 |
האם הפייסנות היחסית של המערב ביחס לחתרנות הרוסית במז' אוקראינה תעודד את פוטין להמשיך לקייב? אני בספק משני נימוקים.
א. כמו באנלוגיה הנאצית, פוטין אינו זקוק להוכחות נוספות לחוסר הרצון של המערב להכנס לסיכסוכים חמושים.
ב. לכאורה, החתרנות הרוסית הפעילה במז' אוקראינה אינה מסייעת במיוחד אם הכוונה הסופית היא להשתלט על כל אוקראינה. מדוע לחרחר אי שקט אתני במדינה שאתה מתכוון לשתלט עליה בקרוב. למה ל"חמם" את העויינות של האוקראינים כלפי הרוסים? איני רואה בשאלה זו ראייה בדוקה למשהו (גם לפלישה לפולין קדמו כמה חודשי חתרנות גרמנית באזורי הגבול של פולין). אני רק רואה בכך סימן לכיוון הרוח.
ג. כפי שאתה רואה, אני סבור שהאנלוגיה הפולנית היא הרבה יותר מוצלחת מאשר פרשת הסודטים. הסודטן-דויטש היו מאורגנים באופן אוטונומי במפלגה הנאצית (היה להם אפילו פיהרר משלהם. שמו היינלין אאז"ן) והיתה להם מיליציה עצמאית משלהם (בתוך צ'כוסלובקיה הדמוקרטית הם נהנו מאוטונומיה אזורית ותרבותית נרחבת מאד). לא היה צורך בחתרנות גרמנית נמרצת שם. הסודטן-דויטש עשו את המלאכה בעצמם. בפולין הקדם-פאשיסטית לעומת זאת (למעט היוצא מן הכלל של דנציג) התמונה היתה הרבה יותר מגוונת ולא מקוטבת. הגרמנים של פולין לא שחקו תפקיד פעיל ב"סכסוך" שהוביל לספט' 39. לדעתי זהו המצב גם במז' אוקראינה. אני מניח שאהבה גדולה אין שם, אבל המצב היה רחוק מאד מאלימות עד אשר צצו מתוך האדמה המיליציות הפארא-מיליטריות הפרו-רוסיות שמשום מה לוחמיהן דומים באופן מפתיעה לחיילי היחידות המיוחדות ויחידות משמר הגבול הרוסיות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש