הנימוקים לא התפרסמו עדיין... ועד שיתפרסמו הנימוקים, כלומר עד שתתפרסם ההוכחה המתמטית שההחלטה נובעת מהחוק ומהתנהלותה של זועבי, אתה לא יכול להחליט בעצמך מאחר שאתה לא מומחה לדבר. ואם לא יתפרסמו הנימוקים לעולם, אז אתה לא תדע לעולם האם השמש זורחת במזרח או במערב. ומה קרה לזכות החשיבה העצמונית? האין זכות זו אחת מזכויות היסוד, או שצריך להמתין לפסיקת בג"ץ בעניין הזה. האם קראת את הראיון שקישרתי עליו? הגברת מפרטת כיצד המעשה שלה היה חלק ממאבק נגד היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. מה מסובך פה? ציטוט מהמאמר שקישרת עליו: "הראיות העוסקות ברשימת בל"ד הן אמנם משמעותיות ומטרידות יותר, ודברים ומעשים המיוחסים לחלק מהמועמדים ברשימה הם קשים וצורמים ביותר", סבר היועץ, "עם זאת, מדובר בראיות שהן פחותות מהראיות שהוצגו נגד רשימת בל"ד ו(עזמי) בשארה לקראת הבחירות הכלליות בשנת 2003 – אז אישר בית המשפט העליון את התמודדותם של רשימת בל"ד ובשארה בבחירות לכנסת ה-16". נראה לך תקין שהיועץ המשפטי מעמיד את בג"ץ מעל החוק? היועץ טוען שמאחר שהעדויות נגד בל"ד לא חמורות יותר מהעדויות שהיו נגד בשארה, ובעניין בשארה בג"ץ כבר פסק בניגוד לחוק, אז יש לצפות שגם הפעם יפסוק בניגוד לחוק. כל הכבוד לנימוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעל החוק? תפקידם של השופטים לפרש את החוק. אתה מוזמן לקרוא את נימוקיהם. סבירים המחוקקים היושבים בירושלים שהפירוש שגוי, זכותם (וחובתם) לתקן את החוק. מאז 2003 עברו כבר כמה שנים טובות. מספיק זמן כדי לנסח ולהעביר תיקון לחוק, אם מדובר במשהו פשוט ומתבקש, כדבריך. ניטפוק: לא מדובר כאן על ערעור שהוגש לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. החלטת ועדת הבחירות המרכזית בעניין דורשת את אישור בית המשפט העליון (כך כתוב בחוק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לתקן? החוק פשוט וברור. אולי צריך לחוקק חוק שינחה את בתי המשפט לתת משקל גדול יותר לחוקי המדינה, ומשקל קטן יותר להשקפת עולמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור ישיר: הספינה, גם המרמרה, שטה, מאת יובל יועז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעלבתי. המשפטים אולי מובנים. אבל פירוט המעשים והתאמתם למשפטים אינם נמצאים בידינו. וחוץ מזה בתגובתי דווקא יצאתי ספקן גדול ממך - לשיטתי אולי כדאי לפסול עוד חברי כנסת, למה לעצור בזועבי - אם ספקנות - אז עד הסוף. התגובה של צפריר מבהירה את טענתי באופן יותר פרטני ופחות כוללני, אני מקווה שתבין אותה (את הטענה) יותר אחריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמונה לפיה תוכל לעמוד על ה"אמת" ע"י עיון בפסיקה, כלומר ע"י התבוננות בציור המטרה היפה סביב החץ שכבר נתקע, היא אמונה תמימה. רמז לכך תוכל למצוא במאמרו של עמנואל גרוס שפורסם לאחר פסיקת בג"ץ בעניין ההתנתקות: כותרתו: "גם בבג"ץ יש מקום לאידיאולוגיה" והסבר מפורט בגוף המאמר: "האם ניתן להסביר את ההבדלים השונים בין דעות הרוב והמיעוט בפסק דין זה? התשובה לכך היא כן. המשפט, שלא כמו המדעים המדויקים, אינו מצטיין בכללים הניתנים לניסוח מדויק. ככל שאנו עוסקים בסוגייה משפטית ברמתה היותר עקרונית והיותר מופשטת, למשל בשאלות חוקתיות, בהחלט יתכן כי השופטים בבית המשפט העליון יפרשו את הנורמה החוקתית לפי השקפות עולם ותפישות אידיאולוגיות שונות. הדבר אינו ייחודי למדינת ישראל. כך הוא הדבר ברוב המדינות הדמוקרטיות. בארה"ב, שם השופטים מתמנים על-ידי הנשיא באישור הסנאט, הדבר בוטה במיוחד, שכן מראש, הנשיא מבקש לעצב את הנורמה החוקתית על-ידי שופטים הקרובים יותר לדעות העולם של מפלגתו." בניגוד לארצות הברית שבה נבחרים השופטים ע"י הנשיא הנבחר עובדה שנותנת הגיון מסויים לכך שהאידיאולוגיה האישית של השופטים הינה בעלת משקל, אצלנו זה לא כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו יש לנו את רשימת הסמולנים בבית המשפט העליון: גרוניס, רובינשטיין (כראש ועדת הבחירות), נאור, ארבל, ג'ובראן, חיות, מלצר, דנציגר, הנדל ופוגלמן. ואולי גם אחרים. (או שאולי אתה שופט אותם בלי להכיר את העובדות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזו פסקה בדיוק בתגובתי עליה ענית מכוונים דבריך ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדבריך באופן כללי. הגבת לפונז שהגיב לירון. שניהם לא דיברו על בית המשפט העליון באופן כללי אלא על פסיקה מסוימת שלו: אי אישורה של פסילת ח"כ זועבי ע"י ועדת הבחירות המרכזית. החלטה זו ניתנה פה אחד על ידי תשעה שופטים. העשירי (רובינשטיין) היה בוועדת הבחירות ולמיטב זיכרוני (אבל אני לא מוצא לכך אישור בחיפוש מהיר) התנגד גם הוא לרעיון. בתגובתך דיברת על ציור המטרה מסביב לחץ. מכאן שאתה קורא לאותה פסיקה פסיקה פוליטית. לכן כל השופטים שתומכים בה מתנגדים לדעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הפתיל הזה לא התייחסתי לביקורת על הפסיקה הזאת כשלעצמה. לעניין פסילת זועבי אין לי כרגע דעה, כי באמת איני בטוח. נצלתי את פסיקת הבג''ץ זו כדי לדבר על המצב בארץ שבו הבג''ץ הוא הפוסק האחרון, ובכל מקרה דעתו תגבר על דעת הנבחרים. במצב הזה כשלעצמו אני רואה פסול, והבאתי את מאמרו של גרוס כדי להסביר מדוע מדובר במצב בעייתי במדינה דמוקרטית (למרות שגרוס עצמו לא רואה כאן בעיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין השוני בין דעתי ודעתו של גרוס אוסיף: גרוס אומר ככה זה וזה תקין. אני אומר ככה זה, ובגלל שיטת בחירת השופטים בארץ, זה לא תקין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי, בעניין זועבי והמרמרה איני בטוח כי איני יודע בודאות מה היו נסיבות הצטרפותה למשט, מה בדיוק ידעה על תכניותיהם של הביריונים התורכים וכדומה. לעומת זה אין לי ספק שלטיבי אין מה לעשות בכנסת אחרי שהסית לרצח יהודים, ועצם היותו שם היא תמיהה גדולה עבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור של פסילת הפסילה מזכיר לי את הסיפור על פרס ישראל לשעיתונאי שמואל שניצר. אבל אז הסיפור היה שבג''ץ לא פסל את שניצר כי הכיר בכך שאין לו סמכות לעשות זאת, אלא החזיר את הדיון לועדת הפרס בטענה שלא היו לפניהם כל הנתונים. חברי הועדה שחשו במבט הזועף של השופטים בגבם, עשו במכנסיים וחזרו בהם מבחירת שניצר. לכאורה היו יכולים לשוב ולבחור בו. המקרה שלנו חמור הרבה יותר. כאן בג''ץ לא טוען שלא היה די מידע בידי הועדה שפסלה, אלא מחליף את הועדה בעצמו ופוסק במקומה, ובכך מייתר את עצם קיומה. זה ממש אבסורד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בית המשפט העליון בכלל לא ישב בדיון הזה כבג''ץ. החוק קובע כי אם החליטה הועדה שמועמד מנוע מהשתתף בבחירות, עליה להעביר את ההחלטה לאישור בית המשפט העליון. אם קבעה הועדה שרשימה מנועה מלהשתתף בבחירות, רשאית הרשימה לערער על הסירוב בפני בית המשפט העליון (גם כאן לא כבג''ץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה משנה ? אלה אותם האנשים. חשבתי שיש שם שתי פונקציות בית משפט לערעורים ובג"ץ, אבל אולי בית המשפט העליון הוא לא רק לערעורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שחשוב הוא שבמקרה הזה היתה מוטלת על בית המשפט חובה מפורשת לדון בפסילה של זועבי. זו לא איזו התערבות שרירותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשמוגשת עתירה לבג"ץ מחובתו לטפל בעניין. טענתי היא שבסופו של דבר בית המשפט העליון אם באמצעות בג"ץ או באמצעות מנגנון האישור הזה קובע הכל. הוא יכול לא לאשר פסילה ומאידך גיסא, אם מישהו ירצה לפסול מישהו להתמודדות לכנסת כזה שבכלל עניינו לא הגיע לועדה או שהגיע והיא החליטה לא לפסול אותו, הוא יוכל להגיש עתירה לבגץ: "מדוע לא ייפסל פלוני", וההחלטה תהיה בסופו של דבר של בית המשפט העליון באחת מהפונקציות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה יכול לטעון גם את הטענה ההפוכה: הפוליטיקאים בוועדת הבחירות יודעים שהם יכולים להתלהם כאוות נפשם ללא צורך באחריות, מכיוון שבית המשפט יפתור להם את הבעיה המעשית בסופו של דבר. מכיוון שהטקס הזה חוזר על עצמו כבר בפעם השלישית או הרביעית, סביר להניח שהחלטותיו של בית המשפט לא מפריעות באמת לפוליטיקאים. האם זכור לך את אקוניס ושות' נאבקים על הנושא בכנסת הנוכחית? מעלים הצעת חוק בנידון? (וכן. הם אומרים עכשיו שיעלו הצעת חוק. לפי תאורה הכללי זה נשמע לי משהו דבילי לחלוטין שנועד להיפסל - לשלול לחלוטין את סמכות השופטים בהליך הנ"ל. במקום להתייחס במפורש לאותן נקודות שלכאורה דורשות הבהרה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדובר על עתירות לבג"ץ, יש רגליים לטענות בדבר הרחבת זכות העמידה בידי בג"ץ עצמו (אם כי את דעתי הבעתי גם כאן, כי הכנסת יכלה לשנות את החוק בעשרים השנים האחרונות, לו רצתה). לעומת זאת, פה נאמר בפירוש בחוק שעל הועדה להעביר את החלטתה לדיון בבית המשפט. האם לדעתך כוונת המחוקק היתה שבית המשפט יאשרר אוטומטית את החלטת הועדה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת שלי אינה כנגד השופטים עצמם. אני מניח שהם עושים מה שהם חושבים לטוב לכלל ולמדינה. הביקורת היא כנגד המבנה שנותן בידי קבוצה נבחרת את הסמכות להכריע בכל שאלה חשובה כולל שאלות שההכרעה בהם צריכה להיות בידי הציבור. וכשאני מדבר על ''המבנה'', ברור שהחוק כלול בו. לא מדובר בחוקים שירדו ישר מהר סיני אוטוסטרדה. אני גם חושב שלא תמיד אפשר ללמוד מלשון החוק עצמו אם הוא טוב או רע. ניסיון השנים שבהם הוא מיושם והשימוש שנעשה בו, צריך לגרום לנו להתבונן ולעשות שינוים אם הדבר נדרש. הדוגמה הקלאסית היא סיפור ההתנתקות. ברור (לפחות זו הערכתי) שהשופטים בבג''ץ הצביעו בדיוק כפי שהיו מצביעים במשאל עם לו נערך. לו הכריעו כנגד ההתנתקות לא הייתה התנתקות. עימנואל גרוס כתב במאמרו שככה זה וזה בסדר לדעתו. אבל, לדעתי, זה לא בסדר. זו שאלה שהציבור היה צריך להכריע בה ולא קבוצה קטנה שלא נבחרה על ידו, בודאי לא למטרה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, תקרא לי שמאלנית או מתנשאת או שניהם יחד, אבל אני ממש שמחה שלא הציבור הוא זה שמכריע אם חנין זועבי (או כל מתמודד אחר, לצורך העניין) תתמודד ברשימה לכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי דעתך היה צריך הציבור לשפוט נאשמים בככר העיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכיון שנקלעתי למצב שבו איני יכול לעצור את פרץ תגובותיי אוסיף עוד הלצה ישנה, שהשם זועבי מזכיר לי. פעם היה בסוריה ראש ממשלה שנקרא "דוקטור זועבי". ראש ממשלת ישראל היה אז אשכול. ואז שאלו: מה בין ראש ממשלת סוריה וראש ממשלת ישראל ? תשובה: ראש ממשלת סוריה הוא דוקטור זובי, ואילו ראש הממשלה שלנו הוא סתם שמוק. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן וטעיתי בשם, והשם שעליו הבדיחה הוא דוקטור זעיין. מכל מקום הבדיחה נטועה היטב בראשי אבל את השמות האלה איני מוצא בויקיפדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם הוא "דוקטור זועיין". מעניין שבויקיפדיה העברית לפחות לא מכירים אותו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |