בתשובה להפונז, 08/10/14 13:01
על כושונים ויהודונים 644025
תלוי איך מסתכלים על זה. אני לא בטוח ש"שחורים" מותר. מצד שני, אני יכול להתגונן בטענה שצריך לקרוא את זה de dicto ולא de re, כלומר אני משתמש בביטוי כביכול בשם האנשים שרוצים להעליב. אבל אז אני יכול באותה מידה כבר לכתוב "כושים", ואפילו "שוורצעס".
בעצם, "שוורצעס" כנראה מוציא אותי טוב גם de re, ובפתיל שמחויב לתקינות פוליטית, ובלבד שהוא מרשה הומור.
על כושונים ויהודונים 644032
אני לא יודע מה זה de re. שווארצעס נשמע לי יותר מעליב משחורים כי הוא משמש רק להפרדה אתנית (לפחות בעברית), בעוד שחורים נכון גם למשבצות שחמט, קלידי פסנתר, זיתים וחורים.
על כושונים ויהודונים 644056
"שווארצעס", כשאומרים אותו דוברי עברית (ולא יידיש), כבר נושא בימינו מטען הומוריסטי חזק - זה כאילו עלבון אבל עם קריצה, ומעיד על מידת תחכום שרומזת שמי שאומר את זה לא באמת גזען אלא צוחק על אשכנזים גזענים מפעם.
על כושונים ויהודונים 645911
אפרופו הביטוי הלא תקין "nigger", בסדרה הטלביזיונית "ערסים ופריחות" (עוד פרק בסאגת הסדרות הגזעניות של היוצר רון כחלילי), נצפתה משפטנית המתגאה בתואר שני במשפטים מאוניברסיטת ייל (קלריס חרבון) מעלה את ההשערה כי מקור המילה "ניגר" הוא בספרדית. אם לא מדובר בוריאציה על הוינייטה של החמור שרעה במדשאות האוניברסיטה, הרי שכך Sic transit gloria mundi של אוניברסיטאות ליגת הקיסוס ויחסיהן ארוכי הימים עם הלטינית. נראה שבעתיד חברי ה-Alma mater של המשפטנית גם לא יכירו את הביטוי "אורים ותומים" (Lux et Veritas) ואת מקורו.
אוניבסיטת ייל [ויקיפדיה].
על כושונים ויהודונים 645920
אני זוכר מהומה בארה"ב כשפוליטיקאי השתמש במילה niggardly לתאר תקציב קמצני. פוליטיקאים שחורים התקוממו על השימוש במילת גנאי גזענית ועכש"ז אותו אחד נאלץ להיתפטר.
על כושונים ויהודונים 645932
על חטאי אני מתוודה, שלא ירדתי לסוף דעתך עד שבדקתי במילון. לטובת הקוראים האחרים אני מצטט:
The word niggardly has no connection with the highly offensive term nigger, but because of the similarity of sound and its negative meaning of ‘mean, ungenerous’ many people are uncomfortable with using it for fear of causing offence, and in the US it is now widely avoided.

הסיפור שלך הזכיר ארוע מתקופת המאבק בין מחנה שמיר-ארנס לחישוקאים: בויכוח על התקציב קרא שר הביטחון ד"ר משה ארנס לעבר השר דוד לוי (אחד החישוקאים), "מה אתה רוצה, להביא לישראל רמת חיים צפון-אפריקאית?". בתגובה קם דוד לוי ונטש בזעם את ישיבת הממשלה. היות והיה זה עידן הבדיחות על דוד לוי, המדיה גיחכה בצנעה על השר הלא מתוחכם, שסבר שארנס רמז למוצאו הצפון-אפריקאי. בפועל, אני די משוכנע שהכסיל בפרשייה זו היה הד"ר שבתמימותו השתפך על זכרונות מימי שליחותו בצפ' אפריקה ופסע הישר לתוך המלכודת שהציב השר לוי שתיכנן כבר את נאום הקופים המפורסם שלו.
על כושונים ויהודונים 645947
ניטפוק: ארנס מעולם לא קיבל דוקטורט (אם כי כן כיהן כפרופסור, למיטב זכרוני).
על כושונים ויהודונים 645951
רגע! אני חשבתי שהוא היה ד"ר לאוירונאוטיקה ודוקא התואר פרופ' לא היה מוצדק.
על כושונים ויהודונים 645964
"פרופסור" זה לא תואר, אלא דרגה. בקצת יותר פירוט: צריך להבדיל בין "תואר אקדמי" (ראשון, שני, ודוקטורט) לבין "דרגה אקדמית" (של סגל בכיר, בארץ: בד"כ מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר, ופרופסור מן המניין). כדי להשתייך לסגל הבכיר, כמעט תמיד צריך תואר דוקטור.

ובחזרה לארנס: לפי מה שקראתי עכשיו, הוא בעל תואר שני (ולא דוקטורט), אבל כן כיהן כפרופסור בטכניון. בכתבה בגלובס שעסקה באנשי ציבור שמתהדרים בתארים/דרגות לא-להם, מצוטט דובר הטכניון ואומר: "משה ארנס היה מאוקטובר 1961 עד 30 בספטמבר 1965 פרופסור משנה (שהיום נקרא פרופסור חבר) בטכניון. התואר לא כרוך בשאלה אם האדם מלמד או לא מלמד בפועל, ולכן, מנקודת מבטו של הטכניון, אין מניעה שמי שהיה פרופסור חבר יציין את התואר גם כשאינו מלמד בפועל".

אבל ההצהרה הזו של דובר הטכניון העלתה אצלי כמה תהיות: ראשית, למיטב ידיעתי, "פרופסור משנה" זה מונח שהטכניון טבע לפני כשנתיים, ושמחליף את "מרצה בכיר". לכן מוזרה לי ההערה בסוגריים "שהיום נקרא פרופסור חבר". שנית, "פרופסור" זה כאמור דרגה, ולא תואר, ולכן מוזר לי השימוש הכפול במלה "תואר". שלישית, ההצהרה מתמקדת בשאלה מלמד/לא מלמד, בעוד שהקריטריון המרכזי בקידום בסולם הדרגות האקדמי, ובפרט בקידום לדרגת פרופסור, הוא המחקר.

וכמובן שגם על כל זה דיברנו כבר פעם.
על כושונים ויהודונים 645918
מה שמעלה אצלי - יחד עם תגובת השוטה מהיום - את האסוציאציה למשפט האפל ביותר בתחום החשבון האינפיניטסימלי: משפט קושי-שוורץ.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים