בתשובה לאפופידס, 12/07/14 14:08
תיקון 635085
יש הבדל מהותי בין ''הודעה מראש'' שנתנה לרש''פ, לבין מסירת השטח כולל הרכוש הנדל''ני תוך כדי הידברות, משא ומתן
ותיאום. כל אלה נמנעו מראש על ידי ממשלת ישראל שיצאה מתוך הנחה שהרש''פ איננו פרטנר (וראה בעניין זה את הסעיף הראשון בהודעה לעיתונות של אגף התקשורת בלשכת ראש הממשלה שרון). ההתנתקות הוגדרה כצעד חד צדדי, והייתה אומנם כזאת.
תיקון 635325
אם הרש"פ קיבלה את ה"הודעה מראש" ברצון (כפי שמשתמע מהעובדות כאן), ובהיערכות מושכלת, וקיבלה את השטח כריבון, וכגוזרת הקופון, אתה יכול להסביר שוב לאט מה היה קורה יותר טוב בהידברות, משא ומתן ותיאום?

והאם אתה עדיין דבק בטענה שישראל חטאה כלפי הרש"פ/העזתים בכך שהרסה את הישובים?
תיקון 635333
יש הבדל מהותי בין אותה "הודעה מראש" - לבין תיאום ומסירת השטח לרשות לאחר משא ומתן. כתוצאה מן הצעד החד צדדי והשרירותי של ממשלת שרון - יכול היה החמס לזקוף לזכותו את "גירוש" צה"ל, מה שהביא לניצחונו בבחירות לאחר מכן. מה היה קורה אילו הייתה הרש"פ מופיעה בפני הציבור שלה כמי שמעניקה לו את פרי "ניצחונה"? אני מניח שהסיבה לכך שהפינוי היה חד צדדי היה נעוץ בדיוק בזה: ממשלת שרון לא רצתה ליצור מראית עין של ניצחון הרש"פ, משום שהייתה מעוניינת שיישאר חלש, ולא שמישהו שיער אז שכתוצאה מכך יעלה החמס לשלטון וישתלט על עזה.

אין מדובר ב"חטא", ישראל הייתה רשאית לעשות ברכוש הזה ככל העולה בדעתה. זו הייתה איוולת מדינית, לדעתי - מן הטעם שציינתי לעיל. מסירת היישובים בשלמותם לידי הרשות הייתה יכולה להיות מראית העין שתבסס את שלטון הרשות בעמה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים