בתשובה לאריק, 09/10/13 19:38
תיקו. 623438
אני לא מרשה או כן מרשה כלום לאף אחד,אני מביע דעה ומנסה לשכנע אותך להסכים-אם הסכמת דיינו.
חבר הלאומים שינה את דעתו? את זה לא קראתי.
שוב-זה לא עניין של פרשנות.הם הפרו את המנדט שניתן להם.
אם אתה מוריש לנחום דירה ונותן אותה בנתיים בנאמנות לעו"ד אין לעו"ד זכות לפרש שרצית לתת חצי דירה.

הצדק בהחלטה-(שוב,חבר הלאומים שינה את החלטתו?)הסיבה שהם קבעו דווקא בא.ישראל זאת לא מקרה הם ידעו סוד שנעלם מיהודים אצלנו-כולם ידעו שזאת המולדת של העם היהודי.
הסיבה שהם שינו את ההחלטה היא לא מוסרית ואכזרית ובן תרבות צריך להתנגד לה.

אוקי,הם היו פרגמטים* ואני מאוד בעד פרגטיזם,וייצמן וב.ג עשו הכל ע"מ להקים ריבונות בכל מחיר ובצדק.מה זה משנה את העיקרון שנעשה מעשה עוולה מצד הבריטים?!
דבר נוסף,הערבים לא קיבלו ולכן היו חייבים להענש באיבוד שטחים לנצח ע"מ להמנע ״פרדוקס הסחטן״ תגובה 623388.

ושוב (פעם חמישית) גם אחרי מערב מ.ישראל היה מחוץ לתחום בתסריט הכי גרוע.וזאת הנקודה.

אני לא יעשה להם כלום,אתה תבין שנעשה לך עוול ותלחם לתקן אותו.ותפסיק להשתמש במילה כיבוש.

*(איך עשית את הקו היפה הזה?) כמובן שהציניות אינה במקומה והם עשו הכל ע"מ להקים ריבונות יהודית בזמן שלא היה דבר-הם היו גיבורים.
תיקו. 623459
תן דעתך על כך שאתה שב ומיתלה במסמך מדיני, וגם אתה מציג אותו באנאלוגיה למסמך משפטי מול החוק. והלא אמרנו שמסמכים מדיניים הם בראש ובראשונה טפסים של נייר? ולא רק אנחנו אמרנו, אלא גם וייצמן היה זה אשר עצמו הכריז עשר שנים קודם לכן: "לו ניתן לנו כעת צ'ארטר של האומות, לא היה זה אלא פיסת נייר". לו היית מעלה את הנימוקים שלך בפניו, ערב הצגת הספר הלבן של צ'רצ'יל, בוודאי היה מתנגד להם, כפי שהתנגד באותו המעמד לז'בוטינסקי שניחן אף הוא במזג חם ובנטייה להיות צודק יתר על המידה, כיוון שוויצמן אשר תחת כנפיו ממש, ותחתן בלבד אפשר היה, קרם המפעל הציוני עור וגידים באותן שנים קריטיות, ניחן בהבנה המעשית של הדברים.

כיום נשלפת ההתייחסות אל חלוקת סאן רמו כדי לשמש הנמקה משפטית לשאיפה לספח את יהודה ושומרון, וזה מה שמוביל את הדיון וכנראה גם מוביל אותך להיאחז בהצהרת בלפור. בסך הכל אם נקרא אותו שוב, והרי זה מסמך אנמי. כמעט ואין בו שום דבר מלבד אותה הצהרה מעורפלת, וגם זה בחסד, כי לו הייתה מקדימה המהפכה הרוסית בשבוע ימים, קרוב לוודאי שמסמך זה כבר לא היה בא לעולם. ואולם הראיה ממבט של כמעט מאה שנים למסמך מלמדת- גבולות המדינה שהוקמה לא נקבעו על פי המתווה של אותה הצהרה, אלא תחילה בגבולות החלוקה, ולאחר מכן בהסכמי הפסקת אש ולבסוף בהסכמי השלום. בשום דבר מתוך אלה, לא הייתה הצהרת בלפור יותר מאשר פיסת נייר.

התבונה המעשית של הדברים, כך כנראה בלי שהציבור בכלל ישים לב, הוליך המדינאי הישראלי המחונן את ישראל לרקום מערכת יחסים אשר ככל הנראה עולה כבר כעת על כל מה שיכול היה לול התרנגולות. והתרנגולים. של השמאל, לחלום עליו, עם מדינות ערב. כי לול תרנגולים זה אשר אינו מסוגל לראות מעבר לאפו, ואפו למצער תחוב עמוק בתוך..אנחנו כולנו יודעים היכן תחב השמאל את האף שלו, הוא ממשיך להמתין ליוזמה הסעודית. אלוהים ישמור.

ועד שהצליח במלאכת מחשבת להכניס סייג במשא ומתן חרף אובמה שעל מוצא פיו מנשקים ומלחכים. פינכה. גם כשהוא לא מחמיץ הזדמנות לנקנק את ישראל. וזה לאחר שהשמאל כבר פשט את היד את הרגל וגם את המכנס. בתוך חמש שנים שקיבל השמאל הזדמנות להנהיג את ישראל, עשה נזק בשביל חמישים שנה. והנה בא זה, היהיר, ופוטר את הנכס הזה, מן האחרונים, כלאחר יד, כאילו הוא, הוא הוא..המאמי הבין לאומי. ועל זה כבר למדנו במשל יותם, שאל השלטון נוהרים שחצנים בעיקר. שחצנים וחשישניקיות.
תיקו. 623460
הצלחת לעלות על אישקש.
תיקו. 623471
אני מסכים עם כל מילה.הדיון לא היה בשום שלה דיון משפטי.הדיון היה על איך האומות ראו את מ.היהודים והייכן.זהו,לא יותר לא פחות.
א.ישראל השלמה היא ביתו של העם היהודי ורק של העם היהודי .נקודה. גם אם בריטניה הייתה מצהירה בה.בלפור שביתו של העם היהודי הוא בבחיירן זה לא היה משנה לי אישית כהוא זה,ואני מקווה שגם לך.
אני כבר לא זוכר למה ה.בלפור עלתה ,אבל כל הויכוח הוא האם הם (הבריטים וחבר הלאומים) חשבו שנכון וצודק שארץ ישראל תהיה ביתו של העם היהודי.זהו.
לא למען הצדקה מוסרי בשבילי או לך,לא למען הצדקה משפטית,לא למען הצדקה פוליטית כל אלו ,אני בטוח שתסכים -מוסכמים על שנינו מעל לכל ספק בלי שום צורך בהצהרה כלשהיא של בריטניה או כל כובש אחר.

העינין עם הההצהרה היא לא משפטית או פוליטית מעשית- היא שזה מוכיח איך האומות ראו את בית של העם היהודי מעבר לאינטרסים שלהם.
הם חשבו (לפני שהערבים התעוררו) שבית של עם ישראל הוא על כל א.ישראל (כולל ירדן) על אחת כמה וכמה יהודה ושומרון.

איך הבנת שאני נגד פרגמטיות וגמישות פוליטית ומחשבתית?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים