בתשובה להאייל האלמוני, 11/03/14 19:27
עלה בדעתי... 628731
נניח שבמפלגה מסויימת מקובל שראשי חמולות במגזר הערבי או הדרוזי מגייסים את כל החמולה שלהם לבחור בבחירות המקדימות במועמד שמציע להם הכי הרבה טובות הנאה. עכשיו למדינה נמאס מהסיפור ומחוקקים חוק שאסור לקנות שלטון בכסף. כתוצאה מהחקיקה המפלגה השתנתה, למעשה אינה קיימת יותר: המדינה שללה בכוח את זכותה של המפלגה לבחור את רשימתה על פי דרכה ועל פי מצבם התרבותי של בוחריה. מצביעי המפלגה מאמינים שקניית שלטון בכסף היא הכלי ההוגן ביותר לבחור מועמדים, מפני שרק מועמד שמוכן ויכול לשלם, מחוייב מספיק למפלגה ולאידאולגיה שלה, וגם מוכשר מספיק ליצג אותה. איזה זכות יש למדינה לסתום להם את הפה? מדינה כזאת היא לא דמוקרטית.
עלה בדעתי... 628732
(אני הייתי מסיים ב" מדינה כזאת היא פחות דמוקרטית", אבל זה אני) יש כאן שאלה או הסכמה?
עלה בדעתי... 628733
מעניין. לא חשבתי שאתה טהרן עד כדי התרת שוחד כהליך לגיטימי לבחירת רשימה לכנסת.

ומה קורה אחרי הבחירות? נניח שמטעם אותה מפלגה נבחרת רשימה לכנסת. הנוהל המקובל באותה מפלגה לקראת כל הצבעה בכנסת, המפלגה מקיימת מכרז שבמסגרתו הם מוכרים את קולות נציגיהם בכנסת לכל המרבה במחיר. ככה זה אצלם. הם מאמינים שזו השיטה הטובה ביותר. האם גם התנהלות זו צריכה לדעתך להיות מותרת במסגרת האוטונומיה הדמוקרטית של המפלגה?
עלה בדעתי... 628750
אנחנו מדברים על פוליטיקאי שפועל בגלוי, בהתאם לרצון בוחריו, על מנת לקדם את האינטרסים שלהם (על חשבון האינטרסים שלו). אם אתה רוצה לקרוא לזה "שוחד"? בסדר. כן, "שוחד" כזה הוא, לדעתי, הליך לגיטימי לחלוטין. למעשה, אני לא בטוח למה אתה חושב שהוא פסול (למה שמישהו יצביע למפלגה כזאת? זאת שאלה אחרת).

כל זמן שהמכרז פתוח לכל, שהבוחרים יודעים שזה הנוהל (וידעו שזה יהיה הנוהל לפני הבחירות), זה צריך להיות מותר במסגרת האוטונומיה הדמוקרטית של מפלגה. (כמובן, שדמוקרטיה זה לא הכל בחיים. יש דברים, שוחד במובן המסורתי של המילה למשל, שאותם אני חושב שיש לאסור. אבל ברור לכולנו, אני מקווה, שזה שאנחנו אוסרים על שוחד, שוב במובן המסורתי של המילה, היא פגיעה בדמוקרטיה).
עלה בדעתי... 628758
אני חשבתי עד עכשיו - בטעות כנראה - שהתועלת שבדמוקרטיה היא שמירת זכויות האדם, ומחיר הדמוקרטיה הוא מנגנון קבלת קבלת ההחלטות. חשבתי שהמפלגות הן בסה"כ אמצעי לממש מנגנון זה, שאני אישית הייתי מצמצם אותו ככל האפשר. עכשיו אני לומר שבעצם המפלגות, ובעיקר האוטונומיה שלהן לנהל את ענייניהן בדרך מופרעת כלשהי, הן העיקר. כל פגיעה באוטונומיה של המפלגות היא פגיעה בדמוקרטיה, ואם לא רוצים לפגוע בדמוקרטיה אז המפלגות הן מחוץ לתחום סמכותו של המחוקק. ואם מנגנון קבלת ההחלטות ימומש בדרך אחרת ללא מפלגות כלל? מה דינה של דמוקרטיה ישירה? אינה דמוקרטית כלל?
עלה בדעתי... 628767
אנחנו נותנים לחברי הכנסת ולמפלגות אוטונומיה כדי להקשות על הרוב לפגוע במיעוט. אני לא רוצה לחוקק חוק נגד נוהל כמו זה שאתה המתאר. לעומת זאת, אם מפלגה כזו תתקיים ואף תצליח להיות יותר מקוריוז, אפשר לשקול כל מיני אמצעים חוקיים נגדה (הרחבת עברת השוחד).

דמוקרטיה ישירה היא אחת הסיבות שאני לא רוצה לאסור בחוק כל מיני דברים מוזרים כאלו. אני חושב שזה לא נבון ולא מעשי מצד מפלגה (או ליתר דיוק: חברי הפרלמנט שלה) להעביר את האחריות על החלטותיה לשאר החברה, אבל זה נראה לי לגיטימי.
עלה בדעתי... 628851
הפגיעה של הרוב במיעוט היא מהות כל החלטה בדמוקרטיה. דעתו של המיעוט נדחפת הצידה, והרוב מקבל את שלו. כל הצבעה היא תהליך דורסני, זו מהות "ההכרעה הדמוקרטית". אם אתה מתנגד לכוחנות, תקטין למינימום ההכרחי את הסמכות של השילטון לקבל החלטות, או שתקבע שכל ההחלטות יהיו רק בקומצנזוס רחב ככל האפשר. שני ההצעות יביאו כנראה פחות או יותר לאותה תוצאה.

אתה תומך בדמוקרטיה ישירה?
עלה בדעתי... 628770
נתחיל מהסוף. המטרה שלנו היא שהשלטון ייצג את ציבור האזרחים באופן הטוב ביותר. ברור שלשם המטרה הזאת דמוקרטיה ישירה, במידה והיא אפשרות טכנית אמיתית, היא פתרון טוב, אבל למיטב ידיעתי דמוקרטיה ישירה לא אפשרית טכנית באוכלוסיה שגדולה מכמה עשרות משתתפים. המפלגות והיצוג הן בהחלט פשרה. לא, אני לא חושב שזה דמוקרטי לתת למפלגות אוטונומיה לנהל את ענייניהן בדרך מופרעת כלשהי, וזה בטח לא העיקר. יש להבדיל בין "דרך מופרעת" שמייגת את רצון הבוחרים, לדרך מופרעת שלא. לכן התעקשתי על ה"בגלוי" בתגובה הקודמת שלי. מפלגה שמסתירה את מנגנון קבלת ההחלטות שלה בזמן הבחירות, שמנהיגיה מקבלים שוחד (בהגדרה המסורתית שלו) או שמשקרת לבוחריה היא לא מפלגה דמוקרטית, וראוי למצוא מנגנון שיאלץ מפלגות להמנע מזה (אם כי, המנגנון הטוב ביותר הוא ציבור הבוחרים מודע). מפלגה שמשנה את עקרונותיה אחרי הבחירות, שלא מצהירה על עקרונותיה, או שפועלת בניגוד לעקרונות המוצהרים שלה פוגמת, לדעתי, בדמוקרטיות.

עוד נקודה שלדעתי ראוי להדגיש לפני העיקר היא שבחירת המנגנון חייבת להיות הוגנת. הוגנת במובן שכשאתה בוחר את מנגנון הבחירות אתה צריך לשים עליך את מסך הבערות. כשאתה משרטט את איזורי הבחירה, לא ראוי שתבדוק מי ירוויח משרטוט כזה או אחר (ולכן גרימונגרינג נחשב כלא ראוי). אם, למשל, ניקח את הגדלת אחוז החסימה. אין לי בעיה עקרונית עם מי שתומך בחוק הזה משום שהוא יעודד הקמת קואליציות, ימנע מריצת מפלגות חסרות סיכוי לקבל ייצוג או משהו כזה, אבל עם מי שתומך בחוק בגלל שהוא חושב שהוא יזיק למפלגות הערביות, יש לי מחלוקת עקרונית. לדעתי מדובר בטיעון לא ראוי. זאת הבעיה השניה שיש לי עם ההצעה שלך, אתה מנסה לשנות את המנגנון באופן שיפגע במפלגה מסויימת, אתה אפילו לא מסתיר את זה, קודם אתה ורק את החץ ואחר כך משרטט את המטרה. ולא רק זה, אלא אתה ממשיך ושואף באופן גלוי ששינוי המנגנון גם ישנה את הבוחרים של אותה מפלגה. בסופו של דבר אפשר להמציא מנגנון שימנע מכל מפלגה בכל מדינה לרוץ.

ולתועלת שבדמוקרטיה. אני מסכים שדמוקרטיה ליברלית היא שיטת השלטון שמוכיחה את עצמה (בינתיים) כשיטה המועילה ביותר לשמירה על זכויותיהם של האזרחים. וזאת בהחלט סיבה לקיים דמוקרטיה ליברלית. אבל, לדעתי: (1) לדמוקרטיה יש עוד יתרונות: ייצוג נאות של הדעות בציבור, הוגנות, גמישות, פתיחות, פלורליזם, רווחה... ו(2)דיקטטורה נאורה‏1 היא משהוא שלא אפשרי (ולא שלא ניסו).

1 לצורך העניין, דיקטטורה נאורה = שיטת שלטון בה האזרחים לא מעורבים בשלטון, אבל השלטון מקפיד לשמור על זכויותיהם וחירותם.
עלה בדעתי... 628855
אני רק רוצה להבהיר שמה שעורר אותי לכתוב את התגובה הראשונה בפתיל היה מה שנראה לי כ''אסטטיקה ההנדסית'' של הרעיון. שני החוקים, העלאת אחוז החסימה וחוק הגיוס, הם שני מנגנונים בלתי תלויים שנועדו להשתלב במכונה של השלטון ולתקן או לשדרג אותה. שניהם מכילים קבועים שרירותיים וחוק הגיוס הוא כנראה מסובך למדי (לא קראתי אותו). עלה בדעתי שמנגנון אחד שלכאורה אינו קשור כלל בתיקונים הדרושים, יכול לקדם בדיוק אותן מטרות. האבחנה הזו נראתה לי מעניינת והפתרון אלגנטי, לפחות במידה מספקת לכתיבת תגובה באייל. זה ממש כל מה שעמד מאחורי התגובה ההיא.

בקשר למה שכתבת, אז בקיצור, אל תקבל את זה כל כך קשה וכל כך ברצינות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים