בתשובה ליהונתן אורן, 06/04/02 10:30
Epistola de Tolerantia 64725
1 לא מוכחת ולכן היא בגדר הנחה, למרות שיש אנידיקציות מענינות שתומכות בה.

2 לא הבנתי מה אתה מנסה לאמר, אבל זה לא כל כך משנה, ראה 1

3 הטענה הזו שלך בדיוק מחזקת את ההנחה שהבאתי. מוסר איננו דבר טרנסצנדנטי הכפוי עלינו ושניתן פשוט ללמוןד אותו אלא הוא יותר הסכמה בין אנשים. מה גורם להם להסכים? הם מסכימים עם מה שגורם להם להרגיש טוב. אולי אם כולנו נשתמש באפויאודים-חברתיים שיגרמו להפרשות הורמונליות שונות ומשונות, המוסר שלנו יהיה אחר לגמרי :~(

4 הבאת בעבר את הדוגמאות של פיאז'ה וגידול ילדים. האם לא ניתן לראות איך ילדים לומדים להתנהג, למשל איזה דפוס התנהגות שלהם יגרום להורים שלהם נחת.
Epistola de Tolerantia 64747
2. התכוונתי להציג שוב את הכשל הנטורליסטי: כל בדיקה מה הוא מוסר על סמך ממצאים מדעיים מניחה שהם רלוונטים להגדרתו, בשעה שהם מתייחסים ל"מצוי" והמוסר אמור לעסוק ב"ראוי".

3+4. אני חושב שהמחקרים של פיאז'ה וקוהלברג מראים דווקא שהנחת של ההורים (או הנורמות של החברה) אינם הבסיס למוסר. הוא אמנם לא טרנסצנדנטי במובן זה שהוא כפוי "מלמעלה", אבל הוא כפוי כחלק מהטבע האנושי.
החברה משתמשת בבסיס הביולוגי ובונה עליו נורמות לצרכיה, אבל זה רחוק מאוד מתיאור של המוסר כ"הסכמה בין אנשים".

* קשה לי עם הביטוי "להרגיש טוב" כמבטא את עיקרון העונג (אף שאני מודע לקסם שבפרובוקטיביות במקרה זה). אני חושב שיותר נכון להשתמש ב"ממלא את צרכי האורגניזם".
Epistola de Tolerantia 64844
נראה לי שאנחנו מדברים על אותו הדבר, מנקודות מבט שונות. אני לא מתכוון ש''תורת מוסר'' אמורה להיות מבוססת על מיקסום ''עקרון העונג'' אלא שמה שגורם לאדם לפעול על פי תורת מוסר כלשהי היא רמת החשקומיצין, קרי, היכולת להרגיש.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים