בתשובה לס' נופלים, 10/10/14 14:15
בלעם 644079
מי שמחליט בפועל זו הרשות המבצעת. הכנסת בוחרת את הממשלה ומפקחת על פעילותה (לדוגמה: שולטת על תקציביה). לבית המשפט העליון (שיכול לשבת כערכאת ערעורים וגם כבג"ץ) יש אפשרות להשפיע על פרשנות החקיקה. אבל זה כלום לעומת מי שקובע את החוקים או מי שמקצה בפועל את התקציבים לאכיפתם.

וכמובן שבית המשפט אינו נציגם של ערביי השטחים. הוא נוטה להתקפל לרוב מול עמדת מערכת הבטחון שמנומקת ב"צורכי בטחון".
בלעם 644102
תן לי להרגיע אותך - הרבה יותר קל לחונטה המשפטית ''לקפל'' את ערכי ''כבוד האדם וחרותו'' כשמדובר ביהודי השטחים (ע''ע ''הנהלים המיוחדים'')
בלעם 644108
הכיבוש אשם. הם חיים בשטח צבאי שבו שוררת תערובת מוזרה של חוק אזרחי ישראלי וחוק צבאי. אז כן, החוק שם יותר גמיש. ועדיין ר' מה שכתבתי למעלה על השפעתם.
בלעם 644114
ארתה הופך את היוצרות. מדובר בשחרור מכיבוש, לא בכיבוש.
בלעם 644117
כיבוש על ידי צבא שעדיין שולט שם. כל עוד יש שם משטר צבאי ותושבים רבים ללא אזרחות, הבעיה הזו תישאר בעינה.
בלעם 644121
הבעיה תיפתר אם הפולשים יוחזרו למולדתם בחצי האי ערב
בלעם 644124
תשובה טובה (אולי) לשאלה אחרת.

ומכיוון שהגענו להתנצחות בססמאות ללא תוכן משמעותי, נראה לי שאין עוד טעם בוויכוח.
בלעם 644132
מדוע שאלה אחרת? אם הבעיה שלך היא שיש תושבים ללא אזרחות* , התשובה לכך היא להחזירם למולדתם ולתת להם אזרחות שם.
*(וזה לא נכון, יש להם זכות הצבעה לפרלמנט ברמאללה)
בלעם 644136
אם הולכים מספיק רחוק, אפשר להחזיר את היהודים לעירק (או סוריה).

אבל זה שוב דיבור בסיסמאות.
בלעם 644137
היהודים לא פלשו לארץ ישראל כחלק ממסע אימפריאליסטי לכבוש את כל המזרח התיכון וחלקים מאירופה
בלעם 644138
הטענה הסימטרית היא שהיהודים פלשו לישראל כחלק ממסע אירופי לכבוש את כל אפריקה ואסיה. סיסמאות.
בלעם 644142
אם תיתן לערביי השטחים אזרחות ישראלית, האם הם יהיו נאמנים למדינה שנתנה להם אזרחות, כשם שיהודים נאמנים למדינות שנותנות להם אזרחות?
בלעם 644148
ההבדל בינהן הוא שהטענה המקורית נכונה, והטענה ה''סימטרית'' שקרית. אבל מהי האמת בשביל שמאלנים. ''נראטיב'' ותו לא.
בלעם 644156
הטיעונים שלך פועלים נגדך. אפשר לומר שהבעיה תיפתר אם היהודים יחזרו לאור כשדים או לפחות למצרים. את זה יכולים לטעון אנשים שחושבים שהם צאצאי הכנענים. הם יכולים לטעון שהייתה להם עיר-יריחו -כבר 7000 שנה לפני הספירה. עם ותק כזה לא נוכל להתווכח. כל הטיעונים ההיסטוריים אינם מחזיקים מים. על כל טיעון היסטורי שלך, יש לתושבי הארץ טיעון נגדי. התוקף שלהם הוא באנרגיות שגרמו ליהודים לבוא לכאן מסוף המאה ה-‏19 ובעזרת הבריטים להתיישב/להתנחל ולכבוש את הארץ. ב-‏48 נוצר מצב אותו קיבל רוב העולם, לכן הרוב המחלט של העולם מכיר בגבולות 67.
בלעם 644192
היהודים לא הגיעו ממצרים ככובשים אימפריאליסטים אלא כפליטים.
בלעם 644197
לא מדויק שהרי לפי אמנת הפליטים הם נחשבים פליטים רק במדינה הראשונה שאליה נמלטו. אחרי שעברו בסיני ועבר הירדן ובחרו להמשיך לכנען הרי שמדובר לכל היותר במהגרי עבודה.
בלעם 644199
אני מתעלם לרגע מהאנכרוניזם שבהודעתך, מדבר סיני היה שייך אז למצרים (ובכל מקרה הם היו עדיין בסכנה שם מיד רודפיהם), עבר הירדן היא חלק מארץ ישראל - ואכן חלק מהשבטים התיישבו שם.
בלעם 644202
האנכרוניזם שבהודעתי? טול קורה מבין עיניך.
בלעם 644204
מדבר סיני לא היה שייך למצרים והם לא היו בסכנה מצד רודפיהם (שבכלל טבעו בים 40 שנה לפני זה). מי שמגיע כפליט לא שורף עיר שלמה, מחרים את כל הרכוש שבא (כולל בני אדם "מאיש ועד אישה, מנער ועד זקן").
בלעם 644222
"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים, אֶל-סִיחֹן מֶלֶךְ-הָאֱמֹרִי לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם--לֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, עַד אֲשֶׁר-נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ. וְלֹא-נָתַן סִיחֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ, וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת-כָּל-עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה, וַיָּבֹא יָהְצָה; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל. וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל, לְפִי-חָרֶב; וַיִּירַשׁ אֶת-אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן, עַד-יַבֹּק"
לי אין בעיה עם כיבוש שמגיע מתוך הגנה עצמית כזו.
בלעם 644224
התקפה עצמית.
בלעם 644226
אז הסכמנו שהם לא היו פליטים, שהם לא נמלטו מאף אחד, ושהם עברו במדינה שלישית (" ויירש את ארצו מארנן עד יבק" בציטוט שלך). יפה, התקדמות.

המלחמה בסיחון מלך האמורי הסתיימה הרבה לפני כיבוש והשמדת יריחו וסיחון, כידוע, לא שלט ביריחו אלא בשטח שבין נחל ארנון לנחל יבוק‏ ("ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון" בציטוט שלך) ככה שגם הגנה עצמית לא היתה.
בלעם 644370
להכריז "הסכמנו" כשאתה היחיד ש"הסכים" זה פתטי.
1. בני ישראל ברחו מהשלטון המרכזי במצרים ששעבד אותם ובהמשך איים על חייהם. זו בדיוק ההגדרה של פליטים.
2. עבר הירדן המזרחי (כולל השטח בין הארנון ליבוק), כמו מדבר סיני, היה באותה תקופה חלק מארץ ישראל (/כנען/ח'ורו/רתנו) סיחון מלך האמורי כבש את אותה חלקת ארץ בין הארנון ליבוק, וגירש משם את האדומים והעמונים. בני ישראל בסך הכל גירשו את הפולש, ולא את האוכלוסיה הילידית (השווה למשל לבקשת המעבר בארץ האדומים: "וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ, וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו", וכנ"ל גם בני מואב ובני עמון)
3. לפי הקונצנזוס הארכיאולוגי הנוכחי, כיבוש יריחו כנראה לא היה ולא נברא, ורק משל היה.
בלעם 644376
מה בדיוק אתה טוען? שבני ישראל השמידו את האמורי בגלל שהם היו פולשים ולא התושבים האוטנטיים?
בלעם 644227
נניח שעוד כמה חודשים הייתה מגיעה קבוצת פליטים / מסתננים / מהגרי עבודה שמונה מאות אלפים (ומסתבר שיש להם גם יכולת לחימה) עם בקשה צנועה: הם לא רוצים להישאר בארץ. הם רק רוצים לעבור דרכה ולהגיע לירדן. מה הייתה צריכה להיות תגובת הממשלה?
בלעם 644233
להעביר אותם לירדן.
בלעם 644205
>> מדבר סיני היה שייך אז למצרים (ובכל מקרה הם היו עדיין בסכנה שם מיד רודפיהם)

אתה מדבר על האריתראים או על הסודאנים?
בלעם 644206
לפי התורה בני ישראל התרחקו מדרך החוף המהירה יותר בסיני מכיוון שהמצרים שלטו בה.

(על הקשר בין מה שכתוב שם לאמת ההיסטורית כבר דיברנו במקומות אחרים)
בלעם 644211
אם אתה לא מקבל את התנ"ך כאמת היסטורית, אז מנין לך שבכלל היתה "תקופת ההתנחלות" ולא התגבשות שבטים מקומיים שישבו בארץ ישראל מקדמת דנא לעם, עקב היעלמות השלטון החיצוני ("האסכולה הסוציולגית")?
בלעם 644218
אולי כמהגרי עבודה? אולי מסתננים?
בלעם 644236
אתה מניח כאן כמה וכמה הנחות שהן בעייתיות מאד, מעבר לשאלת התכנות "החזרת הפולשים".

1. הערבים שמצויים כאן היום הם מצאצאי פולשים מחצי האי ערב (ולא, למשל, יהודים שנשארו בארץ ואוסלמו), ואילו אנחנו מצאצאי בני ישראל שישבו כאן עד הגלות. זו טענה שבוודאי אינה נכונה לכל בני שתי האוכלוסיות, וקשה מאד לבסס אותה באופן פרטני או אפילו ביחס לתת-קבוצות גדולות של כל אוכלוסיה. אתה צריך גם להגדיר מה קורה עם מי שהוא צאצא של אנשים שהגיעו מיותר מאיזור אחד - סביר להניח ש-‏99.99% מכל אוכלוסיה עונים להגדרה הזו.

2. המולדת של בני אדם אינה המקום שבו הם נולדו וגדלו, אביהם נולד וגדל, סבם נולד וגדל אלא המקום ממנו באו אבות אבותיהם לפני כ-‏1,500 שנים ומעלה.

3. הדבר ההגון לעשות הוא להחזיר את צאצאי הפולשים למקום ממנו באו (גם אם הפלישה התרחשה לפני דורות רבים מאד), ולתת את הטריטוריה באופן בלעדי לצאצאי תושביה הקודמים.

אם נקבל את ההנחות האלה, יהיה צורך להחזיר "למולדתם" כנראה חלק גדול מאד מאוכלוסיית העולם. מדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה או ארגנטינה יהיה צורך לרוקן מתושביהן כמעט לגמרי. גם במדינות כמו בריטניה יהיה צורך לבדוק מי מצאצאי הקלטים ומי מצאצאי הסקסונים או הנורמנים (ואותם להחזיר לגרמניה ולצרפת), וכן הלאה. האם זה נראה לך סביר?
בלעם 644237
1. הרוב הגדול והמוחלט של הערבים המוסלמים בא"י (כמו ברחבי המזה"ת) הוא אכן צאצאי הפולשים (ובאופן ספציפי, צאצאי הגברים הפולשים) ולא צאצאי יהודים שאוסלמו. זו הוכח במחקרים גנטיים (הפלוטייפ JP209 על ענפיו השונים), כמו גם בסקרי מוצא (מחקרו של ד"ר שלמה אריה בן-אלקנה). ישנן אוכלוסיות קטנות ומבודדות שהן אכן צאצאי יהודים שאוסלמו בכח (בכפר יטא למשל), והיוצא מן הכלל מעיד על הכלל.
2. יש הבדל גדול בין דרישת זכויות אינדיבידואליות (שנובעת מעצם ישיבתו של אדם, אביו וסבו במקום מסויים) לבין דרישת ריבונות וזכויות לאומיות (שאז יש לבדוק את כלל הנסיבות היסטוריות). ז'בוטינסקי ניסח זאת יפה: לערבי כאדם - הכל. לערבים כלאום - מאומה.
3. תושבי ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה וכו' הגיעו להסכמים (צודקים או לא, זו כבר שאלה אחרת, אבל הם הגיעו למצב של יציבות ואי לוחמה) עם הילידים (אינדיאנים, אבוריג'ינים וקלטים בהתאמה), ואינם מבקשים "לזרוק אותם לים" כפי שהערבים מבקשים לזרוק אותנו. במצב יציב צריכה להיות סיבה טובה מאוד למה להפר את ההסכמים הללו. במצב של מלחמה צריכה להיות סיבה טובה מאוד למה להשאיר את הפולש במקומו.
בלעם 644238
אז אם הם ידרשו רק זכויות אינדיבידואליות, כמו להיות אזרחים כאן - זה מקובל עליך?

שיטה מענינת "להגיע להסכמים": להמית 90% מהתושבים המקוריים, לקחת את אדמתם ואז לאפשר להם לקיים את אורח חייהם המקורי רק בשמורות מיוחדות. אני בטוח שהפולשים הערבים היו מוכנים לחתום לך על השיטה הזו. הרבה יותר יעיל מלזרוק לים (או אפילו מסבון וחינוך, כהמלצתו של מארק טוויין). אבל מדבריך יוצא שאם מגיעים להסכם יציב ולאי-לוחמה אז די בכך. מכאן אנו חוזרים רק לשאלה האם ניתן להגיע להסכם יציב, ושאלת הצדק הופכת שוב לבלתי רלבנטית.
בלעם 644300
ברגע שנחתם הסכם יציב (בין אם הוא צודק מלכתחילה או לא), כל הפרה של ההסכם גורמת לאי צדק גדול יותר (מוות של חיילים, סבל של פליטים, אלמנות ויתומים, וכו') מאשר אי הצדק ההתחלתי.
כל עוד לא נחתם הסכם (ואין סיכוי להסכם יציב), יש מלחמה (חמה או קרה) בין שני הצדדים, והצד הפולש דורש להשמיד את הצד הילידי (ועוד טוען שזהו ''פתרון צודק''), האינטרס של הצד הילידי לפעול למען הצדק ולגרש את הפולש בחזרה למולדתו בחצי האי ערב.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים