בתשובה לאריק, 11/12/13 15:11
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 625536
2 ה-(ביט)-סנטים שלי הם:

מהצד האופטימי, לדעתי אין חובה בחוסר אמון גבוה במערכת הפיננסית כדי שהביטקוינים יתפסו. יש הרבה סיבות אחרות בהן זה יכול לקרות:
1. מדינות אולי יחליטו להשתמש בביטקוינים כרזרבות מט"ח. לדעתי הן צריכות. יש לכך יתרונות משמעותיתיים על דולרים, אירו ושות', ובראשם: אי-תלות במדיניות המוניטירית של מדינות זרות.
2. מסחר בינלאומי בין יבואנים ויצואנים אולי יערך בעיקר בביטקוין. הם אולי יוכלו להשיג כך גידור ביחס לשערי מט"ח מקומיים, ולחסוך סכומים משמעותיים בהמרת מטבעות.
3. מסחר-אלקטרוני (e-commerce, לא אלגו טריידינג...) אולי יתבצע בעיקר בביטקוין. כבר יש לזה ניצנים וסימנים שאולי זה עשוי להתרחש. היתרונות עבור הצרכנים והסוחרים הם מערכת סליקה פשוטה וזולה, עסקאות מזומן אלקטרוניות (מצד שני, זה גם חיסרון משמעותי), ומסחר בינלאומי במטבע אחיד ללא המרות.
4. יש כאלה המאמינים שביטקוין יוכל גם לשמש כמטבע עבור מסחר ושירותים רגילים (במכולת ולשרברב), ויש לא מעט פתרונות טכנולוגים בשלים וזמינים לכך כבר היום, ועוד הרבה מאד בפיתוח (למשל כרטיס דמוי-אשראי שמאפשר לכך לשלם בכל מקום בדולרים דרך ארנק-הביטקוין שלך, כאשר ההמרה מביטקוינים לדולרים נעשית אוטומטית). אם זה יהיה נוח מספיק, או שיצטרפו לכך יתרונות אחרים, אולי זה יתפוס.

במקרה שהביטקוין יצליח, ההיגיון הבסיסי שלי אומר שמשיקולי ארביטראז' רגילים, ערכם של כל הביטקוין בדולרים יהיה חייב להיות שווה בקירוב לערכם בדולרים של סך כל הסחורות והשירותים הזמינים לרכישה באמצעותם. אם זה נכון - גם אם תוסיף פקטור עשר להערכת המחיר שנתת, זו עדיין תהיה הערכה די שמרנית (והביטקוינים היום נמצאים בתת-תמחור רציני. רוץ לקנות :)).

מהצד הפאסימי, זה מטבע דיפלציוני, ואם הוא יתפוס אז כוח הקנייה שלו צפוי לעלות כל הזמן (פחות או יותר באופן פרופורציונלי לצמיחה הכוללת בעולם). בקיצור, כמטבע הוא סובל מאותם קשיים עקרוניים של תקן הזהב (הכושל), ואני לא יודע אם ואיך אפשר לקיים באמצעותו מסחר תקין (אין סיכוי ליציבות מחירים, צריך כל הזמן לשקלל בתמחור היוון של עלייתו הצפויה של ערך המטבע, וכו').
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 625545
בינתיים הביטקוין אינו מטבע. מעשית- שינויי המחיר הקיצוניים שלו לא מאפשרים לו להיות מטבע. הביטקוין הוא קומודיטי פיננסי כמו זהב. הכמות החסומה עושה ממנו אחלה קומודיטי.
החסרון היחיד הוא שיקומו לו מתחרים ומרוב עצים לא יראו את היער. כל אחד יכול להמציא ביטקיט וביטקום, שיהיו וריאציה על הביטקוין, לא?
אם תתאפשר הגבלה של כמות המתחרים אז הביטקוין עדיין מתומחר בחסר.
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 625814
אפשרות אחרת: עוד שמונה שנים יחליטו כמה שחקנים גדולים בשוק (בהשפעת קבוצה גדולה של מדינות) שלא מורידים יותר את קצב תוצאת הכריה. התוצאה תהיה ביטקוין אינפלציוני. אין שום דבר בפרוטוקול שנוגד את היותו מטבע אינפלציוני. הוא הרי מטבע אינפלציוני בפועל.
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 625816
התוצאה סוג אחר של ביטקוין, לא? להבנתי הדלה זה ידרוש פיצול של עץ העסקאות.
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 625817
זה יעבוד רק אם ''רוב המשתמשים'' יסכימו על כך. תיקח בחשבון שדווקא לכורים יש אינטרס ישיר (אם כי כנראה לא חזק במיוחד. תלוי עד כמה הם ירוויחו מעמלות) בקיומה של האינפלציה.
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 694617
מתברר שההערכות בדיון הזה היו קצת מוקדמות אבל די מדויקות. מרמת מחירים של 400 דולר בתחילת 2016 מחיר הביטקוין עלה ל 1100 דולר בתחילת 2017, ואחרי שתיקן במרץ השנה משיא של 1300 דולר לשפל של 900 דולר פתח בדהרה לשיא של קרוב ל 3000 דולר ביוני.
אחרי עוד תיקון מסיבי ל 1800 דולר באמצע יולי הביטקוין דפק עוד ריצה (בגרף היומי אפשר לראות 5 גלי אליוט מ 16/7 עד 1/9) ובסופ"ש האחרון מחירו הגיע לשיא של קרוב ל 5000 דולר.

כל זה על רקע הסכמות (כך הבנתי) אנטי אינפלציוניות שהתקבלו במהלך השנה.
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 694624
אכן מדוייקות ודי התרשמתי.
מישהי התעשרה (על הנייר) כי קיבלה לפני שנים ערימת ביטקוין כמתנה הומוריסטית מחבר שהפך לאוייב. מצחיק בריבוע.
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 695929
לעניין אינפלציה בביטקוין-
האין זה דבר מחוייב המציאות?
הבנתי שהדרך לאשר עסקאות בביטקוין היא ייצור הבלוקצ'יין שהוא בעצם הסליקה שלו, וזה נעשה דרך "כריית" הביטקוין.
ככל שמספר העסקאות גדל צריך לכרות יותר ביטקוין כדי לבצע את הסליקה, לא?
ואז כשמתקרבים לחסם איך יאשרו עסקאות?
אם כך יהיו חייבים להעלות את החסם כדי לאפשר לרשום את העסקאות בקצב נורמלי.

או שהבנתי משהו לא נכון בדרך?
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 695932
קצב העבודה בעיקרון קבוע: כל עשר דקות (בממוצע) יוצרים בלוק חדש שמסכם העברות מהזמן האחרון. מי שהצליח ליצור את הבלוק ראשון מקבל 12.5 מטבעות חדשים (בעתיד המספר הזה ירד) וכן עמלות על העברות. אם רוצים ליצור בלוקים גדולים יותר, צריכים לשנות את הפרוטוקולים (בעיקרון זו סתם תוכנה. אבל היא רצה אצל המון גורמים שונים במקביל). אם רוצים לשנות את קצב האישור, זה מן הסתם שינוי גדול יותר, מכיוון שכלל לא ניסו ללכת בכיוון הזה. ר' Bitcoin scalability problem [Wikipedia]. כרגע הצליחו להעלות חלקית את החסמים, וגם זה במחיר של זעזועים ברשת.
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 695933
אם גודל הבלוק קבוע, וקצב היצירה גם הוא די קבוע, איך יכול הביטקוין להתמודד עם גידול במספר העסקאות?
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 695957
כאמור: בקושי. זוהי אחת הבעיות. אחת הדרכים היא העליה בעמלות: ההיצע עולה והביקוש לא יכול לעלות מספיק ולכן יש יותר מי שמוכנים לשלם על אישור העברה.

נסיונות שונים נעשו להעלות את גודל הבלוק בדרכים שונות בלי לשבור יותר מדי את הפרוטוקולים. ניסיון לשינוי של הפורמט שיאפשר בפועל כמעט להכפיל את מספר ההעברות בבלוק מבלי לשבור תאימות הצליח. יכול להיות שיעלו בעתיד גם קצת את גודל הבלוק. אבל יש גבול לכמה אפשר להפיק מזה: לפני השינויים האחרונים רשת ביטקוין העבירה בממוצע שבע העברות בשנייה.

כיוון אחר הוא להוציא העברות מהרשת הראשית. כלומר: לא לרשום כל העברה ברשת הראשית (בספר החשבונות הכללי). הבנתי שיש כל מיני דברים שחלקם אולי גם עובדים. אבל לא הצלחתי להבין איך.

ועניין לשוני: אני מעדיף את השם „מטבעות מבוזרים״ על פני „מטבעות קריפטוגרפיים״ (תרגום של crpyto currencies מאנגלית). זה לא מצלצל טוב כמו באנגלית וזה גם יותר נכון: מה שמאפיין אותם הוא הביזור: זה שאין גוף מרכזי שמפקח. היום כל מה שקשור במסחר מקוון הוא (כלומר: אמור להיות. בבקשה לא למצוא את היוצאים מן הכלל) קריפטוגרפי. בפרט כל ארנק חכם.
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 695959
פילוסופית, הפורמט של הבלוקצ'יין לא יכול לדעתי להקרא מטבע בגלל מערכת ניהול החשבונות המובנית בו.
למטבע יש יחידות עצמאיות ולבלוקצ'יין אין.

מעשית, ההגבלה של 7 עסקאות בשניה, או אפילו 56 עסקאות בשניה, היא מגוחכת. כדי שהביטקוין ימלא תפקיד של מטבע המגבלה הזו צריכה לעלות לדעתי פי מאה ויותר. החשבון שלי אומר כך- צריך לאפשר ל 100 מיליון מחזיקים תאורטיים במטבע לבצע כל אחד עסקה אחת ביום. זה מאה מיליון עסקאות ביום שהן בערך 1200 עסקאות בשניה. לדעתי זה מינימום שבמינימום למטבע עולמי.

צריכת האנרגיה האדירה‏1 שנדרשת כדי לתחזק את מערכת ניהול החשבונות הופכת את כל העניין למאוד אנטי קיימות.

משהו חייב להשתנות בצורה דרסטית כדי לפתור את שתי הבעיות הללו ביחד.

פתרון אחד הוא לעשות אינפלציה גדולה בביטקוין- להעלות את חסם הכמות הכוללת פי מאה כדי שאפשר יהיה לכרות בקצב נאות ולאשר עסקאות בלי לבזבז הרבה חשמל. במקביל יהיה צורך להגדיל גם את הבלוק פי כמה כדי להגיע לקצב המבוקש של יותר מאלף עסקאות בשניה.
אני מניח שלאף מחזיק בביטקוין אין אינטרס שזה יקרה, אז אני לא יודע מה יהיה.

הנתון של צריכת החשמל מעיד כאלף עדים על כך שהמצב אינו בר קיימא. כנראה שכמו כל בועה הוא קודם יתנפח במהירות לגדלים בלתי סבירים בעליל ואז יתפוצץ ברעש גדול כדי לפנות דרך לפתרון המוצלח יותר שיבנה על חורבותיו.
(וכולם יגידו "אמרנו לכם", והווינקלווסים עוד פעם לא ייצאו בזמן)
_________
1 0.13% מצריכת החשמל העולמית הכוללת, מטורף! מה יקרה כשארצה לשלם בסופר עם ביטקוין?
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 695962
לא ברורה לי כוונתך במשפט הראשון. מוסכם על כולנו שמטבעות (פיזיים) עונים על ההגדרה של מטבעות. אפשר לחלק שקל לכל היותר עד גבול של מאית. במטבעות אחרים: עד אלפית. בביטקוין: עד ליחידות של 1 : 100,000,000 .

הבלוקצ'יין הוא דרך של כל המשתתפים ברשת התשלומים להסכים על ספר חשבונות (ledger) אחיד. המטבע הוא מה שנרשם בספר. הרי מטבע כיום הוא בסך הכל עניין של הסכמה. בנק ישראל יכול ליצור שקלים בעזרת כמה רישומים.

(עם רוב מה שכתבת אני מסכים באופן כללי. רק נקודה אחת)

* באופן כללי יש לכורים אינטרס שיהיו כמה שיותר עמלות. דרך אחד ליצירת יותר עמלות היא להעלות את נפח העסקאות.

* בזבוז החשמל פרופורציוני לכמות הבלוקים, לכמות המתחרים על כל בלוק, לגודל של כל בלוק, ולתדירות. וכמובן: לקושי. הקושי הולך וגדל ככל שהטכנולוגיה מתקדמת. לכן מה שכתבת על מה שאפשר לעשות בלי לבזבז הרבה חשמל לא לגמרי ברור לי.
מה עם האפשרות: כריתי במחשב הביתי? 695964
ההרהור הפילוסופי לא אפוי לחלוטין אז נעזוב אותו.

כדי לבזבז פחות חשמל צריך להקל מאוד על פתרון המשוואות ולגרום לשיווי משקל בו כריית יתר תוריד את מחיר הביטקוין לרמה לא כדאית לכריה. אני חושב שהעלאה של החסם פי מאה ושל גודל הבלוק פי 16 תביא לאינפלציה הרצויה וגם ליכולת להתמודד עם כמות עסקאות נאה, אבל אז מחיר המטבע ירד בקלילות מתחת ל 1000 כי שווי השוק שלו יתקשה לעבור טריליון-שניים דולר בשנים הקרובות גם תחת הנחות אופטימיות של קבלה שלו.

קשה לי להאמין שיהיו הרבה תומכים לפתרון הזה, שלדעתי הוא אופטימלי, כי אף אחד מבעלי האינטרס הנוכחיים לא יוצא נשכר ממנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים