בתשובה לבין הזמנים, 17/04/14 9:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תבין, מבחינתי התרומה למדינה לא משנה כאן כלל. בוא נניח לצרכי הוויכוח שאף אחד מהם לא תורם משמעותית למדינה, או לפחות לא יותר מפועל בנין. אבל החוקר לספרות, או כל עובד אחר במשק מן הסתם, מודע לזה שהוא אמור לפרנס את משפחתו וילדיו. והוא מתמודד מול מתחרים רבים על משרה נאה, בכלל לא משנה אם היא באקדמיה או בנמל אשדוד, כדי להביא לרווחה כלכלית של משפחתו. האברך ויתר מראש על האחריות לאותה רווחה כלכלית. ולא תאמר, שמאחר והוא לא מרוויח כסף, הוא נשאר במשרה מלאה בבית כדי לחנך את ילדיו הקטנים ולהקל על העול המשפחתי, כמו נשים ממגזרים אחרים (גם חילוניים), שלעיתים מרוויחות פחות אבל תרומתן בנטל המשפחתי שווה מיליונים. הצחקת אותי (ואותו). בקיצור, אגואיסט בריבוע. והערה בקשר לתרומה - מאחר ואני לא מניח שהחרדים נושאים גנים מוטנטיים שהופכים אותם לשונים מהותית משאר האוכלוסיה, אזי סביר מאד שאחוז החרדים שאכן אוהבים ללמוד, טובים בלמידה, ומפיקים מלמידה של עשרות שנים ערך מוסף ולא רואים אותה כעול, הוא נמוך מאד. נניח עשרה אחוז כמספר אצבע. בתור מי שבילה במערכת החינוך לא מעט זמן, ומהצד שאוהב ללמוד, אני מודע היטב לזה שרוב האנשים לא אוהבים לשבת כל היום על הישבן וללמוד. ככה זה, לאנשים יש הרבה העדפות, אחד אוהב לצייר, אחד לנגר, אחד לכתוב משוואות, ואחד לבנות גשרים, ואחד להופיע בתיאטרון. ההנחה שאחוז ניכר מהחרדים יכול ללמוד עשרות שנים ולהפיק מזה הנאה או כל תרומה אחרת, היא מופרכת. וזה יכול גם לעזור לך להעריך כמה מהם אכן לומדים בפועל, שלא לומר נותנים תרומה כלשהיא ב'שדה המחקר' שלהם, אם יורשה לי להשתמש כאן במושג הזה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |