 |
אדם המנסה לפגוע (לרצוח?) בביתו בת החודש, לא נשמע שפוי יותר או פחות מאדם החוטף נער אקראי ושורף אותו חי. כך שאני לחלוטין לא מקבל את הלוגיקה הרואה בהתרחשות האירוע הראשון קו הגנה סביר לאירוע השני. לפי אותה לוגיקה, עצם ההודאה באשמה פותרת מעונש על רצח - כי, נו, אף אדם "שפוי" לא ירצח בנסיבות האלה.
יתכן, תיאורטית לחלוטין, שהוא היה תחת התקף פסיכוזה חמור בעת ביצוע המעשה, ואין לביצועו שום קשר למבנה האישיות ותפיסת עולמו הרגילים. במקרה זה הגנת אי-שפיות הייתה מתקבלת על דעתי. אבל ההיסטוריה שלו, אם כבר, מחלישה את תקפותה של ההגנה הזו. ההתארגנות וגיוס השותפים למעשה מאיינים אותה כולל בעיני.
אין ספק שצריך לחכות לפרסום ממצאי החקירה, ואולי יחשפו פרטים שיהפכו את כל התמונה המצטיירת כאן. זו תהיה הפתעה גדולה עבורי.
(כל הכתוב לעיל משקף את האינטואציה המוסרית שלי, ולא ההערכה משפטית. אין לי מושג מה הפורמליסטיקה המשפטית של הגנת אי-שפיות, ומה סיכויי ההצלחה של קו ההגנה הזה).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש