בתשובה לארז לנדוור, 26/03/14 8:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השמועות שנפוצו לאחרונה על דחיית הנסיונות של סאדת לעשות שלום, נדחו לאחרונה בראיון עם בנה של גולדה, שסיפר שמה שסאדת הציע הוא אי לוחמה ולא שלום תמורת סיני. הבן סיפר שגולדה התעקשה רק על שלום תמורת סיני ולא פחות. הראיון הזה הקטין את דמותה של גולדה בעיני, משום שעמדתי היא שגם עבור שלום לא היה צריך למסור את סיני. אני בעד שלום, אבל אם מסירות, שהם ימסרו לנו ולא אנו להם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי דברי פוליטיקאי לגבי עצמו הם אסמכתא והוכחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום דבר הוא לא הוכחה, אבל לפחות אפשר לומר שבדרך כלל פוליטיקאי יודע מה הציעו לו בחדרי חדרים ומה לא, ואילו כל מיני דוברים זוטרים ובכירים של השמאל יודעים רק במה היו רוצים שהציבור יאמין, וזה נותן לדברי הפוליטיקאי יתר אמינות עליהם. הסיפור על נכונותו של סאדאת לעשות שלום טרם מלחמת יום כיפורים, שהופץ ע''י אנשי שמאל כאלה ואחרים, והוכחש, כאמור, ע''י בנה של גולדה, גם לא מופיע בויקיפדיה תחת הערך ''גולדה מאיר'', ושם הסיפור שונה לגמרי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |