בתשובה לשוקי שמאל, 30/04/14 19:50
גרוע מכך 631956
מי עשה אנלוגיה בין פעולות רוסיה באוקראינה וכיבוש פולין ?
אני עשיתי אנלוגיה בין סיפוח הסודטים ע"י היטלר וסיפוח קרים ע"י פוטין שנעשו שניהם ללא שריפת דלק לשוא, אנלוגיה שמאוחר יותר מצאתי שותפים נודעים יותר ממני לה.
אני שותף לדעתך שהאנלוגיה עם פולין אפשר ותתממש ואפשר שלא, כי "מי יודע מה צופן העתיד ?"
גרוע מכך 631985
אני התיחסתי להשוואה הכללית בין פוטין לבין היטלר ואת ההערות בקשר לסודטים ראיתי רק עכשיו.
אם להשתמש במינוח של פרופ' הרסגור היטלר היה שייך לזן המנהיגים המהמרים. עד כמה שאני מסוגל להבין פוטין שייך לקטגוריה ההפוכה של מנהיגים מחושבים (כלומר לוקחים סיכונים מחושבים בלבד ונזהרים ממהלכים שקשה מאד לחזות את תוצאותיהם). לכן כתבתי שההשוואה הזו לפחות לפי שעה היא חסרת שחר.
נושא הסודטים הוא כמובן בעל חשיבות היסטורית החורגת הרבה מעבר לאנלוגיות אקטואליות. לדעתי, השימוש הקלישאתי של הימין הישראלי בפרשה זו (הסכם מינכן וגו') גורם לכך שבישראל יותר מכל מקום אחר תמצא תפיסות שגויות לגבי מה שקרה בספטמבר 1938.
אחת מן התפיסות השגויות האלו נרמזת בתגובתך בביטוי "ללא שריפת דלק לשוא".
א. הסכם הסודטים היה נקודת הציר שבה מעצמות המערב (בריטניה וצרפת) עברו ממדיניות של הימנעות ממלחמה עם גרמניה בכל מחיר למדיניות של הכנות למלחמה. זהו האופן שבו הסכם מינכן היה אחראי לפרוץ מלחמת העולם השנייה. צ'רצ'יל, גיבורם הגדול של דוברי הימין, סבר עד 1936 שסטלין גרוע מהיטלר ושבמקרה שהיטלר יפלוש לבריה"מ צריך לסייע לו. (למי שהטיעון הזה נראה חסר שחר, כדאי לדעת שאפילו בתחילת 1940, צ'רצ'יל תמך ביוזמה צרפתית-בריטית נגד בריה"מ בפינלנד). צ'רצ'יל שתקף את ממשלות בולדוין וממשיכו צ'מברלין בכל הזדמנות, הפך את עניין הפייסנות של צ'מברלין למרכזי רק לאחר האנשלוס והסכם מינכן. כחודשיים אחר ההסכם החלו המגעים בין צרפת בריטניה ופולין על חוזה ההגנה (זו היתה יוזמה צרפתית-בריטית שלא הסתייעה ע"י התנהגותה של פולין שחברה לגרמניה והונגריה בביתורה של צ'כוסלובקיה). במילים אחרות המחיר ששילם היטלר על כיבוש הסודטים היה פרוץ מלה"ע ה-II.
ב. עניין של טריוויה יש בכך שהיטלר רתח מזעם על הסכם מינכן וטען שמוסוליני וגרינג "סידרו" אותו והכריחו אותו ל"התפשר" עם מנהיגי המערב אותם כינה "תולעים קטנות". מדוע אני טוען שזאת טריוויה? משום שהיטלר לא הבין בכלל את משמעות ההסכם. החזון שלו היה בכיוון של מהלך חד-צדדי של כניסת הווהרמכט לסודטים כפי שקרה באוסטריה ובחבל הריין.
ג. מדוע אני מיחס לפוטין מחושבות ביחס להיטלר המהמר? האנלוגיה הנכונה לעניין זה היא פולין. צריך לזכור שהפלישה לפולין הוצדקה ע"י התנכלות של הפולנים לגרמנים האתניים שבתוך פולין. אילו היה היטלר דומה לפוטין, הוא יכל להסתפק בסיפוח הפרוזדור של דנציג ו/או החבלים היסטוריים של מזרח פרוסיה. הדבר כלל לא עלה על דעתו, הוא פתח את הפלישה לפולין בהפצצת ורשה. צריך גם לזכור שההגנה על זכויות הגרמנים האתניים אצל היטלר היתה רק תואנה. הוא מעולם לא הסתיר שהמטרות לטווח ארוך שלו הן דומיננטיות גרמנית ביבשת אירופה וחיסול בריה"מ. פוטין מדבר כל הזמן על הרוסים האתניים אבל אין לא הצהרות ציבוריות על הקמת בריה"מ מחדש ובודאי שלא על דומיננטיות באירופה.
גרוע מכך 632045
אני גם לא ראיתי שמישהו השווה את פוטין להיטלר באופן כללי. אם מישהו עשה זאת, לדעתי הוא הגזים מאד. בכל מקרה אתה צריך להצביע על אותו זה שעשה את ההשוואה כדי שנדע למי אתה עונה.
גרוע מכך 632072
האם הפייסנות היחסית של המערב ביחס לחתרנות הרוסית במז' אוקראינה תעודד את פוטין להמשיך לקייב? אני בספק משני נימוקים.
א. כמו באנלוגיה הנאצית, פוטין אינו זקוק להוכחות נוספות לחוסר הרצון של המערב להכנס לסיכסוכים חמושים.
ב. לכאורה, החתרנות הרוסית הפעילה במז' אוקראינה אינה מסייעת במיוחד אם הכוונה הסופית היא להשתלט על כל אוקראינה. מדוע לחרחר אי שקט אתני במדינה שאתה מתכוון לשתלט עליה בקרוב. למה ל"חמם" את העויינות של האוקראינים כלפי הרוסים? איני רואה בשאלה זו ראייה בדוקה למשהו (גם לפלישה לפולין קדמו כמה חודשי חתרנות גרמנית באזורי הגבול של פולין). אני רק רואה בכך סימן לכיוון הרוח.
ג. כפי שאתה רואה, אני סבור שהאנלוגיה הפולנית היא הרבה יותר מוצלחת מאשר פרשת הסודטים. הסודטן-דויטש היו מאורגנים באופן אוטונומי במפלגה הנאצית (היה להם אפילו פיהרר משלהם. שמו היינלין אאז"ן) והיתה להם מיליציה עצמאית משלהם (בתוך צ'כוסלובקיה הדמוקרטית הם נהנו מאוטונומיה אזורית ותרבותית נרחבת מאד). לא היה צורך בחתרנות גרמנית נמרצת שם. הסודטן-דויטש עשו את המלאכה בעצמם. בפולין הקדם-פאשיסטית לעומת זאת (למעט היוצא מן הכלל של דנציג) התמונה היתה הרבה יותר מגוונת ולא מקוטבת. הגרמנים של פולין לא שחקו תפקיד פעיל ב"סכסוך" שהוביל לספט' 39. לדעתי זהו המצב גם במז' אוקראינה. אני מניח שאהבה גדולה אין שם, אבל המצב היה רחוק מאד מאלימות עד אשר צצו מתוך האדמה המיליציות הפארא-מיליטריות הפרו-רוסיות שמשום מה לוחמיהן דומים באופן מפתיעה לחיילי היחידות המיוחדות ויחידות משמר הגבול הרוסיות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים