בתשובה לשם(חובה)המקורי, 25/04/14 13:57
כמעט רעיון לסטראטאפ 631403
אני חושבת שבאופן כללי יש יותר עובדים ממקומות עבודה. והיו מאז ומתמיד, כלומר - מאז שאנשים התחילו לשכור איש את רעהו לעבודה.
בשנת 2010 היו כ-‏3,075,000 משתתפים בשוק העבודה. אין 3,075,000 מקומות עבודה. להערכתי - גם לא 2 מליון.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631405
במשכורת אפס יש אינסוף מקומות עבודה.

במשכורת של שקל לשעה עדיין המספר קרוב.

בעשרה שקלים כבר מרגישים לחץ משמעותי מהמדינות המתפתחות.

הסיבה שנראה שאין מספיק מקומות עבודה היא שהחברה מחליטה על סף מסויים שמתחתיו ''לא שווה לעבוד'' (או לחלופין, עדיף לעסוק בדברים שלא נחשבים לעבודה, כמו טיפול בענייני הבית) ובמובלע גם על סף כישורים מסויים מתחתיו ''לא שווה להעסיק''
כמעט רעיון לסטראטאפ 631411
גם במשכורת אפס אין אינסוף מקומות עבודה. כמו שאמרתי, יש כך וכך עובדים בשוק, וכך וכך מקומות עבודה, והרבה יותר עובדים ממקומות.
אבל במשכורת אפס, אין לך הרבה תחרות מצד עובדים אחרים, משום שהעובדים האחרים רוצים תשלום תמורת עבודתם...

אם באפס שקלים לשעה אני יכולה להתבטל על החוף, או לעבוד ולהתאמץ - במה אבחר?
אם בשקל לשעה - היינו, 8-9 שקלים ליום עבודה, אני יכולה לעבוד 8-9 שעות, או להסתובב שעה-שעתיים ולאסוף בקבוקים - במה אבחר?

ואגב - כששכר העבודה מאוד מאוד נמוך אמנם אתה רואה הרבה מאוד יזמויות עצמאיות שלא מניבות הרבה לעוסקים בהן אבל מעסיקות אותם - מן הסתם זה אומר אחוז אבטלה נמוך למדי - אבל זה קורה בד"ך במדינות שהמפותחות מהן והלאה‏1.

1 לה פס, בוליביה.
יושבות להן נשים ומוכרות בצלים. או תפוחי אדמה. או תירס. לפניהן ערימה קטנה של סחורה. קילוגרמים ספורים. סך השווי של כל הסחורה - 2-3 בוליביאנו. פיתה אחת‏2 עולה 20 סנט, לערך. אולי הן קונות את זה ב-‏10.
אם ישבו כל היום וימכרו ה-כל, ירוויחו אולי את הלחם לכל המשפחה. ורק את הלחם. בפרו - יש את הנשים שמוכרות צעיפים וכובעים סרוגים, וכפפות. אותה השיטה, אבל הסחורה שלהן שווה יותר, וגם - הן סורגות עוד סחורה במקביל.
בבוליביה, הן רק יושבות, ולא מייצרות עוד משהו במקביל.
אתה היית עובד יום שלם בשביל 20 שקל (מותאמים ליוקר המחיה שלנו)?
2 אין לי דרך אחרת לקרוא לזה. הלחם שלהם הוא לחמניות קטנות ושטוחות, שמזכירות יותר מכל פיתה קטנה. והן גם נפתחות בדומה לפיתה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631425
אני לא רוצה להתקטנן (סתם, אני כן רוצה, אף אחד לא מכריח אותי), אבל זה לא נכון שיש הרבה יותר עובדים ממקומות. יש בדיוק אותו מספר של עובדים ומקומות עבודה
וכל עובד מאייש מקום עבודה אחד.
אבל זה נכון שיש יותר מבקשי עבודה ממשרות פנויות.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631482
אם תספקי לי עובדים במשכורת אפס אני מתחייב להעסיק את כולם.

אם כל מה שאת מציעה לי אלו עובדים במשכורת (כולל תנאים, הפרשות, הגנה מתביעות, עלות השמה, הכשרה מקצועית ועוד) של בערך 300-400 אלף שקל בשנה (וזה כל מה שמדינת ישראל מציעה לי בתחום בו אני מתעניין) אז ברור שאני בעמדה בה כמות העובדים שאני יכול להרשות לעצמי להעסיק היא קטנה ולכן אבחר מתוך ההיצע את המוכשרים, החכמות, החרוצים והפראייריות הגדולים ביותר שאוכל למצוא ואת כל השאר אשלח לחפש עבודה אחרת.

אני מניח שהן מוכרות ארפאס. (ויש גם בזה סיפור מעניין - אפשר להכין ארפאס מקמח תירס - תהליך ארוך ומייגע, או אפשר להכין אותם מקמח מיוחד שעבר כבר תהליך של בישול מקדים - מחירו כמובן גבוה בהרבה והוא מיוצר ברוב הארצות באזור השילטון של סימון בוליבאר על ידי חברה אחת בלבד ולעתים קרובות זו אותה חברה... כך אותן נשים מוכנות להקטין את מתח הרווחים שלהן בשיעור עצום רק כדי לא לעשות ולא לדעת (כן, זה בדיוק כמו ההצעה ללכת ולהקים עסק))
כמעט רעיון לסטראטאפ 631487
סליחה, אבל מה המטרה?
שאתה תעסיק אנשים (היינו - שאנשים יהיו מועסקים ולא יסתובבו בבטלה ובאפס מעשה) או שאנשים יתפרנסו?

___________________
לא הבנתי את ההערה לגבי הארפאס. הן מוכרות בצל ותירס (בקלחים) ותפוחי אדמה.
אבל גיגלתי וחיפשתי מה זה ארפאס, וזה אכן נראה הלחם המדובר - אם כי אני זוכרת את זה כהה יותר, ולא-מזכיר-בכלל-משהו-עשוי-מקמח-תירס, כך שלענ"ד זה דווקא היה עשוי מחיטה או דגן דומה אחר.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631514
אכן, יש גם לחמניות קמח מכמה סוגים (גם הן כמעט תמיד תוצר של אפיה תעשייתית עם אבקת אפיה) ואפילו לחם שיפון לא רע בכלל.

חשבתי שאנחנו דנים בשאלה האם יש יותר דורשי עבודה ממקומות עבודה. להערכתי אין משמעות לשאלה ככזו, משום שהמטרה היא לא רק לספק עבודה, אלא לספק עבודה בתנאים מסויימים, רמת שכר מסויימת ועם דרישות מסויימות לכישורים/השכלה. כלומר החברה קיבלה החלטה באופן כזה או אחר שאין שום טעם לקיים מקום עבודה בו מרוויחים פחות מסכום מסויים או שתנאי העבודה בו לא טובים מספיק. מעל לרף הבסיסי הזה, קבוצות שונות של דורשי עבודה מקיימות רפים משל עצמן - אם זה האיזון בין העלות של מטפלת לילדים והנסיעות ובין ההכנסה, או ההעדפה שלא לעבוד כלל למשך זמן על פני לקבל עבודה לא מעניינת/רחוקה/לא רווחית מספיק.

כלומר מדינת ישראל בע"מ והשותפים בה, מעדיפים שמישהו או יעבוד כאן:

או לא יעבוד בכלל.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים