בתשובה לדב אנשלוביץ, 31/12/12 11:21
אל דאגה 610316
לדבריך באופן כללי. הגבת לפונז שהגיב לירון. שניהם לא דיברו על בית המשפט העליון באופן כללי אלא על פסיקה מסוימת שלו: אי אישורה של פסילת ח"כ זועבי ע"י ועדת הבחירות המרכזית. החלטה זו ניתנה פה אחד על ידי תשעה שופטים. העשירי (רובינשטיין) היה בוועדת הבחירות ולמיטב זיכרוני (אבל אני לא מוצא לכך אישור בחיפוש מהיר) התנגד גם הוא לרעיון.

בתגובתך דיברת על ציור המטרה מסביב לחץ. מכאן שאתה קורא לאותה פסיקה פסיקה פוליטית. לכן כל השופטים שתומכים בה מתנגדים לדעתך.
אל דאגה 610333
בכל הפתיל הזה לא התייחסתי לביקורת על הפסיקה הזאת כשלעצמה. לעניין פסילת זועבי אין לי כרגע דעה, כי באמת איני בטוח. נצלתי את פסיקת הבג''ץ זו כדי לדבר על המצב בארץ שבו הבג''ץ הוא הפוסק האחרון, ובכל מקרה דעתו תגבר על דעת הנבחרים. במצב הזה כשלעצמו אני רואה פסול, והבאתי את מאמרו של גרוס כדי להסביר מדוע מדובר במצב בעייתי במדינה דמוקרטית (למרות שגרוס עצמו לא רואה כאן בעיה).
אל דאגה 610334
לעניין השוני בין דעתי ודעתו של גרוס אוסיף: גרוס אומר ככה זה וזה תקין. אני אומר ככה זה, ובגלל שיטת בחירת השופטים בארץ, זה לא תקין.
אל דאגה 610335
כפי שאמרתי, בעניין זועבי והמרמרה איני בטוח כי איני יודע בודאות מה היו נסיבות הצטרפותה למשט, מה בדיוק ידעה על תכניותיהם של הביריונים התורכים וכדומה.
לעומת זה אין לי ספק שלטיבי אין מה לעשות בכנסת אחרי שהסית לרצח יהודים, ועצם היותו שם היא תמיהה גדולה עבורי.
אל דאגה 610336
הסיפור של פסילת הפסילה מזכיר לי את הסיפור על פרס ישראל לשעיתונאי שמואל שניצר.
אבל אז הסיפור היה שבג''ץ לא פסל את שניצר כי הכיר בכך שאין לו סמכות לעשות זאת, אלא החזיר את הדיון לועדת הפרס בטענה שלא היו לפניהם כל הנתונים. חברי הועדה שחשו במבט הזועף של השופטים בגבם, עשו במכנסיים וחזרו בהם מבחירת שניצר. לכאורה היו יכולים לשוב ולבחור בו.
המקרה שלנו חמור הרבה יותר. כאן בג''ץ לא טוען שלא היה די מידע בידי הועדה שפסלה, אלא מחליף את הועדה בעצמו ופוסק במקומה, ובכך מייתר את עצם קיומה. זה ממש אבסורד.
אל דאגה 610338
אבל בית המשפט העליון בכלל לא ישב בדיון הזה כבג''ץ. החוק קובע כי אם החליטה הועדה שמועמד מנוע מהשתתף בבחירות, עליה להעביר את ההחלטה לאישור בית המשפט העליון. אם קבעה הועדה שרשימה מנועה מלהשתתף בבחירות, רשאית הרשימה לערער על הסירוב בפני בית המשפט העליון (גם כאן לא כבג''ץ).
אל דאגה 610341
מה זה משנה ? אלה אותם האנשים.
חשבתי שיש שם שתי פונקציות בית משפט לערעורים ובג"ץ, אבל אולי בית המשפט העליון הוא לא רק לערעורים.
אל דאגה 610345
מה שחשוב הוא שבמקרה הזה היתה מוטלת על בית המשפט חובה מפורשת לדון בפסילה של זועבי. זו לא איזו התערבות שרירותית.
אל דאגה 610364
גם כשמוגשת עתירה לבג"ץ מחובתו לטפל בעניין.
טענתי היא שבסופו של דבר בית המשפט העליון אם באמצעות בג"ץ או באמצעות מנגנון האישור הזה קובע הכל. הוא יכול לא לאשר פסילה ומאידך גיסא, אם מישהו ירצה לפסול מישהו להתמודדות לכנסת כזה שבכלל עניינו לא הגיע לועדה או שהגיע והיא החליטה לא לפסול אותו, הוא יוכל להגיש עתירה לבגץ: "מדוע לא ייפסל פלוני", וההחלטה תהיה בסופו של דבר של בית המשפט העליון באחת מהפונקציות שלו.
אל דאגה 610366
אבל אתה יכול לטעון גם את הטענה ההפוכה: הפוליטיקאים בוועדת הבחירות יודעים שהם יכולים להתלהם כאוות נפשם ללא צורך באחריות, מכיוון שבית המשפט יפתור להם את הבעיה המעשית בסופו של דבר. מכיוון שהטקס הזה חוזר על עצמו כבר בפעם השלישית או הרביעית, סביר להניח שהחלטותיו של בית המשפט לא מפריעות באמת לפוליטיקאים. האם זכור לך את אקוניס ושות' נאבקים על הנושא בכנסת הנוכחית? מעלים הצעת חוק בנידון?

(וכן. הם אומרים עכשיו שיעלו הצעת חוק. לפי תאורה הכללי זה נשמע לי משהו דבילי לחלוטין שנועד להיפסל - לשלול לחלוטין את סמכות השופטים בהליך הנ"ל. במקום להתייחס במפורש לאותן נקודות שלכאורה דורשות הבהרה)
אל דאגה 610368
כשמדובר על עתירות לבג"ץ, יש רגליים לטענות בדבר הרחבת זכות העמידה בידי בג"ץ עצמו (אם כי את דעתי הבעתי גם כאן, כי הכנסת יכלה לשנות את החוק בעשרים השנים האחרונות, לו רצתה).

לעומת זאת, פה נאמר בפירוש בחוק שעל הועדה להעביר את החלטתה לדיון בבית המשפט. האם לדעתך כוונת המחוקק היתה שבית המשפט יאשרר אוטומטית את החלטת הועדה?
אל דאגה 610381
הביקורת שלי אינה כנגד השופטים עצמם. אני מניח שהם עושים מה שהם חושבים לטוב לכלל ולמדינה.
הביקורת היא כנגד המבנה שנותן בידי קבוצה נבחרת את הסמכות להכריע בכל שאלה חשובה כולל שאלות שההכרעה בהם צריכה להיות בידי הציבור. וכשאני מדבר על ''המבנה'', ברור שהחוק כלול בו. לא מדובר בחוקים שירדו ישר מהר סיני אוטוסטרדה. אני גם חושב שלא תמיד אפשר ללמוד מלשון החוק עצמו אם הוא טוב או רע. ניסיון השנים שבהם הוא מיושם והשימוש שנעשה בו, צריך לגרום לנו להתבונן ולעשות שינוים אם הדבר נדרש.
הדוגמה הקלאסית היא סיפור ההתנתקות. ברור (לפחות זו הערכתי) שהשופטים בבג''ץ הצביעו בדיוק כפי שהיו מצביעים במשאל עם לו נערך. לו הכריעו כנגד ההתנתקות לא הייתה התנתקות. עימנואל גרוס כתב במאמרו שככה זה וזה בסדר לדעתו. אבל, לדעתי, זה לא בסדר. זו שאלה שהציבור היה צריך להכריע בה ולא קבוצה קטנה שלא נבחרה על ידו, בודאי לא למטרה הזאת.
אל דאגה 610391
לא יודעת, תקרא לי שמאלנית או מתנשאת או שניהם יחד, אבל אני ממש שמחה שלא הציבור הוא זה שמכריע אם חנין זועבי (או כל מתמודד אחר, לצורך העניין) תתמודד ברשימה לכנסת.
אל דאגה 610393
על פי דעתך היה צריך הציבור לשפוט נאשמים בככר העיר.
אל דאגה 610396
כמו בשיטת המשפט האמריקאית?
אל דאגה 610404
קרוב (אותה יבשת).
אל דאגה 610337
וכיון שנקלעתי למצב שבו איני יכול לעצור את פרץ תגובותיי אוסיף עוד הלצה ישנה, שהשם זועבי מזכיר לי.
פעם היה בסוריה ראש ממשלה שנקרא "דוקטור זועבי". ראש ממשלת ישראל היה אז אשכול.
ואז שאלו: מה בין ראש ממשלת סוריה וראש ממשלת ישראל ?
תשובה: ראש ממשלת סוריה הוא דוקטור זובי, ואילו ראש הממשלה שלנו הוא סתם שמוק. . .
אל דאגה 610340
ייתכן וטעיתי בשם, והשם שעליו הבדיחה הוא דוקטור זעיין. מכל מקום הבדיחה נטועה היטב בראשי אבל את השמות האלה איני מוצא בויקיפדיה.
מצאתי 610343
השם הוא "דוקטור זועיין". מעניין שבויקיפדיה העברית לפחות לא מכירים אותו.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים