בתשובה להפונז, 07/06/13 4:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע איפה אתה עובד, אבל בכל (ארבעת) מקומות העבודה שלי בתחום ההיי-טק עד היום, לא נדרשתי לעבוד 10 שעות בממוצע ליום. לגבי תקופות חריגות, היו לי מספר תקופות שבהן נדרשתי לעבוד מעל ל-10 שעות ביום ואפילו לבוא מדי פעם בימי שישי. למעט מקרה אחד קיצוני שבו התקופה הזאת נמשכה כחודשיים וחצי, לא היו לי תקופות כאלה שעלו על שבוע-שבועיים ובסך הכל לא היו לי יותר מ-5 או 6 כאלה. נסיעות לחו״ל היו לי כמה, אבל רק אחת נמשכה יותר מ-4 ימים. בסך הכל הייתי בחו״ל מטעם העבודה הרבה פחות ימים (ולילות) מאשר מילואים (לפחות על שהיה בחו״ל מקבלים פיצוי נדיב בדמות אש״ל לא מנוצל ואפשרות להשתמש במיילים/נקודות נוסע מתמיד, על מילואים לא מקבלים תגמול מעבר לימי העבודה האבודים). אני חוזר על קריאתי לעובדי היי-טק מנוצלים לחפש מעסיק הוגן. לא חסרים כאלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה נחמד שלא נדרשת לעבוד הרבה וכו'. מי שעובד מול ארה"ב או המזרח הרחוק, רק הטיסות הלוך חזור לוקחות 3 ימים. אבל כמות השעות שאתה עובד לא משנה את הטיעון העקרוני: על כל שעה (פרטנית, בחישוב חודשי, ולא שום מיצוע ושאר ירקות) אתה צריך לקבל משכורת. זה לא אני טוען, זה החוק במדינת ישראל. זה אומר שאם יש חודש שבו עבדת ולו שעה נוספת מעל המשרה המוגדרת, אתה אמור לקבל עליה החזר שעות נוספות. זה מאד פשוט וללא שום פלפולים. החריגה היחידה המוגדרת בחוק היא "משרת אמון", שכבר אמרנו כאן שאין ולא כלום בינה לבין הגדרת משרתו של איש תכנה/חומרה/אחר מהשורה. זה הטיעון העקרוני, ולא כמה קשה עובד כל אחד מאיתנו. זה שבפרט אצלך הסדר המשכורת הגלובלית לא גורם למנהליך לדרוש ממך לעבוד שעות נוספות בחינם, זאת נקודה אישית חביבה לטובתם של מנהליך, אבל החוק נוצר בגלל שלא כל האנשים כל כך נחמדים כמו אלה שאתה עובד בשבילם. אבל בניגוד לפרט, ככלל ההסדר הזה לא עומד בחוק שעות העבודה והמנוחה, שמשום מה חל על כלל העובדים במשק ללא הבדל צווארון, שרוכים, כיפה וכל פריט לבוש אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההבדל בינינו הוא בהשקפה. אתה חושב שאם אתה עובד יותר מיום העבודה המינימלי (במקרה שלי 9 שעות ו-6 דקות כולל הפסקה לארוחת צהריים) אתה עובד ללא תמורה מהמעסיק בעוד שאני חושב שאם אני עובד פחות מיום העבודה המקסימלי (משהו כמו 10.5 שעות ליום) המעסיק משלם לי משכורת בלי תמורה מצידי. אם אני כן עובד יותר מיום העבודה המינימלי, המעסיק משלם לי פחות על אי-העבודה שלי ואם אני חורג מיום העבודה המקסימלי, המעביד משלם לי תוספת. ההשקפה שלי מגובה במה שכתוב בחוזה, כך שנראה לי שהיא יותר הגיונית. יצא לי לטוס גם למזרח הרחוק וגם לארה״ב לצרכי עבודה ובחלק מהמקרים ביליתי במטוסים ובשדות התעופה יותר זמן מאשר ביעד. זה ממש לא נורא ופיצוי של כ-70$ לכל יום כזה הוא הולם. אני לא משפטן, אבל אם הסידור הזה לא עומד בדרישות החוק אז מפתיע אותי שאף אחד עוד לא הגיש תביעה על כך. למיטב הבנתי, מותר למעסיק לקבוע תשלום שכר בסיס ותשלום נוסף עבור X שעות נוספות בחודש (שנגזר משכר הבסיס עבור שעות העבודה הרגילות) וזכותו של המעסיק לשלם את התשלום הנוסף גם אם העובד עבד פחות מ-X שעות נוספות באותו החודש. אני לא מבין איפה המעסיק עובר על החוק בסיפור הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה בחברה הכי טובה בארץ, בשלוש חברות שעבדתי בהן האשל ליום היה 45-50 דולר. אילו היינו נוחתים מכוכב אחר ומביטים בחוזה שלך, ניתן היה להסיק את מה שאתה מסיק. המהלך ההיסטורי שאני מכיר הוא כזה, שעד 2005 לערך, כבר עבר רוב ההיטק למשכורת גלובלית - שאז כולם (כולל זוטרי התכנתים) חתמו על סעיף 'משרת האמון' המפורסם. אלא שאז היו כמה מקרים בבתי משפט של מפוטרים שטענו רטרואקטיבית שזה בניגוד לרוח החוק, וקיבלו פיצויים. או-אז, זומנו מאות ואלפי עובדים לחתימה על חוזה מחודש, שהיה זהה לקודם עד כדי חוט השערה, מלבד זה שהסעיף ההוא בוטל, ובמקומו, המשכורת הקודמת שהיתה X, הפכה להיות מוגדרת כ'שכר בסיס = 0.8X, שכר שעות נוספות = 0.2X'. כאשר כמובן השכר הכולל לא השתנה אפילו באגורה. שים לב למשל, שעבור שעות נוספות לא נהוג לשלם תנאים סוציאליים (ולכן בין השאר האחוזים שלהן גדלים), בעוד בשכר שלך (אני מניח) התנאים הסוציאליים, ההפרשות, הפנסיה, המס וכו' - לא מבדילים כלל וכלל בין שני החלקים. ולכן זוהי חלוקה פיקטיבית, שכנראה עובדת (על העובדים) לא רע לפי מה שאני רואה בדיון הזה. ורק חזרה למספרים שאתה מייחס להשקפתי: השקפתי לא דנה כלל בסף העבודה המינימלי. היא דנה בזה שכאשר השכר שלך קבוע, זה נותן פתח לזה שעל פי צורך המעביד אתה תתבקש לעבוד יותר שעות מתי שהוא (יותר מ-10, יותר מ-11, יו ניים איט), ולא תתוגמל על זה. וכמו הרבה דברים בשוק העבודה, כשנפתח פתח שעשוי להיות לרעת העובד או לטובתו, רבים מדי המקרים בהם זה מתבטא ברעת העובד. ושאלה - אתה באמת מאמין שהשיטה פותחה על מנת ש"המעסיק ישלם לי משכורת בלי תמורה מצידי."? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום העבודה הקודם שלי לא יצא לי לטוס לחו״ל לצורכי עבודה, אבל בזה שקדם לו טסתי הרבה פעמים והאש״ל היה אז 68$. כאמור, כיום הוא עומד על 70$. עד כמה שידוע לי, זה האש״ל המקובל למדינות מערביות. אתה לא צריך לספר לי על ההיסטוריה, הייתי שם. בשנתיים וחצי הראשונות שלי בתחום עבדתי לפי שעות כאשר שעות נוספות היו בדיוק לפי הספר 125%, 150% וכך הלאה בהתאם למספר השעות שעבדתי. סביב שנת 2,000 עברתי לשכר גלובלי בחלוקה ל-80 בסיס - 20 שעות נוספות כאשר בשורה התחתונה הרווחתי כ-20% יותר ממה שהרווחתי קודם ולא התבקשתי לעבוד יותר שעות. כפי שהיה קודם, על החלק של השעות הנוספות לא שולמו תנאים סוציאלים, אבל היה ניתן לשלם עבור רכב ליסינג מהחלק הזה בלבד, כך שהפגיעה היתה מינימלית. בחברה שאני עובד בה כיום משלמים תנאים סוציאלים על מלוא המשכורת. מכיוון שראיתי איך הדברים מתפתחים, עבורי זוה באמת המצב - משלמים לי גם עבור שעות שאני לא עובד בפועל. אחד המאפיינים העיקריים בהיי-טק הוא הגמישות: יש אצלי בעבודה אנשים שמגיעים סביב 6:30 ונעלמים אחר הצהריים ויש כאלה שמגיעים רק לקראת ארוחת הצהריים ונשארים עמוק לתוך הערב. יש כאלה שעובדים מהבית עד אחרי הפקקים ורק אז באים לעבודה ויש כאלה שיוצאים מוקדם לאסוף את הילדים וממשיכים את יום העבודה אחרי שהם משכיבים את הילדים. יש עובדים שמחלקים את שבוע העבודה בצורה לא שווה: 6-7 שעות ביום אחד ו-12 ביום שאחריו. אחד היתרונות של שכר גלובלי הוא מתן הגמישות לעובדים בלי להעמיס ביורוקרטיה מיותרת. אין לנו שעון נוכחות, אני מדווח בעצמי כמה שעות השקעתי בכל יום בכל אחד מהפרוייקטים שאני מעורב בהם, וזה יותר כדי לפקח על העלויות של הפרוייקטים השונים מאשר לחשב את המשכורת, הרי גם אם הייתי מדווח על 8 שעות עבודה כל יום או על 10 (בלי קשר לכמה זמן עבדתי בפועל) הרי שהמשכורת לא היתה משתנה. לסיכום, השיטה הזאת פותחה על מנת לאפשר גמישות באופן העסקת העובדים והפכה לסטנדרט כך שגם מקומות עבודה לא גמישים במיוחד אמצו אותה. מן הסתם יש גם מקומות עבודה (ואני מכיר אחד או שניים כאלה שכף רגלי לא תדרוך בהם) שמצפים/דורשים מהעובדים לעבוד הרבה שעות מעבר ליום העבודה הסטנדרטי ואני מכיר חברות שמלכתחילה בונות לוחות זמנים בלתי אפשריים בהנחה שהעובדים יעבדו כמה שידרש. אני לא עובד שם וגם אתה לא חייב. מצד שני נראה לי הוגן שאם שנה שלמה אני עובד 9 שעות ביום ומשלמים לי עבור 10.5, אז שבועים שלושה בשנה אני אעבוד גם 12 שעות ופעם בשנה או שנתיים אני גם אסע לחו״ל לצורכי עבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ענייני הגמישות הם אורתוגונליים לצורת התשלום (מסיבות ותוכנות שכבר דנו בהן), ולכן לא רלבנטיים (עד כדי העבודה מהבית. כאן זה אכן מורכב יותר, אבל אני לא בטוח כמה זה נפוץ במקומותינו.) ואני מסכים שכאשר יש משכורת גלובלית, רק הוגן הוא שלא יהיה שעון נוכחות. כמה חבל שאני ואתה לא מנהלים את המשק, ובחברות הייטק רבות שמעסיקות מאות ואלפי עובדים יש גם יש שעון כזה, והשילוב שלו עם משכורת גלובלית נראה לי כבר ממש שיא הציניות והצביעות. חלק מטענותיי נגד המשכורת הגלובלית הוא בדיוק זה שהיא לא גלובלית באמת, היא גלובלית לכיוון אחד. החברה שלך כנראה יותר הוגנת מהממוצע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |