בתשובה לאריק, 27/05/14 9:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיפור המקראי על יציאת מצרים כלשונו בעייתי מכמה סיבות: א. כיצד יכול עם כל כך גדול על נשיו, זקניו וילדיו לנדוד במדבר ועוד 40 שנה? (בהנחה שאתה לא מאמין בסיפורי ניסים ונפלאות על מן שירד מהשמים.) ב. אין שום עדות ארכאולוגית לנדידה כזאת. אין זה הגיוני שעם כל כך גדול לא השאיר אחריו שום שריד ונעשו לא מעט חפירות ברחבי סיני שלא העלו דבר. ג. אין שום תיעוד מצרי על בריחת עבדים כל כך גדולה. מצד שני, ברור שיש שורש היסטורי כלשהו מכיוון שעם אינו ממציא לעצמו מסורת עבדות ושיעבוד סתם כך, שמות בשבט לוי כמו משה ופינחס הם שמות מצריים וכן המאבקים של משה ואהרון באלילים המצריים מזכירים את מאבקי הפולחנים של האלים אתון ואמון במצריים העתיקה. המסקנה ההגיונית הנגזרת מכך היא שקבוצה מאוד מסוימת אכן יצאה ממצריים, קבוצה שכללה את אנשי שבט לוי שהיו קרובים בתפיסתם לפולחן אתון וכן עבדים, וכאשר התגבשה התפיסה ה"לאומית" המדומינת בימי שתי הממלכות קיבלה המסורת של קבוצה זו גושפנקא כהיסטוריה של כל שבטי ישראל. (על שתי קבוצות נוספות שגם השפיעו על המסורת הלאומית המדומינת ניתן לקרוא במאין באנו של ישראל קנוהל שכבר הוזכר כאן.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך לגבי הבעייתיות בסיפור המקראי של יציאת מצריים. ומסכים גם שעם לא ממציא לעצמו מסורת שעבוד סתם כך. לגבי המסקנות- הקפיצה שלך גדולה מדי לטעמי. זה לא שהסיפור שלך (של קנוהל) נשמע לא נכון, אלא שהוא לא נשמע נכון יותר מסיפורים אחרים, ובעיקר אינו מסביר היטב את המונותאיזם האן-איקוני, השבת וקודקס החוקים. משום היחוד הגדול של ההסטוריה היהודית אני מצפה שכל תאוריה על מוצא העם תסביר היטב את מוצאם של אותם חידושים יוצאי דופן. לי הרבה יותר קל לקבל שהללו הונחתו על העם כמשנתו של מנהיג כריזמטי בודד מאשר שנצרפו באיזה תהליך מיזוג תרבויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי התורה מקורם בתקופות שונות ומקומות שונים (ממלכות ישראל ויהודה, כהנים, יהויהיסטים וכו') שהותכו בתקופת בבל ופרס לסיפור על אחד המיוחס למשה. כך למשל, סיפור עגל הזהב חובר בממלכת יהודה כנגד פולחן העגלים של ממלכת ישראל. אפשר לראות את זה בדמיון בין תאורי הפולחן של אהרון וירבעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציע שיהוה נלחם על מקומו כשווה בין שווים או לכל היותר ראשון בין שווים מול בעל, עשתורת ושאר אלילים בימי ממלכת ישראל. כיצד אם כך עלה לגדולה עם כל החוקים המוזרים שלו? או שאתה מציע שרק אחרי התכת המיתוסים לסיפור אחד, לקראת חתימת התנ"ך קצת לפני הקמת בית שני, התקבע בעם היהודי המונותאיזם ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב ימי המקרא, הפולחן הישראלי היה רב אלילי - יהוה אל המלחמה, בעל אל החקלאות (מכאן המושג חקלאות בעל לחקלאות הנעשית בידי הטבע בניגוד לחקלאות שלחין הנעשית בידי האדם) וכו'. בימי יאשיהו התחיל פולחן ממלכה קנאי של יהוה בלבד תוך כדי ביעור שאר האלילים ופולחניהם (מכאן ''נמצא'' ספר דברים שכביכול הורה על גישה זאת עוד בימי משה). כך גם התחילה הכתיבה והעריכה היהויהיסטית של המקרא שהציגה את הפולחן האלילי הקודם כחוטא וככופר בלי לציין שזו היתה הנורמה באותם הימים. לאחר גלות בבל, התפיסה היהוהיסטית עברה תמורה לדת שאינה תלויה במקום, בשלטון או בממלכה מסוימים. זוהי מהפכה דתית תפיסתית, ראשונה מסוגה בהיסטוריה, תקדים לנצרות ולאיסלאם שיבואו בעקבותיה. רק בזכות מהפך תפיסתי זה ניתן היה לשמור על זיקת הזהות לממלכת יהודה, מה שלא קרה לגולי ממלכת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גרם לדעתך להתפרצות המונותאיסטית בימי יאשיהו? האם לשיטתך כל קודקס החוקים היהודי- שבת, שלשה רגלים, כשרות, דיני ממונות וכו' מקורו בתקופה זו, או לחילופין נאכף אז לראשונה על העם? ואם לא אז אימתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוקי התורה נכתבו בזמנים שונים ע''י קבוצות שונות. כך למשל חוקי הכשרות (וטומאה וטהרה בכלל) נכתבו ע''י הכהנים. אני מאוד ממליץ לקרוא את מי את התנ''ך של ריצ'ארד פרידמן שמחלק את התורה לארבעת מקורותיה הראשיים ומפרט לגבי כל אחד מהם. לגבי מה גרם, סביר להניח שירידת כוחה של אשור, אי מילוי הואקום שהשאירה בינתיים בידי בבל וחוסר קיומה של ממלכה מתחרה בצפון שאת אנשיה קיוה השלטון היהודאי להביא תחת כנפיו, הביאו לרביזיה של הפולחן הממלכתי שדרשה כתיבה היסטורית חדשה, מיסיונריות יהוהיסטית וקנאות דתית. לרביזיה זו אנו חייבים את העריכה ההיסטורית והפסיאודו-היסטורית של ספרי התורה ונביאים ראשונים ואת החוקים הסוציאלים שבספר דברים (אין כמותם בספרי התורה האחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה לדעתך הוביל למונותאיזם, שמירת השבת וכו'? התגלות אלוהית אותנטית בסנה הבוער ובמעמד הר סיני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלה במעלה הפתיל ותמצא את התשובה מפוזרת שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב ב"מסורת" הסיינטולוגית ובתאוריות קונספירציה פנטסטיות שונות, לא נראה לי שיש בעיה מיוחדת עם המצאת מסורת שעבוד. יכולות להיות כל מיני מסורות מכל מיני סיבות. יכול להיות גם שלמסורת הזו היה גרעין קטנטן של אמת (פקיד זוטר שברח ממצרים והפך למנהיג שבט ביהודה. או פקיד זוטר מצרי בכנען שהפך לשליט מקומי. או שהשעבוד המצרי בכנען הפך ברבות הימים לשעבוד במצריים1) אתה קורא על המונותאיזם ביהודה (ובישראל) דרך המסננת של התנך. די ברור שלאורך רוב תקופת המלוכה היה שם פולחן של אלים ("אלילים") אחרים. גם לפי התנך רק שניים ממלכי יהודה ביערו אותם (חזקיהו ויאשיהו). למעשה, לפי המסורת הדויטרונומיסטית, "ספר התורה" התגלה מחדש רק בימי יאשיהו. 1 האם יש עוד שפה שבה קוראים למצריים על שם שתי הארצות שבה (העליונה והתחתונה?) באילו תקופות הייתה נהוגה ההפרדה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הרבה יותר סביר שזה היה 40 שבועות גג, המרחקים לא כל כך גדולים אפילו כשאתה הולך ברגל עם האוהל על הגב. אז אם ממילא מניחים שיש כאן הגזמות ספרותיות, ליחס אותן רק לגודל העם אבל לחפש ממצאים ארכיאולוגיים כאילו דווקא משך הנדידה לא נופח, נשמע לי כמו מתודה שסותרת את עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. אתה יוצא מנקודת ההנחה שבני ישראל יצאו ממצרים ועשו דרכם ישירות לארץ. ההנחה המקובלת היא שמדובר בחבורת נוודים אשר עברו בשלב מסויים (''ההתנחלות'') מחיי נוודים לחיי חקלאים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |