בתשובה לעומר, 31/08/13 10:43
הטפשות האמריקאית 620751
איזו סיבה יש, לדעתך, כדי להצדיק ביסוס דה-לגטימציה של שימוש בנשק אב"כ, אם לא סיבה מוסרית בעיקרה?
הטפשות האמריקאית 620754
אותן סיבות שיש מאחורי כינונן ואכיפתן של אמנות, חוקים ונורמות לטיפול בשבויי מלחמה למשל. השחקנים לא יכולים להמנע מקונפליקטים אלימים ביניהם, אבל לכולם יש אינטרס משותף להפוך את הקונפליקטים האלה - כשהם כבר פורצים - לנשלטים ונקיים ככל האפשר. כלומר האינטרס האמריקאי (והבריטי, והצרפתי, וכו') הוא בשמירה על חוקי-המשחק, לא במערכה ספציפית בה הם מופרים.

זה לא לגמרי לא קשור למוסר, כי רציונאל מהסוג הזה מופעל גם בעיסוק רגיל באתיקה. אבל הקשר הזה עקיף. דוגמא שאולי תאהב, היא מקרה החיסונים שדובר באייל לאחרונה. בהקשר הזה, ''הדבר הנכון'' נגזר מהאינטרס המשותף בתוצאה המתקבלת משיתוף פעולה, ולא מאיזושהי התנהגות פרטנית של אדם יחיד או קבוצה קטנה של אנשים. אני לא חושב שלחיסון של ילד ספצפיפי של משמעות אתית מיוחדת (בהנחה שההורה הפעיל שיקול דעת סביר לגביו). אבל יש טעם להפעיל סנקציות נגד מי שלא לוקח חלק במבצע התחסנות לאומי, וההצדקה לסנקציות היא האינטרס המשותף בחברה ללא פוליו.

אזכיר של-''מדינות'' אין שיפוט מוסרי, רק לאינדיוודואלים יש. הציבור האמריקאי מתנגד ברובו לתקיפה, ולטעמי ההשערה לפיה הרשות המבצעת האמריקאית פועלת באופן שאינו מתיישב עם האינטרס הלאומי ובניגוד להלך הרוח הציבורי, רק כי זה צו מצפונם של העומדים בראשיה היא... מוזרה.

בנוסף, אני גם לא חושב שיש איזשהו קריטריון מוסרי לפיו התקיפה הכימית חמורה יותר מתקיפות אחרות שהובילו למספר גבוה בהרבה של הרוגים בסוריה (או במקומות אחרים בעולם) ולא הובילו להתערבות צבאית מערבית. אפשר לפרש זאת כ-''צביעות'', אבל בעיני זו פרשנות שהיא חד-וחלק שגויה. הפרקטיקה הרגילה של מדינות דמוקרטיות היא קודם כל לגבש עמדה לגבי מדיניות או פעולות על סמך שלל אינטרסים ואילוצים (לאומיים, פוליטיים ואישיים) שעומדים לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות, ואח''כ לנסות לגייס כמה שיותר לגיטימציה ציבורית. אם הדבר מצריך פנייה לרטוריקה מוסרית (או לרגשות דתיים, או לסנטימנטים היסטוריים) - אז כך יהיה, ואם הרטוריקה הזו נראית למישהו לא עיקבית או צבועה - זה משנה רק במידה שהסתירות האלה פוגעות בלגיטימציה הציבורית, כלומר - לרוב לא משנה.
הפוליטיקה האמריקאית 620758
ובו לא נשכח גם את הפן הפוליטי. 2014 הוא שנת בחירות ביניים והמערכה כבר החלה. הדבר הראשון שהדמוקרטים רוצים זה לשמור על הרוב בסנט ולהשיג רוב בקונגרס. הדבר האחרון שהם רוצים זה להרחיק ממערכת הבחירות שלהם את הנשיא אובמה, במקרה שלא הכל יעבור חלק בסוריה. מצד שני, הנסיון מראה שאם בכל זאת הכל ילך חלק לא תהייה לכך השפעה משמעותית לסיכויי הבחירה לבתי הנבחרים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים