בתשובה להמסביר לצרכן, 28/04/14 9:11
כמעט רעיון לסטראטאפ 631592
למה לגרש אותם? בגלל שהם מגיבים בצורה אנושית סבירה?

התאור שלך פשוט מפספס חלק מהמנגנון - זה לא שבשעה התשיעית הם 'מקלקלים' את התוכנה (בה"כ) שכתבו בשמונה השעות הקודמות, אלא שהשעה התשיעית אומרת שהם עובדים בממוצע 22 שעות יותר בחודש. בוא נניח לרגע שהשעות האלה נגרעות מיד משעות השינה שלהם - אתה מקבל עובד שישן פחות (ונניח - מעט מדי מבחינתו), ולכן הוא עייף יותר לאורך כל יום העבודה.

לכן, אותו עובד, אחרי חודש כזה, בשעה הראשונה כבר מייצר 900 ש"ח במקום 1000, בשנייה 810 במקום 900, וכן הלאה וכן הלאה. בסכימה על כל היום תגלה שהתפוקה הכוללת שלו נמוכה מתפוקה של עובד עירני שעובד שמונה שעות.
והמנגנון שתיארתי נראה לי מאד סביר, וודאי ל-X% מהעובדים, X גדול מ-‏30 לפחות. מפעל שסובל מתופעה כזאת, אם כבר לגרש מישהו, הוא צריך לגרש את המנהלים שברדיפתם העיוורת אחרי שעות עבודה הביאו אותו למצב הזה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631619
אתה רגיש מדי: "לגרש" אומר שאסור להניח (ובטח לא לדרוש) להם להיות בעבודה בשעות שהם מקלקלים את התוצרת.

אפשר לתאר כל מני תרחישים, חלק מהם אפילו סבירים במקרים ספציפיים. אבל ההנחה שמנהלים/מעסיקים עסוקים "ברדיפה עיוורת אחרי שעות עבודה", אפילו כשהדבר פוגע בתפוקה נראית לי בלתי סבירה (אם כי לא בדקתי את הסטטיסטיקה לגבי כאלו). ואם יש כאלו, לא צריך לטרוח ולגרש אותם - במוקדם או במאוחר הם יחסלו את העסק בעצמם. מה שלא נראה לי סביר הוא שועדה באייל (אפילו שהיא מחוברת לגוגל), או בממשלה, יכולה לדעת יותר טוב מהעובדים והמעסיקים כולם, בדיוק כמה שעות הם יעילים.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631651
אם מה שנפגע בעיקר זו התפוקה העתידית של העובד (בעוד שנתיים נגיד) ובעל\\מנהל העסק יחליף עובדים במהירות המתאימה, העסק לא יפסיד כלום ואולי ירוויח. יש הרבה אסטרטגיטת עיסקיות-טהורות לבחור מהן.
חוקי שעות העבודה נועדו להגן מפני שחיקה של העובד גם בהתיחס לשנות העבודה הנוספות שנותרו לו, בכל מקומות העבודה העתידיים שלו, האינטרס של המעביד הוא תפוקה מקסימלית אך ורק בעסק שלו.
חוקים מהסוג הזה עשויים להעלות את התפוקה הכללית במשק תוך שהם פוגעים בתפוקה של עסקים שמנוהלים בצורה מסוימת.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631681
כאמור, אפשר לדמיין תרחישים שונים. מה דעתך על כזה שבו העובד מעוניין לעבוד בשנה אחת 12 שעות ביום, כדי לעשות מספיק כסף לטיול של שנה מסביב לעולם, בשנה שאחריה?
או אחד שמעוניין לעבוד 10 שנים 12 שעות ביום כדי לצאת לפנסיה בגיל מוקדם יותר.

יש כאן איזו התיחסות לעובדים כאל עדר כבשים שלא מבינות מה עושים להם ולא יודעות מה טוב להן. לי דווקא נראה שרוב העובדים יודעים מה הם רוצים (למרות שלא כולנו יכולים להשיג את זה). עובדים שלא רוצים לעבוד אצל מעסיק נצלן, לא יעבדו אצלו. אם אין להם אפשרויות אחרות אז זו הבעיה שיש לעבוד עליה - שתהינה להם גם אפשרויות אחרות במקום שלא תהיה להם האפשרות הזו.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631687
בעולם של היום, בו רוב העובדים מרויחים שכר גלובלי, 10 שנים של 12 שעות ביום לא מקרבות אותך לפנסיה אפילו בדקה.

וזה בדיוק הטיעון שלי, שאחד החטאים הקדמוניים בשוק של היום הוא השכר הגלובלי.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631741
לי השכר הגלובאלי נראה סתם עניין חשבונאי טכני - של הפיכת הוצאות משתנות לקבועות.
אבל בוא נלך איתך: אם חייבים לשלם שעות נוספות - האם אז צריך להגביל בחוק (מחייב ממש!, כמובן) את ימי העבודה ל- 8 שעות? כלומר, האם אסור או מותר לעבוד 70 שעות בשבוע?
כמעט רעיון לסטראטאפ 631745
לא, זה לא חשבון טכני בלבד.
כשמסכמים עם עובד על שכר, אבל כשהוא רואה את החוזה הוא מגלה שהשכר שסוכם‏1 בעצם מחולק ל-‏2, והשכר האמיתי שלו הוא כמה אלפים טובים מתחת לשכר שסוכם, מה שאומר
א. שהההפרשות לפנסיה וכיו"ב נמוכות מכפי שחשב
ב. שבעצם אפשר להעסיק אותו ללא תמורה נוספת 13 שעות מדי יום, ויותר
זה לא חשבון טכני בלבד.

אם היו חייבים לשלם שעות נוספות, והפיצול ל"בסיס" ו"נוספות" היה נעלם, היית רואה איך התופעה של עבודה שעות ארוכות מדי יום הופכת לנדירה, וקורה כשבאמת צריך, ולא על בסיס קבוע.
ולמשל - היו מפסיקים לקבוע לוחות זמנים מתוך ההנחה שהעובדים יעבדו 12 שעות מדי יום.

1 על משרה מלאה, סטנדרטית, מבלי שבראיון העבודה הוזכר שצפויה תקופת עבודה מאומצת שבה העובדים ידרשו לשעות נוספות.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631746
===>"כשמסכמים עם עובד על שכר, אבל כשהוא רואה את החוזה הוא מגלה שהשכר שסוכם..."
טוב, זה רמאות. על זה צריך ללכת למשטרה.

===>"אם היו חייבים לשלם שעות נוספות, והפיצול ל"בסיס" ו"נוספות" היה נעלם..."
זה דיון אחר. אולי את צודקת. אולי לא.
האם אפשר ללמוד מכך, שאם משלמים שעות נוספות אז לדעתך לא צריך להגביל בחוק את שעות העבודה? והן תקבענה בהסכמה בין העובד למעביד?
כלומר, כל הדיון למעלה היה רק על חוזים גלובאליים?
כמעט רעיון לסטראטאפ 631749
א. מה שנועה אמרה.
ב. אין כאן יחס חד-חד-ערכי בין שעות נוספות להגבלה, זה לא שחור ולבן. אבל בכיוון אחד אני מאד מאד מסכים עם נועה - כשמשלמים שעות נוספות, נותנים תמריץ מאד גדול - בכסף, לא בשום רווח פסיכולוגי או תפיסתי אחר - למעביד להקטין למינימום את מספר השעות הנוספות. כשלא משלמים שעות נוספות, נותנים תמריץ מאד גדול למנהל להגדיל למקסימום את מספר השעות הנוספות‏1.

ומכאן זה פשוט כלכלה 101: הדבר הכי רציונלי עבור מנהל, זה לבקש מעובדיו לעבוד יותר שעות כשהוא לא משלם עליהן, ולבקש מהן לעבוד פחותש עות כשהוא כן משלם עליהן.
ולכן תשלום שעות נוספות בהכרח יקטין את מספר השעות של העובדים, גם ללא חוק. האם זאת מגבלה מספיקה, או גורפת מספיק - לא נראה לי, ולכן אולי גם לחוק יהיה מה לומר.

1 ודאי מנהלים לא מועטים שחושבים כמוך שיותר שעות ייתנו להם יותר תפוקה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631755
ומצד העובד - כשמשלמים לו על מאמץ נוסף הוא מרגיש בעל ערך, ויצדיק את התשלום בהשקעה של מרץ. יש פרק בספר של דן אריאלי‏1 שעוסק בבונוסים ומהותית תשלום עבור שעות נוספות נראה לי מאוד דומה.

____________________
1לא רציונלי אבל לא נורא
כמעט רעיון לסטראטאפ 631759
לא רק שאני מסכים תיאורטית - מנסיון בשתי המתודות אני יכול להעיד שככה זה עובד (אצלי לפחות).
כמעט רעיון לסטראטאפ 631756
ממה שעלה בדיון, הרי גם בחוזה גלובלי כיום יש שעות מסוימות שמוגדרות כ״שעות נוספות״ אלא שהמעסיק מתחייב לעובד לשלם על השעות האלה. אני יכול לראות מצב בשוק העבודה של היום שאיסור על חוזים גלובליים יגרום למעסיקים לתת בדיוק את אותו חוזה, אלא שהם לא יתחייבו לשלם את השעות הנוספות (במקרה שהעובד לא עבד) ובמקום זה יגידו לעובד בעל פה ש״אצלנו בדרך כלל צריכים x שעות נוספות בחודש״ או משהו בלתי מחייב כזה שיגרום לו לחשוב שהוא יקבל שכר יותר גבוה, אבל השכר הזה לא יהיה מעוגן בהסכם ויהיה תלוי בשרירות ליבו של המעביד. צריך איזשהו מנגנון שיבטיח ששעה נוספת היא באמת שעה נוספת ולא סתם נוסחה לחשב לאחור את שכר הבסיס לשעה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631783
מה שנדמה לי נועה לא אמרה זה אם 'ההצעה המגונה' שקיבלתי בראיון ההוא צריכה להיות היא בלתי חוקית.
אני מבין שגם היא מוכנה שאנשים יעבדו "כמה שצריך" (בהסכמה עם המעסיק) אבל רק תמורת תשלום פר שעה ולא בהסכמה גלובאלית (על בונוסים ו/או תנאים/פיתויים אחרים).
בדיון הזה, בשבילי זה מספיק.
מאוד הייתי רוצה להיכנס לדיון על השלכות האיסור על חוזי עבודה גלובאליים, אבל אני נאלץ לדחות זאת למועד אחר, אם אני רוצה לפרנס את משפחתי ביושר.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631754
לי נראה שהרבה מאוד תלוי במספרים הקונקרטים (ומשל ״עיסוקה של הגברת״ לא שייך כאן). אם על שעה נוספת התשלום יהיה 1000%, נראה לי שהיא לא תתנגד שלא תהיה הגבלה על שעות העבודה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631784
ומה עם 500%, או 200% או 125%?
השאלה שנדונה כאן היא אם "יש לנו חיים" מחוץ לעבודה. נדמה שהתשובה שקיבלנו היא — זה תלוי בכסף. אני מקבל.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631798
Please don't Walter White us.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631757
מה לגבי המקרה ההפוך:
לפי החוזה השכר מחולק ל-‏2: שכר בסיס ו"תוספת מאמץ" עבור שעות נוספות בהיקף מוגבל (עבודה מעבר להיקף המוגבל דורשת אישור סמנכ"ל ותשלום נוסף לעובד).
ההפרשות לפנסיה, לפיצויים, לביטוח אובדן כושר עבודה ולקרן השתלמות מחושבות על כלל השכר.
למרות שניתן להעסיק את העובד כ-‏2.25 שעות נוספות בכל יום ללא תשלום נוסף (כ-‏11.25 שעות בסך הכל), בפועל ארועים כאלה הם נדירים למדי - ימים ספורים בשנה בעיקר עקב עבודה בחו"ל או עם אנשים שנמצאים בחו"ל (בשעון שונה) ובדרך כלל עובדים כ-‏9 שעות ביום (5 ימים בשבוע).
אופי העבודה (נסיעות מזדמנות לחו"ל, תקופות לחץ קצרות) הוסברו יחד עם מתן הצעת השכר.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631764
מר מעסיק לא טיפש. הוא לא ישלם לך כל השנה 2.25 שעות נוספות, רק בשביל האירועים הנדירים האלה שבפועל.
כלומר, בהנחה שהתשלום הוא באמת על שעות נוספות והוא מגולם בפנים - נניח, כמו ההצעה לדוגמא שהביא המסביר לצרכן - ולא כמו בדוגמא שהבאתי, של שכר שגם ככה הוא ממוצע מינוס ואז עוד הכריזו שהוא בעצם מגלם שעות נוספות.

אם התשלום באמת מגלם את התוספות האלה, הרי שלמר מעסיק משתלם לשלם נקודתית את ה-‏125% לשעתיים נוספות ו-‏150% מעבר לזה, במקום לשלם כל השנה על הימים הספורים ההיפותטיים הללו.
אגב, כשעובדים מול חו"ל, העבודה אינה ימים ספורים אלא מתמשכת.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631766
מר מעסיק לא טיפש. זאת נקודת ההנחה שאנחנו יוצאים ממנה. למרות זאת הוא משלם לעובר יותר משכר המינימום המחוייב ע"פ חוק. כמה יותר משכר המינימום? סכום כזה שגם אם הוא מגדיר את חלקו כתשלום עבור שעות נוספות (בין אם בוצעו בפועל ובין אם לאו) - עדיין כדאי לו לשלם אותו, ועדיין משתלם לעובד להסכים לו.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631767
מר מעסיק לא טיפש, אבל אני מבקשת להוסיף - הוא לא בהכרח רציונלי.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631769
כמו כולנו.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631771
ברור.‏1

1 ומה אתה יודע, אפילו ציינתי את בעצמי איפשהו באחד הפתילים כאן. :)תגובה 631729
כמעט רעיון לסטראטאפ 631772
קודם כל תיקון לדברי, לא מדובר ב-‏2.25 שעות כי שכחתי שעל שעות נוספות משלמים יותר, כנראה שזה יותר קרוב לתשלום עבור שעה וחצי נוספות, כלומר כ-‏10.5 שעות עבודה ביום.
במקרה הספציפי הזה, בהנחה שלא נעשה מצג שווא בזמן חתימת החוזה, מדובר על עסקה שנראית (לי וכנראה גם למעסיק) כהוגנת: תקבל תשלום קבוע עבור עבודה של 9 שעות ביום 5 ימים בשבוע 51 שבועות בשנה וכשבוע בשנה תעבוד יותר (נגיד 11 שעות ביום). כדי שלא נצטרך להתחשבן על השעות הנוספות, נגדיר באופן פיקטיבי שחלק מהשכר ניתן עבור שעות נוספות, גם אם לא תעבוד אותן בפועל.
כמובן שאם נטען שיום עבודה הוא בן 9 שעות למעט מקרים חריגים ונדירים ובפועל כמעט כל יום עבודה נמשך 11-12 שעות אז מדובר בהונאה ובניצול, אבל אני לא עבדתי אף פעם במקום שבו היתה נהוגה פרקטיקה כזאת (אם כי שמעתי על מקומות כאלה מחברים).
לי נראה שהשימוש בשעות נוספות גלובליות הוא לא פסול מיסודו, אבל ניתן להשתמש בו לרעה והשימוש הזה הוא כמובן פסול.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631776
הבעיה שה'תשלום הנוסף' בקבוע הוא פיקציה. הפעם היחידה שבה הוא אמיתי ומורגש, היא כשאתה עובר באותו מקום עבודה משכר על שעות נוספות לשכר גלובלי, ובאותו מעמד אתה מקבל פיצוי משוקלל על המעבר. מעתה ואילך, כל דיוני השכר שלך הם על שכר גלובלי ותו לו, בלי שום קשר לפיצוי או לא או לכמה שעות דורשים ממך לעבוד. עוד לא שמעתי על עובד שלפני שנה (שברור היה שתהיה) קשה במיוחד קיבל הגדלה של הרכיב הזה בשכר.

וכמובן שמאותו רגע, שום דבר לא מונע לשחוק את המשכורת הגלובלית של העובד לאורך השנים, בלי תלות בכמה הוא עובד וטוחן שעות.

בקיצור, מרגע שרוב השוק עובר לשעות נוספות, המילה 'תשלום קבוע נוסף' בתלוש המשכורת לא שווה את הדיו שהיא רשומה איתו. מלבד כמובן מה שהיא שווה למעסיק, שנוטה עבור אותו סכום לא לשלם זכויות סוציאליות, קרנות פנסיה והשתלמות וכגון דא.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631782
אני מסכים שהשעות הנוספות הן פיקציה, אני רק לא מסכים שהיא מהווה בהכרח ניצול של העובד על ידי המעביד.
ההסכם האמיתי הוא: זאת המשכורת המלאה, אנחנו מצפים ממך לעבוד X שעות ביום (9 במקרה שלי), לא נתחשבן איתך אם תעבוד פה ושם קצת פחות ואל תתחשבן איתנו אם תעבוד פה ושם קצת יותר.
אני לא חושב שמשכורת גלובלית נשחקת יותר (או פחות) ממשכורת שעתית או משכורת קבועה ליום עבודה באורך קבוע. אין קשר בין הדברים. טחינת שעות, אם לא סוכמה מראש (משכורת גלובלית עבור יום עבודה של 11 שעות למשל) היא הפרקטיקה הפסולה ולא הגלובליות של המשכורת. אני לא רואה שום דבר פסול בתשלום קבוע עבור יום עבודה באורך ממוצע, כל עוד הממוצע הוא מה שסוכם עליו.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631793
א. הבעיה היא שבמציאות מה שקורה ביום-יום לא מסתכל על ממוצעים', ובטח לא על כאלה שמסוכמים מראש. ואז גם אם 'קבעתם' תשע שעות בממוצע, עוד לא ראיתי עובד שסרב לעבוד בחודש לחוץ 10 שעות במוצע (ויותר), רק בגלל שזה מה שסוכם עליו מראש.
ב. כמו שאמרתי בתגובות אחרות, מתחשבנים גם מתחשבנים איתך כשאתה עובד קצת פחות. דה-פקטו, הגלובליות היא חד-כיוונית.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631794
איתי לא מתחשבנים כשאני עובד קצת פחות. למעשה מכיוון שאני מדווח כמה שעות אני עובד (וגם זה, רק כי החוק מחייב את מקום העבודה להחזיק רישום של שעות העבודה של כלל העובדים) זה טיפשי להתחשבן איתי על קצת פחות.
למעשה, בהסטוריה התעסוקתית שלי, הגלובליות היתה תמיד חד-כיוונית לטובתי.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631797
אני חושבת ששוב אנחנו מגיעים לשורה התחתונה: מתי בפעם האחרונה עבדת בתחום שאינו הייטק?
כמעט רעיון לסטראטאפ 631799
רק להערה שגם חברות הייטק רבות דורשות רישום שעות ומתחשבנות גם מתחשבנות איתך על חסר‏1.

1 הנוהל האוטומטי הוא הורדת השעות החסרות מימי החופש. הנוהל הפחות אוטומטי הוא שיחה עם המנהל.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631804
את כמובן צודקת וצודק גם הפונז שיש חברות היי-טק שמתנהגות אחרת ממה שאני מכיר מנסיון אישי. שמעתי עליהן ואני שומר מהן מרחק.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631803
על פי מה שאתה אומר, קשה לי להאמין שלא היו מוצאים דרכים לתגמל אותך היטב גם בשוק ששכר גלובלי איננו הנורמה שלו.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631807
אני בטוח שזה נכון, אבל עובדתית זאת כן הנורמה ואני נהנה מזה, אז מה רע?
אני חושב שאם עובד ומעביד מסכימים על שכר גלובלי עבור משרה שבה אורך יום העבודה משתנה אבל הממוצע ידוע (והוא לא מוגזם) ויש פיצוי על חריגה מכמות השעות הנוספות המוסכמת (כחוק!) אז אין פה שום בעיה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631809
אני מסכים בניסוח שלך, רק שבמקומות שאני מכיר שני תנאים ממנו לא מתקיימים. כמה חבל.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631815
סליחה, אפילו יותר מזה - עכשיו ברור שבעצם אתה עובד במקום שכן מתגמל פרטנית על שעות נוספות, אמנם מעבר לסף מסוים.

אז כל הטיעונים שלך עד עכשיו נראים לי קצת איבדו את התוקף שלהם.
תודה שאתה מחזק את הטיעון שלנו שתשלום כזה הוא השיטה הראויה. אין בינינו אם כך שום וויכוח.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631843
מאז חוק יחימוביץ החוזה חייב לציין את היקף השעות הנוספות שעבורן משולם השכר הגלובלי ועל חריגה מההיקף צריך לשלם בנפרד. אותו חוק גם מחייב את המעביד לנהל רישום של שעות העבודה של העובדים.
אם יש מקומות עבודה שלא מקיימים את החוק (אני לא מכיר כאלה) אז צריך להתלונן עליהם.
לא ברור לי איזה טיעון שלי איבד את תוקפו - במקומות שאני מכיר צריך לעבוד ממש קשה כדי לחרוג מהמכסה (משהו כמו 40 שעות נוספות בחודש) ובכל מקרה דרוש אישור של מנהל בכיר לחריגה (כלומר, לא גחמה של ראש צוות לחוץ), כך שבפועל יש תשלום גלובלי עבור שעות נוספות.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631847
מכירה. התוצאה היא שהשכר מורכב מ''בסיס'' ו''נוספות'' ומשך העבודה מורכב מ''שעות בסיס'' ו''שעות נוספות'' ובסופו של דבר הסכום הסופי נראה בדיוק כמו שהוא נראה לפני תיקון יחימוביץ, כולל השעות ה''נוספות'' שבכל חודש עומדות על אותו מספר בדיוק (שלא משקף את המציאות).
ובהצלחה עם למצוא עובד שיתלונן על מקום העבודה שלו, בטח בזמן שהוא עובד שם. עובדים לא מתלוננים על דברים חמורים בהרבה מתוך רצון לשמור על מקור הפרנסה שלהם.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631858
אין לי כוונה להגן על עבריינים (בפרט כאלו שאיני מכיר).
הבעיה היא לא השכר הגלובלי ולא החוק שמתיר שכר גלובלי בתנאים מסויימים אלא מעסיקים עבריינים וחוסר אכיפה. כאמור, ניתן להעסיק עובדים בשכר גלובלי על פי החוק וללא ניצול לרעה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631861
אפשר. הבעיה היא שבפועל השכר הגלובלי לא משמש נקודתית עבור המטרה המקורית שלו (משרת אמון) אלא כדרך לעקוף את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. בעולם אידיאלי (או למצער - אידיאלי יותר מזה הנוכחי), אני מסכימה שאין פסול אינהרנטי בשכר גלובלי, כפי שאין פסול אינהרנטי בהעסקת עובד קבלן עבור משימות נקודתיות, אבל בפועל - יש גם יש.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631796
מה הבעיה בלהתחשבן‏1?
אתה מעביר כרטיס? נרשם במחשב, כמה שעות עבודה אתה עובד? לא תאמין, אבל תוכנת ניהול החשבונות יודעת, לבדה מתי עבדת יותר שעות ביום מהקבוע בחוק, ולכן צריך לשלם לך עליהן יותר. יותר מזה - במקומות עבודה שבהם נהוג שעל שעות נוספות משלמים רק אם עבדת יותר שעות - בסך הכל חודשי - התוכנה יודעת לחשב גם את זה.
ובכל מקרה, יש מנהל/ת חשבונות לחברה, היא בד"ך עובדת במשרה מלאה ומקבלת משכורת, ואין מה לחוס עליה. זו העבודה שלה.

1 בשניים ממקומות העבודה שעבדתי בהם, לא היו שעות נוספות. אם עבדת יותר, התקזזת ביום שלמחרת ויצאת מוקדם.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631800
רק לחיזוק - כמובן שזו לא בעיה, או שעם היא היתה פעם בעייה, כנראה שהיא נפתרה לפני כעשרים שנה, אז נתקלתי לראשונה בשיטה הזו, שעבדה ללא דופי.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631802
אני לא יודע מה הבעיה. אבל זאת הפרקטיקה בכל מקומות העבודה שעבדתי בהם עד היום.
התחושה שלי היא שזה מעודד גמישות מצד העובדים ומאפשר לרכז מאמץ כשיש צורך.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631805
רגע, אתה באמת טוען ששכר גלובלי 'מאפשר גמישות וריכוז מאמץ כשצריך' יותר משכר על פי שעות? זה נשמע לך הגיוני?
כמעט רעיון לסטראטאפ 631844
כן, למה לא?
כמעט רעיון לסטראטאפ 631865
כי לשלם לעובד על פי הכמות שהוא עובד - הרבה בימי הקיץ כשהלקוחות דורשים, ומעט בימי החורף כשהלקוחות חופשים בכריסטמס, זה הרבה יותר גמיש משלם כל הזמן אותו הדבר (שאומר גם לדרוש מהעובד בערך אותו הדבר).

כל תסריט 'גמיש' אחר שובר את הצימוד בין כמות העבודה לבין שכרה, שזה כמו שאמרנו בדרך כלל פתח חד-כיווני להקטנת המשכורת פר שעה של העובד.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631872
ולי נראה שהאפשרות של חברת הייטק בת 150 עובדים לבצע מאמץ מרוכז להוציא את המוצר ללקוחות בזמן בלי להתעסק גם באיך להתמודד עם מימון לא צפוי עבור 30X100=3000 שעות נוספות (כ-$100,000) היא בהחלט גמישות.
אני לא מכיר ענפים שאינם הייטק ושמשלמים משכורות גלובליות, אז אני לא יודע אם זה באמת "בדרך כלל פתח חד-כיווני להקטנת המשכורת פר שעה של העובד". בענף שאני עובד בו זה הפוך כי בשורה התחתונה משלמים על שעות שלא נעבדו בפועל (למעשה משלמים על הנכונות לעבוד שעות נוספות לכשיהיה צורך).
כמעט רעיון לסטראטאפ 631882
נו באמת, לחברה שלך יש כבר את הפתרון מסדר אפס: בתחילת השנה נשים בצד כסף למשכורות, על פי ההערכות המופלאות שלנו של כמה כסף נשלם בממוצע השנה, בדיוק כאילו היינו משלמים שכר גלובלי.

הנה, פתרתי את ה'התעסקות הנוספת' הזו בחמש דקות.

ואז יש שלוש אפשרויות:

1. ההערכות שלנו היו מושלמות, והסכום בסוף השנה (כולל ה-‏100,000$ שלך) יהיה בדיוק כמו שצפינו, הידד!
2. ההערכות שלנו היו מוגזמות, והסכום בסוף השנה היה נמוך משצפינו, נותר לנו אפילו כסף עודף, הידד הידד!
3. ההערכות שלנו היו חסרות, והסכום בסוף השנה היה גבוה משצפינו, אופס! מה לעשות, העובדים עבדו קשה יותר וראוי שנשלם להם. אולי כדאי לשפר את ההערכות שלנו‏1.

וכל הבעייה כאן, שבשכר גלובלי, סעיף שלוש ייראה כך:
3. ההערכות שלנו היו חסרות, והסכום בסוף השנה היה גבוה משצפינו, אופס! לא נורא, יש לנו עובדים נהדרים שמוכנים לעבוד כמו חמורים בלי לקבל על זה שכר נוסף!

בקיצור, כל עוד ההערכות של החברה סבירות, אני לא רואה שום יתרון בתסריט שלך, אבל כשההערכות לוקות בחסר (ולפחות אל תגיד לי שגם את זה לא ראית קורה, אז אני באמת אחשוב שאתה עובד בדיסנילנד), אני לגמרי נגד זה שהעובדים משלמים את ההפרש בזעתם וללא תשלום. עבדות זה כל כך המאה ה-‏19.

1 או לשכור מנהלים שכותבים לוחות זמנים ריאליים ולא ספרות פנטזיה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631891
ממה שאני יודע מהתקופה שבה עבדתי בחברות ציבוריות (שמפרסמות תחזיות ודוחות) כמעט תמיד ההוצאות גבוהות מהצפוי וההכנסות קטנות מהצפוי. תחזיות זה עניין בעייתי, בעיקר לגבי העתיד...
הניסוח שלך דמגוגי. אני מעריך שהחברה אומרת לעצמה: אנחנו משלמים לעובדים שלנו שכר מספיק גבוה ביחס לשעות העבודה הרגילות שלהם כדי שהם יסכימו בלב שלם ובנפש חפצה להתאמץ אם וכאשר יהיה צורך, גם בלי תגמול נוסף, ואפילו לא יטענו שזה לא הוגן כלפיהם. זה לפחות מהנסיון שלי.
לחברות היי-טק בתחומים מסויימים (יש תחומים שאני לא מכיר ולא יודע איך זה שם) קשה מאוד להעריך שנה קדימה. הטכנולוגיה משתנה במהירות, דרישות השוק לא צפויות (טרנדים), מתחרים מופיעים ונעלמים ללא התראה והרבה פעמים חברה מניחה שבמהלך השנה הקרובה יהיו לה מכירות בגובה מסויים ומחטיאה את התחזית בעשרות אחוזים. הרבה פעמים זכייה או הפסד של מכרז יחיד הוא ההבדל בין פיטורים של 20% מהאנשים ובין גיוס בהול ועבודה של שעות רבות בחודש שאחרי הזכייה כדי להציג להראות ללקוח שכל מה שהבטחנו בהצעה אכן קיים (ולא רק ה-‏80% שהספקנו לפתח עד לזכייה). זה נקרא גמישות, כי אחרת, לו היינו מפתחים מראש 100% לפני הזכייה הפיטורים במקרה של הפסד היו של 30% מהעובדים ולא של 20%.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631893
אני מסכים איתך על זה: כמעט תמיד ההוצאות גבוהות מהצפוי וההכנסות קטנות מהצפוי.

אז מה נגזר מזה: שבמודל הגלובלי, ששילם לעובד - וחתם איתו הסכם על התנאים האלה שעל זה הוא משלם לו 'שעות נוספות קבועות' או וואטאבר - על פי התחזיות, כמעט תמיד התוצאה היא תוצאה (3) - העובדים עבדו יותר ממה שהוסכם איתם בתחילת השנה.

ובזאת הוכחת את הטיעון שלי: השכר הגלובלי של העובדים הוא‏1 תמחור בחסר של שעות העבודה שלהם.
מש"ל.

1 כמעט תמיד, על פי easy.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631965
ופה נקודת המחלוקת שלנו: אני לא חושב ש "כמעט תמיד התוצאה היא תוצאה (3)" אלא שלפחות בענף שאני מכיר התוצאה היא בדרך כלל שהעובדים עבדו פחות שעות ממספר השעות שעבורן שולמה להם משכורת.
אני לא רואה איך זה מוכיח את הטיעון שלך, להיפך, לא כמעט תמיד יש תמחור בחסר של שעות העבודה אלא יש במקרים רבים תמחור הוגן שלו (העובדים עובדים פחות שעות ממבספר השעות שמשלמים להם עבורן, אבל בערך כפי שהמעסיק והמועסק ציפו שיעבדו).
כמעט רעיון לסטראטאפ 631968
אני חושבת, שזה קשור לזה שבענף שלך, פשוט משלמים הרבה. וההרבה הזה נתפס בעיניך בתור "כולל כבר שעות נוספות".
לו היית מסכם עם המעסיק על שכר של 8,000 שקל, ומגלה שבעצם הכוונה ל-‏6,000 שקל + "שעות נוספות" בסך 2,000 שקל, לא היית רואה בזה "משלמים לי על שעות נוספות שאני בכלל לא עובד אותן", אלא "מפרישים לי לפנסיה רק על 3/4 משכרי" ו"משאירים את האופציה להעביד אותי שעתיים וחצי נוספות, מדי יום, בלי כל תמורה נוספת".

_____________
זה היה לפני כמה שנים.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631970
תציץ בתלוש, יש מצב שתראה בו את השכר השעתי שלך. זה השכר שאתה אמור לקבל על שעת עבודה. תכפיל במספר שעות העבודה בפועל, שגם הן אמורות להופיע בתלוש, ותראה אם באמת אתה עובד פחות שעות מהמשכורת ששולמה לך.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631971
החישוב המדוייק יותר, למעשה, הוא (שכר שעתי * 45 שעות בשבוע)+(125% שכר שעתי * 10 שעות בשבוע‏1)+ (150% שכר שעתי * 10 שעות בשבוע‏2).

1 תשלום שעות נוספות מחושב ככה שעל השעה הראשונה והשנייה מקבלים 125% מהשכר. החישוב נעשה פר יום, לא לפי מספר השעות הנוספות בשבוע/חודש, ככה שגם הנוסחא הזו לא לגמרי מדוייקת.
2 על השעות הנוספות השלישית והרביעית מקבלים 150% מהשכר. בהתאם לחוק, אסור להעסיק אדם יותר מ-‏4 שעות נוספות ביום.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631973
כפי שציינתי, גם על החלק של שעות נוספות מפרישים לי לפנסיה, לפיצויים ולקרן השתלמות.

אני לא אומר שלא ניתן לקפח עובדים ולנצל אותם בעזרת תשלום שכר גלובלי, אבל זה לא מחוייב המציאות. אפשר גם להעסיק בצורה הוגנת בשכר גלובלי.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631974
נכון. אגב, בהחלט ייתכן שהתפקיד שלך הוא אכן משרת אמון במובנה המקורי או לפחות קרוב לכך - עצמאות שלך, פיקוח מינורי של הממונה עליך, שעות גמישות שאינן ניתנות לפיקוח ואתה מחליט עליהן וכו'. יש משרות שמוצדק והגיוני לשלם עליהם בשכר גלובלי: חוקרים באקדמיה, עיתונאים, מנהלים בכירים - כולם תפקידים שדורשים גמישות רבה ועצמאות רבה. בפועל, מה שקורה בלפחות-עשור האחרון, זה שתחומי עיסוק שלמים עברו לשכר גלובלי בלי שום הצדקה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632019
השאלה אם החלק של השעות הנוספות - נוסף על שכרך?
כשסיכמתם שכר, דובר על כמה אתה מצפה לקבל בשביל 9-5? בשביל "כמה שידרש"?

______________
כשמשתמשים בשכר הגלובלי בשביל המשרות שבשבילן הוא אמור להיות - אכן אפשר להעסיק בצורה הוגנת לגמרי. הבעיה היא כשהוא מחלחל ליתר המשק, והופך להיות חד-צדדי.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632028
אני לא מבין את השאלה. השכר שלי מורכב משני חלקים: שכר בסיס ותוספת מאמץ גלובלית המכסה תשלום עבור שעות נוספות בהיקף מסויים (החוזה לא נמצא בהישג יד ואני לא זוכר את המספר המדוייק). על שעות מעבר למכסה הגלובלית אני אמור לקבל תשלום נוסף (ידוע לי שאנשים שאכן חרגו מהמכסה קיבלו תשלום נוסף, אבל מדובר באירוע נדיר מאוד וההנחיה היא שבאחריות העובד לידע את הממונים על אפשרות לחריגה כזאת ולקבל אישור לכך).
בחוזה שלי כתוב שיום עבודה נמשך 9 שעות וקצת (6 דקות? אני לא בטוח) ושידוע לי כי עשויות להיות תקופות עומס בהן אדרש לעבוד מעבר לשעות העבודה הרגילות. נאמר בעל פה שתקופות עומס אינן דבר נפוץ מאוד (הגיוני כאשר מדובר בפרוייקטים שנפרשים על פני 2-3 שנים).
אחת האינדיקציות שלי לאופי העבודה היתה שאחד הראיונות שלי הסתיים סביב 19:00 ובדרך החוצה שמתי לב שהמשרדים כמעט ריקים לגמרי.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632032
אולי צריך להסביר פה שוב משהו - אתה כנראה עובד בעבודה מאד רגועה, 90% מהזמן אינך נדרש כלל למשרה מעבר למשרה מלאה, ופעם בשכחתי אתה צריך קצת להתאמץ. הרווחת.

יש לא מעט אנשים וחבדות, שעובדים בלחץ גדול, שורפים שעות ארוכות כדי לעמוד ביעדים שלהם, וזה עוד לפני שהלקוח מתקשר זועם מחו"ל ואז באים למשרד כדי לפתור את הבעיות שלו, לא משנה אם זה לילה, שבצ או חג, ובטח לפני שדיברנו על אנשים שנוסעים עשרות ימים בשנה ללקוחות ועובדים שם כמו חמורים 12 שעות ביממה.

אז בוא נסכים שעבור צורת העבודה שלך, שכר גלובלי זה נהדר ומופלא, גם אם לא היית מפסיד כמעט כלום אם היית עובד בסידור הישן.
הרלבנטיות של כל הדיון הוא במקומות - שלצערי נפוצים יותר מדי - שבהן עובדים מאד אחרת ממך, וענין השעות הנוספות הופך לענין הרבה יותר משמעותי. ונדמה לי שכבר הובא כאן בתגובה מסוימת אוסף מקצועות נרחב שלהם זה כנראה רלבנטי.

אז פשוט חבל להמשיך להתווכח על נישה בלתי משמעותית. זה קצת כמו שהיינו מתווכחים על הבעייתיות של אוברדראפט, ואתה היית אומר: "אבל אני לא מבין מה הבעייה, אני אף פעם לא באוברדרפט". זה נראה לך טיעון רלבנטי?
כמעט רעיון לסטראטאפ 632043
מאז שהתחלתי את הקריירה שלי, עברתי 3 מקומות עבודה, החוג החברתי שלי מורכב בעיקר מאנשי היי-טק (חלקם עוד מהאוניברסיטה) שגם הם עברו כבר כמה מקומות ואני לא מתרשם שבענף הזה אני החריג. חלק ניכר מהעובדים בענף עובדים בחברות בינלאומיות גדולות שמקפידות מאוד על העסקה הוגנת (אינטל, מיקרוסופט, I.B.M וכדומה, גוגל בעייתית מהבחינה הזאת) והעסקה תובענית מהסוג שאתה מתאר נפוצה בעיקר בסטארט-אפים, שמעסיקים אחוז קטן מהעובדים בתחום (ושוב, כמובן שקיימות גם חברות שתובעות מהעובדים לעבוד בפועל את כל השעות הנוספות שהחוזה והחוק מתירים - הן לא הסטנדרט).
אני לא חושב שהרעיון של שכר קבוע ושעות משתנות בטווח ידוע מראש היא פסולה מעיקרה. היא פסולה כשהמעסיק מנצל זאת לרעה ומציג לעובד מצג שווא בעת חתימת החוזה, לפיו בממוצע יום עבודה נמשך 9 ורבע שעות ובפועל עובדים בממוצע 11 שעות. אני לא מכיר ענפים אחרים ויתכן שהפרקטיקה הפסולה הזאת נפוצה בהם. יתכן שיש מקום להגביל העסקה בשכר גלובלי מהצורה הזאת למשרות שבהן השכר לשעה במקרה הגרוע ביותר (שעות נוספות עד למלוא המכסה) לא יפחת מפעמיים שכר המינימום (או כל מספר הגיוני אחר).
כמעט רעיון לסטראטאפ 632054
א. אני לא שמעתי האמת אף פעם מספר נקוב בעת חתימת החוזה על השעות הנוספות המצופות (ולא בכדי).
ב. איזו סטייה מהממוצע (לרעת העובד) מקובלת עליך? 10 שעות בשנה? 100 שעות בשנה? 400 שעות בשנה?
ג. הקישור שלך בין גובה השכר לבין הגלובליות שלו הוא לדעתי אחד הכשלים החמורים בדיון הזה. זה כשל פסיכולוגי די שימושי:
כשמישהו שמרוויח 6500 ש"ח בחודש שומע שאתה מרוויח 15000 ש"ח, כל דיון בתנאי ההעסקה שלך מיד ייתקל ב"מה אתה מטריד אותי עם השטויות שלך, אתה ממילא מרוויח מלא כסף!". ובזה נגמר הוויכוח. אין בעניין הזה שום מספר הגיוני - תמיד כשאתה מרוויח כפול ממני, השכר שלך היהי 'לא הגיוני' וכל דרישה לפגוע בתנאי העבודה שלך תעבור לי מעל הראש. זאת בעייה אנושית, אבל היא לא צריכה להפריע לנו. גם למי שמרוויח יפה יש חיים מחות לעבודה, אתה יודע‏1.

1 וזה עוד לפני החישוב של תוחלת פיטורים גבוהה בכל גיל, תוחלת שנות עיססוק נמוכה - כי בגיל 45 אתה כבר לא שווה כלום, משברים פיננסיים כאלה ואחרים, ושאר תופעות שמגלות שבעצם במצטבר המשכורות האלה לא כל כך גבוהות כמו שזה נשמע.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632073
א. אני מקפיד לשאול מהן שעות העבודה המקובלות במקום, כמה נפוצות תקופות לחץ, כמה צריך לנסוע לחו"ל ולכמה זמן ועוד שאלות על אופי העבודה והתנאים הנלווים (ביטוח בריאות קיבוצי, הסדרי הסעדה, ליסינג וכד'. משכורת זה לא הפרמטר היחיד).
ב. אני חושב שהתשובה היא אישית ותלויה באופי ובציפיות של העובד. באופן אישי, אני מאוד משתדל לא לעבור בהרבה את גבול ה-‏9 שעות ביום וממוצע השעות שלי לא עובר את ה-‏9 ורבע. יש אנשים שמן הסתם גם ממוצע של 9.5 שעות ביום נראה להם סביר עבור המשכורת שהם מקבלים ויצא לי גם להכיר כמה וורקוהוליקים אמיתיים שלא מדווחים על שעות העבודה האמיתיות שלהם כדי שלא להנזף על חריגה ללא אישור ומעדיפים להשאר בעבודה ולא לחזור הביתה לרחוץ ולהרדים את הפעוטות שלהם.
ג. אני מאמין שאנשים שמרוויחים פי 2 או פי 3 מהשכר הממוצע במשק הם אנשים אינטליגנטים מספיק כדי להפעיל שיקול דעת ומספיק חזקים כדי שלא להכנע ללחץ של המעסיקים ולקבל על עצמם תנאי עבודה פוגעניים (שלא לומר לא חוקיים). אם מישהו מעדיף לעבוד בשכר גבוה הרבה שעות על חשבון זמנו הפנוי ועל חשבון חיי המשפחה שלו, זה מצער, אבל זאת זכותו. אני חושב שאנשים שזאת הבחירה שלהם אינם הרוב (אפילו לא בענף הזה).
כמעט רעיון לסטראטאפ 632081
גם לי זה נשמע קצת כמו איזה עשיר מופלג שמתפלא שיש אנשים שנכנסים לאוברדראפט, כי הוא (וכל החוג החברתי שלו) פשוט דואגים שההוצאות שלהם תמיד יהיו נמוכות מההכנסות.

יש לי חבר שעובד בהייטק ב״משרת איזי״ שבה הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה כולל (לא) לעבוד מהבית (אני בטוח שהבוס יודע שבימים האלה הוא לא באמת עובד, אבל התפוקה בשאר הזמן לגמרי מכפרת על כך), אבל יש לי גם חבר שעבד במקום שבו המדיניות היא שחייבים לעבוד מאתיים ומשהו שעות בחודש, אחרת מורידים להם ימי חופש, ובסוף החודש הוא נשאר להתבטל במשרד כדי להגיע למכסה. זה ממש לא סטארטאפ, אגב, אלא חברת תוכנה שמעסיקה מאות עובדים.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632169
אתה יכול לפרט על ההעסקה הלא הוגנת או בעייתית בגוגל?
כמעט רעיון לסטראטאפ 632171
לפי מה ששמעתי מאנשים שעובדים שם, החברה מאוד מעודדת את העובדים להשאר במקום העבודה מעבר לשעות העבודה המקובלות.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632179
אז הנה עדות ממקור ראשון - ממש ממש לא.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632052
מה אומר לך. אשריך וטוב לך!
כמעט רעיון לסטראטאפ 631980
עכשיו בלבלת אותי, זה לא אתה שכתבת "כמעט תמיד ההוצאות עולות על התחזיות"? עיקר ההוצאות של חברות הייטק - וודאי וודאי בתחום התוכנה - זה על שכר העובדים.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631983
לא הבנתי מה בלבל אותך. אני לא מסכים עם המשפט "על פי התחזיות, כמעט תמיד התוצאה היא תוצאה (3) - העובדים עבדו יותר ממה שהוסכם איתם בתחילת השנה" כי לפי נסיוני העובדים לא עובדים יותר ממה שהוסכם איתם (בחתימת החוזה ולא בתחילת השנה, אבל הכוונה ברורה).
כמעט רעיון לסטראטאפ 631989
אז איזה הוצאות עולות על התחזיות? ההוצאות למכונות קוקה קולה חדשות?
כמעט רעיון לסטראטאפ 632012
אני לא יודע לענות לך על זה כי אף פעם לא התעניינתי בפרטים האלה. אני מניח שגם הוצאות שכר הן חלק מהעניין, אם בגלל העלאות שכר כדי לשמר עובדי מפתח, אם בגלל צורך שעלה במהלך השנה לגייס עובדים נוספים, אם בגלל צורך לשלם פיצויי פיטורים ל-‏20% מהעובדים ואם בגלל נפילת הדולר שמעלה את הוצאות השכר בדולרים (שבהם בדרך כלל מחושב המאזן השנתי). אני בטוח ששעות נוספות לא צפויות הן לא הסיבה, שכן לא משלמים עבורן.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632021
אבל זאת בדיוק הנקודה שלי - בדרך כלל (אני יודע, לא בגן העדן הפרטי שלך), הוצאות גדולות יותר אומר יותר עבודה ויותר לחץ מצד הלקוחות. מה שמשליך בתורו על דרישה ליותר שעות. ועכשיו השאלה היא מי משלם על העודף - העבדים שעובדים חינם, או המעסיק שמוציא כסף נוסף יחד עם העובדים ששמחים לתרום יותר כשצריך.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632033
אני לא רואה קשר ישיר בין הוצאות גדולות מהצפוי ובין כמות השעות הנוספות. כפי שהראיתי במספר דוגמאות, הוצאות לא צפויות יכולות לנבוע מסיבות שונות שאינן מצריכות שימוש נרחב בשעות נוספות.
אני לא מקבל את הטענה שלך ל"עודף" שמישהו צריך לשלם עליו. המעסיק והעובד מסכימים ביניהם על משכורת קבועה בתמורה למספר שעות גמיש שנע בין גבולות מוגדרים. אין לי את המספרים מול העיניים, אבל לצורך הדיון בוא נאמר שהטווח המוסכם הוא 200 עד 230 שעות בחודש (22 ימי עבודה של 9-11 שעות) כאשר השעות בפועל נקבעות על פי מצב המשימות.
אני טוען שבפועל העובדים מבלים בממוצע בעבודה 205-210 שעות בחודש כאשר חודש בשנה הם מגיעים אפילו ל-‏240 שעות (ומקבלים תגמול נוסף על 10 השעות החורגות) ובשאר החודשים הם קרוב לממוצע ובדרך כלל מתחתיו. לי זה נראה הוגן. אם אתה טוען שבפועל העובדים מבלים בעבודה בממוצע 225-230 שעות בחודש אני מסכים שזה לא הוגן, אני רק טוען שזה לא המצב שאני מכיר וזה לא המצב ברוב המקרים (אם כי אין לי ספק שיש מקומות שזה כן המצב).
כמעט רעיון לסטראטאפ 632038
הטווח הזה מראש הוא גדול מדי, ולדעתי המעסיק לא היה עומד בו לו היה משלם שעות נוספות (כמו שכבר אמרתי, הפיצול הזה הוא פיקטיבי ומלבד במקרי קצה לא מכסה באמת את המרווח ממשרה מלאה על פי החוק).
כמעט רעיון לסטראטאפ 632044
וכאן המקום להזכיר שמשרה מלאה מוגדרת בחוק כמשרה של 45 שעות בשבוע (כלומר, 180-186 שעות בחודש מלא), כשתכלית החוק היא לאפשר לאדם להתפרנס בכבוד מבלי להשתעבד לעבודתו. הפרקטיקה של עבודה מעבר לכך אמורה להיות פרקטיקה חריגה, לא המצב בשוטף.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632049
45 שעות בשבוע (נדמה לי שמקובל 45.5) זה כמעט 200 שעות בחודש (בחודש ממוצע יש 4 שבועות ושליש). אם מישהו עובד 10 חודשים 200 שעות בחודש, חודש אחד 220 שעות וחודש אחד 240 שעות הוא מגיע לממוצע של 205 שעות בחודש. זה קרוב למה שאני מכיר.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632053
במקום לסמוך על הזכרון שלי פתחתי את חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-‏1951. סעיף 3 קובע: "שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה". 45 שעות בשבוע הם 180-186 שעות בחודש לפי חישוב של ארבעה שבועות מלאים שבכל אחד עובדים חמישה ימים. גם אם יש חודשים של ארבעה שבועות ויומיים, הם השבועות הארוכים - לא הממוצעים (בטח אם לוקחים בחשבון ימי שבתון שנוספים על שישישבת).

אם 200 שעות עבודה בחודש הם החודש הקצר בחישוב שלך, אין לי אלא להצטער. אני יודעת - הייתי שם וקשה לי לראות איך אפשר לעבוד ככה לאורך זמן ולנהל במקביל חיים פרטיים ובריאים.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632064
פתחתי גם אני את החוק. מסתבר ש-‏45 שעות עבודה בשבוע לא כוללות הפסקה לארוחה (שהיא חובה ביום עבודה של 6 שעות ומעלה). לפי החוזה שלי יום עבודה של 9 וקצת שעות כולל הפסקת אוכל של חצי שעה, כך שלמעשה, לפי החוק היבש, אני צריך להפחית חצי שעה מכל יום, או 2.5 שעות לשבוע או קרוב ל-‏11 שעות בחודש. מסתבר שמבחינת פורמלית אני מדבר על חודש ממוצע של 195-200 שעות עבודה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632065
אז תנאי ההעסקה שלך סבירים. נראה לי שכבר הגענו למסקנה הזו קודם.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632075
אכן הסכמנו, אני רק טוען שאני לא מקרה חריג (בענף ההיי-טק, אני באמת לא כל כך יודע מה קורה בעולם המשפטים למשל).
כמעט רעיון לסטראטאפ 632079
אני טוענת שענף ההייטק הוא מקרה חריג לעולם התעסוקה, ושלהערכתי גם בתוך הענף יש לא מעט תרחישים שונים משלך, אבל אין לי מושג באילו פרופורציות.
ספיציפית לגבי עולם המשפטים, ימי עבודה (פורמליים) של שמונה וחצי-שבע אינם חריגים.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632087
אין לי ספק שבענף ההיי-טק יש גם מקרים אחרים. חברה שעבדתי בה ושתנאי העבודה בה היו מאוד לטעמי, נרכשה על ידי חברה אחרת, ידועה לשמצה בלוחות הזמנים הבלתי אפשריים שלה שדורשים מהעובדים לעבוד 10-12 שעות ביום. אני סרבתי לחתום על החוזה שהם הציעו לי ודרשתי מהם או להמשיך לעבוד על פי החוזה הקודם או לפתוח איתי במשא ומתן על תנאים שיהיו מקובלים על שני הצדדים. הם סירבו ואחרי שבועיים פיטרו אותי. זאת כמובן היתה המטרה שלי מלכתחילה (החשש שלי היה שהם יסכימו לדרישה שלי ואני אאלץ להתפטר). הנקודה היא שהחברה הזאת (אחת מהמצליחות בתחום) ידועה בהתנהגות התובענית שלה כלפי העובדים ולמיטב ידיעתי היא המקרה החריג ולא המקומות שבהם בחרתי לעבוד.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632055
החוק אומר 186, למה אתה מתפתל?
כמעט רעיון לסטראטאפ 632056
הרגע ציטטו לך את החוק, הוא אומר 45 שעות בשבוע. בשנה יש 52 שבועות שזה 4 ושליש בחודש. 4 ושליש כפול 45 זה יוצא 195 שעות בחודש. למה אתה מתפתל?
כמעט רעיון לסטראטאפ 632058
היקף השעות החודשי שנקבע בצו הרחבה להיקף השעות שעונה על הגדרת משרה מלאה הוא 186 שעות.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632069
מה הקשר? צו ההרחבה לא קובע כמה שעות מותר לעבוד ביום (או בחודש) אלא החל מאיזה היקף משרה נחשבת למשרה מלאה. תקרא את הקישור שהבאת עד הסוף.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632071
זה רק אומר שאם אתה עובד 190 שעות, מגיעות לך 4 שעות נוספות, וכן הלאה. שיהיה ברור מאיפה מתחילים לספור.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632074
לפי הקישור שהבאת "עבודה מעבר ל-‏8 שעות ביום למי שעובד 6 ימים בשבוע או עבודה מעבר ל-‏9 שעות למי שעובד 5 ימים בשבוע, תיחשב שעות עבודה נוספות בין אם השכר המוסכם הנו גלובלי ובין אם השכר הנו על פי שעות עבודה בפועל."
לא מוזכר שם הגבול של 186 שעות עבודה בחודש וזה גם בלתי אפשרי, שכן יש חודשים עם 16 ימי עבודה וחודשים עם 23 ימי עבודה. למיטב ידיעתי, חישוב השעות הנוספות נעשה לכל יום בנפרד ונסכם על פני החודש כולו.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632078
ממה שאני יודע, בחישוב ליום זה יוצא 8.5 שעות נטו, שזה 187/22. לכן בחודשים עם 16 ימים, משרה מלאה תהיה 16*8.5, ומה שמעבר יהיה שעות נוספות.
(וכן, חצי מהפסקת צהריים נחשבת על חשבון העובד, ככה שברוטו ביום זה אכן יוצא 9 שעות, כמו שאמרת. אבל החישוב נטו הוא כמו שאמרתי, וכך הוא גם מופיע בגליונות שעות רשמיים שמתקבלים מדי חודש).
כמעט רעיון לסטראטאפ 632088
כאמור, למיטב ידיעתי חישוב השעות הנוספות נעשה על בסיס יומי, ובפרט חישוב הפיצוי של 125% על השעה הראשונה ושל 150% על השעתיים הבאות בכל יום כזה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632089
נכון. אני זוכרת שלפני כמה שנים, סביב הצעת החוק של יחימוביץ שאסרה על שכר גלובלי, הייתה הזדעקות של גורמים בענף שאצלם לא עובדים מסודר אלא אפשר לעובד 15 שעות ולמחרת 6 שעות ואוי אוי אוי.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632092
בנט מקדם הצעת חוק לפיה חישוב השעות הנוספות יעשה על בסיס חודשי.
ואני יכולה להעיד, שהאחרונים ששילמו לי שעות נוספות היו חברת כוח אדם, בשנת 2000, לערך. מאז, מקום אחר פשוט חישב על בסיס חודשי‏1, והאחרים - פשוט התקזזנו. אם נשארתי עד מאוחר היום, אני אצא מחר מוקדם.

1 אפילו שזה לא-מאוד-חוקי. ומנגד, זו היתה ההפרה היותר-קלה שלהם.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632091
נכון, אבל יש מקומות שנותנים לקזז על פי ההצטברות החודשית (ממה שאני זוכר שהיה אצלנו, הכמות מחושבת יומית, אבל אם נניח בסה''כ היו לך עשרים שעות נוספות, ובימים אחרים עשר שעות חוסר, ניתן היה לבחור לקזז אותן, או להוריד אותן מימי החופש ולהשאיר את מלוא התשלום עבור שעות נוספות).
כמעט רעיון לסטראטאפ 632093
גם הקיזוז הזה, אם הוא של שעה מול שעה, הוא לא חוקי.
נניח שעבדת יום אחד 10 שעות, ויום אחר 8 (כל זאת מתוך יום עבודה של 9 שעות), לכאורה מגיע לך השכר הרגיל, עבור 18 ש"ע. אלא שהשעה שמורידים אמורה להיות שעה רגילה (100%), ואילו השעה שמוסיפים היא שעה נוספת (125%). מכאן שהשכר המגיע לך הוא עבור 18.25 שעות עבודה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632104
ליד הסידור הגלובלי הנוכחי, שמבזה את החוק הזה מכל וכל, זאת סטייה זניחה שראוי להתעלם ממנה.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632116
אף על פי כן, לי זה נראה הוגן למדי. גם נראה לי הוגן הפתרון ההולנדי - אם צריך שעות נוספות, לא משלמים עליהן בתלוש המשכורת, אבל כנגדן - מתווספים ימי חופשה (בתשלום. שעה מול שעה).
כמעט רעיון לסטראטאפ 632090
הפסקת הצהריים כולה היא ע"ח העובד, והיא חצי שעה. היינו 8.5 שעות עבודה ביום.
כפול 22 ימים בחודש (בממוצע), זה יוצא 187.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632103
נראה לי שלפי תנאי ההתכנסות של קושי, אנחנו ממש קרובים לגבול שבו כולנו אומרים בדיוק אותו דבר. זמן מצוין להכריז על סיום, לפני שניגרר לאסימפטוטה אינסופית מיותרת.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632107
זה מה שקורה כשמתחילים לחבר תשובה, אח''כ עוזבים, חוזרים, שולחים, ומגלים שאחרים אמרו בינתיים את אותו הדבר.
כמעט רעיון לסטראטאפ 632046
לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. הטווח הזה נראה לי ריאלי וקרוב למה שמופיע לי בחוזה (אם אני אזכור אני אסתכל בערב מה כתוב בו).
כמעט רעיון לסטראטאפ 631894
ודבר נוסף: במודל של שעות נוספות, הרבה יותר קל להוריד דה-פקטו את ההוצאה על הכנסה (במקום לפטר 20%), על ידי הקטנה יזומה של שעות-העבודה של העובדים, עד יעבור זעם. זאת בדיוק הגמישות שאני טוען שחסרה במודל שלך.
כמעט רעיון לסטראטאפ 631912
כעובד שכיר עם הוצאות פחות או יותר קבועות, הרעיון של הכנסות לא קבועות, ועל אחת כמה וכמה, הכנסות לא קבועות שלא תלויות בי, מאד מפחיד. הרי אחת הסיבות בגללן אנחנו בוחרים להיות שכירים היא להקטין את הסיכון, אז אתה רוצה שאני אקח את הסיכון של המעסיק שלי, בלי הרווחים, וכל זה בשביל להטיב איתי? לפחות לגבי, באמת תודה אבל לא תודה.
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • מלאכי
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • אלמונית לרגע
  כמעט רעיון לסטראטאפ • האייל האלמוני
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  שכר ג(לא)באלי • העלמה עפרונית
  כמעט רעיון לסטראטאפ • ידידיה
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • ידידיה
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • ידידיה
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • ידידיה
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • ידידיה
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • דורון הגלילי
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • הפונז
  כמעט רעיון לסטראטאפ • קולונל
  כמעט רעיון לסטראטאפ • המסביר לצרכן

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים