בתשובה לגיל כ''ץ, 30/03/02 15:06
אתה ממש דובר 63403
"בדם ואש נכבוש אותך ירושלים" אינו שווה ל"הפלסטינים תמיד אמרו את מה שהם רוצים: את כל ארץ ישראל". הם לא אומרים זאת כבר זמן רב.

אני לא דובר העם הפלסטיני. אני מנסה להבין את העם הפלסטיני ולהסיק מכך מה כדאי לנו לעשות. אני לא שופט כי אם מאבחן. ראיה רגשנית-לאומנית של הדברים מובילה לשיקול דעת המבוסס יותר על סטריאוטיפים, אמונות, הלכי רוח, רגשות ופרשנות לקויה של המציאות מתוך עצימת עיניים אל מול תמונת המציאות השלמה. הסתכלות מאוזנת בתחום המדיני תוביל לקבלת החלטות מועילות יותר, בדיוק כשם שהסתכלות מאוזנת על מציאות כלכלית תכתיב קבלת החלטות שקולה ומוצלחת יותר.

על הסקאלה שבין קבלת החלטות על פי רגש-שלילי; ראציונל; או רגש-חיובי, נראה לי שאנחנו צריכים להשתחרר מהשלב הראשון של קבה"ח מתוך רגשות שליליים לטובת קבה"ח ראציונלית, ומי יתן שביום מן הימים ההחלטות שנקבל יונחו על ידי רגשות חיוביים.
Translate this 63412
Translate this 63419
תודה על ההפניה. אני מתחיל רק עכשיו בקריאת המסמך המרתק הזה. אולי אמצא במסגרת פרוייקט "אוולון" גם את נוסח ההחלטה של המועצה הלאומית הפלסטינית משנת 74', בה נקבע כי העם הפלסטיני מקבל את החלטות מועצת הביטחון 242 338 ובכך מוותר בפועל על חלומו לפלשתין הגדולה. לישראלים לקח הרבה יותר זמן להיפטר מרעיון "ארץ ישראל השלמה", ולמעשה הרעיון הזה עדיין חי ונושם, ומכתיב במידה רבה את התנהלות השלטון. לדעתי יש לשאוף לאיזון בנקודת המבט בכדי לאפשר את היכולת לייחס לתופעות שונות את מידת המשמעות הנכונה ולאתר את הפרספקטיבה הרחבה שבתוכה הן מתרחשות, כך שהפרשנות שלהן תהיה מדוייקת ועניינית.

שוב תודה על ההפניה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים