בתשובה להאייל הסקרן, 08/05/14 16:22
מתי אחמד מספיק יהודי? 632446
אינני יודע בדיוק כיצד להמשיך בדיון. אתה רוצה לקרוא להנחות העבודה שלי עקרונות - קרא להם כך. אני מבדיל בין עקרון להנחת עבודה בכך שעקרון הוא אוטופי, אידיאלי. הנחת עבודה היא החלטה שאדם מניח לגבי המציאות, ועליו לבחון את אמיתותה שוב ושוב. אם אתה מנהל חברה , אתה מניח הנחות מסויימות לגבי השוק, ומפתח את המוצר בהתאם. אתה גם משתדל תמיד לחזור ולבדוק האם אתה פועל בהתאם להנחות שהנחת, והאם הן עדיין תקפות.
זה כל מה שניסיתי לעשות כאן. הנחתי כהנחת עבודה, שאולי יש לה ניחוח של עקרון בעיניך, שהבעיה הדמוגרפית היא הבעיה הכי מהותית לאורך שנים לקיומה של מדינת לאום יהודית דמוקרטית.הנחתי הנחה נוספת לפיה יש חשיבות עליונה לקיומה של מדינת ישראל כמקום היחיד בו הלאום היהודי הינו בעל שליטה מלאה על עצמו. אתה רשאי להניח לעצמך הנחות אחרות.
מצטער, אבל לחלק הזה באייל, בו מתפלפלים על מקרי קיצון תאורטיים, ואנשים נדרשים להגן על עקרונותיהם או להסביר אותם (לא ברור לי למה) - אף פעם לא נמשכתי.
אני אגב בכלל לא חושב שצריך להבין מה מניע אותי או אותך. לכל אחד יש שיקולים אחרים שמניעים אותו. הנקודה לטעמי היא האם אנחנו מסכימים על הנחות היסוד (כל אחד מסיבותיו שלו). אחרת, המדינה כולה לדעתי תמשיך בחגיגה של ויכוחים ומריבות על עקרונות, בזמן שנאבד עצמנו לדעת.
מתי אחמד מספיק יהודי? 632456
בקריאה נוספת של תגובתי, אני יכול להוסיף ולחדד, שהנחת העבודה השניה שלי, זו שרואה חשיבות עליונה בקיום מדינה וכו׳ מבוססת על הנחת עבודה שהעלתי בתגובה הראשונה שלי, לפיה יתכן שוב מצב בו קיומו של העם היהודי בעולם יהיה בסכנה. קרא לזה שואה שניה או מה שתרצה. קרא לי פסימיסט אם תרצה.
מתי אחמד מספיק יהודי? 632458
הדרך הפשוטה להמשיך בדיון היא לענות לשאלות שלי :)

כשאתה מקים חברה יש לך בדרך כלל כמה עקרונות, נגיד שהחברה תהיה רווחית ואתית, ומהם אתה מוציא את מה שאתה קורא לו הנחות עבודה, אבל הן ניגזרות מהעקרונות ומניתוח המציאות, ובלי העקרונות, בלי הרצון להרוויח למשל, כל ההנחות שאתה מניח לגבי השוק הן חסרות משמעות, בלי העקרונות אין גם יותר מידי טעם לחזור לבדוק את ההנחות שהנחת (איך תקבע שהם לא נכונים)?

ההיסטוריה מלאה מוסדות שבהמשיכו להתקיים תחת אותם "הנחות עבודה" מבלי שאף אחד בדק אם הן עדיין מקדמות את העקרונות שבשמם הם הוקמו, רובם קרסו אחרי שנים של פעולה חסרת טעם מכח האינרציה בלבד. בלי שיהיה לנו עקרונות לבדוק את הנחות היסוד שלנו, מה הטעם לקבוע את הנחות היסוד?

אנשים מתווכחים על עקרונות בכל מקום בו יש אנשים לא רעבים מאז המצאת השפה. זה חלק מהאופי של המין האנושי (ומהחלקים היפים בו, אם מותר לי להוסיף את דעתי). יש הבדל גדול בין ויכוח למריבה, ושום מדינה לא איבדה (או תאבד) את עצמה לדעת רק בגלל שהיא הרשתה לאנשים להתווכח זה עם זה. אם כי, אני חושב שאת התשובה לשאלה שלי קיבלתי, אז תודה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים