בתשובה להפונז, 28/08/14 16:33
הפוך גוטה, הפוך! 640466
אף אחד לא טען שהפרדה בין עוף לחלב היא מן התורה. זה סייג כמו הסייג של קטניות. למנוע תערובת ובלבול.
גם ההפרדה של הדגים והבשר איננה מן התורה והיא סיבה בטיחותית גרידא. באותם ימים לא היית קונה דג פילה, ומי שהיה אוכל דג היה נזהר מאוד שלא תיתקע לו עצם בגרון. מי שאכל בשר לא היה נזהר מזה.
מי שהיה אוכל תבשיל מעורב של דג ובשר במחשבה שזה תבשיל בשר, לא היה נזהר ומוצא את עצמו עם עצם בגרון.
הפוך גוטה, הפוך! 640567
והאם הסייג-על-סייג-על-סייג-על-סייג לא מניב, בסופו של דבר "לא תוסיפו"?
הפוך גוטה, הפוך! 640590
זה לא תוספת. אלה צעדי זהירות. זה לא דבר חדש לגמרי.
כמובן שלא צריך להגזים בסייגים.

אדם שלא רוצה לאכול חמץ בפסח כי הדבר חמור מאוד בשבילו, לא יסתכן ויאכל קטניות כי אז יש סיכוי שהוא אוכל חמץ. זה לא איסור לאכול קטניות, האיסור נשאר איסור אכילת חמץ.
לא מערבבים בשר ודגים לא בגלל ''לא תבשל גדי בחלב אמו'', אלא בגלל ''ונשמרתם מאוד לנפשותיכם''.
לא מערבבים עוף וחלב לא בגלל שיש מצווה חדשה לא לאכול עוף עם חלב, אלא בגלל שאתה לא רוצה לאכול בשר עם חלב.
הפוך גוטה, הפוך! 640620
הרבה מנהגים (כמו איסור קטניות) מתקבעים והופכים לחיובים למרות שהטעם לקיומם כבר בטל ומלכתחילה לא מדובר במצוות אלא בגדרים שנועדו למטרה מסוימת (שכאמור כבר התבטלה בפני עצמה). אתה יכול להבין למה הדבר הזה על פניו נראה כמו תוספות ידי אדם על המצוות. אותו הדבר בכיוון השני לגבי הקלות כמו עירוב תחומין או גוי של שבת (היית חושב שדווקא בעניין סופר-חשוב כמו שמירת שבת יהיו יותר זהירים בהקלות שכאלה). לפעמים אוהבים לתאר את האורתודוכסים או החרדים בתור הפלג הכי מחמיר עם הכי הרבה גדרות (וזה משתלב בסיפור ששרידות העם היהודי היא תודות לחומרות הללו) אבל בקריאה נוספת ההחלטות היכן להחמיר והיכן להקל נראות כמו אוסף די אקלקטי, ודווקא הפרושים-רבניים-אורתודוכסים בהרבה מקרים הקלו יותר מהכיתות האחרות.
הפוך גוטה, הפוך! 640627
יש לחלק. בשעתו איסור קטניות היה ממש איסור חמץ (מהסיבה שהזכרתי לעיל).
גם חרם דרבינו גרשום פקע וממשיכים לנהוג לפיו לא רק משום חוקי מדינה, אלא כדי שלא לפרוץ גדר. אחרי שזה הפך לדין (שוב, בגלל הסיבה ההיא) והתקבע, אם יפרו אותו, אנשים אחרים שלא בקיאים ומדקדקים בטעמים, יחשבו שאפשר להפר כל מה שרוצים.
לכן הכרזה על ''ביטול איסור'' היא דבר מסוכן. הרפורמים התחילו להכריז על כל מה שלא נראה להם רלוונטי וביטלו את רוב התורה.

עירוב תחומין זה לא ''הקלה''. את ל''ט אבות המלאכה ותחומי שבת לומדים מעבודת המשכן ומחנות ישראל במדבר. כך למשל חצר המשכן היתה עירוב התחומין הראשון. גם גוי של שבת זה לא עניין של מה בכך. למי שלא בקיא זה נראה שפשוט לוקחים איזה גוי ואומרים לו מה לעשות. בפועל זה יותר מסובך. אסור לומר לו מפורשות. הגוי צריך לעשות את הדבר לצרכו שלו. אם הגוי עושה את זה בשביל היהודי, אסור להנות מזה.

כפי שאמרת ''על פניו זה נראה כמו תוספת...'' ולכן אמשיך ואוסיף - על פניו דברים אחרים נראים כמו הקלות.
לכן שמו דגש כל כך גדול ביהדות על לימוד התורה וקבלתה מרב לתלמיד, כדי להבין את השורש של כל עניין ואיך בדיוק זה מתנהל.
ואם אתה יודע את מהות האיסור, אין צורך לנפח אותו יותר מדי, אבל כמובן שאין להקל יותר מדי.
הפוך גוטה, הפוך! 640729
העירוב כפי שמתקיים היום, כלומר שמקיפים עיר בחוטים וכל אחד יכול לטלטל בתוכה מה שבא לו, זו הקלה מוחלטת. זה לא היה קיים עד זמנו של רש''י.
הפוך גוטה, הפוך! 640754
האמנם? פתחת פעם מסכת עירובין?
הפוך גוטה, הפוך! 640841
פתחתי. לא שלא היו עירובין מכל מיני סוגים. זה רק שהם לא מכסים את המצב שלנו. העירוב העירוני שלנו נשען על ההנחה שאין היום רשות הרבים. אין עירוב במסכת עירובין שיכול להתיר הוצאה לרשות הרבים או טלטול בה. ההנחה הזו מתבססת על כך שכדי שרחוב ייחשב לרשות הרבים לא די שהוא יהיה מקום מעבר לרבים ברוחב המוגדר בתלמוד, אלא שיעברו בו 600,000 איש ביום - מה שכמובן לא מתקיים באף רחוב עירוני (אולי בכביש גהה ובאיילון). הנקודה הזו של 600,000 איש היא נקודה שאין לה זכר במשנה ובתלמוד, וכיוון שברור שבימי חז"ל כן היתה רשות הרבים ברור גם שהם לא הכירו אותה - כלומר, זו קולה שצצה אחרי תקופתם. היא מופיעה לראשונה אצל רש"י. לולא ההנחה הזו כל רחוב עירוני שרחבו מעל שמונה מטרים (מה שכולל למעשה כל רחוב שעובר בו כביש) לא היה מכוסה על ידי העירוב.
הפוך גוטה, הפוך! 640883
אתה מערבב כמה עניינים. עירוב חצרות כמו שנפוץ היום לא קשור להגדרה של רשות הרבים או רשות היחיד. הוא פשוט הופך את כל העיר לחצר אחת.
חצר סגורה מותר לטלטל בתוכה ולהכניס מן החצר לבית ומהבית לחצר. מסכת עירובין מציעה כמה וכמה פתרונות על מנת ליצור חצר שתקיף את כל השטח שרוצים לטלטל בתוכו.
השיטה שנהוגה כיום היא ליצור ''חצר'' עם המון פתחים. שני עמודים של עירוב והחוט המתוח מעליהם יוצרים צורת פתח. ככה שכל העיר חצר אחת הם המון פתחים.
הפוך גוטה, הפוך! 641070
אתה טועה טעות חמורה. ראשית, מה שקיים בזמננו הוא לא "עירוב חצרות" אלא "שיתוף מבואות". שנית, החצרות של הגמרא הן חצרות שיש כמה בתים סביבן אבל אין דרכן מעבר למקום אחר, והרבים אינם עוברים שם. אילו היה מדובר ברשות הרבים גמורה שום עירוב לא היה יכול לבטל אותה. הסיבה לכך שהעירוב שלנו נחשב כבעל תוקף לעיר כולה היוא ההנחה שאין בימינו רשות הרבים מן התורה, ולכן העירוב יכול לפעול. ההנחה הזו מובאת בשולחן ערוך (סימן שמ"ה) כך:

סעיף ז

איזה רשות הרבים? רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה ואינם מקורים ואין להם חומה. ואפילו יש להם חומה, אם הם מפולשים משער לשער (ואין דלתותיו נעולות בלילה - טור), הוי רשות הרבים. ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים:

הנקודה הזו של ששים רבוא היא הענין. אבל לא אני חושב שיש כאן קולא חסרת יסוד, חושב את זה החפץ חיים. כך הוא כותב שם בביאור הלכה:

שאין ששים רבוא וכו' - עיין במ"ב מש"כ דמדעת המחבר משמע דלא ס"ל כן והיינו מדכתב דעה זו רק בשם י"א והנה המ"א כתב דמסימן ש"ג בסי"ח שם משמע בהמחבר דס"ל כן להלכה וכבר דחו דבר זה כמה וכמה אחרונים דהביא שם רק דעת המלמדים זכות ואדרבה יש ראיה מכמה מקומות בשו"ע דדעתו לפסוק דיש ר"ה מן התורה אפילו בפחות מששים רבוא... וכן בסימן שצ"ב לגבי עיר של יחיד ונעשית של רבים פירש רש"י של יחיד שלא היו בה ששים רבוא ולבסוף נוספו בה דיורין ["עיר של יחיד", זה מה שמאפשר את העירוב שלנו - הערה שלי] והרמב"ם פירש עיר שהיה קנין יחיד ופשוט דהרמב"ם אזיל לשיטתו בעניננו דלא ס"ל כלל תנאי דששים רבוא... וע"כ בודאי יש להחמיר כסברא הראשונה וכמו שכתב הרש"ל והמשאת בנימין ומה שהביא הט"ז ראיה מדברי הרמ"א בסימן רמ"ו שכתב שם שכל רשויות שלנו כרמלית הם כתב הבית מאיר דאינו ראיה כלל דשם איירי לענין להחמיר... ומ"מ אין בנו כח למחות ביד המקילין שהם סומכין על הפוסקים העומדים בשיטת בה"ג ורש"י הנ"ל אבל כל י"ש בודאי יש להחמיר לעצמו דבזמנינו יש ג"כ ר"ה מן התורה וממילא אין לסמוך על עירוב של צוה"פ דבעינן דוקא דלתות וכמו שנתבאר הכל לקמן בסימן שס"ד עי"ש במ"ב ובה"ל.
הפוך גוטה, הפוך! 641101
כן. אתה צודק בנוגע להגדרה של העירוב. טעיתי.
אתה גם צודק על כך שיש פוסקים שחולקים על רש"י, אבל הם עושים את זה מסברא ולא בהתבסס על מסורת.
הגדרת רשות הרבים
בע''ת בש''ק ושלי פחז''ר 641122
אין לסמוך על עירוב של צוה"פ - ואללה?!? אם כך ברור ש"הכל לקמן" ולא רק ש"שס"ד עי"ש במ"ב ובה"ל"! אלא אפילו "רשכ"ג, ימ"ש, מא"ד נבה"ל".
בע''ת בש''ק ושלי פחז''ר 641151
אין ספק שהכל לקמן. והצחקת אותי מאוד.
מי שסומך על עירוב של צורת הפתח, יש לו במי להיתלות.
בע''ת בש''ק ושלי פחז''ר 641211
אחד יודע מה זה צוה''פ, אחר יודע מה זה תסו''ש. כל אחד ועולם הידע שלו.
בע''ת בש''ק ושלי פחז''ר 641254
יפ.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים