בתשובה להפונז, 29/10/14 9:37
645186
"טכנולוגית ניתן לעשות רכב שלא צריך מוסך, או כמעט לא צריך מוסך. אבל הגורמים הכלכליים והשיווקיים לא רוצים לייצר רכב כזה" - כמו שאומרים למטה, השאלה היא באיזה מחיר. אם המחיר לזה הוא גבוה פי 100, אז זה כנראה נכון טריוויאלית ולא מעניין (הגורם הכלכלי-שיווקי שמונע את זה הוא רצון הצרכנים). אם המחיר הוא גבוה רק פי 2, עדיין נשמע לי סביר שרצון הצרכנים יעצור את זה. אבל מכיוון שאתה טוען כאן לציניות של יצרניות הרכב, אתה כנראה משער שהמחיר יהיה גבוה פי 1 נקודה מעט מאוד. וזה כן נשמע לי קונספירציה מופרכת. שוק הרכב העולמי תחרותי להחריד. אילו לא היה תחרותי, אני מנחש שהכיוון היה של העלאת האמינות והעלאת המחיר, ולו מסיבות של גאווה מקצועית.

מוצרי הצריכה הביתיים הם לא דוגמה טובה, כי שם מסופקני אם היצרנים מרוויחים הרבה מתיקונים ובלאי. אם אחרי ארבע שנים אתה צריך תיקון יקר, רוב הסיכויים שתקנה חדש, ולאו דווקא של אותו יצרן. ההפך, אם אתה כועס על ההתקלקלות המוקדמת, כנראה תפסול את היצרן הזה. כך ששם תיאוריית הקונספירציה נראית לי עוד יותר מופרכת. הדוגמאות של planned obsolesence מצחיקות ועצובות ומזעזעות, אבל לא נראה לי שהן מעידות על מרבית השוק כיום.

למה באמת מוצרים מתקלקלים היום יותר מהר?

(א) אולי הם לא. גם לי נדמה שכן, אבל אני לא סומך על האינטואיציות והאנקדוטות שלנו. הייתי שמח לראות נתונים.

(ב) מי אמר בכלל שלרוב האנשים חשובה האמינות כמו לך ולי? מתקלקל? ביג דיל, קונים חדש, זה כיף וככה גם מקבלים יותר מהר את החידושים הטכנולוגיים. אני לא נהנה לקנות חדש, אבל אחרים כן.

(ג) יש לי היפותזה כזו: כצרכנים, קל לנו יותר מבעבר להשוות בין המון מוצרים מתחרים כשאנחנו בוחרים. אבל זה לא בכל האספקטים באותה מידה. הכי קל להשוות את המחיר. מה שעוד קל להשוות זה עיצוב ופיצ'רים. להשוות אמינות קשה מאוד. לכן הלחץ האבולוציוני הוא להורדת מחיר והוספת פיצ'רים, ולא להעלאת אמינות או שמירתה (ובלי לחץ מכוון האמינות תרד אם רוצים לחסוך בעלויות, וגם אם מוסיפים מאפיינים). הרשתות החברתיות, הפורומים הצרכניים ואתרים דוגמת זאפ נותנים במה לאנשים לצעוק על תקלות ולהגיע לקהל גדול, אבל זה מידע מאוד לא מסודר. זה שהיצרניות מוכרות בהמון שמות וקודים דגמים דומים מאוד, בכלל זה תחת מותגים שונים, אולי זו דרך להקטין את פגיעתן הרעה של תלונות בפורומים (וזו השערה צינית שקל לי יותר להאמין בה.) האנקדוטה שלי כאן: לפני שנה וקצת חיפשנו מקרר. ראינו שני דגמים שמצאו חן בעינינו, של חברות ידועות בעולם. ניסיתי את מזלי לחפש באינטרנט רמזים לאמינות שלהם. אפשר היה למצוא חוות דעת של מגזיני צרכנות, אבל אלו נעשות לפי מוצרים חדשים, ולא מתייחסות לאמינות. גם דירוגי צרכנים באתרי קנייה והשוואה, מעבר לספקות המתבקשים על אמינותם, מתייחסים למוצר החדש. אף אחד לא טורח לכתוב פוסט בפייסבוק "לתנור זומבה F35Wt שלי מלאו 12 שנה, והוא עדיין עובד כחדש". אם כותבים משהו זה רק כשרע. אז בסדר, נחפש תלונות, גם מזה אפשר ללמוד. אבל היו ממש מעט לכל דגם. הרוב של המעט שמצאתי היה מאתר אחד דמוי זאפ באוסטרליה, ולכל הדגמים של כל היצרניות בז'אנר המקררים הרלוונטי היו בין 0 ל-‏5 תלונות. די חסר ערך סטטיסטי.

דווקא היתה לי פנטזיה כזו, להפוך את המידע על אמינות לזמין. הנה כך: אתר אינטרנט יעודי. אה, סליחה, אפליקציה. כשאתה קונה מוצר, אתה יכול לרשום אותו באתרפליקציה (28 באוקטובר, קניתי זומבה F35Wt). עכשיו אתה יכול לשכוח ולהמשיך בחייך. אם וכאשר המכשיר יתקלקל, אתה יכול לדווח על זה באתר. למקרה ששכחת, פעם בשנה האתר ישלח לך שאלה "הזומבה שלך עדיין תקין? כן/לא, תודה ושלום‏1". אחרי כמה חודשים, ומספיק משתמשים, נתחיל לראות מנצחים ומפסידים, ברמת הדגם וגם ברמת היצרן. או שנגלה שכולם גרועים באותה מידה, אבל יהיה כלי שבו יצרניות יוכלו להוכיח לצרכנים את אמינותן, ואולי חלק מהן יבחרו להשקיע בכיוון הזה. ועכשיו ליצרנים שוב ישתלם להשקיע במותגים ודגמים מעטים, כי כשהאתר יציג לך נתונים השוואתיים הוא ירמוז לך לא לתת משקל גדול לממוצע טוב אם מספר הפרטים המדווחים ממנו קטן. ואם דבר כזה יתפוס, אז אפילו אם אני צודק ב-(ב) ואנחנו חסידי האמינות במיעוט, אז אפשר לפחות לקוות שאנחנו נישה מספיק גדולה כדי שנהיה שווים משהו בשוק.

1 אם לא ענית, המערכת תניח שתקין, כפול פקטור אי-ודאות מסוים.
645194
אפשר להתייעץ עם טכנאי תיקונים שאתה סומך עליו, לפחות למכשירים גדולים שעבורים מזמינים טכנאי ולא זורקים וקונים חדש. יכולה להיות הטיה סטטיסטית מסוימת, למשל אם כל המדינה קנתה מכונת כביסה ״קונספוקטה״ והיא מתלקלקלת ממש מעט, אבל אצל העשרה שקנו ״כביסטל״ יש כל הזמן תקלות, הטכנאי עלול לחשוב שהאמינות דומה, אבל בדרך כלל הפער הוא לא ברמה כזו.

הבעיה עם איסוף מידע לאורך זמן היא שדגמים כל הזמן משתנים, היצרן מפסיק ליצר דגם אחד ועובר לייצר דגם אחר, ואפילו אם השם של הדגם והמראה הכללי נשארים אותו הדבר, לפעמים הייצור עובר למפעל אחר או שחלק מהחלקים הפנימיים מוחלפים ברמה שהופכת את המידע על הגלגול הקודם שלו ללא רלוונטי.
645198
האחריות שהיבואן מוכן לתת למוצר היא, בקירוב, מנבא טוב של האמינות שלו. אם האמינות חשובה לך, העדף את המוצר עם 7 שנות האחריות על פני זה עם ה 3
645239
חשבתי כך פעם. ואז התחלתי לגלות מכשירים של יצרנים קיקיוניים מארצות קיקיוניות שנותנים 3 שנות אחריות, כשהמותגים המכובדים נותנים שנה, והבנתי שהיבואנים הבינו שצרכנים מפעילים את ההיוריסטיקה הזו, ואז מבחינת היבואנים יש תמריץ לתת הרבה שנות אחריות בלי הרבה קשר למידת האמינות שהם מייחסים למוצר. נניח שלמוצר נתון צפוי ש-‏15% מהפרטים יתקלקלו תוך 3 שנים ו-‏3% תוך שנה, אבל לתת 3 שנות אחריות יגדיל את המכירות פי 10 - הבחירה קלה.

זו אסטרטגיה פחות קיצונית, אבל אותו פרינצפיפ, של זה שמוכר שיקוי לנשים בהריון שמבטיח לידת בן זכר, באחריות (נולדה בת? מזל טוב, אחזיר לך את הכסף).
645241
אתה צודק מן הסתם.

מאזדה נותנים 2 שנות אחריות על המכוניות שלהם.
קיה נותנים 7 שנות אחריות.

מי יותר אמינה?

היבואן מן הסתם משקלל גם את עלות התיקון הממוצע ואת אחוז הצרכנים שיזכרו שיש להם אחריות ויטרחו לממש אותה.
645251
זה מידע אנקדוטלי ולא רלבנטי (הלינק שנתת נכון לפני 3 שנים)
645259
קדימה, תביא את הנתונים המקיפים והעדכניים.
645269
לא תודה, יש לי חיים.
645275
ברור. אבל אתה צריך לקחת בחזרה את תגובה 645251. זה בסדר לטעון רק מתוך אינטואיציה או היגיון פשוט, כמו שעשית בתגובה 645198 (אני חושב שזה היה מתוך היגיון פשוט, לא כתבת איזשהו ביסוס אחר). לפחות אני מקווה שזה בסדר, כי אני עושה את זה כל הזמן, ויותר מדי. אבל כשמישהו מנגד תומך היגיון אחר בעובדה, ואפילו אם היא אנקדוטלית ובת שלוש, קצת מצחיק לקטול אותו על החולשות האלו של הדוגמה.
645205
השימוש במילה קונספירציה מוגזם ומיד גורר את הרגשת המופרכות, בפני עצמו.
בייחוד כשאתה עצמך אומר את מה שאני אומר (כמעט) בסעיף ג', רק קורא לזה ציניות.
אם נדבר במונחים כלכליים של חברות, כסף וגו', ולא במונחי קונספירציה של חוזים בקפה, זה יהיה יותר קל להבין את המציאות.
או אם נצטט גדולים ממני "בלי לחץ מכוון האמינות תרד אם רוצים לחסוך בעלויות, וגם אם מוסיפים מאפיינים". זה כל מה שאני אומר.

בין השאר, יש גם סוג של 'חינוך' של קהל הצרכנים המודרני, שהתרגל להחליף מוצרים כל שנתיים שלוש. רק שההרגל הזה עבור מוצרים שדורשים את זה (כמו מחשבים ננידים ממוזערים שמתפתחים טכנולוגית בתקופת הזמן הזו), גולש למוצרים שבעצם אינם דורשים את זה.
ב-(ב) אתה נותן לזה (ובכך אולי מכשיר את זה מתחת לשולחן בגלל) תירוץ פסיכולוגי חביב, לפיו יש אנשים שאוהבים את זה. אבל זה בכלל לא הענין. אוהבים או לא, אדם שמחליף מקרר כל חמש שנים משלם על "מקרר" פי שניים יותר מאדם שמחליף מקרר כל עשר שנים. זה עניין כלכלי פשוט, שמתקשר לנקודה הראשונה שלי‏1.
הפונקציונליות שאתה מצפה לה מהמקרר שלך זה לזאת שציפית לה לפני ארבעים שנה, וכמובן שלגבי הטלפון שלך זה מגוחך מכדי להיות נכון.

אני מצטרף גם לעניין התעלול של ריבוי שמות ודגמים, שאגב גם קורה לעיתים כשאותו דגם בדיוק (אבל בדיוק) עובר לארץ אחרת. חלק מדגמי המצלמות למשל, וגם הטלויזיות, מקבל בארץ שמות שונים מאלה שהוא מקבל בארה"ב למשל. וברור שזה רק כדי לבלבל את האויב.

1 וזה עוד בלי להיכנס לשטיפת המוח הצרכנית שלא רק גרמה לאותו אדם להוציא פי שניים כסף, אלא גם גרמה לו להנות מזה בכל מיני תירוצים פסיכולוגיים של קדמה, וסיפוק צרכני. לא מאד רחוק משיטה שעובדת מצוין כבר מאות שנים אצל יצרני כימיקלים מסוימים.
הזדקנות 645215
אני רק רוצה לחזק את העניין האבולוציוני. ג'ארד דיימונד באחד מהספרים שלו (לא זוכר איזה) נותן הסבר אבולוציוני להזדקנות. בקצרה, הוא טוען שאחרי גיל הפוריות, לאבולוציה אין סיבה טובה לשמור עלינו בריאים ובחיים. כדוגמא מתחום אחר, הוא נותן איזשהי עיר עולם שלישי שהיא בירת תאונות הדרכים של העולם. כאשר מכונית חדשה מגיעה לעיר הזו עוברת רק שנה וחצי בממוצע עד שהיא טוטל לוס בתאונת דרכים. בגלל זה אף אחד שם לא טורח להכניס מכונית למוסך, כי חבל על הכסף. בקיצור המקרר שלך מזדקן ומתקלקל מסיבה דומה לכך שהגוף שלך מזדקן ומתקלקל - זה מה שכוחות השוק מעדיפים.

ועוד הערה אחרת לגבי "מוצרים שאינם דורשים את זה כי הם לא באמת התפתחו טכנולוגית" (צטוט לא מדוייק) - זו אמירה טיפה בעייתית. מי קובע שמקרר "צריך" להחליף פעם ב 10 שנים וטלפון נייד פעם בשנתיים, ושבכלל "צריך" טלפון נייד‏1. מה שמניע את ההתפתחות הטכנולוגית זה בדיוק הרצון למכור עוד ועוד. יותר הגיוני לדבר על זה שיש לכך מחיר סביבתי ואנושי גבוה וצריך למצוא דרך להתחשב בזה.

1 מלכת אנגליה אמרה פעם שהיא מקפידה להתרחץ פעם בשנה, גם אם היא לא צריכה. אולי הציטוט עצמו הוא אגדה אורבנית, אבל בימי הביניים באמת לא האמינו שצריך או שכדאי להתרחץ.
הזדקנות 645216
1 בשביל זה היתה להם תוחלת חיים של מקרר אמקור מהדור הישן.
הזדקנות 645247
בגנות המקלחת: http://www.haaretz.co.il/news/health/healthtip/.prem...
תקציר: "בהחלט אפשר להסתפק ב-‏3-2 מקלחות מלאות לשבוע כדי לשמור על היגיינה נכונה"

וגם - אנחנו נקיים מדי: http://www.drbarak.com/2008/problem-we-are-too-clean
תקציר: ההגיינה המודרנית מונעת חשיפה של ילדים לזיהומים ומדכאת את ההתפתחות הטבעית של מערכת החיסון.

גילוי נאות: כותב התגובה מקלח את ילדיו אחת ליום
הזדקנות 645252
אפשר גם להסתפק במקלחת פעם בשבוע, אם אתה לא חי באקלים חם.
יש איזה הבדל קטן בין מקלחת פעמיים בשבוע, לבין מקלחת פעם בשנה, ב-‏1 במאי.
הזדקנות 645253
מה זה שני סדרי גודל, בין חברים?
הזדקנות 645219
הערת הרגל שלי כיוונה בדיוק לפיסקה השנייה שלך, אבל הצלחתי להתאפק מללכת עד לשם. כמובן שאני מסכים איתך, ולא רק נאה דורש, כמו שכבר אמרתי אני עברתי למחשב נייד זעיר רק לפני פחות מחצי שנה. וגם זה בעקבות בלאי שאיים להיות טרמינלי של הנוקיה הקודם (שאגב היה טלפון טוב פי עשר מהנוכחי, כמעט מכל הבחינות).
הזדקנות 645225
הרצון *לצרוך* עוד ועוד
הזדקנות 645279
האמת היא שהטענה "אחרי גיל הפוריות, לאבולוציה אין סיבה טובה לשמור עלינו בריאים ובחיים" היא קצת חלשה. גיל הפוריות אצל גברים (ובכלל יונקים זכרים) יכול להתמשך עד זקנה ושיבה. אילו הם לא היו מזדקנים הם היו יכולים להיות פוריים עד שאיזו ממותה או נמר בעל שיני חרבות היה הורג אותם בעת הציד. הילדים שנולדים לגברים מבוגרים לא לוקים משמעותית יותר בבעיות כפי שקורה אצל נשים עם העליה בגיל הלידה. אז למה שהאבולוציה לא תאפשר להם משך חיים ארוך יותר? אילו הזכרים היו מאריכים ימים יותר האבולוציה היתה יכולה להטות את כף המאזניים של הילודה כך שתיוולדנה יותר נקבות, מה שיכול לאפשר התרבות מהירה יותר של המין. מה רע?
הזדקנות 645280
אין כמעט בעלי חיים שחיים מעל 100 שנים. יכול להיות שיש כאן קושי אמיתי. כלומר: גם מין מאריך חיים אפשרי, זה יכול לבוא על חשבון תכונות מועילות אחרות. והסיכוי להאריך חיים הוא ממילא נמוך, כך שהתועלת לא תבוא מספיק לידי ביטוי והנזק של התכונות האחרות יבוא לידי ביטוי כי הוא משפיע גם על הצעירים.

אז מה ההבדל בין בעלי חיים לצמחים? שאלה טובה.
הזדקנות 645324
נראה לי שקצב הבלאי ברמת התאים תלוי בקצב המטבוליזם של האורגניזם. לכן, ככלל, חיות קטנות יותר (שהמטבוליזם שלהן מהיר יותר) הן קצרות ימים יותר מחיות גדולות מאותה משפחה, וזוחלים מאריכים ימים יותר מיונקים באותו גודל. אם זה המצב, ברור שצמחים עשויים להאריך ימים יותר מבעלי חיים. אבל, כמובן, התאור הסכמטי הזה מתעלם מהרבה מאד משתנים רלבנטיים להשוואה.
הזדקנות 645303
לא זכור לי היכן קראתי זאת אבל נאמר שלגברים מגיל מבוגר (נדמה לי שדובר על למעלה מחמישים) נולדים ילדים אוטיסטים בשיעור של פי 7 לעומת גברים צעירים יותר.
הזדקנות 645325
כאן יש מחקר שמוצא עליה של פי 4.75 באוטיזם אצל ילדים של בני ארכעים ומעלה לעומת בני שלושים ומעלה (ומוזכר שמחקרים אחרים מצאו הפרש פחות משמעותי). עדיין, השעור הוא בסה"כ 33 מ-‏10,000 ילדים - לא משהו שמצדיק שינוי אבולוציוני משמעותי. לא ברור לי גם באיזו מדה ניתן היה לנטרל את העובדה שבדרך כלל גברים בני ארבעים ומעלה מביאים ילדים עם פרטנריות מבוגרות יותר מבני 30-40 - נראה לי שמספר הילדים האוטיסטים במחקר לא גבוה מספיק כדי שאפשר יהיה להשוות בין קבוצות נשים בנות אותו גיל.
הזדקנות 645563
הביציות נוצרות בגיל צעיר ולכן לא סביר שהזדקנות האישה היא הגורם לאוטיזם. תאי הזרע, לעומתן, נוצרים מחדש ובמהלך השנים מתחוללות בהם מוטציות מזיקות (שאינן משפיעות על האב כי אין לו שימוש בתאים אלו, אבל ישפיעו על הצאצאים). ראה:

הזדקנות 645573
אין לי כוונה לדון כאן בגורמים לאוטיזם ולעליה בשכיחותו, כיוון שאיני בקי בכך - רק בשכיחות התופעה כפונקציה של הגיל. עובדה ידועה היא ששכיחות האוטיזם (ושלל בעיות אחרות) עולה משמעותית עם העליה בגיל היולדת. כאן למשל מובאים הנתונים הבאים:

The older a mother is when she gives birth, the higher her child's risk of autism, new data show.

A smaller effect also is seen for the age of the father, but only when the child is born to a father over age 40 and a mother under age 30.

Women over age 40 are 77% more likely than women under age 25 to have a child with autism.
Women over age 40 are 51% more likely than women aged 25-29 to have a child with autism.
Women aged 35-39 are 31% more likely than women aged 25-29 to have a child with autism.
Women aged 30-34 are 12% more likely than women aged 25-29 to have a child with autism.
Women under age 25 are 14% less likely than women aged 25-29 to have a child with autism.
Men over age 40 are twice as likely as men under age 25-29 to have a child with autism, but only if the mother is under age 25.

ברור מכאן שאם בוחנים את השכיחות אצל ילדים רק כפונקציה של גיל האב מבלי לנטרל את גורם גיל האם, התוצאות לא מלמדות הרבה.
הזדקנות 645586
אם אין לך כוונה לדון אז אין צורך בדיון.

יום טוב.
הזדקנות 645588
אני מוכן לדון אתך, אם אתה מעונין לפתח דיון על נושא מדעי עם אדם שכל הידע שלו בתחום המדעי הזה בא מספרי מדע פופולרי וממאמרים בעתונים וברשת. בתחומים מדעיים שבהם יש לי מדה מסוימת של בקיאות אני יודע שאין הרבה טעם בסוג כזה של דיון, אבל אם בכל זאת אתה רוצה אז אומר לך את דעתי בנושא הביציות - קודם כל, הן נוצרות בגיל צעיר אבל אז יש להן עשרות שנים של המתנה בהן הן חשופות לנזק. מה המנגנון של הנזק הזה - זה נושא למחקר (ראה למשל כאן) אבל קיומו הוא עובדה. מעבר לכך, הביציות אינן גורם יחיד. תהליך ההריון כולו עשוי להיות בעל השפעה על הצאצא. אם הסביבה שבה מתפתח עובר אצל אשה בת 20 שונה מהסביבה בה מתפתח עובר אצל בת 40 (למשל בריכוזים שונים של חומרי הזנה וחלבונים שונים, ברמת הפילטור של רעלנים וכו' וכו'), זה יכול להשפיע גם אם הביציות תקינות לחלוטין. אבל שוב - אלה היפותזות של אדם שאינו בקי, ויודע רק את התוצאה הסופית.
הזדקנות 645596
השאלה אם הסיבה היא גנטית או אפיגנטית תבוא על פתרונה במהרה בימינו, בעקבות ריבוי השימוש בביציות מוקפאות.
הזדקנות 645601
כבר משתמשים בביציות מוקפאות זמן רב, אבל הליך ההקפאה עצמו מכניס משתנים נוספים שמערערים את היכולת להסיק מסקנות חד משמעיות. ביצית שהוקפאה והופשרה היא פחות איכותית מכפי שהיתה בעת הפקתה. יש גם תרומת ביציות ופונדקאות, שמאפשרים לבדוק ביצית של אשה צעירה ברחם של מבוגרת ולהפך. כמובן, גם במקרים האלה ההליך של הפקת הביציות (שכרוך בדרך כלל במתן הורמונים שונים לאשה כדי להפיק מספר גדול ככל האפשר של ביציות), העברת הביצית לתנאים שונים מאלה שבגוף והפריית המבחנה עצמה מכניסים גורמים נוספים.
הזדקנות 645305
הטענה שצטטת היא תקציר לא מוצלח של המקור.

אם אני זוכר נכון, ג'ארד דיימונד התמקד באופן שבו הגוף מזדקן. הגוף שלנו מתבלה לאט לאט. השיער נושר, העור מתקמט, דברים מתחילים לכאוב ולהתקלקל. מצד שני - קיימים מנגנונים ביולוגיים שמתקנים את הבלאי. לדוגמא, בגיל צעיר עור מת מתחלף בעור חדש, שיער חדש צומח במקום זה שנושר. שיניים יכולות להתחלף בשיניים חדשות. אצל כרישים למשל, שיניים ממשיכות לנשור ולהתחלף במשך כל החיים. נראה שבגיל מסויים המנגנונים של התחזוקה מפסיקים לעבוד (ומתחילים גם לעבוד מנגנונים ביולגיים אחרים, אבל נניח לזה לרגע). ג'ארד שואל - למה הם מפסיקים לעבוד? יתרה מכך, מדוע לא התפתחו עוד מנגנונים כאלה שדוחים את הקץ (כמו אצל הכריש). התשובה שלו היא שמבחינה אבולוציונית, המנגוננים האלו "יקרים" ואין לזה טעם מאיזשהו גיל.

מהו הגיל הספציפי הזה? אני לא זוכר שדימונד כתב על זה. ברור לי שהפרט צריך לחיות מספיק כדי להעמיד צאצאים, ורצוי שאפילו יבטיח את עתידם (כלומר שגם הם יוכלו להעמיד צאצאים). איך נגזר מכאן הגיל? שאלה טובה. יכול להיות שמתשלם להפסיק את שירותי ה"תחזוקה" עוד בגיל מוקדם מאד אפילו לפני שהעמדת צאצאים, כי אתה לא תצנח ותמות במקום אם אתה קצת מקריח... יכול להיות ששווה להפסיק את שירותי התחזוקה ברגע שהאטקרטיביות שלך בעיני המין האחר צנחה מספיק (בהשוואה לזכר\נקבה צעירים). יכולים להיות הרבה גורמים שמשפיעים לכך, יכול להיות שהגורמים שונים בין זכרים לנקבות, או שונים לגבי מנגנונים בילויוגיים כאלה או אחרים. אבל הטיעון עצמו נשמע משכנע בעיני.

והוא אפילו לא סותר את ה"למה לא" שלך. כלומר, אם יש מין מסויים וסיטואציה מסויימת שבו האבולוציה בחרה שהזכרים יאריכו ימים ויהיו הרבה נקבות.. אז מאיזשהי גיל (מופלג) גם הזכרים באותו מין יתחילו להזדקן בדרך דומה לשלנו.
הזדקנות 645307
אם לא תזדקן לאחר גיל הפוריות, אתה סתם מבזבז משאבים לשאר הפרטים (שכן פוריים) במין שלך, ופוגע בסיכויי שרידותו של המין כולו.
הזדקנות 645309
אבל אז עולה השאלה: למה גיל הפוריות מוגבל?

והתשובה "מוטאציות" לא נראית לי קבילה. יש לי הרגשה שמוטאציות אפשר לתקן בדרך זו או אחרת.
הזדקנות 645314
גיל הפוריות מוגבל אצל גברים הרבה פחות מאשר אצל נשים. לא בדקתי איך זה במינים אחרים
הזדקנות 645310
הטיעון הזה קצת בעיתי. אם לא אזדקן לאחר גיל הפוריות, ואבלה חלק מזמני בטיפוח הצאצאים שלי לדורותיהם, הגנים שלי יתפשטו באוכלוסיה למרות הפגיעה‏1 בסיכוי השרידות של המין.

__
1. וגם - אם המין שלי עדיין חולק משאבים עם חיות אחרות, הפגיעה בסיכויים מצטמצמת בהתאם. ברירת קבוצות פשוט לא עובדת.
הזדקנות 645312
אתה יכול לתת לי דוגמה של טיפוח צאצאים מהדור השני בטבע?
הזדקנות 645316
בני אדם, שימפנזים, וכמעט כל מין שחי בלהקות (לפחות כלפי הצאצאים ממין נקבה).
הזדקנות 645388
יפה אמרת - להקות, הווה אומר בעלי חיים חברותיים/עדריים, ואנו חוזרים לטיעון של הישרדות המין ולא הישרדות הפרטים.
הזדקנות 645394
לא הבנתי את הקשר בין שני חלקי המשפט.
הזדקנות 645328
הענין הוא שאם יהיו מנגנוני תיקון טובים, אז הפרט ימשיך לחיות ויעמיד עוד צאצאים, וגם האטרקטיביות שלו לא תפחת (באופן בסיסי האטרקטיביות פוחתת כתוצאה של הערכת היכולת להעמיד צאצאים). לכן יש הגיון בטענתו של דיימונד רק אם העלות של מנגנוני התיקון נמצאת בעליה מתמדת, כלומר ככל שחולפות השנים התיקון הופך קשה יותר ויותר; אם העלות קבועה אז שווה להמשיך להחזיק במנגנוני התיקון. יתכן שזו תוצאה של הצטברות לאורך זמן של מוטציות, אבל לכאורה בדיוק לשם כך יש מנגנוני תיקון.

אני לא מכיר אף מין (של יונקים, לפחות, אני פחות בקי במינים אחרים) שבו יש יתרון משמעותי של תוחלת חיים (בשבי, לפחות) או הפרש משמעותי בשעור הלידה של אחד המינים. נראה שזה משקף מצב שבו קשה ליצור יתרון אבולוציוני משמעותי למה שהצעתי, רק עוד לא לגמרי ברור לי למה.
הזדקנות 645336
"לכן יש הגיון בטענתו של דיימונד רק אם העלות של מנגנוני התיקון נמצאת בעליה מתמדת, כלומר ככל שחולפות השנים התיקון הופך קשה יותר ויותר"
לי ברור שהתיקון נהיה קשה יותר עם השנים. אצל רוב בעלי החיים הגוף הוא מכונה עם חלקים נעים, ויש לחלקים האלה בלאי מכני. כמו במכונית - ככל שהזמן עובר, הבלאי יותר קשה. אפשר לחשוב על איברים שלמים שנושרים וצומחים מחדש - למשל עור של נחש, זרוע של דיונון וכו'. אבל זה גוזל אנרגיה רבה ובעל החיים עלול להיות בסכנה עד שהאיבר החדש מוכן.

אבל חשוב מכך, אפילו אם נאמר שהעלות של מנגנוני התיקון היא קבועה, עדיין התועלת שלהם בהארכת זמן החיים פוחתת עם הזמן - בגלל שיש אחוז מסויים של מוות מסיבות אחרות (למשל טורפים, רעב וכו'). לדוגמא נניח שתוך 20 שנים, 9 מכל 10 צבאים יטרפו ע"י נמר. לצבי א' יש בריאות נהדרת ומגנוני תיקון מעולים. אם הוא היה חי בגן חיות הוא היה מחזיק מעמד אפילו עד גיל 50. לעומת זאת צבי ב' מזדקן מהר יותר ובגיל 30 הוא יהיה כבר סיעודי לגמרי. רק מה, הוא רץ טיפה יותר מהר (אולי בגלל זה הגוף שלו נשחק מהר יותר?). ברור שבפועל צבי ב' יחיה יותר שנים. מעבר לכך, יש גם שיקולים של ברירה זיווגית. צביה תעדיף את צבי ג' שימות מהתקף לב בגיל 15, רק בגלל שיש לו קרניים קצת יותר גדולות. כדי להתחרות בצבי ג', גם א' וגם ב' חייבים להעמיד כמות צאצאים גדולה ממנו באופן משמעותי, ואני לא בטוח שזה קל בנתונים האלה.
הזדקנות 645366
מאחר ומנגנון התיקון עצמו חשוף גם הוא לפגעי האנטרופיה, מה שבאמת דורש עיון הוא לא תהליך ההזדקנות אלא הטריק הגאוני של עקיפתו כלומר תהליך העמדת הצאצאים.
הזדקנות 645385
דווקא מהתהליך הזה אנשים שבעי רצון - עד כדי כך שהם מוכנים להגשים את הקלישאה שיש ליהנות מהדרך ולא מההגעה ליעד, וחוזרים על התהליך הזה פעם אחר פעם גם כשהם לא מתכננים להעמיד צאצאים.
645217
החישוב כאילו "מי שקונה מקרר כל 5 שנים משלם כפול ממי שקונה מקרר כל 10 שנים" פשטני, ומחייב תשובה חיובית על כל השאלות שלהלן:
1. האם המקרר שהתאים לכם כמשפחה (מבחינת גודל) לפני 5 שנים מתאים לכם גם היום? האם הוא מתאים (מבחינת אסתטיקה) למטבח?
2. האם הנצילות האנרגטית של מקרר שנרכש היום זהה לזה שנרכש לפני 5 שנים? האם הנצילות האנרגטית של מקרר (מאותו דגם) בן חמש זהה לזו של מקרר בן 10?
3. האם ניתן למכור מקרר בן 10 (כיד שניה) באותו מחיר כמו מקרר בן 5?
4. האם היכולת לשמור על טריות האוכל זהה בין מקרר היום לבין מקרר בן 5 שנים?

את אותן שאלות (בשינויים ההכרחיים) ניתן גם לשאול לגבי כמעט כל מכשיר "משפחתי" - מכונית, מכונת כביסה, מייבש וכו'
האם בעולם שבו "הקבוע היחיד הוא השינוי" יש בכלל טעם לתכנן ולייצר מכשירים שיחזיקו מעמד עשרות שנים (כמובן חוץ ממשתלים)? מסופקני.
645221
1. כן, וכן.
2. דומה מאד, עד כדי זניח.
3. מחירי מקררים ישנים נמוכים עד אפסיים, אז השיקול הזה גם הוא כמעט זניח.
4. כן.

לגבי מכונית אגב, התשובות היו קצת שונות. ובנוסף, הבלאי על מכונית גדול עשרות מונים מעל מקרר.

לגבי המשפט האחרון שלך - בוא נתחיל מחמש-עשר שנים, בעולם של היום גם זה כמעט ונעלם. ואתה יכול להחיל את זה גם על בגדים. בשנים האחרונות זרקתי לפח כמה פעמים נעליים בנות שלש-ארבע שסולייתן כבר נשחקה עד תום. חלק מהנעליים שקניתי לפני עשר שנים עדיין אצלי.
כמובן, שכשאתה ועוד מיליארד אחרים מוכנים להחליף מכשירים כל שלוש שנים, זה תמריץ חזק מאד לייצר כאלה. וכבר אמרנו, שטיפת מח צרכנית וגו'.
645223
השאלות כמובן לא מופנות אישית אליך (וגם לא אישית אלי, אנחנו עוד מחזיקים את המקרר שקנינו לפני 15 שנים, כשהתחתנו) אלא אל המשפחה הממוצעת.
ולגבי המסקנה (שטיפת מח צרכנית וגו') - היצרנים עונים על צרכי השוק ולא להיפך, במיוחד בשוק המקררים שהוא מבוזר ומשוכלל.
(וחיפוש קצר ביד 2 מגלה שהמחירים הנדרשים על מקררים "משפחתיים" ביד 2 נעים בין 1000 ל 3500 ש"ח - לא בדיוק "נמוך עד אפסי")
645231
כמה מוזר, כנראה שאנחנו לא רואים את אתן ידיים.
באתר שאני רואה, מקררים מהסוג שדיברנו עליו (דלת אחת, ~500 ליטר, לא שתי דלתות עם בר שעולים במקור 7000 שקל), מחירם בין 500 לאלף שקל (המחיר הנדרש, לך תדע באיזה מחיר הם נמכרו באמת).
645250
"הסוג שדיברנו עליו" כנראה לא דיברנו על אותו סוג.
אני כתבתי "מקרר משפחתי" - כשמקובל שמקרר ל"זוג צעיר" נפחו 300-400 ליטר, "משפחה צעירה" (זוג +ילד קטן) 500-550 ליטר, ו"משפחה ממוצעת" כולל מתבגר 550-700 ליטר. מספר הדלתות הוא עניין עיצובי בלבד ותלוי בהעדפה אסתטית של הרוכש, במבנה המטבח וכו', לא בצרכי המשפחה.
לגבי המחיר הסופי - בהנחה שהמוכר קונה במקביל מקרר חדש, הרי שיש "רף תחתון" - מבצעי הטרייד אין של המפיצים (בין 500 ל1500 ש"ח בתלות בדגם)
645224
"... אדם שמחליף מקרר כל חמש שנים משלם על "מקרר" פי שניים יותר מאדם שמחליף מקרר כל עשר שנים. זה עניין כלכלי פשוט..." אולי פשוט, אבל גם לא נכון. העלות של ייצור מקרר עם זמן מחצית השנים של 10 שנים גבוהה בהרבה מהעלות של ייצור מקרר עם זמן מחצית החיים של 5 שנים, את פערי העלות משלם הצרכן, והוא זה שצריך לחשוב אם הוא רוצה לשלם 500 שקל בשביל מקרר עם זמן מחצית חיים של שנה או 10,000 שקל עם זמן מחצית החיים של 10 שנים, בהתחשב בעובדה שסביר שמקררים ישתכללו די הרבה בעשור הקרוב, היעילות שלהם תגבר (מה שאומר פחות כסף לצרכן), העיצוב שלהם ישתנה, יתווספו להם פיצ'רים, והצרכים של רוב הצרכנים יכולים להשתנות בעשור הקרוב... אין לצרכן שום סיבה להעדיף את המקרר האמין יותר מלבד שמרנות, ואכן, רוב הצרכנים בוחרים במודע במקרר בעל זמן מחצית חיים נמוך מעשור.

יותר מזה, גם מקרר עם זמן מחצית חיים גבוהה הוא עדיין הימור, הוא יכול להתקלקל בגלל עשרות סיבות שונות ומשונות. מהמר רציונלי יעדיף להמנע מלשים את כל הביצים בסל אחד, וקניית מקררים עם זמן תוחלת חיים קצר היא פיזור ההימור ולכן המעשה הרציונלי לעשות.
645232
שום משפט שאמרת לא מגובה בעובדות. "סביר שמקררים ישתכללו די הרבה בעשור הקרוב, היעילות שלהם תגבר (מה שאומר פחות כסף לצרכן), העיצוב שלהם ישתנה, יתווספו להם פיצ'רים" - אם זה לא היה נכון עשר שנים אורה, למה שזה ישתנה עשר שנים קדימה?
"500 שקל בשביל מקרר עם זמן מחצית חיים של שנה או 10,000 שקל עם זמן מחצית החיים של 10 שנים" כשמניחים מספרים מופרכים מקבלים מסקנות מופרכות. עובדה שלפני עשרים שנה מקררים לא עלו פי חמש ממה שהם עולים היום.

"קניית מקררים עם זמן תוחלת חיים קצר היא פיזור ההימור ולכן המעשה הרציונלי לעשות" - זה תלוי בהפרש המחירים. כל העניין הוא שאם אתה משקיע כפול מחיר, צריכה להיות לזה הצדקה סטטיסטית ראויה. אני לא הוצאתי מעודי 3000 שקל על תיקוני מקררים, אפילו לא לאורך ער שנים. אז תוחלת הסיכון היא די נמוכה כנראה.
645245
תסתכל רגע על הגרף הזה. תראה כמה מקררים הפכו להיות יעילים יותר במהלך השנים האחרונות. פיצ'רים כמו מקררים חכמים צצו בעשור האחרון, אין סיבה להניח שלא יצצו עוד בעשור הבא.

כמה עלה מקרר של 500 סמ"ק לפני עשרים שנה, כמה מקרר בנפח זהה עולה היום?

כל מקרר יתקלקל מתישהו, גובה ההימור הוא לא (רק) המחיר של תיקון פוטנציאלי אלא גם המחיר של ההחלפה כשהמקרר ילך לעולם שכולו טוב. תוחלת הסיכון היא נמוכה, אבל סכום ההימור גבוה מאד, אנשים נוטים, מסיבות מובנות ומוצדקות, להמנע מהימורים על סכומים גדולים גם אם תוחלת סיכון נמוכה.
645248
הימור על סכום מקסימלי של 5000 שקל (2500 לפי העפרונית) שעולה מקרר חדש, פעם בכמה שנים, קשה מאד לקרוא לו גבוה מאד עבור משפחה ישראלית סבירה. איפה אתה חי?
645249
5,000 שקל זה קצת פחות מהשכר החודשי החציוני בישראל (ברוטו), וזה - לפי עדותך - למקרר בעל זמן מחצית חיים קצר ממה שהיית רוצה שיהיה. אבל אתה רוצה מקרר בעל זמן מחצית חיים גבוה יותר (כפול). לעליה בזמן מחצית החיים יש השפעה מיידית על עלות הייצור והפיתוח, מה שיגדיל את המחיר בהרבה (מאד), גם אם נניח שהעליה תהיה כפולה (וסביר שהיא תהיה הרבה יותר מזה) אז אתה מהמר על 10,000 שקל, שתי משכורות, על זה שהמקרר הספציפי הזה יצליח לעמוד בממוצע של אחיו לפס הייצור. פלא שרוב הישראלים (כמו רוב בני האדם ברוב העולם) לא מוכנים לקחת הימור כזה? זה פשוט לא כלכלי.
645254
דא אקא, שמקרר שמחזיק עשרים שנה עלה לפני חמש עשרה שנה 4000-5000 ש"ח, זה הכל. למה היום הוא אמור לעלות הרבה (מאד(יותר))) מ-‏10,000 שקלים? אני לא מבין מאיפה אתה מביא את המחירים המשוערים האלה. או שאתה בעצם מנסה לתמוך להדגיש את הנקודה שלי, ולא שמתי לב?
645255
הסברתי למה זה אמור לעלות הרבה יותר. איכות עולה כסף. לא רק שאתה דורש להגדיל את הבלאי הטבעי של החלקים מהם בנוי המקרר, אתה דורש להעלות את הרמה של העובדים, להוסיף עוד שורה של בודקי איכות, להגדיל את ההוצאה על התכנון... כל הדברים האלה עולים כסף, והרבה. אמנם בחיי לא עבדתי עם מקררים, אבל מנסיון עם מכשירים "דומים", החל מפרק זמן מסויים העליה של הגדלת זמן מחצית החיים היא מעריכית. יצרנים לא מגלגלים תוספת עלויות על עצמם, אם אתה רוצה מקרר שהייצור שלו יקר יותר אתה צריך לצפות שהמחיר שלו, לצרכן, יהיה גבוה יותר (וכרגיל, לא רק שהעליה לא לינארית, אלא שלרוב העליה לצרכן גדולה יותר מהעליה ליצרן).

אני מביא את המחירים האלה ממך, אתה נתת את הבסיס (5,000 שקל) וזמן מחצית החיים (5 שנים) וממנו קל לגזור את העלות המשוערת למקרר איכותי יותר. אני לא מבין מאיפה אתה לוקח את הנתונים שלך (למשל, שמקרר ממוצע שנקנה לפני 15 שנה החזיק יותר זמן ממקרר ממוצע שנקנה לפני 5 שנים).
645256
אולי תחזור למעלה הפתיל ותראה מאיפה התחלנו, וזה יבהיר לך את הענין.
(אם הסוגריים האחרונים שלך לא נכונים, כל הדיון הזה לא היה מתחיל).
645257
זה מאוד פשוט. בוא נניח לשם הדוגמא ש50% מהמקררים שנקנו לפני 15 שנים עדיין עובדים, וש90% מהמקררים שנקנו לפני 5 שנים עדיין עובדים, ובוא נניח פונקציית דעיכה לינארית.
לפיכך, "מקרר ממוצע שנקנה לפני 15 שנה" החזיק 7.5 שנים, בעוד "מקרר ממוצע שנקנה לפני 5 שנים" החזיק רק 4.5 שנים...
ניטפוק ועובדות 645296
ניטפוק, מקרר שעלה לפני 15 שנה (קרי 1999), 5000 שקל, צריך לעלות, 6250 שקל, אם מחשבים לפי עליית המדד, ו-‏7,686 שקל אם מחשבים לפי עליית שכר המינימום.

היום, מקררים בנפח של 500 ליטר ומעלה אפשר לקנות, על פי זאפ, במחיר שמתחיל ב-‏2700 שקל, ומשם השמיים הם הגבול. יש 15 דגמים שנמכרים בפחות מ-‏3000 שקל, עוד 148 שנמכרים בפחות מ-‏5000 שקל (בערך חצי מהם בפחות מ-‏4000 שקל), 76 דגמים בין 5000 ל-‏7000, 22 דגמים בין 7000 ל-‏10000 ועוד 18 דגמים מעל 10000. מכאן אני מסיק שמקרר עולה היום, לצרכן החסכן, פחות מ-‏4000 שקל ‏1.

אז אם מקרר אכן עלה בשנת 1999 5000 שקלים (178% משכר המינימום דאז), אז היום, אנחנו קונים מקרר בהנחה של עשרות אחוזים.

1 וזה בלי להביא בחשבון את אפקט זאפ, על פיו, המחיר המינימלי בזאפ, הוא המחיר המקסימלי אותו תשלם בחנות.
ניטפוק ועובדות 645308
1 זה ממש לא מדויק.
ניטפוק ועובדות 645313
תנסה, תראה שזה עובד (בחנויות פרטיות, לא ברשתות, כמובן) , מנסיון.
דיאלוג לדוגמא:
מוכר: המחיר הוא 1000 ש"ח
קונה (ממשמש בסלולר): בזאפ זה 950 ש"ח
מוכר: אבל זה לא יבואן רשמי (שם של יבואן עלום כלשהו), זה יבוא מקביל (שם של יבואן עלום אחר).
קונה: האחריות היא שנתיים - בדיוק כמו (יבואן עלום א)
מוכר: תן לי רגע לבדוק אם יש לי במקרה במחסן את הדגם הזה גם ביבוא מקביל...
ניטפוק ועובדות 645332
שכר המינימום זה לא מדד לכלום. אולי אם היית מביא את השכר החציוני זה היה יותר רלבנטי. בלעדיהם, מדד המחירים הוא המשערך הכי סביר, ולפיו 6250. גם אז אפשר היה לקנות מקרר כזה מאיכות נמוכה ב2700, אז זה לא ממש השתנה. כמו שכבר הראיתי כאן, היום מקרר כזה עולה כ4000 שקל. אז נכון, יש ירידה של כ30%. נחמד, אבל לא מצדיק ירידה משמעותית באמינות, בהנחה שיש כזאת.
מחיר מקרר: סיום דיון 645347
"עלות התקנת המקרר ברכבו של פירון הסתכמה ב–5,475 שקל"
לידיעת אנשי ה-OPM במשרדי הממשלה, עלות Koozie, מחזיק פחית שתיה, היא $2 בהזמנה של 100 מחזיקים.
מחיר מקרר: סיום דיון 645348
נו, ואיך היתה התשקורת מגיבה לו השר היה רוכש 100 מחזיקי שתיה?
מחיר מקרר: סיום דיון 645354
נאמר כעת בגלי צה"ל שאחד המשרדים רכש חוט תפירה ב48,000 שקלים... בתשובה הם אמרו שזהו חוט שמשמש לתפירת הדרכונים.
כנ"ל פיצוחים בשווי ערך של חצי טון שרכש אחד המשרדים.
לגוף שדרש את הנתונים מתוקף חוק חופש המידע יש 2 עובדים בלבד וקשה מאד היה לקבל את הנתונים למרות החוק הם מקווים שרכישות עתידיות תהיינה הגיוניות יותר לאחר הפרסום. אופטימיות נצחית.
מחיר מקרר: סיום דיון 645356
אולי זה החוט שאיתו תופרים את מפלגות הקואליציה יחדיו, והקשרים האלה כידוע נפרמים על בסיס שבועי.
מחיר מקרר: סיום דיון 645367
פיצוחים משמשים לתפירת דרכונים? אתמהה.
מחיר מקרר: סיום דיון 645369
כנראה בסעיף 'פיצוחים' המקור היה 'גרעינים', ודי לחכימא ברמיזא ;-)
מחיר מקרר: סיום דיון 645359
לידיעת אנשי ה-OPM במשרדי הממשלה וגו'.
מחיר מקרר: סיום דיון 645352
וכידוע לכולנו, המקרר בטח עלה 1000 שקל וכל השאר זה עבודה, ככה זה לפחות במוסכים אני מכיר.
וזה בנוסף לכלל הקוסמי שכבר קבעתי פעם, לפיו העברה של חלק מכני - ויהיה פשוט ופלסטיקי ככל האפשר - במרחב הנתפס על ידי רכב פרטי, בעת שהותו של הנ"ל במוסך, מקפיצה את מחירו לצרכן פי חמישה.
כל אזיקון שעולה חמישים אגורות, עולה חמישים שקלים בתפקידו כ'תפס איזוק רדיאלי לצנרת יציאה של קרבורטור'.

ולרגע יותר ברצינות - אני רוצה להעלות כאן את התהייה, הלא פופולרית מן הסתם, האם אכן כתבות מהסוג הזה אכן עוסקות בבעיות האמיתיות של הכלכלה מצד אחד והיעילות/בזבזנות הממשלתית מצד שני, או שמטרתן ללחוץ בצורה טריויאלית ופופוליסית על עצבי הציבור, ותו לא.

אמנם הכתבה מתחילה בנושאים שנראים לי רלוונטיים, כמו מיליוני שקלים לקמפיין ה'למידה המשמעותית', ואלו אכן נושאים שהם חלק ענייני מפעילותו של משרד החינוך.
אבל נושאים רכילותיים אחרים נראים לי קצת, איך לומר, כמו רכילות גרידא:
למשל:
- "ילדיהם של עובדי משרד החינוך השתתפו בקייטנה בעלות של כ–52 אלף שקל". אולי, אם נניח למשל 50 ילדים, משרד החינוך טרח לממן קייטנה ב-‏1000 שקל לכל עובד, כדי שעובדיו (או בפחות PC אבל ביותר מציאותי - בעיקר עובדותיו) יוכלו להגיע לעבודה בחודשי הקיץ במקום להישאר בבית עם הילדים?

- "טקס הרמת כוסית עלה 3980 שקל" - אם נישאר עם ההערכה (שיכולה כמובן להיות רחוקה מהמציאות, לשני הצדדים) של 50 עובדים, נקבל 80 שקל לאיש. אני אשמח לקבל את הקייטרינג שמוכן להרים אירוע צנוע, חלבי מינוס מינוס (בלי מנות עיקריות), ב-‏80 שקל לאיש. וגם אם זה לא הכי זול, זה לא נשמע לי נורא יקר.

- כנ"ל גם טלויזיה 42 אינץ' שמחירה - שומו שמיים - 2,757 שקל.

ואפשר להביא עוד דוגמאות, אבל אני מקווה שהכיוון ברור.
ככלל אני שמח שיש שקיפות ומעקב אחרי הוצאות המשרדים, רק נראה לי שאולי הכותרות מפנות את הזרקור למקומות הפחות חשובים.
מחיר מקרר: סיום דיון 645360
מסכים שיש שם ערבוב בין הוצאות לגיטימיות לבין הוצאות מפוקפקות. חשיבות חשיפה כזאת היא הרמת מסך שמכסה על תרבות ה- OPM, שמתבטאת גם בסעיפי הוצאה הרבה הרבה יותר גדולים.
מחיר מקרר: סיום דיון 645361
(א) רכב של משרדי ממשלה הוא לא רכב פרטי, ואני מצפה ממשרדי הממשלה שככל שאין להם קצין רכב או גורם פנימי שמטפל בכלי הרכב הרלוונטים, שיתקשרו לעריכת הטיפול וההתקנה אצל מוסך שלא מכפיל מחירים ועלויות פי 5.
(ב) הבעיות של "הכלכלה" גדולות יותר מאשר ההוצאות של משרדי הממשלה, אבל זה לא אומר שצריך לתת כרטיס חופשי לבזבוז כספי ציבור. מעבר לזה, העובדה שהעובדים במשרדי הממשלה ידעו שהם נתונים לפיקוח ציבורי, אמורה להביא לכך שהם יזהרו יותר בהוצאות שהם מוציאים. ההתייחסות לנושאים ה"רכילותיים" (וכשלעצמי, אני לא חושבת שכשמדובר בכספי ציבור אפשר לקרוא לזה רכילותי) אמורה למשוך אנשים לקרוא את הכתבה שנוגעת בנושאים ה"רלוונטים". לאדם שלא מהתחום קשה להעריך אם מיליוני שקלים לקמפיין הם סכום סביר או מופרז, אבל כשרואים את זה על רקע הוצאות "נדיבות" אחרות, זה מכניס לפרופורציה.
(ג) מנסיוני עם בקשות חופש מידע, כשרוצים - אין שום בעיה לתת מידע *נוסף* על מה שהתבקש. בהנחה שהתנועה לחופש המידע ביקשה אקסלים, אין שום מניעה למסור את הטבלאות עם מכתב נלווה שמסביר את הנתונים, או סתם להוציא הודעת דובר שמבהירה שההשתתפות בקייטנה נועדה לכך וכך ילדים. ההבדל בין 30 ילדים לבין 80 ילדים הוא די משמעותי, לא? אם יש הסבר הגיוני, למה לשלוח את הקורא לספקולציות? בהרמת כוסית, אגב, אין קייטרינג. יש כמה בקבוקי שתייה, אי-אילו בורקסים ובמקרה הטוב גם גבינוות, ירקות ולחמים.
מחיר מקרר: סיום דיון 645363
גורמים ממשלתיים אוהבים לשלם בשוטף +++‏1. כל בעל עסק שעובד עם גורם ממשלתי כלשהו, אוטומטית מכפיל, משלש, מרבע או מחמש את המחיר, כפיצוי על זה שהוא הולך לקבל את הכסף בשנה הבאה, אולי.

1 אבא שלי בזמנו היה מקבל תשלום בשוטף +365. במקור זה היה שוטף +180 לגורם א', ואז עוד 180 עד שגורם א' (גם הוא ממשלתי), היה מעביר לאבא שלי את המגיע לו.
מחיר מקרר: סיום דיון 645364
עוד רעה חולה שצריך להפטר ממנה (ומכל כך הרבה סיבות).
מחיר מקרר: סיום דיון 645368
ז"א, החשבים הממשלתיים (אם אלה הם האחראים על התשלומים) דופקים ספקים ע"י זה שהם דופקים את האזרחים פי שלש, ארבע או חמש? ז"א, הם מוכנים, מלכתחילה, לשלם, מכספי ציבור, ריבית נשך רב שנתית ע"מ להציג מאזן חודשי יפה יותר?
מחיר מקרר: סיום דיון 645370
כן.

השאלה, אם הם מודעים לזה שדפיקת הספקים‏1 עולה יותר. או שהם משוכנעים שהם הוציאו אחלה עסקה באשראי ענקי, וסוף פסוק.

1 שכמובן, מתגלגלת הלאה, כי כל אחד מהספקים הללו משלם לספקיו בשוטף +++, וכן הלאה, וכן הלאה.
מחיר מקרר: סיום דיון 645365
מה שחשוב יותר לציין: משרדי האוצר והחינוך סיפקו את המידע. משרד ראש הממשלה ומשרד הכלכלה: לא.
כל התשובות:
645237
לפני כמה שנים חיפשתי מקרר. ואני מסוג האנשים המוזרים שמעדיפים לשלם יותר בשביל מקרר שיאריך ימים.
ואז נוכחתי, שאין לי שום דרך לדעת, איזה מקרר יאריך ימים, ואיזה לא. להסתמך על חברה שאני מכירה? המקררים הישנים של אמקור החזיקו נפלא. אבל אמקור העבירו את פסי הייצור לחו"ל. לקנות את היותר יקר? יותר יקר, משמע יותר פיצ'רים. יותר פיצ'רים, משמע - סיכוי יותר גבוה לקלקולים.
645246
תקני ביטוח. או, יותר פשוט, תבדקי בחברות הביטוח בכמה הם מוכנות לבטח את המקררים השונים, ולפי זה תוכלי לדעת כמה הם אמינים.
645260
חברות ביטוח מבטחות מכשירים ספציפיים? דיפנרציאלית לדגם/יצרן? בישראל?
645263
לפי "חברות הביטוח מציעות פוליסה הכוללת תשלום חודשי קבוע של כמה עשרות שקלים לפי סוג ומספר המכשירים" אני מניח שכן - אבל יכול להיות שלא הבנתי נכון, מעולם לא ניסיתי. מצד שני, בשביל לבדוק את המחיר לא חייבים ללכת לחברת ביטוח ישראלית, המותגים בישראל דומים לאלה באירופה, ככה שאפשר להשתמש באתרים כמו זה ולבדוק מחירים.
645276
להבנתי מהמאמר ב"מדרג", חברות הביטוח בישראל לא מבחינות בין יצרנים שונים.

באתר הבריטי שקישרת אליו, הטופס מבקש למלא את היצרן של כל מכשיר שאתה בוחר (אם כי לא את הדגם). אבל ממה שאני מבין מכאן, המחיר אחיד. למה הם מבקשים את היצרן (ואת סוג המכשיר)? אני מניח שכאמצעי לזיהוי המכשיר, פשוט דרך עבורך "לסמן" איזה משלל המכשירים שיש לך בבית החלטת לבטח.

אני קצת אופתע אם יש ביטוחים רציניים שמבחינים לפי יצרן, ובהתבסס על מידע היסטורי של אמינות; אילו היה כזה, אז היצרנים שמקבלים ציון גבוה של אמינות מבחינת הביטוח היו דואגים למנף את זה שיווקית, לא?
645277
האמת, לא יודע. אני לא חושב שיש בכלל בעיה אמיתית של חוסר אמינות של מקררים. כמי שמשתמש במקררים כבר כמה וכמה עשורים, מעולם לא נתקלתי בבעיה כזאת, והיא נראית לי פרי דמיון קונספיקטיבי של כמה אנשים.

אם היצרנים לא ממנפים שיווקית את האמינות שלהם, ואם מחירי הביטוח הם אחידים, אז, לדעתי, זאת רק עדות נוספת לכך שזאת לא בעיה אמיתית. הרעיון שאפשר לייצר מקרר אמין פי 2 באותה עלות נשמע לי כמו רעיון מופרך וחסר ביסוס במציאות המוכרת לי. מצד שני, התגובות שלי עסקו בעולם הדמיוני של הפונז ונועה, ובעולם הזה כן היית מצפה למחירי ביטוח שונים.

בכלל, די הופתעתי מהעובדה שיש ביטוח למקרר, ואם כבר קונספירציה עם קצת יותר אחיזה במציאות, לא הייתי מפקפק בזה שמוכרי הביטוחים מרוויחים מקיומן של תיאוריות קונספירציה כאלה, ולא איכפת להם לתת מחירים אחידים, מן הסתם הם מבינים מראש שקהל היעד שלהם לא מבין ולא יבין מה הבעיה במחירים אחידים...
645284
גם אני לא מכיר בעיה של חוסר אמינות של מקררים, ואני שם בצד את האנקדוטה שלי: המקרר שבחרנו בסוף, אחרי הסיפור בתגובה 645186, הגיע לביתנו, יצא מהניילונים, ועבד נהדר למעט בעיה אחת פעוטה: הוא לא קירר. (ועוד כמה ימים לפני ראש השנה, שאירחנו.) אח שלו שקיבלנו במקומו (אחרי חוויית שירות שהשאירה מקום לשיפור) מקרר, עד עצם היום הזה.
645286
מה זאת אומרת "עבד נהדר למעט קירור"? הנורה נדלקה כשפתחתם את הדלת וכבתה כשסגרתם?
645289
645298
אתה מודע לעובדה שהקישור שהבאת מגדיר "אירוניה" באופן שגוי לחלוטין?
אתה (וגם הקישור שהבאת) מתבלבל בין אירוניה לבין סרקזם.
ההגדרה של Reality Bites 645462
Can you define "irony"?
It's when the actual meaning is the complete opposite from the literal meaning.

ההגדרה של Reality Bites 645511
אם קלפטומנית היא ברת הסמכא שלך...
ההגדרה של Reality Bites 645605
היא דווקא לא ידעה להגדיר.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים