 |
לא. כתבתי כבר במספר רב של תגובות שאני נוטה לפקפק בישימות ובאתיות של פתרון החלוקה בנוסח שהגדיר נתניהו כ"שתי מדינות לשני עמים".
זוהי מסקנה שלי מכישלון ההתנתקות מרצועת עזה.
רק לאחרונה, הבנתי שהכישלון של ההתנתקות מעזה כלל איננו הדרדרות המצב הבטחוני כפי שחבריך לדעה מנסים לשכנע. התיאור הימני הזה של כישלון ההתנתקות מיוסד בחלקו על השכחת העובדה שהמצב הבטחוני מול רצועת עזה החל להדרדר עוד לפני ההתנתקות ובחלקו האחר על הערכת יתר של השפעת ישראל על התהליכים בעולם הערבי (בפרט התחזקות הפונדמנטליזם האיסלמי למשל של האחים המוסלמים). ליבוביץ הביע את תמיכתו בהתנתקות 0התנתקות ממש ולא חלוקה מוסכמת), עשרות שנים לפני ההתנתקות, וכבר אז הבהיר שההתנתקות לא מבטיחה שלום עם הפלשתינאים ושהוא כלל אינו מאמין בשלום איתם או עם העולם הערבי.
בעיני הכישלון האמיתי של ההתנתקות (ושל הפרוגרמה הליבוביצית) היה בכך שלא הצלחנו להתנתק מן הרצועה ואליבא כל העולם והערבים שלו, עדיין אנו אחראים למצב ולמתרחש שם. אני רואה בכך אינדיקציה לחוסר ההתכנות של חלוקת א"י לשתי מדינות בלתי תלויות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש