בתשובה לאייל אורח, 07/10/14 13:14
מקום טוב באמצע 643959
מה שלמדתי מראיון והרצאה עם דפנה יואל (חפשו הרצאות שלה ביוטיוב, פוקח עיניים; מה שאני כותב פה הוא בקושי המבוא, מה שבאמת מעניין אותה הוא לדיון אחר) הוא כזה: מבחינה אנטומית, אכן יש שתי קבוצות מאוד מובהקות. יש גם אפשרויות אחרות, כמו שרון בן יעקב כתב, אבל הן מאוד נדירות, כך שנכון לומר שסטטיסטית יש שני מינים מובהקים. כשעוברים למישור הפסיכולוגי העניינים כן נזילים בהרבה. היא מספרת על ניסוי שבו שואלים את השאלה הפשוטה "האם את/ה מרגיש/ה את עצמך גבר או אישה", עם חמש אפשרויות (לגמרי גבר, יותר גבר מאישה, באמצע וכו'). כשזה נשאל אנונימית, אחוז דו-ספרתי של נשאלים ונשאלות לא עונים את התשובה הקיצונית שתואמת את מינם האנטומי. לא יודע מה איתך, אותי זה ממש הרעיש‏1. אם זה נכון, דווקא די סביר שמישהו ירגיש עצמו (נקב את המשפט לפי הצורך) 70-30.

אני מסכים איתך שיש לזה פוטנציאל לבטל את המנעד ולהשאיר בלגן. אבל רק בטווח הארוך. היום בחברה שלנו יש עדיין סטים די חזקים של נטיות והתנהגויות שמזוהים סטריאוטיפית כגבריים ונשיים. ואולי ביחס אליהם נוצרת סקאלה, ואדם יכול למקם את עצמו.

1 אתם רשאים לא להאמין לי שזה הרעיש אותי, אני לא אנונימי פה...
מקום טוב באמצע 643960
מהי בדיוק המשמעות של "מרגיש/ה"? אם היינו עורכים את אותו מבחן לפני מאה שנים (בהנחה שהנבחנים היו מוכנים לדבר על זה), האם היינו מקבלים תוצאה דומה?

ניסוח אחר: עד כמה מסובך, או האם זה אפשרי, להטות את אותה הרגשה באמצעים פסיכולוגיים (המקבילה ל"טיפול המרה" שלא עובד עבור הומוסקסואלים)?
מקום טוב באמצע 643981
ממה שהבנתי, המחקר שאל בכוונה שאלה לא מוגדרת היטב, בלי לתת שום הנחיה נוספת, ופתח את זה לחלוטין לאינטרפרטציה של הנשאלים. אני מניח שזה מאוד מאוד רגיש תרבותית (ומכאן מקומית וזמנית). לעזאזל, רק המעבר מאנגלית לעברית כבר משנה את הניסוי (כי נוסח השאלה הופך לטעון מגדרית). אני מניח גם שתוצאת הסקר מאוד מאוד קלה להטיה. אבל האם קל לשנות את ההרגשה עצמה שהנשאלים מדווחים עליה, אין לי מושג.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים