בתשובה לצפריר כהן, 08/07/13 15:02
מפי האתון 617323
ואני חושב שזה עצוב שסופר ברמתו של מאיר שלו - ולו מבחינת פופולריות בלבד - צריך למלצר באפרופו. ומדובר מן הסתם באחד מהעשירייה הפותחת בארץ - מישהו שבארצות הנכר היה יכול כבר לממן ווילות לנכדיו במעמדו - קל וחומר לגבי סופרים מתחילים או כאלה שפחות מצליחים.

אם הגענו למצב שרק עשרה סופרים יכולים להתפרנס, לדעתי זה מצב עגום מאד, זה לא בסדר גמור. אבל זו דעה סובייקטיבית כמובן, אחרים יכולים לחשוב שחשוב יותר שליהיא גרינר ורוני מיילי יוכלו להתפרנס, תרומתם לתרבותנו הרי גדולה לאין ערוך.
מפי האתון 617324
עברית קשה שפה. אתה צריך להשוות אותנו לכותבים בשפות פחות נפוצות מאנגלית מדינות לדוגמה: הונגריה, דנמרק, סלובקיה, שבדיה ויוון. לצערי אין לי מושג מהו המצב באותן ארצות נכריות.

אם כולנו היינו רוצים לתמוך בסופרים, היינו רוכשים את ספריהם במחיר מלא. מסתבר שלא ששים לרכוש ספרים במחיר מלא (אבל האם מחיר מלא הוא מחיר הוגן?). האם מכירת ספרים יכולה לממן כל כך הרבה סופרים (ושאר שותפים להפקה. לדוגמה: מאיירים ועורכים) במשרה מלאה?
מפי האתון 617325
אם אתה רוצה לתמוך בסופרים אתה לא חייב לקנות את הספרים שלהם ב"מחיר מלא" (מה זה?) אתה יכול פשוט לשלוח להם צ'ק.
מפי האתון 617327
למה אתה מטריח אותי בללכת הביתה, למצוא את פנקס הצ'קים שלי, להשיג מעטפה, ללכת לדואר (מטלה ארוכה ומעצבנת בסניף שלי לפחות), כשבמדינה מתוקנת במאה ה-‏21 אפשר לעשות את כל זה בשתי שניות - ברגע שאני מעביר את כרטיס האשראי שלי בחנות הספרים? בשביל מה להקים ערוצי תמיכה אלטרנטיביים מגושמים ואנכרוניסטיים במקום פשוט להשתמש במערכת המודרנית, אבל כראוי?
מפי האתון 617330
הערה קטנה: לא חייבים לשלוח המחאה בתור מחמאה. אפשר גם לתרום במשרד (ויש ערוצים מקבילים לקניית ספרים שלא יחייבו אותך ללכת לחנות הספרים. דיברנו גם עליהם).
מפי האתון 617331
אני מאד מעריך את דובי ופועלו, אבל עד כמה שידוע לי הוא אינו בונה על פרנסתו כסופר. למען האמת, לו למאיר שלו היה אתר שבו הוא היה מוכר את ספריו, הייתי שמח להזמין את הספר ממנו ישירות - למשל ספרו האחרון, שאני מתכוון בכל ליבי לרכוש במחיר ראוי בחנות הספרים הבאה בה אבקר.
ואגב, אין לי שום מידע אם אתרי ספרים ברשת נותנים תמלוגים גבוהים יותר לסופר מאשר חנויות ספרים לא וירטואליות - יש כאן מישהו שיכול להאיר את עינינו?
מפי האתון 617429
ככל שאני יודע מתחום אחר (ספרי טיולים+ספרים לא בדיוניים) התשובה היא לא. המחבר מקבל תמלוגים מההוצאה לפי המכירות (בתלות כמובן במחיר שבו ההוצאה מוכרת לחנויות הספרים).
מפי האתון 617338
רוב האנשים נמצאים בבית יותר שעות מאשר בחנות הספרים, לכן לרוב האנשים "ללכת הביתה" זאת טרחה קטנה בהרבה מאשר ל"לכת לחנות הספרים" אבל אם זה (=הטרחה) הדבר היחיד שמציק לך, אתה יכול לשלם לו גם באמצעות הטלפון, דוא"ל או בחנות הספרים (אף מוכר בחנות ספרים לא יסרב לקחת ממך כסף ולשלוח חלק ממנו למאיר שלו). אם אתה הולך לטעון שזאת עדיין טרחה גדולה יותר, ובגלל זה, ז"א רק בגלל שהטרחה בלשלם מהבית היא גדולה יותר מהטרחה שבלשלם בחנות הספרים, אתה רוצה לחוקק חוק שימנע ממני לקנות ספרים במחיר השוק, אז אני מרים ידיים. אין שום דבר אנכרוניסטי או מגושם בלתת כסף למי שאתה רוצה שיהיה לו כסף.
מפי האתון 617344
יש משהו אנכרוניסטי ומגושם בנסיגה מאות שנים אחורה ממערכת כלכלית משוכללת המתמחרת ומשלמת איש איש על פי משלח ידו, למערכת של כספי חלוקה, תרומות, מוסיקאי חצר נתמכים, מקבצי נדבות ושאר מרעין בישין על בסיס אישי.
בשלב הבא תרצה גם שאני אשלח צ'ק לרפת ממנה הגיע החלב שלי, לאופה הלחם שלי, או לילד הסיני שמייצר לי את נעלי הנייק‏1. או שבכלל אני אשלח להם את יצירות המקרמה שלי כחליפין לחלב.

1 האמת, הוא בטח ישמח.
מפי האתון 617346
זהו, שזה בדיוק להפך.

המערכת הכלכלית הקיימת היום היא מערכת שבה המחיר של כל מוצר נקבע לפי ההצע והביקוש. כשההיקוש של מוצר מסויים יורד או כשההצע שלו יורד (יהיה המוצר: "ספר של מאיר שלו", "גליון מעריב", "גוש קרח" "הקלדה" או כל כל מוצר אחר) אז המחיר שלו ירד בהתאם והאנשים שהרוויחו את לחמם מייצור אותו מוצר ("מאיר שלו", "המדפיס של מעריב", "מוכר בקרח" או ה"קלדן" בהתאמה) יאלצו להתאים את עצמם: לשנות מקצוע, לעבוד בתחום אחר, למכור שירותים אחרים, לקחת דמי אבטלה וכו'.

זאת המערכת הקיימת היום, אין שום "נסיגה של מאות שנים אחורה" בהמשך הקיום של אותה מערכת. להפך, דווקא הרצון שלך להתערב בקיומה של אותה מערכת ולנסות להחזיר את התמיכה השלטונית בסופרים, היא היא החזרה האנרכוניסטית אחורה (ובמובן זה, לפחות, אתה עקבי באנרכוניזם שלך).

אני לא רוצה שתשלח כסף לרפת ממנה הגיעה החלב שלך, ממש לא איכפת לי. אבל אם אתה חושב שמשה הרפתן לא מקבל מספיק כסף תמורת החלב שהוא מייצר, אני כן חושב שהדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה לשלוח לו כסף (וזה, אגב, בלי קשר לשאלה אם אתה קונה את החלב אותו הוא מייצר או לא), בטח לפני שאתה שוקל לדרוש ממני לשלוח לו כסף, ובטח שאין שום דבר הגיוני בלהשתמש בתירוצים כמו הטרחה שבלתת כסף לאנשים שאתה חושב שמגיע להם על מנת לנסות לקחת את כספי. אני מאד מקווה שאת הכסף שהמדינה לוקחת ממני היא מחלקת ותמשיך לחלק לאנשים שצריכים אותו יותר ממאיר שלו, ואני מקווה שגם לך ברור שלא חסרים כאלה.
מפי האתון 617347
ה''טרחה'' האמנם לא גדולה שימשה כאנלוגיה לזה שאני לא רוצה להתחיל לשלוח תרומות ליצרני המוצרים שלי על בסיס אישי.
וכמו שכבר כתבתי למעלה, אין לי משהו מובהק לומר על ההיצע והביקוש, מעבר לטענת הגניבה הדיגיטלית שאני רק משער שתורמת רבות לכשל השוק.

אני מניח עם זאת שבאשר לכשלי שוק אחרים, דוגמת הטריאופול הסלולארי טרום-כחלון, אתה מצדד בהתערבות השלטונית האנכרוניסטית שנעשתה.
מפי האתון 617349
אל תשלח תרומות ל"ליצרני המוצרים" תשלח תרומות לאנשים שאתה חושב שמגיע להם תרומות (אם הם יצרני מוצרים ואם לא). נראה לי שזה הדבר הראוי לעשות.

הטריאופול הסלולארי, היה, כמובן, תוצר של הממשלה ולא כשל שוק. ולגבי המקרה הכללי, יש צורך להסביר מה ההבדיל בין התערבות ממשלתית שנועדה להגביר תחרות, להקל כלכלית על הצרכן ולהוריד את רווחי היצרן בעל המונופול להתערבות ממשלתית שנועדה להמנוע תחרות, להקשות כלכלית על הצרכן ולעלות את רווחי היצרן בעל המונופול? אם סטימנסקי וצומת ספרים יחליטו שמעכשיו הספרים של מאיר שלו עולים 500 שקל לספר, וימנעו איכשהו מכירת ספרים שלא דרכם, אני בהחלט אתמוך בהתערבות הממשלה.
מפי האתון 617326
נקודתית - מה שלא מוכיח כלום כמובן - שלו טוען שבעבר כנראה ששנו לרכוש ספרים במחיר מלא: רווחיו דאז (לפני כ-‏20 שנה, בתקופת רומן רוסי) היו בערך פי ארבע מהיום.
אז אולי בעבר, בעידן עם נורמות הוגנות יותר, מכירת ספרים יכולה היתה לממן כמות סופרים גדולה יותר, ובעידן הנוכחי בעל הנורמות הפסולות שחושב שלמידע אין מחיר, כנראה שלא.
הטיעון האחרון שלך נשמע לי קצת מעגלי. הוא מניח שהמצב היום הוא הנכון והיחיד האפשרי, ומגיע למסקנה שאי אפשר לממן יותר מקומץ סופרים במשרה מלאה.
מפי האתון 617328
אני לא מגיע למסקנה הזו. אני רואה שזהו המצב היום. יכול להיות שיש פחות כסף. יכול להיות גם שיש יותר סופרים. בהנחה שיש פחות כסף, אתה חושב שהעלאת המחיר תצליח לסחוט מהקונים יותר כסף? יכול להיות שיקנו פחות ספרים.
מפי האתון 617329
האמת היא שאין לי פתרון מוצק לבעיית הספרים, המבצעים וכו'. העמדה שלי הרבה יותר נחרצת באשר לענין הספרים הדיגיטליים ופגיעתם הקשה בחיי הסופרים - מה שאולי עשוי להביא למצב שהגדרת כ-'יש פחות כסף' (שזה דווקא מוזר, כי בהרבה תחומים אחרים נראה שכמות הכסף רק גדלה, האוכל מתייקר והמסעדות עדיין מלאות, הדלק מתייקר ואנשים עדיין נוסעים לא פחות, הטיסות מתייקרות וטסים לחו"ל יותר וכו').

אני חושב שאין באמת פחות כסף, יש כשל שוק/כשל נורמטיבי/אחר, שגורם לכך שאפילו מה שאנחנו משלמים לא הולך לסופרים ברובו. אולי זאת בעיית דואופול, אולי בעייה אחרת. כמו שאתה אומר, לא ברור לי אם ביטול המבצעים ישפר את המצב.
יש פה נקודה מעניינת, שבעולם שבו התוכן הופך להיות יותר מגוון נגיש וחופשי, דווקא בחנות הספרים לא אכפת לנו שמישהו יצמצם את אפשרויות הבחירה שלנו ל-‏10% מהכותרים בחנות, בעבור נזיד עדשים כמובן.
מפי האתון 617332
האם רק בארץ יש פחות כסף? נדמה לי שבכל העולם יש משבר בשוק הספרים המודפסים. כמוכן, האם כמות הסופרים לא עלתה בעשור האחרון?

חנות הספרים כל כולה היא צמצום המבחר. דווקא שנואת נפשך, החנות האלקטרונית, מאפשרת הצגת מבחר גדול הרבה יותר של ספרים.
מפי האתון 617337
רק לדייק, החנות האלקטרונית אינה שנואת נפשי, וודאי לא כשהיא מקבלת תשלום כראוי.
וצמצום ראשוני לא מצדיק צמצום שניוני אגרסיבי.
מפי האתון 617430
כשאני חושב על זה, פעם מוזיקאים קיבלו בד"כ חוזים מגוחכים וכובלים מחברות מוזיקה; אך לפני כמה עשרות שנים, רוב המוזיקאים לא היו יכולים לצפות להתפרנס ממוזיקה.
כיום, לעומת זאת, כל אחד יכול להפיץ את עמלו באופן חופשי, ורוב המוזיקאים לא יכולים לצפות להתפרנס ממוזיקה.

אולי לא רק ההנחות הן מה שקובע.
(אם כי ייאמר שאשמח לדעת כמה תמלוגים קיבל מיקי בר-קיקי על ספרו החדש).
מפי האתון 617357
אני בכלל לא בטוח שקניית ספר (של מאיר שלו או של כל סופר אחר) במחירו המלא (זה שמודפס איפשהו על הכריכה שלו) תועיל לאותו סופר. אני משער (ללא כל ראייה לכך מעבר להגיון שלי) שאם אתה קונה ספר ב-‏98 ש"ח או קונה את אותו הספר עם עוד 3 ספרים במבצע 4 במאה הסופר מקבל את אותם 2 השקלים (ומן הסתם גם ההוצאה לאור מקבלת את אותם 20 השקלים) והיתרה נשארת בקופת החנות (למעשה רשת החנויות).
מפי האתון 617362
אז אתה טוען שבמחיר המלא החנות מקבלת רווח של כ-‏300%? אפילו בתור מי שחושב שאכן הבעיה נעוצה במפיצים, קשה לי להאמין שאלו המספרים.
מפי האתון 617366
נראה לי יותר סביר רווח של 300% על מכירה במחיר מלא (שמתרחשת לעיתים נדירות) מהפסד על מכירה של 4 ב-‏100. קשה לי עוד יותר להאמין שהמפיץ משתף את הספק ואת היוצר ברווחיו מעבר למה שהוא מחוייב בחוזה.
אני מניח שהמפיץ (חנות או רשת חנויות) קונה מהספק (הוצאת הספרים) כמות מסויימת של ספרים במחיר אחיד ללא תלות במחיר הסופי לצרכן (ומן הסתם יש איזשהו מנגנון החזרה ופיצוי במקרה שהמכירות נמוכות בהרבה מהציפיות).
מצד שני יש הוצאות ספרים שהן בבעלות הרשתות עצמן ואז אולי יש קשר, אבל בסך הכל מדובר פה בהעברת כסף מכיס לכיס.
מפי האתון 617371
אם הרווח הוא כזה אסטרונומי, אז שיורידו את מחירי הספרים מ-‏94 ש"ח ל-‏54 ש"ח, יפסיקו עם המבצעים, ובא לציון גואל.
מפי האתון 617372
אה, כן, ויעניקו לסופר רווח באחוזים כתלות במחיר הסופי של הספר.
מפי האתון 617431
תנוח דעתך, זה כבר קורה. לא תמיד, אבל קורה.
מפי האתון 617376
למה להן? עדיף מבחינתן למכור ללקוח 4 ספרים ב-‏100 מאשר ספר אחד ב-‏25 לארבעה לקוחות שונים. ככה דוחפים את הלקוחות לקנות (ואולי אפילו לקנות!!) ספרים שהם לא תכננו לרכוש לפני שנחשפו למבצע ושאחרת היו מתקשים להפטר מהם.
מפי האתון 617374
מי שמתלוננים על המבצעים הללו הם הוצאות ספרים עצמאיות (שלא קשורות לצומת וסטימצקי) וסופרים. לכן הניחוש שלי הוא שהחנויות לא סופגות חלק כל כך גדול מההנחות. זה גם לא מה שזכור לי מתלונות קודמות. לדוגמה, הוצאה שהתלוננה שברגע האחרון צומת או סטימצקי החליטה (בשבוע הספר הקודם) למכור ספר במבצע של 4 במאה במקום 3 במאה וזה הפך אותו ללא משתלם (אחרי שהם כבר הדפיסו אותו).
מפי האתון 617382
בהרבה חוזים של הרבה סופרים יש הבדל בין התמלוגים לסופר במכירה במחיר מלא, לעומת מכירה במבצע.
מפי האתון 617387
ההבדל הוא לפי מחיר המכירה בפועל או לפי תקופת המכירה? כלומר, כאשר הספר כבר נמכר במסגרת מבצע ואחד ממעריצייך הרבים בוחר לרכוש אותו במחירו המלא, את תקבלי עבורו את אותו הסכום כמו שקיבלת בזמן שהספר היה חדש ונמכר רק במחיר המלא?
מפי האתון 617391
לתאריכים אין חשיבות כאן, רק למחיר.
מפי האתון 617454
ככל הידוע לי זה הפוך.
החנות מחזיקה באותו החלק שאותו היא היתה אמורה להרוויח, ואת עלות ההנחה מגלגלים לפתחן של ההוצאות.
''שתף, אכלת אותה'' 617939
התוכן החינמי ברשת והרכישות הישר מהיוצרים מחסלות את מעמד הביניים, טוען ג'רון לנייר:

הפסקה הכי חשובה בעיניי: "אז מה, המרנו את השכר שלנו ב"לייק"? ייתכן מאוד שכן, ויש לזה השלכות חמורות על חיינו. "שיטת התגמול הלא פורמלי לא תדאג לנו כשנהיה חולים, לא תטפח את ילדינו ולא תטפל בנו כשנזדקן", הבהיר לנייר באותו ראיון, "מספר קטן של אנשים יצליח להשיג מימון באמצעות קיקסטארטר (אתר מימון המון) או יוטיוב, וכל השאר יחיו על תקווה. זו חברה של הכל או כלום, אין בה מקום לאמצע".

כמובן, הפתרון שלו נראה לי לא ריאלי בתנאים הקיימים.
נאה דורש נאה מקיים 617940
קבלי 'לייק' על התגובה :)

ואם כבר חזרנו לפתיל הזה, אני גאה לומר שלאחרונה רכשתי את ספרו האחרון של מאיר שלו, ב-‏81 שקל תבין וטקילין. ואני גם שמח להמליץ עליו בחום - רק לא לרכי הלבב, יש בו כמה אפיזודות שבהחלט היו מעניקות לו דירוג R לו היו בקולנוע, וודאי באימפקט הרגשי.
ובנוסף אני ממליץ גם על ספרו האחרון של עוזי וייל (חמישה חלומות), שגם עליו היה דיון כאן. והמלצה חמה מאד. הוא קצר יחסית, מה שלא מוריד מערכו לטעמי, אולי להיפך.
נאה דורש נאה מקיים 617941
והתכוונתי לטבין ותקילין, ולא ככתוב.
''שתף, אכלת אותה'' 617942
קראתי את המאמר. הוא נותן כמה דוגמאות שגויות‏12, אבל נראה ששני הטיעונים המרכזיים שלו הם:
* מגיע לאנשים כסף עבור המידע עליהם (בפייסבוק, תיקוני תרגום, צילומי רנטגן, וכו)
* ברשת, העלות השולית של הרבה דברים היא אפסית

הטיעון הראשון הוא קצת מוזר כי למעשה לא "מגיע" לאף אחד כסף על כלום, ושכר נקבע לפי היצע וביקוש. אילמלא כל כך הרבה אנשים היו מסכימים לחלק את המידע בחינם, יתכן וחלק מהחברות היו מסכימות לשלם עליו כסף. אבל כל זמן שזה לא המצב, התעקשות של חברה לשלם על המידע הזה תהווה פגיעה באינטרסים של בעלי המניות שלה (וזה הרבה יותר חמור ממה שזה נשמע).

הטיעון השני הוא נכון. אבל נראה לי שאפשר להשוות את השינוי הנוכחי להמצאת המרכזיה האוטומטית. בשנות החמישים חלק עצום מהנשים העובדות בארה"ב (רוב הנשים?) שימשו כמרכזניות. וההמצאה הנ"ל הפכה את מקצוען ללא רלוונטי כמעט בן לילה. גם אז היה מי שניבא נבואות זעם על עתיד הכלכלה והאנושות, אבל לאורך זמן נראה שרובן מצאו ויזמו עבודות הרבה יותר מענינות, מאתגרות, וגם משתלמות מלענות לטלפונים ולנעוץ שקע בתקע. יתכן מאוד שהדור הבא לא יבין איך הסכמנו לנהוג במשך יום שלם בחוסר יעילות משווע תמורת שכר כל כך נמוך.

__

1. להבדיל ממה שלנייר טוען - אתה משלם לנהג שכר כי הוא לא מסכים לנהוג עבורך בחינם. וגם אם פועל במפעל מכוניות מוציא 10% משכר עבודתו על מכונית, עדיין כדאי לבעל המפעל לשלם לו כמה שפחות.
2. הוא מתעלם לגמרי מעבודות והזדמנויות חדשות שהרשת מאפשרת - החל מעיצוב אתרים וכלה בשגשוג של מלונות בוטיק זעירים.
''שתף, אכלת אותה'' 617943
גם הטיעון הראשון שלך הוא מוזר (או שגוי), מסיבה פשוטה - בעיית הרצוי-מצוי [ויקיפדיה]
אתה משתמש במצב הקיים בכדי לתרץ את המצב הרצוי לדעתך.
''שתף, אכלת אותה'' 617944
האקסיומה שלי היא שכל הטיעונים שלי הם שגויים.
אבל רק להבהרה, האם אתה חולק על כללי ההיצע והביקוש או על נכונות האנשים לשתף מידע בחינם?
''שתף, אכלת אותה'' 617945
להיצע וביקוש אין שום תוקף מוסרי. לקרנות של מיידוף היה ביקוש רב, כנ"ל גם למשכנתאות הסב-פריים ולמאות חברות אינטרנט קיקיוניות (ואף גדולות ומכובדות) שנסקו עד מרץ 2000 ואז קרסו על משקיעיהם.

באשר לנכונות האנשים, לטעמי זה טיעון מתחמק שמטיל את האחריות על הציבור הבור. קצת בדומה להשקעות פיננסיות, לרובם המכריע של משתמשי פייסבוק (ואתרים אחרים) אין ידע ולו מינימלי באשר לשוויו האמיתי של המידע שהם מוסרים בחינם, או לבטיחותו של המידע הזה. ואירגונים גדולים עתירי טכנולוגיה וממון מנצלים את חוסר הידע של ההמון‏1 על מנת לעשות על גבו הון. עד וועדת ששינסקי 'ההמון' היה מוכן גם לתת במתנה את המשאבים הטבעיים של המדינה לכל טייקון מזדמן.
זה לא מצדיק שום דבר. ובדיוק כמו שאתה אומר, הזמנים משתנים, המרכזניות נעלמו, ודברים שפעם נחשבו חסרי ערך - כמו התמונות שלי עם החבר'ה באיצטדיון בברצלונה‏2 - הופכות להיות משהו ששווה כסף. אז ברור שהרבה לפני שההמון יבין שהן שוות כסף, חברות הטכנולוגיה יבינו את זה, אבל זה לא אומר שזה מוצדק, וגם אם ההמון מבין לאט, כשהוא מבין מותר לו לדרוש שינוי תמחור, ולא לדבוק בטיעון 'מה שיש זה מה שצריך להיות' שעלה מתגובתך.

1 כן, גם אני שמעתי על הטרנד המטופש של 'חכמת ההמון' שמודגם בהרצאות פופולריות על ידי הערכת משקלם של שוורים.
2 דוגמה היפותטית, לצערי (או לא).
''שתף, אכלת אותה'' 617946
להיצע ולביקוש אין תוקף מוסרי בדיוק כמו שלאבולוציה אין תוקף מוסרי (ולא ברור לי איפה בתגובתי ראית אחרת). אבל בכל זאת לא כדאי להתעלם מהעובדה שככה הדברים עובדים.
ניסיונות לאנוס את השוק החפשי (קרי אכיפת מחירים) גרמו לשיווי המשקל להיווצר באמצעים אחרים‏1, גרועים הרבה יותר.

ובנוגע לבורות הציבור - אני לא רואה שום סיבה להניח שאני חכם יותר מהאדם הממוצע (ולפחות בנקודה הזאת נראה לי שכולנו מסכימים). בהחלט אני רואה את האפשרות שמשתמשי הפייסבוק מעריכים ששווי המידע שהם "נותנים בחינם" לא עולה בהרבה על שווי השימוש שהם "מקבלים בחינם".

__
1. לדוגמא: על ידי תורים ארוכים, מתן למקורבים בלבד, קביעת קריטריונים ל"זכאות", או סתם שוחד ושוק שחור (שזה בעצם חזרה למשבצת הראשונה).
''שתף, אכלת אותה'' 617947
לא ברור לי מה זה קשור לאבולוציה. כאן מדובר בפרמטרים כלכליים ש(אולי) ניתן לשנות על ידי דיון ציבורי ושכמותו, לא על אבולוציה. ואינוס השוק החופשי הוא איש קש.

כמובן ש'משתמשי הפייסבוק מעריכים ששווי המידע שהם ''נותנים בחינם'' לא עולה בהרבה על שווי השימוש שהם ''מקבלים בחינם'' ', זה מה שטענתי, אבל טענתי מעבר לזה שההערכה שלהם שגויה מאד. כמו בדוגמאות אחרות שהבאתי.
''שתף, אכלת אותה'' 617956
איש קש או לא, עניתי לטענה שלך ש''להיצע וביקוש אין שום תוקף מוסרי''.
אם אתה באמת חושב שהמידע של משתמשי הפייסבוק שווה הרבה כסף, אתה מוזמן לקנות אותו מהם.
''שתף, אכלת אותה'' 617969
על סמך המידע הזה גויסו 100 מיליארד דולר לא מזמן, יש איזו שאלה שהוא שווה המון כסף?
איזה סיכוי יש לי להרוויח מזה‏1 כשמישהו אחר - למשל פייסבוק - מצליח להרוויח עליהם בחינם?
וככלל זה טיעון קצת מופרך, גם הבורות של לוקחי משכנתאות שווה הרבה כסף, זה לא אומר שאני יכול לקנות אותה, למנף אותה, לעשות איתה קפה או לקפוץ איתה לירח. זה לא משנה את העובדה שמישהו מנצל אותה באופן ציני, במקרה שלנו את המידע, ושראוי היה בעולם מתוקן שהם יקבלו תמורה מסוימת על כך.

אני לא מתעלם אגב מהטיעון שדה-פקטו עצם השימוש בפייסבוק בחינם מהווה תמורה כלשהיא, לדעתי יש בזה משהו, רק רצוי לכמת את זה ולראות אם עדיין ניתן לשפר את היחס בין רווחי הקזינו לרווחי המהמר.

1 מעבר לזה שגם אם היית נותן לי את המידע הזה אישית לא הייתי יודע מה לעשות בו. מן הסתם הייתי יכול לפנות למי שיודע שיעזור לי.
''שתף, אכלת אותה'' 617973
רציתי לכתוב שבעצם החינמיות של האינטרנט יש משהו חשוב: אפילו תשלום חובה של רבע סנט לחודש ייצור כל מיני מחוייבויות מסובכות.

אבל אז הבנתי שפייסבוק היא בין הכוחות שחותרים תחת תכונה זו של האינטרנט מכיוון שכל משתמשי פייסבוק מזוהים (אולם יש שם תוכן שזמין גם למשתמשים לא מזוהים).
''שתף, אכלת אותה'' 617975
אי אפשר לפתוח שם חשבון אנונימי בשם בדוי? וזה יוצר איזו מגבלה על התוכן שנחשף אליך?
''שתף, אכלת אותה'' 617949
"ככה הדברים עובדים"? לא, זו רק צורה אחת של הסתכלות על השוק. נסה, למשל, ניתוח טכני. או הקבלה של תנודות השוק למאורעות פוליטיים. או דילמות אסיר בני"ע לטווח קצר. כולם ייתנו לך פריזמה מעט שונה ולא פחות מאלפת (וכנראה יותר) מאשר פרדיגמת ההיצע והביקוש הפשטנית.
''שתף, אכלת אותה'' 617948
הוא כלל לא מדבר על מה ש"מגיע". אין כאן שיח של זכויות או תוקף משפטי. הוא מדבר על *אחריות* החברה לדאוג לאופציות מינימליות כלשהן של תעסוקה, לא לאדם היחיד שאפשר לייעץ לו לגבי הסבה מקצועית - אלא למסות של בני אדם, מקצועות שלמים ואף דורות שלמים (למשל, דורות של מוזיקאים. אפיקי התעסוקה במקצוע הזה היו שונים לגמרי לפני עשרים שנה והיום). הטיעון שלו מוסרי ומתנהל במגרשים אחרים מאשר אינטרסים של בעלי המניות, עם כל הכבוד לבעלי המניות.

המרכזניות שהזכרת היו פעם קצרניות, נניח. ואחר כך הופנו למרכזנות, ומשם לקלדנות או לנשות שירות בחברות תקשורת. הכישורים הנדרשים די דומים וכך גם האופק התעסוקתי. אבל היום נוצר מצב חדש שבו דווקא יש ביקוש ויש משרות לעיסוק הקודם, אלא שכבר לא משלמים עליו. זה שונה לגמרי מאשר הצורך להסתגל טכנולוגית - נוצרות פה מוסכמות חדשות לגבי מה שווה כסף ומה לא. החזרה שלך על מונחים כמו "היצע וביקוש" מטשטשת את הנקודה הזו בזמן ומנסה ליצור רושם שאין חדש. אבל יש חדש:
1) למרות שתמיד היה ביקוש ותמיד יהיה ביקוש למוזיקה, פעם אנשים שילמו עליה בשמחה (בין אם נתנו ארוחת ערב לזמר הנודד, או קנו תקליט 78 בכמה פרוטות) והיום כבר לא.
2. למרות שתמיד היה ביקוש לאקטואליה ופובליציסטיקה, תמיד נמצא מי שמעסיק את בעלי הכישרון המסוים בצורה ממוסדת (למשל, כותבי תוכן, עיתונאים), היום כבר לא.
פעם הייתי מנהל בנק היום אני משורר רחוב 617953
אחרי שהצלחתי להסיר את העיקול על החשבון שלי בבנק הדואר וקניתי שתי חבילות טבק בשבעים וששה שקלים חדשים ומקוריים, הרגשתי שאחרי סיפוק ההתמכרות, אני יכול להרשות לעצמי להוציא על תרבות: ארבעים שקלים בלוטוס על "בית העלמין של פראג" של אומברטו אקו,
שני שקלים לכנרית שישבה באלנבי ושני שקלים למשורר רחוב ברוטשילד.
פעם הייתי מנהל בנק היום אני משורר רחוב 617957
זה המקום לספר שטובי חבריי עוברים לטבק בתפזורת, שהוא חסכוני יותר.
פעם הייתי מנהל בנק היום אני משורר רחוב 617960
המכר השכמי שגר במחסן ליד המכבסה מביא משכם טבק טעים במאתיים ש''ח לקילו.
אבל הוא מוגבל בתנועותיו.
מהגליל מייבאים טבק עאלק אורגני במאתיים למאה גרם.
''שתף, אכלת אותה'' 617961
ברקת יקרה, אני לא בטוח שהבנתי את הטיעונים שלך, אולי תסכימי להרחיב?
''שתף, אכלת אותה'' 617963
לא, אבל תודה על ההזדמנות :-)

תגובה 617958
''שתף, אכלת אותה'' 617952
הטענות שלו מתעלמות מהאפשרות להתפרנס מאפיקים שלא קשורים בידע. גם בעולם של פייסבוק ולייקים א/נשים צריכים מישהו שיבנה עבורם בית, יגדל בשבילם ירקות (או ימכור להם משפך וחומר קוטל מזיקים), יתפור להם בגדים או ינהל עבורם את חברת השליחויות שתעביר את הבדים שמישהו יטווה עבורם לישראל. מישהו עדיין יצטרך לבנות את המחשב, את הסמארטפון, את המצלמה, את המיטה שאת ישנה עליה בזמן שאת מקלידה בכל אלה וכו' וכו' וכו'.
''שתף, אכלת אותה'' 617958
...עד שיגיעו מדפסות התלת מימד לכל בית.

(ובזאת חתמתי את המעידה שלי לכדי דיון שו''ח, סליחה על הטעות, זה לא יקרה יותר).
''שתף, אכלת אותה'' 617959
סתם הערת שוליים: יצא לך לראות מדפסת תלת־מימד בפעולה?

באחד המשרדים הסמוכים לנו קנו מדפסת כזו. לוקח לה שעה לפחות (תלוי בגודל: יכול להיות גם שכמה שעות טובות) להדפיס רכיב פלסטיק עם גימור לא מבריק במיוחד ועם מגבלות לא מעטות על המבנה.

המדפסת הזו כבר הספיקה לחסוך להם (ולנו) לא מעט זמן ונראה לי שהיא מזמן החזירה את ההשקעה עליה. אבל היא בינתיים רחוקה מלהיות יצור בהזמנה של פריטים יום יומיים.
''שתף, אכלת אותה'' 617964
ברור שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה.
''שתף, אכלת אותה'' 617970
וכרגיל, אנחנו נמשיך בשלנו והטכנולוגיה בשלה, עד שתבשיל או שיקדח תבשילה.
''שתף, אכלת אותה'' 617962
דוגמאות מהכתבה:

א. קודאק: קודאק לא הסתגלה לשינוי טכנולוגי: מעבר מסוג אחד של חומרה לסוג אחר של חומרה. חברה ידועה אחרת לא הסתגלה לשינוי טכנולוגי ונזרקה לחלוטין מהשוק המקורי שלה: אינטל הפסיקה לייצר רכיבי זכרון באמצע שנות השמונים. נכון שזה אסון גדול? לאינסטגרם לא היה קשר ישיר לפשיטת הרגל של קודאק. אינסטגראם נוסדה בשנת 2010. קודאק פשטה את הרגל בשנת 2009 לאחר שכבר היתה בקשיים כבר כמה שנים.

ב. "כל שרות שהופך היום לאוטומטי מבוסס על קראוד סורסינג (מיקור המונים) ושואב מידע חינם מהציבור": דוגמה נגדית: שירותי גיבוי בתשלום (ושרותי אחסון רבים בתשלום). חברה לדוגמה: אמזון.

ג. "למה לשלם למתרגם כשגוגל טרנסלייט זמין לכל פועל?" כי על רוב המשימות שבהן משתמשים בתרגום של גוגל, לא היינו טורחים לשכור מתרגם. כמוכן, התרגום של גוגל אינו ברמה שמספק מתרגם מקצועי.

ג1. (לא משפט מהכתבה. דוגמת קש שלי): "למה לי לשכור כתב טכני אם אני יכול להפיק תיעוד בעצמי בעזרת תוכנות שיש במחשב האישי שלי?" מסתבר שיש עדיין לא מעט כתבים טכניים.

ד. "מתברר שיש ירידה בתעסוקה של רופאים רדיולוגים, שמפענחים צילומי רנטגן, כי כבר פיתחו אלגוריתם שמפענח צילומים. הוא מתבסס על מאגר עצום של ניתוחי רנטגן מהעבר, ומפיק תוצאות על ידי התאמה סטטיסטית לצילומים חדשים". לעניות ידיעתי אין תלות אינהרנטית ברופאים רדיולוגים לפענוח תצלומים. גם הרופאים המומחים שהזמינו אותם יכולים לפענח אותם באותה מידה. אם אפשר לקבל רמה סבירה של פענוח ראשוני בזמן קצר יותר וסכום נמוך יותר? למה לא? (סכום נמוך יותר: אפשר לממן באותן ההוצאות טיפולים רבים יותר).

עד עכשיו כל דוגמה שלו הייתה שגויה. נראה לי שזו נקודה טובה להפסיק. אין לי כוח להמשיך לקרוא את המאמר. נראה לי גם סביר שלא תסכימו איתי בדוגמה האחרונה (או אולי בשתיים האחרונות).

ובינתיים, למי שלא מכיר, קצת על מה שאפשר אולי לצפות ממפענחי צילומים:
''שתף, אכלת אותה'' 617965
הערה צדדית לגבי ג.: בסטנדרטים שלך ושלי, ודאי שתרגום אוטומטי הוא לא פתרון ראוי. אבל חברת תוכן ליגה ד', יש הרבה כאלה, שרוצה בסך הכל לייצר מאמר קצר עם מילות מפתח שיעלה במנועי חיפוש, או להעביר רשימת רכיבים על תווית של מוצר כלשהו, חברה כזו יכולה להשתמש בתרגומים אוטומטיים בקלות (ואז מקסימום לשכור עורך תרגום או מגיה, שעובד בשליש התשלום בדיוק). ושוב: יש הרבה כאלה. הם לא מהווים את כל השוק, וגם לא את החלק הטוב שבו, אבל הם קיימים במאותיהם, והם מעסיקים פוטנציאליים שכבר לא יעסיקו.

וכן, דובר על זה פה לאחרונה בהקשר של מעצבים - בעבודה של כתב טכני אף אחד לא מזלזל. אבל בעבודה של אנשי תוכן, מגיהים, עורכים, מתרגמים, יש נטייה לזלזל כי תמיד "זה בסך הכל לכתוב / להגיה". קרה פעם שדחיתי פרויקט עריכה שהוצע לי בגלל תשלום נמוך מדי. הם טענו בחזרה "אבל זה רק לעבור במהירות על הטקסט". אני לא באה להתרעם פה על הזלזול אלא להציג תמונת מצב שבה קל מאוד, כשהתקציב דוחק ויש אפשרויות טכניות זמינות, להסתמך על פתרונות מהירים ברמה נמוכה.
''שתף, אכלת אותה'' 617967
האם היה קיום לחברות כאלו ללא התרגום האוטומטי? אני מניח שלא. אם המידע שהן מספקות מועיל (שאלה טובה)‏1, הרי שהתרגום האוטומטי הצליח להוסיף כאן מידע לאינטרנט.

אני לא מכיר את התחום הזה ולכן אני רוצה לחזור לדוגמה הראשונה של קודאק. יכול להיות שהוא התכוון למשהו יותר כללי: אנחנו מעלים את כל התמונות לרשת ולכן לא צריכים את עזרת חנות הצילום (פוטו שופ?) כמתווך באחסון התמונות שלנו. כמוכן כמות המצלמות שיש לאנשים קטנה, כי אנשים מצלמים עם הטלפונים שלהם, וטלפון אינו באמת מצלמה.

אבל כל טלפון היום כול מצלמה (או ליתר דיוק: במקרים רבים: שתיים). ויש מצלמות רבות נוספות. לדוגמה, התרסקות המטאוריט בסיביר המחישה לכולם שברוסיה הפוטינית מכוניות מצלמות אותך. קודאק אולי לא ידעה להסתגל לזה, אולם חברות רבות (רובן סיניות, מן הסתם) מוכרות רכיבי חומרה רבים שקשורים למצלמות. האם עובדים היום פחות או יותר אנשים בעסקי המצלמות (בהקשר הרחב הזה)? נראה לי שיותר. וזה אפשרי בין השאר בגלל שתהליך הצילום פשוט יותר ואין שלב ביניים של פיתוח.

1 דוגמה מתחום קרוב שנתקלתי בה לא מזמן: ארכיונים לא רשמיים של רשימות תפוצה. ברור שקיומם לגיטימי: כל אחד רשאי לארכב את הרשימה. הם מספקים גם יתירות למידע של הרשימה. מצד שני, רבים מהם לא מעוניינים להציג את ארכיון הרשימה בצורה אופטימלית ודווקא הם נוטים לנסות למקם את עצמם במקום גבוה בתוצאות חיפושים.
''שתף, אכלת אותה'' 617968
זהו, שהן לא מספקות או מוסיפות מידע. הן קיימות כדי להעלות דירוג של אתרים שונים (או האתר שלהן) במנועי חיפוש‏1.
היה להן קיום לולא התרגום האוטומטי. זו פשוט עוד דרך לחסוך.

שים לב, למשל, למאמר המחכים הבא (אין לי טענות על הנושא, רק על הבוטות המסחרית במסווה של "אתר מאמרים/כתבות" ועל הרישול שבהעתקת קופי-פייסט מושלמת, בלי לטרוח אפילו להפוך את הפונט לרגיל במקום bold:
אני לא מכירה את תחום הצילום ולכן לא יכולה לענות לך לעניין כאן, אז בוא נסתפק בברכת בוקר טוב.

1 ראה כאן:
''שתף, אכלת אותה'' 617972
זה שהן קיימות כדי להעלות דירוג אתרים, לא אומר בהכרח שהן לא מוסיפות מידע. אתרים רבים כותבים מאמרים מועילים (בין השאר) כדי לקדם את דירוגם במנועי חיפוש.
''שתף, אכלת אותה'' 617982
יכול להיות, אבל אז אנחנו כבר לא מדברים על אותה "חברת תוכן ליגה ד"' שהזכרתי, נכון?
אתה באמת לא מכיר את השוק הזה כפי שהודית. יש המוני חברות שמציעות לכותבים לכתוב "תוכן" פיקטיבי ותפור בתפרים גסים (קופי פייסט מפה ומשם) תמורת פרוטות. זה לא קשור למאמרים בעלי תוכן ממשי באתר מקצועי זה או אחר ולא משנה אם יש להם מטרה דומה.
קליפ לבר מצווה 617977
''שתף, אכלת אותה'' 617974
לומר שסמארטפון אינו מצלמה זה לא מדויק (הרב יותר מדויק אגב לומר שסמארטפון איננו טלפון - הוא מחשב נייד זעיר עם יכולות צילום ושאר ממשקים, כולל ממשק סלולרי.)

ולכן אני מניח שהסיבה שיותר אנשים עובדים היום בתחום הצילום הוא שיש בערך מיליארד מצלמות יותר משהיו לפני עשר שנים. אז נכון שמבנה המצלמה שונה, והקטע של עדשות גדולות ומרשימות - שאכן מפיקות תמונות טובות הרבה יותר - נשאר בתחום החובבים/מקצועי, אבל מבחינת החומרה של גלאי מצלמה + יחידת עיבוד אות ותמונה התפתח מאד.
אחת התוצאות של זה הן שאתה יכול להשיג היום מצלמה סבירה - לא לנשיונל ג'אוגרפיק, אבל לאבטחה וכדומה - בדולרים בודדים בעצם, או עשרות דולרים בודדים, במקום מאות דולרים לפני זמן לא ארוך.
''שתף, אכלת אותה'' 617988
הערה מהיציע על ההערה הצדדית: חברת תוכן ליגה ד' שמייצרת מאמר קצר עם מילות מפתח שיעלה במנועי חיפוש בכלל לא הייתה קיימת עד לפני כמה שנים ככה שמי שלא התפרנס מתרגום קלוקל וזריז לפני עשר(?) שנים גם לא יתפרנס ממנו בעוד שנה. רוצה לומר, דווקא במקרה הזה חזרנו לנקודת ההתחלה, כשבאמצע היה לנו פרק זמן קצר וזמני שבו היה אפיק פרנסה נוסף.
''שתף, אכלת אותה'' 617966
מוזר, מצאתי את הגורילה בשניה כשאני מרכיב את המשקפיים הלא נכונים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים