בתשובה לקול ההגיון, 06/04/02 10:55
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 64726
קול הגיון יקרה,
את מוצאת מחשבה בלי גבולות במקום בו התקשורת נגמרת, ואולי גם כך הדבר.
אני בניגוד לך, מביט בהיסטוריה ורואה כי היכן שהושחזה השפה לטרמינולוגיה מדעית מדוייקת, נפרצו גבולות כבירים.
הזכרתי גם אני מספר פעמים את "1984", אבל זו הפעם הראשונה שבה אני מזדהה דווקא עם ממציאי ה"שיחדש": גם אני רוצה לבטל מילים שגורמות למחשבות שגויות, לדוגמא: אם אין סנטה קלאוס, אין טעם להגות בו, או לחכות לו, אם אין חיים, כנ"ל. (ושוב, לפני שפלישתים יעלו עליי, הביטול הוא רק לצורך שיחה מדעית אולטרה-מדוייקת, לא שיחה אנושית יומיומית).

"אני מבינה שיש לפעמים צרכים ספציפים להגדרת "חיים", קביעת מוות שתאפשר לקיחת איברים למשל, או לניסויים ביולוגיים שונים. לכל אחד מהצרכים יתכן ותתאפשר הגדרה שונה.אבל היומרה להגדיר ממש חיים, כהגדרה לשמה ולא לצורך, נראית לי חסרת טעם ופשטנית"

כמו ירדן ניר, ודב אנשלוביץ, את רוצה לדעת בשביל מה זה טוב, "הגדרה לשמה ולא לצורך" (כדברייך) למושג חיים.
הרי, אתם אומרים "לפי הצורך, נתפור הגדרה, ולכל צורך נתפור חליפה אחרת, מה הבעיה?"
החיוניות בהגדרה לשמה של חיים כ"כ נהירה לי עד כי לא האמנתי בתחילה על עצם השאלה, אך משרבו השואלים, אני מבין כי זו לא סתם טרוניה אלא שאלה של ממש בעיניכם ולכן אנסה כמיטב יכולתי לענות.
המדע בעיני הוא מנגנון המייצר תשובות ופוסל בדיות, זהו הגוף הלא מאורגן של אנשים שהקדישו את חייהם כדי לבחור את התשובה הסבירה ביותר מהיצע התשובות הקיים לגבי שאלות רבות מספור.
גם אם מדען לא הצביע על הפתרון אלא "רק" שלל פתרון אפשרי שגוי, הרי שהוא קידם את הבאים אחריו אל המענה.
הגם שאני חושב ש*יש* ישומים מעשיים חיוביים רבים להגדרה בהירה ל"חיים", ואף מניתי מספר ישומים כאלו, אני בוחר עכשו לנסות ולהסביר את חיוניות ההגדרה דווקא באמצעות הכח המפריך הגדול שיש בה לגבי אפשרויות שונות הנפוצות בינתיים.
אם אמנם חיים ודומם אחד הם, ומושג החיים והמוות אינם כפי שהתרגלנו להאמין הרי שהרעיונות הבאים אינם קיימים וכל העיסוק בהם הוא מיותר:
(1) "סוד החיים" - הו, כמה אגדות נכתבו וכמה אנשים חיפשו את סוד החיים, אותה תמצית בבקבוק אשר תקים לתחיה, תרפא הכל, או תצעיר בשלושים שנה.
אם אין חיים, אין כל תמצית, אין מה לשים בבקבוק, והוא אינו קיים - הסוף לחיפושים.
(2) הפולחן סביב המוות- מנהרות האור שאחרי המוות, מלאך המוות הלוקח אותך, הספן כארון המשיט אותך בנהר השיכחה, הנשמה שבורחת החוצה - כל אלו אינם אם אתה כופר בעצם קיומו של רגע המוות, הרגע בו אתה חוצה מצד לצד.
כל המקבל את דבריי, יתקשה ליישבם עם אמונות דתיות שונות, אמונות טפלות, "סיפורי מנהרות", ומדיומים המתקשרים עם העולם הבא.
(3) סיפורי הבריאה - ספגו כבר מכות קשות מן המדע במאות האחרונות. אם המעבר ממרק כימי לתא "חי" נעשה בלי התערבות על-טבעית\אלוהית , הרי שמהימנות הטקסטים הדתיים פוחתת עוד קצת, והכרחיותו של האל בתופעות המוכרות לנו פוחתת עוד יותר.

אני מציע שכל פעם אני אתן מספר דוגמאות כאלה, ואחרי שנגמור להסכים או להסכים על אי-הסכמה נעבור לסט הדוגמאות הבא.
אם אין מתים אין מלחמות 64832
ארז,

אם הבנתי אותך נכון ביטול המושג "חיים" יבטל את הצורך לדון בכל המושגים הסובבים אותו שאחדים מהם ציינת. זה באמת יכול לחסוך לנו המון בעיות. לדוגמה, אם אין הבדל בין ילד פלסטיני או יהודי חי לבין ילד מת, הרי שאין צער ואין שכול, ובעצם תוצאותיה של המלחמה הזו אינם אלא שינויים כלשהם ברמת המורכבות של ה"דברים" (יהיו אשר יהיו) במזרח התיכון. והשינויים האלה מעניינים את רוב הציבור בערך כמו שמעניינים אותו השינויים בקווים הספקטרליים בגלקסיה XYZ כלשהי, וכך הוא ישוב במהרה וימלא את בתי הקפה השוממים וישכח בכלל שיש מלחמה ומתים וכו', ובא לציון גואל.

אני משער שלאבסורד מעין זה לא התכוונת. אולם משעה שלשיטתך אתה יכול לסלק מן התרבות כל מיני מיתוסים, שאיפות אנושיות וכו', בעזרת ביטול המושג חיים, הרי היכן בדיוק (ואיך) אתה מציב את הגדר שמבדילה בין מושגים תרבותיים כגון "פחד מוות", "צער", "שכול" וגו' שהבאתי בדוגמה לעיל, ובין המושגים התרבותיים שכבר סילקת בדוגמאותיך?
אם אין שאר-רוח אין מוסר? 64834
בעקבות תגובתך אני הולך לעשות מעשה חמור - אני אשאיר כאן רעיון שרציתי לפתח וכבר התחלתי איתו במקום אחר, אבל לא יהיה לי זמן להמשיך איתו. אני מקווה שמישהו ימשיך עם הרעיון הזה במקומי.

כמו שכתבת, הפיכת החיים לעניין של רמת מורכבות, ע"פ הגישה המטריאליסטית (שהיא להבנתי אינהרנטית להגדרת החיים כמורכבות), מעקרת, כמו שאני רואה את זה, את כל המשמעות של המוסר, כפי שאני מבין אותו. שהרי אם הכל עניין של רמות מורכבות אזי אין לנו שום סיבה להעדיף מורכבות אחת על אחרת. כלומר, אין סיבה להעדיף את החיים על המוות, אין לנו סיבה לכלוא פושעים ולשבח מעשי גבורה, אין לנו בעצם שום סיבה לקיים חברה אנושית חוץ מה"הרגל" ובעצם אין משמעות ל"טוב" ו"רע". אם כן, האם החזקה בעמדה מטריאליסטית לא צריכה לשלול בדיעבד את כל המושג של מוסר ולהשאיר אותנו מסתובבים "חסרי מטרה" בעולם?
אם אין שאר-רוח אין מוסר? 65011
אכן צרה אינטלקטואלית. אבוי, הדואליזם שרוי בדיוק באותו בוץ, ויחד איתנו גם האידאליזם, ונדמה לי שגם הקאנטיאניזם (גוד?).

נניח שהמטריאליזם שגוי, ויש בעולם נפש לא פיזיקלית. למה *אז* עלינו להעדיף את החיים על המוות, לכלוא פושעים וגו'?

האם יש לך כיוון יותר משכנע מכך שראוי להעדיף, שרירותית, את טובת הנפש הלא-פיזיקלית, מה שזה לא יהיה?

האם אסור לי, כמטריאליסט, לומר שאני מעדיף שריותית, את שלמותם (הפיזית...) של אותם מקבצים של מולקולות שבמקרה מתאפיינים בחיים, או בתודעה?
מוסר, לא תלוי בדבר 65552
חשבתי שדעתי כבר ברורה בנידון, (מוסר = רצון, רצון הוא חופשי, לכן אי-תלותו במציאות, תהיה אשר תהיה, לכן פרטים טכניים כמו *איך* הוא המצוי לא משנים כלל את הרצוי)

כפי שאתה רואה, דעתי דומה לרעיון המובע כאן, רק שהמילה "שרירותית" קצת מציקה לי, שהרי הרצון הוא *כוונה*, כלומר, במובן מסוים, הדבר הכי לא שרירותי בעולם ("זה בכוונה")

בקיצור, ישנה דיכוטומיה מוחלטת הרצוי למצוי.

אין, גם, לכן, מובן לניסיון "להסביר" את הרצון. הסבר משמעו סיבה, אולם לרצון אין סיבה, הוא חופשי (ולכן לא תלוי במציאות ולכן לא חלה עליו הבעייתיות שאתה מציין) וזו הסיבה שלא ניתן לתת סיבה אובייקטיבית בבחירה ב (נניח) "טובת הנפש הלא-פיזיקאלית" וכו'.
הכל הבל ורעות רוח 64845
מכיוון שאתה עושה רושם של אדם נחמד, אני מניח, מחמת הספק, כי אינך לועג לי בתגובתך זו, אלא פשוט לחלוטין לא מבין.
עד מתי נחוג סחור-סחור סביב דברים החורגים ממאמר המאמר?
קרא בעיון :
"(ושוב, לפני שפלישתים יעלו עליי, הביטול הוא רק לצורך שיחה מדעית אולטרה-מדוייקת, לא שיחה אנושית יומיומית)"

שמעון, כאשר תרצה לעסוק במלחמות, וערן, כאשר תרצה לעסוק במוסר - מצאו לכם סט אחר של מושגים להבין את העולם הסובב אתכם.
מעולם לא הבטחתי מתודה שפותרת הכל, כמו שגם תורת היחסות אינה מתיימרת לגעת בעולם הקוונטי ולהפך.
את התיזה הנ"ל הבאתי לאייל הקורא מתוך אמונה כי בגוב אריות אינטלקטואלי זה אמצא ביקורת חריפה שלא דופקת חשבון.
בינתיים, מעטים הם אילו שדברו ללב הדברים ולא ניווטו את הדיון למישורים בהם הם מרגישים נינוחים ובקיאים.
64855
>"למחשבות שגויות, לדוגמא: אם אין סנטה קלאוס, אין טעם להגות בו"

האם אתה מזדהה עם התאוריות האלימינטיביות, למשל של הפילוסופים פול ופטרישייה צ'רצ'לנד?
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 64868
רק רציתי להסב את תשומת ליבך לכך שכל הדוגמאות שלך הינן מעולם המיסטיקה והדת ולא מעולם המדע. מה קרה ל"מדע זה מדע ולא צריך להסיק ממנו לגבי דת ודרך חיים"?
בנוסף, טענתי היא שהניסיון *להגדיר* חיים חוטא לעיקר, לא טענתי שאין כזה דבר "חיים".
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 65012
באשר לדוגמאות שנתת - מה שקול ההגיון אמרה. קיוויתי למצוא דוגמאות מן המדע, וקיבלתי מיסטיקה-דת-מיתולוגיה. הייתי מוכן גם לדוגאמות מתחומים אחרים של שיח רציונלי (מוסר, מטא-מדע, ושאר ירקות פילוסופיים), אבל אני לא רק מכבד את בחירתך לא לעסוק בזה כאן, אני אפילו מסכים בהתלהבות להתמקדות זו.

אגב, האם באמת אתה מקווה שאנשים המאמינים בסיפורי מיסטיקה אלו ישמעו את הגדרתך לחיים, ישתכנעו, יזנחו לאלתר את הבלות העולם הבא ויירשמו לטכניון בהמוניהם? אולי עדיף להתחיל בללמד את חסידי הרפואה האלטרנטיבית על אנרגיה במובן המדעי?

אבל יש לי עבורך ניסוח קצת יותר כללי של השגותי על הכיוון שלך. מדובר בניתוח שלי שמבוסס חלקית על דברים שקלטתי בלימודי פילוסופיה, אך ללא רקע מעמיק בפילוסופיה הרלוונטית. מן הסתם ניתן להתנגד לניתוח זה, ואשמח ללבן זאת.

ובכן: המדע האריסטוטלי ראה כמטרתו את מציאת החלוקה הנכונה של העולם להיררכיה של סוגים ומינים. קל לראות שיש קשר הדוק, אולי שקילות, בין חלוקה נכונה למינים לבין הגדרה נכונה (הגדרה נכונה לחיים תיתן לנו חלוקה נכונה של מהם חיים ומה לא).

כחלק מהמהפכה המדעית של תקופת ההשכלה (דקארט ושות') נזנח כיוון זה. המדע מחפש כל מיני דברים (נניח, בפיזיקה - יחסים כלליים בין דברים), אבל לא "חלוקות נכונות".

כאן יש להתסייג: המדענים עדיין נזקקים לשפה כדי לבטא רעיונות. והם אכן נזקקים לשפה מדוייקת לצורך כך. אלא שהמכשיר העיקרי להשגת שפה מדוייקת הוא סטיפולציה. סטיפולציה היא קביעה *שרירותית* של מונח מסויים. כאשר מדען זקוק למונח חדש לצורך תיאוריה שפיתח, הוא חופשי לקבוע כרצונו את המונח, ולספק לו הגדרה במונחים מוכרים ומוסכמים. אם מדענים אחרים מוצאים זאת נוח ומועיל, המונח וההגדרה ייקלטו. אם לא, הם ישונו או יזנחו.

כך יוצא העוקץ מוויכוחים על הגדרה *נכונה* של מונח. מתמטיקאים לא יתווכחו האם אפס הוא חיובי, שלילי, או לא זה ולא זה; בקונטקס מסויים הם פשוט יקבעו במפורש שלהלן אפס יחשב לחיובי (נניח).

בוודאי לא *הכל* עובד בסטיפולציות. זאת מכיוון שאם מנסים להגדיר הכל במדויק מגיעים, מן הסתם, למונחים שאותם צריך לקחת כ"פרימיטיביים" (אפס? מימד? מסה?). מה שיותר נפוץ הוא מונחים שאפשר להגדיר אותם במדויק אך בקונטקסט מדעי נתון אין בכך כל צורך ועניין, ואז לא טורחים לעשות זאת. במגדיר שדה לצמחי ישראל ידברו כנראה על צבעים של פרחים מבלי לתחום זאת באורכי גל מדוייקים.

איפה החיים בכל זה? אני מניח שבדיונים בביולוגיה, אם כבר יש צורך להתייחס ל"חיים", לרוב זה ייפול תחת המקרה האחרון: חוסר "עניין לציבור" בהגדרה מדוייקת. קשה לי לחשוב על דוגמה ספציפית, אולי כי אין הרבה דיונים בביולוגיה שעוסקים ב"חיים" ככאלה. לחילופין, אם יש צורך ומקום בהבהרה, הדרך הנאותה היא סטיפולציה: אמור בתחילת מאמרך - על האבולוציה, נניח - שכאשר אתה אומר "חיים" כוונתך ל..., ושלום על ישראל. אינך צריך בכלל לטרוח ולהצדיק זאת.

כדי לבדוק אם אני צודק, אני נותן לך משימה יותר כללית: מצא לי דוגמא *כלשהי* בהיסטוריה שבה נקבעה הגדרה למונח מסויים, ובעקבות כך נפקחו העיניים והתחוללה התקדמות משמעותית.

בלי ספק, יש מונחים מדעיים ששינו את משמעותם המקובלת במרוצת ההיסטוריה של המדע: נקודה, אקסיומה, אנרגיה קינטית. נדמה לי שבכל המקרים האלו זו היתה *תוצאה* של מהפכה מחשבתית, ולא סיבה שלה.
תגובה לירדן ניר 65089
well spoken
לא יכולתי לנסח זאת יותר טוב בעצמי.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 65686
שמעתי סיפור על אדם, אשר בהיותו סקרן וחקרן, ניסה למצוא מהו משקלה של נשמה אנושית אחת. לצורך כך הוא הניח מתנדבים שהיו על ערש הדוואי על מאזניים גדולות (כאלו בהם שוקלים מכשפות במונטי-פייטון...) והשווה את משקלם לפני המוות ואחריו.
הממצא: משקלה של נשמה היא 2 גרם. (מן הסתם היה זה האוויר שנפלט מן הגוויות).

בעניין הדוגמאות שהבאתי: נכון, הדוגמאות מן המיסטיקה-דת-מיתולוגיה, ואולי שומה היה לי להשמר יותר בפנייה לקוראים רציניים כמותכם.
ואולם, לא הייתי ממהר לפסול את הדוגמאות על הסף, אמנם הם כשלעצמם אינם מדעיים, אך בהם טמונים זרעי מחקר מדעי אפשרי.
הדוגמא הנ"ל ממחישה נסיונות משכילים וכמו-מדעיים לחקור את תכונותיה של הנפש. ולמה שלא נשקול את הנפש? הרי היא שם.
ויש דוגמאות רבות נוספות לכך, הפארה-פסיכולוגיה משכה אל שורותיה חוקרים רבים אשר פיתחו מכשירים שונים ומשונים למדידתם של תופעות בלתי מוסברות. (מומלץ לראות שוב את סדרת סרטי "מכסחי השדים", להווכח בעניין זה, וגם בשביל הכיף). היום ישנם בנמצא מצלמות המצלמות הילות המקיפות אנשים ומבחר גלאים לאיתור שדים ורוחות.
הנקודה בדבריי היא שתחומים שאינם חוסים עדיין באוהלו של מדע, שולחים מעת לעת קנוקנות וגשרים אל הממסד המדעי, מנסים להציג אישורים, ולהצטרף כחברים מן המניין אל ממסד זה. תחומים פסאודו-מדעיים עשויים לפרוח מאמונות שונות, למשל בקיומה של נשמה או בקיומו של עולם אחר אליו אנו עוברים במותנו. "מדעים" אלו, יש בכוחה של הגדרה מדעית להותיר מחוץ לגדר המדע, להגן על כולנו מהצפה של הבלים, במידה והם אמנם כאלה.
אל תטעו, אני אהיה מראש הצוהלים עם תחום דעת שנחשב "לא מדעי", יצטרף ל"שורותינו", אם ימצא האנזים המתווך טלפתיה, או אם תמצא תכונה כימית חדשה אשר תסביר את טענות ההומאופטים - זה יהיה משול להוספת כרך נוסף לספריית הידע האנושי. (בתור ללגיטימציה מחכים: רפלקסולוגיה, רייקי ,שיאצו, דיקור-סיני, הומאופטיה, וזה רק בתחום הרפואה)

כל זה היה בנוגע לשתי השורות הראשונות של תגובתך, וישנן עוד שורות רבות, כך שאם לא אתייחס לכל בבת אחת, נסה להבין ותרגיש חופשי ללחוץ בשביל תשובה.

אני לא באמת מצפה מחובבי המיסטיקה לשמוע את דבריי וכתוצאה מכך לבעוט בקטורת ולהצטרף לטכניון, כמו שגם לא אצפה מחסידי ברסלב לגזוז את פיאותיהם אחרי הסבר קצר אודות תורת האבולוציה, אלו ציפיות קצת קיצוניות.
אבל, תיזה חדשה מעין זו שהצגתי עשויה לפרוט על מיתר באוזני אלו שאינם עדיין חסידיו של מחנה כזה או אחר, "קולות צפים" , אגנוסטיקנים , ושאר מסורבי הארה - אלו עשויים לרדת מהגדר ולהשתכנע בכיוון מסויים, או לפחות להקטין את סיכוי דיעה מסויימת להיות אמיתית.
אני מדבר מתוך נסיון אישי - יש לי יחס מאד לא מתחייב בנוגע לדברים בהם איני יודע מספיק כדי להחליט, והם מתוייקים במחשבתי בתיקיית ה"לא יודע". כך הוא הדין על אלוהים, תופעות על-טבעיות חייזרים ועוד.
אני לא רואה טעם, ואולי רואה אף טעם לפגם בנחרצות כערך, וללא ביסוס.
אל מסקנותיי על טיבם של חיים לא הגעתי מתוך נטייה משוחדת, עם רצון לתקוף אושיות דת ונפש, או לזעזע יסודות עתיקים.
כמו, לדעתי, רבים מקוראי האתר הזה, הייתי בעמדת ביניים של חוסר דעה, מצוייד אך בסקרנותי בעובדות הידועות לי, עם חוסר סיפוק מהחורים הלא מטופלים המצויים בדוגמה הקיימת וכך הקשתי את אשר הקשתי.
ההשפעה עליי, כ"קול צף" היתה מורגשת, ואם פעם לא ידעתי להכריע כלל בקיומן של נשמות, היום אהיה עוד יותר ספקן, על גבול השולל, אמירות המייחסות תכונה המבדילה בין חי לדומם.

על אף שעוד לא הסכמנו (או הסכמנו על אי-הסכמה) לגבי הדוגמאות הקודמות, אני נעתר לאתגר ומצרף עוד שתי דוגמאות, מאד מדעיות, שלהן עניין בסיסי ומהותי בהגדרת החיים:
(1)תחום המחקר העוסק בהתהוות החיים: זהו מאמץ מדעי ענף, המתבסס על ביולוגים, כימאים ותיאורטיקנים המנסים להבין איך באמת התהוו החיים בכדור הארץ ומהן הדרישות לתהליך מעין זה. הסנונית הראשונה למחקרים אלו היה מן הסתם מחקרו המפורסם של סטנלי מילר אותו ציינתי במאמר.
בהעדר הגדרה קולעת לגבי חיים, מצויים חוקרי התחום במצב המביך בו הם מתקשים להסביר את עצם הדבר אותו הם מחפשים, ולעיתים התהום המתגלעת בין חוקרים אלו היו עמוקה מאד עקב "אינטואיציות" שונות לגבי מה יש לחפש, האם תכונת הכפלה? האם תכונת חילוף-חומרים? ואולי דווקא אגירת "אינפורמציה מולקולרית"?
הגדרה טובה לחיים דרושה לדעתי לקידום המחקרים הללו כמעט כאוויר לנשימה.
(2)אסטרוביולוגיה: תחום מדעי חדש צומח בקרבנו, ובקרבו מאגד ביולוגיה, אסטרונומיה, קוסמולוגיה, כימיה , ובעצם - מה לא? שאלות הבסיס של אסטרוביולוגיה נוגעות לקיומם האפשרי של חיים בחלל החיצון, ההסתברות להופעתם והדרישות האסטרונומיות והגיאולוגיות להיווצרות שכזו. למעשה, האסטרוביולוגים עובדים בשיתוף הדוק עם חוקרי התהוות החיים ושואבים ממחקריהם בסיס לטיעוניהם ההיפותטיים והסטטיסטיים.
גם כאן, עד שלא יוכרע מהם חיים, יתכן שלעולם לא נמצא את התשובה - מפני שהשאלה עצמה אינה ברורה לנו.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 65720
(1) הגדרה כוללנית לא תפתור דבר. את מטרת החיפוש תמיד יגדיר המחפש בהתאם למטרותיו, ואלה אכן יכולות להיות תכונות הכפלה, חילוף חומרים או אינפורמציה מולוקלרית. מחקר בנושא התפתחות מערכות הנושאות תכונות אלה בהחלט עשוי להתגלות כחשוב מבחינה תאורטית. זאת לעומת מחקר בתחום "התפתחות החיים" שיתגלה, במקרה הטוב שבו ההגדרה שלך תתקבל, כמחקר בתחום "התפתחות טבעית של מערכות מורכבות". מחקר שעשוי להאיר נושאים בגאולוגיה או התהוות מערכות שמש, אבל לא בהכרח בנושא תכונות ההכפלה, חילוף החומרים או אינפורמציה מולוקלורית...

(2) ושוב. מה הטעם לחפש "חיים בחלל החיצון"? שני טעמים: הראשון הוא חיפוש יצורים תבוניים (או: מערכות שניתן להחליף איתן מידע), והשני חיפוש תנאים שעלולים להוביל למערכות כאלה, מטיפוס אותו כבר פגשנו (למשל, כאן על כדור הארץ). והנה, במניעים לחיפוש טמונות ההגדרות שישמשו את החיפוש. הגדרה שמתיימרת לכלול בתוכה את המיקרים כולם לא יכולה להועיל, ואולי אף להפריע.

אני חושד שיש בינך לבין שאר המגיבים איזשהו קצר בתקשורת. הטענה היא שאין טעם לנסח הגדרה ללא מניעים קונקרטיים וספציפיים. אם היעד הוא "חקר מערכות מורכבות", ההגדרה שאתה מציע תהה שימושית. אך אל תנכס ותגביל לצורך כך את המושג "חיים" שמשמעותו מתקבלת רק במסגרת שיח טבעי-אסוציאטיבי, בנגוד לשיח המדעי.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 65778
1. חלילה לי מלהשליך לסל את כל המחקר שנעשה עד כה בתחום "התהוות החיים", הביקורת שלי בעינה, אבל היא לא קיצונית עד כדי שלא אבין כי יש לממצאים ערך "חשוב מבחינה תיאורטית" - הקובלנה שלי היא לעצם היומרה לחקור את עניין התהוות החיים, כאשר אפילו את המושג חיים הם מתקשים להסביר. למה שלא תשיב להם באופן בו אתה משיב לי, ותתייק את מחקרם כ"התפתחות של מערכות משתכפלות" או "התפתחותם של מערכות המניבות חילוף חומרים" ?
אני מקווה כי באמצעות הפרמטר של מורכבות ניתן יהיה ליצור הגדרה מקובלת אינטואיטיבית על כלל החוקרים (תוך תשלום בלתי נמנע במסקנות בלתי אינטואיטיביות על משמעות החיים והמוות) ובכך, לרומם מחקר אודות "התפתחות טבעית של מערכות מורכבות" לתואר הנכסף (והמנוצל שלא ביושר כיום): "התהוות החיים".

2.נראה לי שאתה לא מכיר את יומרותיה של האסטרוביולוגיה לעומק ובכל מקרה, אני לא משוכנע שהבנתי למה התכוונת.

3.אם אתה טוען לחוסר הרלונטיות של מושג כ"חיים" (בהיותו מושג הלקוח מעולם הפייטנים ומחוץ לעניין המדע) איך תסביר את תחומי "התהוות החיים" וה"אסטרוביולוגיה" וחמור מכך - ביולוגיה, הלא היא "מדעי החיים" ?
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 65859
עלולים?
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 65728
1. בתחילת תגובתך לירדן ניר אתה שוב מתייחס להגדרה שהגית כמקור לתשובות בעניני מיסטיקה ודת.
אם אני מגדירה שכל מה שירוק חי אז הלק שעל צפורני הינו ישות עצמאית וחיה.
הגדרה נועדה אכן לאפשר לנו לתקשר. הגדרה נובעת ממציאות. מציאות לא נובעת מהגדרה. אתה מנסה לאשר\להפריך קיום לאחר המוות (לדוגמא) באמצעות הגדרה שהמצאת.
2. לעניין חיים בחלל החיצון - קודם כל, להגדרתך אין "חי" או "לא חי", יש חי יותר או פחות. ואיך זה עוזר בסוגיית מציאת חייזרים? אולי בכוכב אחר נוצרו חיים בצורה הרבה יותר פשוטה שלא תעמוד בדרישות המורכבות שלך? או בצורה הרבה יותר מורכבת שתגרום לנו להראות כמו אבנים לידם, ואז אנחנו לא נעמוד ברמת המורכבות?
3. לעניין התהוות החיים - כבר יש תיאוריות לגבי היווצרות מולק' אורגניות במרק הקדום, התהוות תא,אבולוציה וכו'.
תיאוריות אלו פותחו ללא שתהיה הגדרה גלובלית ל"מה זה חיים". זאת מאחר שכפי שכבר ציינתי תיאוריות מדעיות מתבססות על עובדות, לא על הגדרות.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 65777
1. חבל שלא התייחסת לתשובה המסוגננת (והארוכה) שכתבתי לירדן ניר, ואת שבה לטענות (הכמעט מוצדקות) בעניין המיסטיקה והדת.
אין למדע ויכוח עם מיסטיקה, אבל יש לו ניגוח עם מיסטיקה שמנסה להיות מדע.
אני מניח שסופו של דבר, כפי שציין ירדן, קבלתה או דחייתה של הגדרה פלונית תלויה במידת התועלת הנובעת מחשיבה במסגרתה וכן מידת האי-נוחות שהיא גורמת.
אני מרגיש אי נוחות עם ההגדרה (?) הקיימת לחיים, אשר מותירה מקרי קצה מגומגמים לרב, ומעדיף לסגור פערים אלו במחיר האי נוחות של עדכון התפיסות האנושיות והסוביקטיביות שלי בדבר חיים ומוות. אם לך נוח יותר להכיר בציפורניים שלך ביצור חי, וזה בכלל לא מפריע לך שחים ומוות ביד האצטון - אז לכי עם זה (אבל נראה כמה ילכו אחרייך...)
שוב, אני לא עושה בו איזה תרגיל לוליינות סמנטי, ממציא איזו הגדרה שגיונית כדי לשכנע אותך או מישהו אחר כי השמש היא מרובעת והירח עשוי מגבינה - אני באמת חושב שכך הם פני הדברים.
ואגב מציאות, האם את יודעת מהי בודאות, והאם (לפחות מן הבחינה האנושית, בה איננו דנים כאן) ההגדרה (הפרספקטיבה) אינה קובעת מהי המציאות?

2.הגדרה משוייפת של החיים תעזור לנו להחליט סוף סוף האם שרשראות המולקולות שנמצאו על המטאוריט ממאדים הינם ראשיתם של חיים, או לא. היא בכלל תהווה אבן בוחן למיני ממצאים שיאספו על שולחננו בעתיד, כאשר נתחיל לטייל בחלל.
נדמה כי שכחת, שלפי שיטתי, הגבול בין "חי" ל"דומם" הינו תלוי בעין המתבונן (ערך שרירותי), ולכן, אם משהו לא עומד בדרישות מורכבות של פלוני, אז על פי דרישות *אלו* הוא אינו חי.
אם רחמנא ליצלן נפגוש משהו או מישהו שיגרום לנו להרגיש מאד נחותים על סקלת המורכבות, אז אני מניח שעל פי רב הסטנדרטים הוא יחשב לחי, אך אין בגילוי כזה כדי לשנות את עצם הקריטריון המגדיר גם אותנו כחיים - הקביעה השרירותית אינה יחסית, היא מוחלטת.

3. כן, אני מכיר חלק מן התיאוריות המסתובבות עכשו (יש אפילו קישור לתיאוריה כזו בתגובה של untitled), וקיומן אינו חדשות עבורי.
אלא שפיתוחן ללא הגדרה גלובלית לחיים הינו בעיני טעם לפגם ובמידה מסויימת הטעיית הציבור, שכן הן חוסות תחת אצטלת תחום "התהוות החיים", בעוד שאין הן מוכנות להתחייב למושג "חיים" אלא למושג מבחין כזה או אחר (שכפול למשל).

"כפי שכבר ציינתי תיאוריות מדעיות מתבססות על עובדות, לא על הגדרות"
נחרצות לא תעזור כאן.
העובדות ידועות לכל ולא מהיום, זהו מבחר הפרשנויות השונות של העובדות המניב תיאוריות ומסקנות שונות - כך נולדו תגליות מופלאות של המדע, ע"י ניתוח חדשני של מידע ותיק (פלמינג והפנצילין, ניוטון והתפוח, ארכימדס והאמבטיה)
מדע ומיסטיקה 65826
יש נטיה לראות המיסטיקה, דת ומדע שיטות שונות ומקבילות שמנסות להסביר, להבין, לחקור את העולם או לפתח נוסחאות פרקטיות, מוסריות, חברתיות וכיוב' לניהול חיינו.

הטענה הזו משוללת יסוד משום שבניגוד לדת או למיסטיקה, המדע מכליל את עצמו כנשוא השיטה בעוד הדת/מיסטיקה מציבות את השיטה שלהם מחוץ למערכת אותה הם מנסים לתאר, מבלי להסביר כיצד זה יתכן.

בנוסף, הדת או המיסטיקה מתעלמות מהצורך להסביר לעצמם כיצד יש דת או מיסטיקה, בעוד המדע חש חובה להסביר מהו מדע. בהסבר הזה המדע מכליל בתוכו את גם הדת והמיסטיקה משום שהוא מנסה לברר כיצד יש דת ומיסטיקה.
מדע ומיסטיקה 65956
האמנם ה*מדע* חש חובה להסביר מהו מדע? נדמה לי שמי שטורח על כך היא *הפילוסופיה* של המדע. אגב, הפילוסופיה (זרמים אחרים בה) גם שואפת אולי להסביר את הדת (קירקגור? אוגוסטינוס?)

אולי תרצה לומר שהזרמים הרלוונטיים בפילוסופיה של המדע הם בעיניך חלק מן המדע. אני חושב שהמשותף היחיד ביניהם הוא שאיפתם לפעול במסגרת "שיח רציונלי", מונח שבעצמו טעון בירור צפוף, כמובן.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 65914
מאחר שאני עדיין משוכנעת בצדקת דרכי (שאינה שוללת את דרכך,אגב, אלא רק ''מייתרת'' אותה), ואני רואה שאתה משוכנע בשלך,
אני מכריזה בזאת על פרישתי מהויכוח המלומד.
בהצלחה בהמשך דרכך.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 66363
נדמה לי כעת שעיקר הצורך שאתה רואה בהגדרה שלך לחיים הוא כדי לשלול את קיומה של "נפש" מסתורית.

ותיקי האתר מכירים אותי כפיזיקליסט של הנפש - אני חושב שהתבונה, התודעה, ובוודאי כל אספקט אחר של מה שאפשר לקרוא לו "חיים" ניתן עקרונית להסבר (או תיאור) פיזיקלי. אבל מה לזה ולהגדרת החיים? נדמה לי שגם רוב הדואליסטים של הנפש - אלה הסבורים שהנפש לא ניתנת לתיאור פיזיקלי בלבד - הם "פיזיקליסטים של אמבות", כלומר יסכימו שאת כל מה שקשור לאמבה ניתן לתאר פיזיקלית. מכאן, אני חושב שכדאי להפריד את שאלת הנפש משאלת החיים. ואם כבר בשאלה הפסיכופיזית עסקינן, אשמח אם תראה מה תורמת הגדרת החיים שלך לויכוח הנושן.

באשר לצורך בהגדרת חיים לשם תחומי מחקר כמו "ראשית החיים" או "חיים בחלל": נראה לי טבעי לחלוטין שתחומי מחקר יהיו תחת כותרת עמומה. האם לפיזיקאי, או אפילו לפילוסוף של הפיזיקה, יש תשובה ברורה לשאלה "מהי פיזיקה"? אם כן, אשמח לשמוע.

כשם שאני חושב שסוגיית הגדרת החיים היא חסרת ערך מדעי, כך אני חושב שהאסטרו-ביולוג לא צריך להעסיק עצמו בשאלה האם השרשרת המולקולרית מהמאדים היא חיים או לא. ברור שהוא ימצא עניין, וכולנו איתו, בשרשרת כזו - אם היא לא חיים, אז היא לפחות חוליה בדרך לשם. נכון שאי אפשר להוכיח לוגית טענה כזו בלי הגדרה של חיים, אז מה? הוא יוכל לטעון, ובצדק לדעתי, שב*כל* הגדרה סבירה של חיים השרשרת שהוא מצא רלוונטית לתחום המחקר שלו.

ולשיטתך: נניח שחתכנו את הגדרת החיים במקום מסוים, ומתברר ששרשרת החלבונים שנמצאה על המאדים אינה חיים. מה אז, צריך לשכוח ולהתעלם מהתגלית?
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 66416
לא ברור לי על מה מתגובתי האחרונה לך מתבסס המשפט הראשון שענית.
מכיר את השיר (החביב על נעמת): "כשאת אומרת לא - למה את מתכוונת" ?
המטרה שלי היא דומה, למצוא מענה ל"כשאתה אומר חיים למה אתה מתכוון ?"
אין לי ריב עם מושג הנפש או עם אלוהים או עם המוות או עם מה לא, כל מה שאני אומר עליהם הוא פועל יוצא, לא המניע.
זה כמו שלא כל פילוסוף דטרמיניסט יוצא במתקפה מכוונת על המוסר בשל ביטול של כח הרצון, זו פשוט מסקנה מתקבלת.
היית רוצה להכניס אותי למשבצת, האם אני דואליסט או מוניסט, פיסיקליסט או אמבאיסט - אך אני, אני.
ודאי משונה בעיניך שאני מתחמק מהגדרה במהלך דיון על הגדרה, אך הנושא ככלות הכל הוא חיים ולא אני (או אתה).
אתה רשאי אם זאת לנתח את תשובותיי לדווח לי איזו משבצת אני מאכלס, אם הדבר מסב לך עניין.

כפי שאמרתי,
חקייני מדע צורמים לי והייתי רוצה שלא יצלחו. אני לא מבין למה עצם היכולת לענות להם בשלילה אינה מספיקה בעינך כערך מדעי.
כמו כן, הייתי רוצה לעניין את מי שעוד קשוב לתשובות, בתשובות חדשות תוך הפחתת סיכוי תשובות מיושנות. זה אולי לא יקרה מחר, אבל גם דורו של דרווין לא ראה את פני העולם כדורנו.
מדעים כביולוגיה, אסטרוביולוגיה ובעיקר תחום "התהוות החיים" פועלים בעלטה בלא הבנת מושא עניינם, כמו כימאי אורגני שלא ידע לומר מהו בעצם עניינו והיכן נגמרת הכימיה האורגנית ומתחילה, נאמר, הכימיה האי-אורגנית.
אסטרוביולוגים, אגב, מגלים עניין בשאלה מה בדיוק הגיע על המטאוריט ממאדים, אז אולי כדאי שתשכנע *אותם* שהם לא צריכים להתעסק בכך.

לשאלתך האחרונה, על דרך האנלוגיה:
אתה ביולוג המתעניין בחולייתנים. חולייתן מוגדר כאורגניזם המקיים ארבעה תנאים (לא אלאה אותך מהם, וגם לא ממש זוכר..). ישנם מיני חריגים שלא ממש ברור אם הם מקיימים או לא מקיימים תנאי כזה או אחר. תוכל לומר "חולייתן הוא התנאים הבאים כולל יציאות הדופן X Y ו-Z" או לומר "חולייתן הוא התנאים הבאים ללא יוצאי דופן".
פגשת אורגניזם חדש ויש לו חריגה מסוג X. יופי. אם אמרת את הראשון, רוץ לחקור, אם אמרת את השני, פהק ועבור לערוץ האופנה. לפחות תהיה ברור עם עצמך ולא תפתח דיון קיקיוני עם עמיתיך כל פעם מחדש, כי הבסיס שלך לא ניצב יציב.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 66546
לא אמרתי שמטרתך בהגדרת החיים היא שלילת נפש "מיסטית"; אבל נראה שרוב הדוגמאות שנתת בתחילת תגובתך ובזו הקודמת לתועלת שבהגדרה, עסקו ביכולת לשלול טענות הכרוכות בנפש מיסטית.

עדיין לא שכנעת אותי שהגדרת החיים שלך היא משהו שיאפשר לענות בשלילה לחקייני מדע, באופן שלא ניתן היה לעשות זאת עד כה. הייתי שמח אם היית מראה כיצד. ברור שהגדרת החיים שלך לא מתיישבת עם תיאוריות של נפש לא-חומרית שמגדריה חיים; אבל כל מה שזה אומר הוא, שמי שמחזיק בתיאוריה של נפש לא-חומרית אינו יכול לקבל את הגדרתך. זה מדגים בדיוק את הנקודה שלי: הגדרה חדשה אינה מוסיפה לנו ידע, אינה נותנת תשובה אינפורמטיבית לשום שאלה, ובמובן מסויים אינה מעניינת‏1.

"מדעים כביולוגיה, אסטרוביולוגיה ובעיקר תחום "התהוות החיים" פועלים בעלטה בלא הבנת מושא עניינם": שוב, אני אופתע עם תמצא פיזיקאי שיש לו הגדרה מדוייקת וסבירה מהי פיזיקה. אני בספק אם תמצא משפטן שברור לו בדיוק מה זה חוק. אולי רק בתוך המתמטיקה המושגים מוגדרים באמת בחדות, אבל האם אתה יכול להגדיר מהי מתמטיקה? וכן הלאה וכן הלאה. איכשהו הפרויקט האנושי של מדע ומחקר מתקדם באופן סביר, אני חושב.

"אסטרוביולוגים, אגב, מגלים עניין בשאלה מה בדיוק הגיע על המטאוריט ממאדים": נדמה לי שהסוגיה שבמוקד היא האם העקבות שיש שם הם של חד תאיים - חומר אורגני משתכפל - או שמא תרכובות "משעממות" יותר. זה ויכוח מהותי, ויכוח על מה הן העובדות, ולא ויכוח על מהי המילה הנכונה לתאר אותן. איני רואה איך הגדרת החיים שלך תעזור להם.

ולדוגמה שבסיום תגובתך: האם באמת אתה גוזר מה מעניין אותך ומה לא עפ"י הגדרה שרירותית? אני חושב שזה כמעט סותר את המושג "מעניין"!

1 אני רוצה להסתייג קצת: וויכוח על הגדרות יכול להיות מעניין, ואפילו מאוד מעניין - רק בכך שהוא גורם לנו לבחון מושגים ומקרים, ובכלל מהווה סיעור מוחות נחמד. פעם באייל השוויתי זאת למדע בדיוני. וכמו מדע בדיוני, יכולה להיות לו תרומה למדע, אבל רק באופן עקיף.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 66633
אני רוצה לנמק יותר טוב את טענתי בפסקה האחרונה (לפני ההערה).
קצת קשה לי להתייחס לדוגמת חוקר החולייתניים, כי בעצם קשה לי לדמיין חוקרים שיגדירו את התחום שלהם "חקר חוליתניים", ולכן קשה לי לשער את התיחסותם ל"מקרי קצה של חולייתניות".

אבל למה ללכת רחוק: הבה נלך לדוגמה שלך, של הגדרת חיים ושל ההתייחסות לממצא גבולי על המאדים. כפי שטענתי בתגובתי לעיל, בפועל יש אכן ויכוח בין המדענים האם הממצא מעניין, אבל הויכוח (אם איני טועה) הוא על העובדות - האם מה שנמצא הוא אכן עדות לחיידקים משתכפלים, או לתרכובות פשוטות יותר. אם לדייק, זה בוודאי לא ויכוח על עובדות (העובדות הן מה רואים בסלע, או מה ספקטרומטר המסות פולט), אלא על פרשנותן - אבל ברור שהוויכוח לא מתמצה בסוגיית ההגדרה.

לכן, נעשה שוב ניסוי מחשבה: נניח שהיו מוצאים על המאדים ממצא אחר (מוצג מספר 2), והיה מוסכם על המדענים שמדובר במולקולות של פחמן בעלות ארגון מסוים, שבתנאים מסויימים עשויות להשתכפל. לפי כיוון המחשבה שלך, היה סביר תסריט שכזה: אסכולה אסטרו-ביולוגית א' תאמר: "חיים הם תרכובות פחמן משתכפלות; מדובר בחיים! הו, איזו תגלית מרגשת וחשובה!" אסכולה ב' תאמר: "חיים הם רק משהו שניתן לחלוקה לתאים; מה שמצאנו אינו חיים. לא מעניין. הבה נבדוק הר אחר במאדים".

ותסריט כזה לא נראה לי סביר כלל. מידת העניין של אסטרו-ביולוגים בממצא תיגזר, נדמה לי, מגורמים כמו מידת הנדירות של הממצא (אם יתגלו מולקולות-מעבר כאלה כל שני וחמישי באיזשהו גרם שמיים, זה לא יהיה מעניין), ומידת הסבירות שהוא שלב מעבר בדרך לחיים-כפי-שאנו-מכירים-אותם (באופן מוסכם). לא מתאימותם להגדרה של חיים.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 67954
שלום ירדן וסליחה על ייבוש..

לגבי הדוגמא שנתת לגבי "מוצג מספר 2", אני מסכים עם הכל, כולל התסריט (אותו אתה כבר שולל).
אם תחפש תמצא המוני מחקרים מדעיים מבילורוסיה ומסין שמבטיחים גדולות ונצורות, והעולם המדעי - אדיש.
יש לכך עוד המון דוגמאות, המעידות על הזרמים הכוחניים שלעיתים מושלים בכיפה המדעית: מה שמרגש אוכלוסיית מדענים מסויימת מתקבל בביטול באוכלוסיות מדענים אחרות.

ברור לך שהויכוח האסטרוביולוגי מה מצוי במטאוריט ממאדים הוא על הפרשנות ולא על העובדות (כפי שתיקנת את עצמך: "אם לדייק, זה בוודאי לא ויכוח על עובדות (העובדות הן מה רואים בסלע, או מה ספקטרומטר המסות פולט), אלא על פרשנותן"), וכיצד זה תפרש נכונה בלי סט של מושגים בסיסיים נכונים ומוגדרים היטב?

אתה טוען כי "שמי שמחזיק בתיאוריה של נפש לא-חומרית אינו יכול לקבל את הגדרתך" וכי "הגדרה חדשה אינה מוסיפה לנו ידע".
עד כמה שידוע לי, השקפתי אינה באה בסתירה, ואף מתבססת על הידע המדעי שנצבר עד כה, בניגוד לחובבי התיאוריה על נפש לא-חומרית שאינם מגבים את דבריהם באופן מדעי (ואולי אף טוענים כי הדבר אינו אפשרי).
יתכן ותיאוריית הנפש הלא-חומרית ועולם המדע יבואו לידי התנגשות תיזות יום אחד (ויש יגידו כי יום זה כבר בא), ובמה תבחר אז?
יתרה מזאת, כבר טענתי ואטען שנית, האין השלילה של דבר אינפורמציה בזכות עצמה?
אם ניצבת מול שלושה וילונות פרס בשעשועון טלויזיה והמנחה מבטיח לך שהפרס *לא* מאחורי השמאלי, האם הוא לא קרב אותך אלי האמת?
זה מזכיר לי את ימיה הראשונים של מכניקת הקוונטים, אז התגלע ויכוח סוער בין פיסיקאים שטענו כי חייב להיות איזשהו כוח וחוקיות המסדרת את מאות החלקיקים האלמנטריים שתועדו, ומנגד, קבוצה אשר טענה כי אין להיות מונעים ע"י שיקולים אסתטיים וכי אם לא נמצא חוק, כנראה הוא אינו קיים.
עצם הפסילה הדדית של שני הניצים, והמסקנות השונות שנבעו מהתיזות השונות, היא שהרתה את המחקר הענף וגילוי הקוורקים והלפטונים וכן את הכוחות הגרעיניים החזק והחלש.
ועל זה אמרו חז"לינו: קנאת סופרים.
טבעתי הגדרה חדשה.
אולי צדקתי - אולי היא שגויה , ימים יגידו.
ממנה עולות מסקנות, מבעבעים רעיונות, גם הם, אולי נכונים ואולי שגויים.
אם צדקתי בדברי, הרי שרעידת אדמה עתידה לזעזע את הביולוגיה ,הפילוסופיה, עולם המחשבים, ומה לא, ואם שגיתי, לפחות שמרתי על דריכותם של המתנגדים לי וחידדתי את טיעוניהם בנסיונם להשיב לי. מצב שכולו רווח.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 68040
שלום ארז, וזה בסדר: גם לי לא היה זמן לקרוא.

אני מסכים שייתכנו, וישנם, חילוקי דעות בין מדענים האם דברים כאלה ואחרים הם מעניינים או לא. אני מתקשה לדמיין ויכוח כזה שיוכרע באמצעות הגדרה. אני חוזר ומאתגר אותך לתת דוגמא, אמיתית או מדומיינת, למצב כזה.

המטאוריט ממאדים, אני חוזר ומתעקש, אינו דוגמה טובה בשבילך. הסכמתי שהויכוח הוא על פרשנות העובדות, אבל זו פרשנות "ברמה נמוכה": האם מה שהמכשירים שלנו פולטים הוא עדות לתרכובות פחמן משתכפלות (נדמה לי שדובר במפורש על חיידקים, אבל לא ממש משנה) או שמא למולקולות פחמן פשוטות. אילו מחנה ה"לא מעניין" היה מתשכנע באפשרות הראשונה, הוא היה נכנע ואומר "כן מעניין", ולהיפך. לא הגדרת החיים היא מה שהפריד בין שני הצדדים, ולמיטב הבנתי לא שום ויכוח מושגי אחר.

גם הויכוח שאתה מזכיר בין חוקרי הקוונטים לא נסוב על הגדרה ולא הוכרע על-ידי הגדרה, עד כמה שאני מצליח לראות.

נפש לא חומרית: שוב, אני מאמין אדוק בחומריות הנפש. אני רק לא רואה איך *הגדרה* כזו או אחרת לחיים יכולה להיות טיעון. והנה למה:

"טבעתי הגדרה חדשה. אולי צדקתי - אולי היא שגויה, ימים יגידו." או, אולי הגענו לשורש המחלוקת: להבנתי, הגדרה לא יכולה להיות נכונה או לא נכונה. היא פשוט הגדרה: קביעה שרירותית. אפשר לאמץ או לא לאמץ אותה. היא יכולה להיות נוחה או לא נוחה, תואמת יותר או פחות את המושגים המקובלים, אבל לא נכונה/שגויה. לכן, היא אינה יכולה להיות טיעון בויכוח.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 68636
חשבתי על האתגר שהצבת בפני.
אני נוטה, בלא חפץ, להסכים כי אין בכוחה של עצם ההגדרה להיות בוררת הנכונות של תיאוריה כזו או אחרת.
אלא, שההגדרה הבסיסית, כמו האקסיומה המתמטית, מהווה נקודת המשען לתיאוריה המתבססת עליה.
הצגת אקסיומה חלופית משמעה שלושה דברים:
א. הכשרת הקרקע לצמיחתה של תיאוריה חדשה, עם הסברים אחרים ונבואות חדשות.
ב. "הכרזת מלחמה" בין אסכולות של מדענים אשר כקנאת סופרים, תעסיק את כולם שעות נוספות ותקדם את כולנו אליי האמת המיוחלת. (בהנחה שיש מחנה של מצדדים בכל צד במתרס)
ג. במידה ותיאוריה המבוססת על הגדרה א' מכילה את כל תובנותיה של תיאוריה המבוססת על ההגדרה ב', הרי שתיאוריה א' וההגדרה שבבסיסה יזכו למשנה תוקף ואמינות וידרסו את התיאוריה האחרת, וההגדרה שבבסיסה.

ראה אלו מתמטיקות לא אוקלידיות צמחו להן משינוי של אקסימה אוקלידית אחת או יותר.
אין לנו סיבה להניח כי דווקא המתמטיקה האוקלידית היא הנכונה, ואם איני טועה, אינשטיין השתמש בתורתו במתמטיקה מסוג אחר (יש ביננו פיסיקאים?).

כמו כן, מצאתי הרבה דוגמאות להגדרות רעות (שעכבו אותנו עד שהופרכו), כגון: הקבוע הקוסמולוגי של אינשטיין, האתר כבופר יקומי, איזורים שתועדו במפות כאיזורים מהם נופלים מקצה העולם, ועוד.
מן הסתם אנו זוכרים את הקוריוז, את ההגדרות הללו שנראות לנו היום מופרכות, ולעיתים שוכחים לתת את הקרדיט למי שעלה עם ההגדרה או הגילוי המפריך.
למשל המדען הרוסי פרידמן שהראה את הגורלות האפשריים של היקום בעוד זמן אינסופי, התבססה על ביטול ההגדרה של הקבוע הקוסמולוגי.
הוא בסך הכל טבע הגדרה אחרת מזו של אינשטיין, או אם תרצה - אנטי-הגדרה.
בימיו, לא היו את תוצאותיו של האבל לאישור שיטתו על פני שיטתו של אינשטיין (ההסטה לאדום המראה כי כל גרמי השמיים מתרחקים זה מזה וכי היקום מתרחב).
ובכל זאת, תרומתו על הגדרה זו אינה מוטלת בספק.

אני חושב שרב האסטרוביולוגים לא רואים בממצאי המטאוריט חיידקים (הממצאים קטנים ופשוטים מדי), אלא לכל היותר שרידים של צורות חיים מיקרוסקופיות או מבנים מוקדמים העשויים להוביל ליצירת חיים שכאלה.

את נכונותה של הגדרה *ניתן* כאמור להעריך עפ"י מידת התובנות העולות ממנה (כמוסבר למעלה).
אמנם לא תוכל לנצלה כ"טיעון בויכוח" (כדבריך), אך אף על פי כן, היא *כן* חשובה לציון בעת ויכוח על מנת לברר האם שני המתווכחים בכלל עומדים על קרקע משותפת ומדברים ב*שפה משותפת*, אחרת יהיה זה דו שיח של חרשים.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 68869
הדוגמאות הללו, של הגדרות פיזיקליות שהשתנו (או התבטלו, או נולדו) אכן קרובות יותר לסייע לך. אבל לדעתי יש הבדל בינן לבין הגדרת החיים שלך.

אני מעדיף דוגמה של הילרי פטנאם שמוכרת לי, של שינוי הגדרת האנרגיה הקינטית בתורת היחסות הפרטית. מהמעט שאני מבין על האתר ועל הקבוע הקוסמולוגי, הטענה שלי תהיה תקפה גם בהם.

בתורת היחסות הפרטית הציג איינשטיין הגדרה חדשה לאנרגיה קינטית, שבה נוסף איבר ל 1/2mv^2. אלא שהיה זה חלק בלתי נפרד מתיאוריה כוללת, עם טענות אמפיריות חדשות (כלומר, שסתרו טענות אמפיריות של תורות קודמות), וכל הטראראם של תיאוריה פיזיקלית. זה לא שאיינשטיין הציע יום אחד "הבה נוסיף איבר להגדרת האנרגיה הקינטית, נראה לי שזה יהיה יותר נכון", ואז, מעשה קסם, נתגלתה תורת היחסות. הגדרה בלבד, כאמור, היא (בהגדרה...) שרירותית ולא אינפורמטיבית. התיאוריה היא מה שמעניק להגדרה תוכן.

אם תרצה לעגן את הגדרת החיים שלך בתיאוריה כוללת יותר, תתקל בבעיה אחרת: אני בספק אם יש טענה מדעית משמעותית (ניתנת להפרכה, נותנת יכולת ניבוי או הסבר) שמשתמשת במושג "חיים". מה שאני רוצה כאן הוא טענה כזו שמתחילה במילים "כל מה שחי הוא...". יכולתי אולי להתחיל את כל הויכוח איתך מכאן; אם אני צודק, אולי מיד יוצא העוקץ מהפרויקט שלך.

כאן אולי המקום להציג משהו קונסטרוקטיבי מצידי. אני דווקא מצאתי את המסקנות שלך מעניינות - אבל הייתי מציג אותן אחרת. לא כהגדרה, אלא כהבחנה: ה*הבחנה* שחיים מתאפיינים במורכבות גדולה יותר (או פוטנציאל מורכבות, ושאר תיקונים) ממה שאינו חיים. כמובן שטענה כזו מחייבת מושג של חיים; בעיני יש לה טעם גם עם המושג העמום שלנו של חיים. לצורך ההבחנה, חיים הם מה שאנו נוטים לראות בו חיים; מה שבויכוח, מקרי הגבול, יכולים להיות גם מקרי גבול מבחינת ההבחנה (ומכל מקום, לא יפגעו בתקפותה).
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 69040
הילרי פטנאם ?

"בתורת היחסות הפרטית הציג איינשטיין הגדרה חדשה לאנרגיה קינטית, שבה נוסף איבר ל 1/2mv^2. אלא שהיה זה חלק בלתי נפרד מתיאוריה כוללת, עם טענות אמפיריות חדשות (כלומר, שסתרו טענות אמפיריות של תורות קודמות)"
באמת? תוכל להאיר את עיניי איזה מידע הצטבר לפתחו של אינשטיין *לפני* פיתוח תורתו, ורמז לו על הדרך?

"זה לא שאיינשטיין הציע יום אחד "הבה נוסיף איבר להגדרת האנרגיה הקינטית, נראה לי שזה יהיה יותר נכון", ואז, מעשה קסם, נתגלתה תורת היחסות."
אבל זה *כן* היה המקרה עבור ביטול הקבוע הקוסמולוגי והנבואות שבעקבות זאת.

"אני בספק אם יש טענה מדעית משמעותית (ניתנת להפרכה, נותנת יכולת ניבוי או הסבר) שמשתמשת במושג "חיים". "
על ענפי "התהוות החיים" והאסטרוביולוגיה כבר דיברנו.
אני עודני מחזיק בדעתי כי תחומים אלו שוב ושוב משרבבים אל מטרותיהם,חישוביהם ומסקנותיהם את המושג חיים ורואים בו מושא מחקר.
כדי לרענן את שורות הטיעונים שלי, בוא נניח ענף עתידני (ואולי לא כ"כ רחוק) בביולוגיה שעוסק ביצירתם של חיים in vitro.
נקרא לו ביוגוניה (כל הזכויות שמורות).
מה בעצם מנסה ליצור ביוגוניסט?
האם תא מתחלק הוא הישג? ותא שלם שלא מתחלק? ווירוס? וממברנה עם חילוף חומרים יציב? ומבנה אורגני בעל יכולת תנועה "מרצון" בתגובה לגירוי סביבתי (כימי למשל : כמוטאקסיס)? ומבנה אאורגני?

השבח לאל. מילות חיזוק ראשונות. (-;
אני די מרוצה ממה שאמרת בפסקה האחרונה. אם קצת הבהרה, אנחנו עוד עשויים (רחמנא ליצלן) להסכים.
מה בעצם בין "הגדרה" ל"הבחנה"? האין משתמשים בהגדרה על מנת להבחין בין דבר לדבר?
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 69065
באשר לאיינשטיין, לא דיברתי - לפחות לא בכוונה - על מידע שהיה לו לפני שפיתח את תורתו. זה בכלל לא קשור לפואנטה שלי. הפואנטה שלי היתה שהגדרת האנרגיה הקינטית לא קדמה לתיאוריה, אלא היתה חלק בלתי נפרד ממנה.

באשר לקבוע הקוסמולוגי, איני מכיר את הפרטים, אבל ממה שהבנתי לא ברור לי בכלל על איזו הגדרה מדובר כאן. אם הניחו קבוע מסוים בטבע, ואז ניסחו את התיאוריות מחדש בלי הקבוע, הרי יש כאן הרבה מעבר לשינויי הגדרה - יש כאן, שוב, תיאוריה חדשה. אם מישהו יוכל להזכיר כאן את הסיפור, אוכל להתייחס יותר בבטחון.

הגדרה לעומת הבחנה: ניסחתי את טענתך כ"הבחנה" לא במובן של הבחנה בין דבר למשנהו, אלא במובן של תובנה, insight. בעצם, כשאני נזכר במה שכתבת במאמר ובחלק מהדיונים, נדמה לי שעיקר הפואנטה שלך לא היתה בהגדרת החיים (לעומת מה שאינו חי), אלא כמעט להיפך: בקביעה שמדובר בסקאלה רציפה של מורכבות. אמרת שאפשר לקבוע את גבול החיים באופן שרירותי, אם הבנתי נכון, על סקאלה זו. אז אם מדובר בקביעה שרירותית, מדוע אתה רוצה להכפיף לה את המדענים?

מה, באמת, יחשב הישג עבור הביוגניסט? האין זה ברור ש*כל שלב חדש* יחשב הישג? אתה רוצה יותר מזה: שיהיה רגע מדויק שבו יוכל הביוגניסט לומר "הגענו: הנה חיים". למה? הרי אפילו לשטיתך כל קביעה של גבול חד תהיה שרירותית - אז מדוע שזה יעניין אותנו?
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 70142
"הפואנטה שלי היתה שהגדרת האנרגיה הקינטית לא קדמה לתיאוריה, אלא היתה חלק בלתי נפרד ממנה"
(מבוכה..אני לא מוצא דרך צנועה להשוות ביני לבין אינשטיין..)
אילו הייתי מגיש בפני חברי האייל תיאוריה מגובשת ושלמה, עם הנחות, הסברים ואמירות נבואיות - אז היתה הגדרת החיים בסדר, כי היא חלק ממכלול ?
יתרה מזאת, אני חושב שבחירה בהגדרה כזו לעומת אחרת היא כשלעצמה תיאוריה, ולכן לא יכולה להיות "נפרדת ממנה".

נזכרת נכון, אני באמת לא קובע מהו ההבדל בין חי לשאינו חי, וגורס כי הכל שרירותי.
למה שארצה להכפיף מדענים לקביעה שרירותית?
ראשית, מדענים מתייחסים לדברים רבים כשרירותיים (פיסיקאים בעיקר), כך שאינו רואה בכך פסול,
אך חשוב מכך,
איני רוצה להנחיל את הקביעה השרירותית (הרי היא שרירותית - בחר אותה לפי שרירות ליבך), אני רוצה להנחיל את *ההבנה* כי הקביעה היא שרירותית.
אם אצלח בכך, יחדל המצוד העקר אחר זה שאינו קיים, "סוד החיים" החמקמק.
חשוב על כך במושגים של פיסיקה.
יש עוד הרבה מה לחדש ולהגיד בנושא גרביטציה.
אינשטיין העניק לה משמעות אחרת מניטון, מכניקת הקוונטים אינה מתיישבת איתה, החלקיק שאמור לייצג אותה בתיאוריה - הגרביטון - לא נמצא עדיין.
מה אם היית יודע כי טיבה של הגרביטציה הוא כזה השולל את קיומו של גרביטון, ושחיפוש זה לעולם לא יעלה דבר?
האם לא היית קורא להפסקת הניסויים לאיתור הגרביטון?

אתה צודק לגמרי לגבי הביוגוניסט. אני רואה שלא הייתי לגמרי ברור.
מידת ההצלחה של הביוגוניסט היא שרירותית, אולם, גם רף שרירותי שומר על יחסיות.
נאמר שרף הכניסה לטכניון הוא 700 בפסיכומטרי ובאוניבריסת ביר-זית הרף הוא 550.
יוצא מכך שגם אלו וגם אלו סטודנטים (זה שרירותי), אך אלו איכותיים מאלו (בממוצע).
ובחזרה לביוגוניסט, סקלת מורכבות תקנה כלי לאדם הניטראלי הסוקר את עבודתם של ביוגוניסטים שונים להעריך את עבודתו של ביוגוניסט אחד לעומת משנהו.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 70271
"אילו הייתי מגיש בפני חברי האייל תיאוריה מגובשת ושלמה, עם הנחות, הסברים ואמירות נבואיות - אז היתה הגדרת החיים בסדר, כי היא חלק ממכלול ?"

כן. והנה למה :

"יתרה מזאת, אני חושב שבחירה בהגדרה כזו לעומת אחרת היא כשלעצמה תיאוריה"
אני חולק עליך. כדי שזו תהיה תאוריה, צריכה להיות דרך להפריך אותה. אם לפחות היתה דרך לאשש אותה, זה היה כבר משהו שמזכיר תאוריה. אבל הגדרה העומדת כשלעצמה, איני רואה כיצד ניתן לאשש או להפריך אותה - כפי שאני חוזר וטוען, אין בה ערך אינפורמטיבי. מה שיכול לגרום לי לקבל הגדרה הוא, אם היא חלק אינטגרלי מתיאוריה, והתיאוריה מצדיקה עצמה (ע"י אישושים, ניסויים למשל, וע"י אי-הפרכה).

ואגב, אני לא מתעקש על תיאוריה מגובשת ושלמה וכל זה. אפשר להתחיל מתיאוריה עמומה וחלקית.

האם אתה יכול להראות דוגמה לדברים שרירותיים שפיזיקאים מתייחסים אליהם? יש, בוודאי, הגדרות שרירותיות (לקרוא למטען חיובי חיובי, ולשלילי שלילי; או לאמץ יחידות מידה מסוימות ולא אחרות) - אבל איש לא יצפה למהפכה מדעית, או אפילו להתקדמות קטנה, מאימוץ יחידות חדשות או מהיפוך הקונבנציה למטען. כמו כן, לא סביר בעיני שפיזיקאי יגדיר את תחום עיסוקו "מטענים שליליים", וירוץ לחקור במרץ את האלקטרון ואת האנטי-פרוטון, תוך התעלמות בוטה מפוזיטרונים ונויטרונים... זאת בדיוק מהסיבה הפשוטה, שאלו הגדרות שרירותיות.

"אני רוצה להנחיל את *ההבנה* כי הקביעה היא שרירותית.
אם אצלח בכך, יחדל המצוד העקר אחר זה שאינו קיים, "סוד החיים" החמקמק."
אה, שוב: האם יש לך דוגמה למצוד *מדעי* אחר סוד החיים החמקמק, כזה שיפסק סוף סוף אם תאומץ ההגדרה שלך?

"מה אם היית יודע כי טיבה של הגרביטציה הוא כזה השולל את קיומו של גרביטון, ושחיפוש זה לעולם לא יעלה דבר? האם לא היית קורא להפסקת הניסויים לאיתור הגרביטון?"
כן. אבל לא הייתי מקבל ידיעה כזו רק מהחלטה שרירותית להגדיר אחרת את הגרביטציה. הייתי יכול לקבל ידיעה כזו רק *מתיאוריה*.

"סקלת מורכבות תקנה כלי לאדם הניטראלי הסוקר את עבודתם של ביוגוניסטים שונים להעריך את עבודתו של ביוגוניסט אחד לעומת משנהו."
טוב ויפה, אבל מה לזה ולהגדרת חיים כערך כלשהו על הסקאלה? על זה כל הוויכוח. אני מוכן לקבל, לצורך הדיון, את הטענה שסקאלת מורכבות תתאר היטב את הדברים שאנו נוהגים לקרוא להם "חיים" לעומת מה שאנו נוהגים לקרוא לו "מת" או "דומם". מה שאיני מבין הוא, מה הטעם לנסות להגדיר חיים באופן מדויק באמצעות סקאלה זו (או בכלל להגדיר חיים במדויק).
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 70330
טוב, אני מבין לאן אתה חותר.

הלנת על "התיאוריה שלי", אתה טוען כי אינה עומדת במבחנים הנדרשים מתיאוריות.
טוב ויפה.
האם התיאוריה המושלת בכיפה עומדת בהן?
האם יש בכלל תיאוריה שמושלת בכיפה?
במצב בו התחרות כה רפה ודלה, למה שאבוש לגולל את הצעתי החלופית?

אני לא מציג תיאוריה שלמה וברת הפרכה, גם לא תיאוריה עמומה וחלקית.
אפילו על השאלה האם הצגתי הגדרה ניתן להתווכח, כי הרי לא הצעתי נוסחא למורכבות.
ובתום כל ההלקאה העצמית הזו,
בכל זאת הצגתי דבר מה.
רעיון.
התפיסה כי חיים אינם מה שהם נתפסים בעיני רבים.
רעיון המציג את החיים כחלק מרצף ולא כדבר שישנו או חסר, רעיון המרחיב את תחומי תהליך האבולוציה אל תוככי העבר הרחוק, עוד לפני התהוותו של התא הראשון.

לאחר כל ההסתייגויות אשאל : מה דעתך על הרעיון חסר העוגנים (הגיון?) ששילחתי לחלל ?
אילו השלכות אתה מסיק ממנו?
וכיצד היית מציע להקנות לו בסיס יציב ובר הוכחה?

(בנוגע לשאלותיך: ששוב אומר "חקר התהוות החיים"? אני מעדיף לסטות מן הדיון ההוא שמתחיל לחזור על עצמו ולטפל ברעיון שבעיני הוא מרכזי)
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 70375
התזה הידועה של פרויד היא על שני הכוחות המתנגשים באדם, הדחפים הארוטיים להתמזגות של כמה שיותר יחידות חיים לכדי מהות חיה גדולה יותר. מצד שני, אינסטינקט המוות שמושך לפרוק כללי ושיבה למקור האנאורגאני. נראה שעל פי התאוריה הזו, החיים מתנהלים על פני הסקלה הזו וכשדחף המוות גובר עד לכדי ביטולו עצמו, נעלמים החיים. אלא שאפילו פרויד הרגיש שהוא לא הציע תאוריה מדעית. הוא ידע שהמתקיפים יאמרו שזה לא רעיון מדעי אלא פילוסופיה (שופנהאורית), לכן הוא ניסה לשכנע שהרעיון מבוסס על מחקר מפורט.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 70693
"האם יש בכלל תיאוריה שמושלת בכיפה?"
אני לא בטוח שאני מבין את השאלה, אבל נדמה לי שכוונתך היא ל"תיאוריה בדבר מהם חיים". ואז תשובתי היא לא. אין בכלל תיאוריה, כי זה לא עניין לתיאוריה. הגדרות נכנסות מדי פעם בתיאוריות מדעיות, אבל הן אינן יכולות להיות המטרה של תיאוריה, הפואנטה שלה, המוקד שלה. אני יודע (מהתיכון, ומעדויות אייליות על האקדמיה) שבלימודי ביולוגיה אומרים משהו על הגדרת החיים - זה נראה לי חסר טעם. נכון שבלימודי פיזיקה נותנים הגדרה של אנרגיה קינטית - יש בזה טעם, כי משתמשים בזה אחר כך ואין בזה בעייתיות מיוחדת. "הגדרת החיים" היא עניין כן בעייתי (על כך אנו בוודאי מסכימים) ונטול השלכות מדעיות (על כך אנחנו מתווכחים כבר יותר מדי תגובות).

אתה שואל מה דעתי, בסופו של יום, על ההצעה שלך. אם אני מנכה מההצעה שלך את הגדרת החיים, הניסוח הטוב ביותר שלי להצעתך הוא משהו בנוסח "מה שאנו נוהגים לקרוא לו חיים מתאפיין במיקום גבוה יותר על סקאלה של מורכבות ממה שאנו לא נוהגים לקרוא לו חיים". זה מעניין, ויכול להיות שיש כאן גם תרומה להבנה שלנו את העולם - אבל התרומה וההבנה הללו הן ברמה מאוד מופשטת, ואני מתקשה לראות אותן נפרטות לפרוטות מדעיות. אין בכך, כמובן, גינוי - רוב מוחלט של האנשים לא זוכה בחייו לייסד מהפכה מדעית...

דווקא אין לי בעיה עם העמימות שנשארת בגלל החוסר בהגדרת מורכבות. כי מורכבות (לענייננו) היא מושג מתמטי, ויש לפחות זרעים להבנתו (המתמטית) של המושג. ואם הצלחת לעשות למשהו רדוקציה מביולוגיה למתמטיקה, זה דבר גדול.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 71452
לוקח זמן לפרוט "פרוטות מדעיות", אבל אני מאמין במעבר מהמופשט אל הפשט.
אם תרמתי ולו במקצת להבנת המופשט, הרי שעשיתי את שלי.

ענית לשאלתי הראשונה בתגובה הקודמת, לעניין ובלי הנחות. תודה.
מה בדבר שתי השאלות העוקבות?

"אין בכלל תיאוריה, כי זה לא עניין לתיאוריה. הגדרות נכנסות מדי פעם בתיאוריות מדעיות, אבל הן אינן יכולות להיות המטרה של תיאוריה, הפואנטה שלה, המוקד שלה"
יכלתי להיות קטנוני ולשאול מה *כן* המטרה והפואנטה של תיאוריה, או לגרוס שתיאוריה היא בסה"כ רעיון מבוסס ובר הפרכה - אבל, אני חושש שזה נתיב אין-מוצא בשיחתנו, ולכן, אם אתה רוצה, אתה לגמרי פטור מלהתייחס לכך..
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 71733
בדבר שתי השאלות שלא עניתי עליהן ישירות -
אין לי באמת מה לחדש לך כאן, והתגובה הזו היא סתם כדי לא להשאיר את הדברים תלויים באוויר -

"האם יש בכלל תיאוריה שמושלת בכיפה?"
[בדבר "מהם חיים", אם לא איבדתי את חוט הדיון]
לא יודע, ולא מאוד מעניין אותי. כאמור, במובן מספיק חמור של "תיאוריה" אני לא חושב שיש באמת תיאוריה, ושיכולה להיות תיאוריה, שתיתן הגדרה. במובן ליברלי יותר יש, מן הסתם, דברים שאומרים בתגובה לשאלה הזו - אני מניח שאתה יודע יותר טוב ממני מה אומרים (דיברת על כך בפתח מאמרך).
עד כמה שאני מכיר את הדברים האלה, אני נוטה לפסול אותם באופן גורף כחסרי טעם, כפי שאני פוסל את ההיבט ההגדרתי בהצעה שלך.

"במצב בו התחרות כה רפה ודלה, למה שאבוש לגולל את הצעתי החלופית?"
גולל, ואל תבוש. אם מישהו, בניגוד לי, כן חושב שיש טעם וצורך בהגדרה חד-משמעית של "חיים", אני אפנה אותו אליך ללא היסוס. (-:
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 71754
לא אבוש, ולא אכלם. :)

שתי השאלות היתומות אינן אלה שעליהן ענית זה עתה אלא שתי השאלות האחרונות בפסקה המצוטטת הבאה:
"לאחר כל ההסתייגויות אשאל : מה דעתך על הרעיון חסר העוגנים (הגיון?) ששילחתי לחלל ?
אילו השלכות אתה מסיק ממנו?
וכיצד היית מציע להקנות לו בסיס יציב ובר הוכחה?"

על הארותיך המענינות אודה.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 72082
ההתייחסות שלי מתמצה בפסקה השניה ב- תגובה 70693 אין לי משהו של ממש לתרום לך או לקלקל לך מעבר לכך. צר לי אם אני מאכזב, והמשך עבודה פוריה (-:
תודה. 72175
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 67593
פיזיקה = תורת החומר.
חוק = כלל אובייקטיבי שקבעה המדינה.
הגדרת רצית - לגוד פנית 67649
פיזיקה = תורת החומר. ומה זה חומר, במטותא?
(מיותר לציין, אסור לך להשתמש במונח "פיזיקה" בתשובתך).

אנחנו בוודאי מסכימים שיש מושגים שהם יסודיים, ולגיטימי להגדיר באמצעותם. אבל בעוד ש"מורכבות", סביר לטעון, בסיסית יותר מ"חיים" (ובמחינה זו בלבד הכיוון של המאמר נראה לי נכון), אני לא משוכנע ש"חומר" בסיסי יותר מ"פיזיקה".

(אני נוטש את דוגמת ה"חוק", מחשש שנסתבך ללא מוצא. נפתור קודם את בעיית הפיזיקה...)
בוקר טוב. 67653
מה הקשר? ולמה להיכנס להגדרת החומר? פשוט הזכרתי את ההגדרה המקובלת לפיזיקה.
(הגדרה לחומר אולי תכלול מאפיינים, א-לה-דקארט: היסוד המתפשט וכו'. אבל שוב, אין כאן הכרח מיידי להגדיר עכשיו את החומר. באותה מידה, כל הגדרה שאיזשהו קורא היה נותן, היית יכול לברור לך מילים ממנה, ולדרוש את הגדרתם.)
בוקר טוב. 68041
עקבת אחרי הדיון לפני שכתבת את זה (כלומר, אתה זוכר למה תהיתי על הגדרה של פיזיקה)? נניח שיש ויכוח האם עניין מסוים שייך לפיזיקה או לא, ואתה אומר "תבדקו האם מדובר בחומר" - לא נראה לי שקידמת את הדיון.

הפסקה השנייה בתגובתי הקודמת אומרת במפורש למה אני דורש ממך הגדרה של חומר, ולא דורש מארז הגדרה של מורכבות.

אבל יכול להיות שבאמת הפיזיקה היא לא דוגמה טובה בשבילי, כי אמנם (אני עדיין חושב) קשה עד בלתי-אפשרי להגדיר אותה, אבל היא בעצם לא עמומה: קשה לי לחשוב על סוגיה או על מושג שתהיה מחלוקת אם הם שייכים לפיזיקה (וצריכים לעניין פיזיקאים) או לא. אם אני צודק, אז נראה שמתקיים מצב מוזר: יש לנו הגדרה סמויה של פיזיקה, שאנו מתקשים לנסח במילים. אבל כל זה סטייה מהנושא. ממילא ממשיך בינתיים הויכוח ביני לבין ארז במלוא עוזו...
עקבתי 68213
"...ואתה אומר "תבדקו האם מדובר בחומר" - לא נראה לי שקידמת את הדיון" - למה לא? הרי זה אוסף של טלאים; דבר מוגדר ע"י דבר אחר, ושוב ע"י דבר אחר. כל האריג העצום הזה מוחזק ביתדות: הם המושגים האטומיים-האפריוריים.

ובתגובתך הקודמת: "אני לא משוכנע ש "חומר" בסיסי יותר מ "פיזיקה" " - ואני לא משוכנע שכדי להגדיר דבר חייבים להשתמש בדבר פחות מורכב. למה בעצם? מה מורכב יותר: "החברה" או "מדעי החברה"? האם זה משנה להגדרת מקצוע הסוציולוגיה?? כל שצריך להקפיד הוא לא להגדיר דבר ע"י עצמו.

אני, בויכוח זה, משתמש בהגדרה רחבה של הפיזיקה: תורת החומר. זה כולל כמובן גם את כל הכימיה וכו'. מכאן, הדיכוטומיה בין מה לפיזיקה ומה לא, היא ברורה: כל מה ששייך לאגף הא-פריורי-אנליטי (מטא-פיזיקה, מתמטיקה וכו') וכל מה ששייך לאגף הטלאולוגי (רצון, מוסר, אידיאולוגיה. ועוד מילים שונות לאותו הדבר בדיוק... לפי הדיכוטומיה הליבוביצ'ית: רשות היחיד של ההכרה). בעולם המושלם שלי, הכול מתמיין בסדר מופתי, ללא חריגה אחת, ל "לא-פיזיקה". הבעיה היחידה שלי, היא לשכנע אותך, שכך זה באמת בעולם...
הגדרה פשוטה? 68254
אם זה מסריח זה כימיה, אם זה לא עובד זה פיזיקה, אם אתה לא מבין את זה זה מתמטיקה.
עקבתי 68335
יכול להיות ש"הגדרה" אינו המונח האופטימלי עבור מה שאני רוצה; "קריטריון מבחין" יהיה מוצלח יותר. כדי שיהיה טעם בקריטריון מבחין, למטרות מעשיות, הוא צריך להשתמש במונחים פשוטים יותר ממה שהוא בא להבחין.

מה שכתבת בפסקה השלישית דווקא מקובל עלי, ויכול להיות שזה מוצלח בתור קריטריון לפיזיקה-במובן-הרחב ‏1. לצורך הדיון שלי עם ארז יכול להיות שצריך דווקא הגדרה חדה לפיזיקה במובן הצר (להבדיל מכימיה). אני לא בטוח שזה בלתי אפשרי, או אפילו שזה קשה במיוחד, אבל כפי שאמרתי בתגובה הקודמת, זה כבר נהיה מאוד לא רלוונטי לדיון שלי עם ארז.

1 בעיה קטנה, בכל זאת: אני חושב שאתה מוציא מגדר הפיזיקה ניסויי-מחשבה. אם כך, ואם נחזור שוב לדיון שלי עם ארז, יוצא שפיזיקאים לא אמורים להתעניין בכאלה.
עקבתי 68375
אולי כאן אני מפסיק לעקוב, או סתם לא מבין, אבל מדוע בכדי שיהיה טעם ב "קריטריון מבחין" [אגב, האין זו ה "הגדרה" של הגדרה; מה שייצור אצלנו מימוש של חוק הזהות, A = A, כך שנוכל להבחין בין 'דבר' ללא 'לא-דבר'?], למטרות מעשיות, הוא צריך להשתמש במונחים פשוטים יותר ממה שהוא בא להבחין? למה? מה הקשר בין יכולת ההבחנה לפשטות המרכיבים?

"אני חושב שאתה מוציא מגדר הפיזיקה ניסויי-מחשבה" - לא הבנת אותי. הפיזיקאי יכול להשתמש במתמטיקה, כמובן. וברור שגם בלוגיקה. אלא שנשואי ההיגדים הלוגיים הם כמובן אנליטיים, בעוד שנשואי ההיגדים [המשוואות הפיזיקאליות] הם אובייקטים פיזיים (כמו למשל במשוואה הנ"ל: G=Mm/R^2). שימוש בלוגיקה יכול להוביל למסקנות בעולם האינדוקטיבי, אבל ממצאים אינדוקטיביים אינם יכולים להוכיח דברים במישור הדדוקטיבי (ראה את ניסוי הכדורים של גליליאו http://haayal.co.il/thread.php3?rep=48301)
עקבתי 68377
אולי גם "פשוט" לא היה מונח מוצלח מבחינתי, ועדיף "ברור" או "קל להבחנה, להכרעה". האם עכשיו ברור למה כדי שקריטריון יהיה שימושי הוא צריך לעשות שימוש במונחים קלים יותר להכרעה?

כל מה שרציתי לומר הוא שכאשר השתמשת בחומר להגדיר פיזיקה, חששתי שאתה בדרך למעגליות. אכן, בהגדרה שלך לפיזיקה שיותר מצאה-חן בעיני לא השתמשת ב"חומר".

מה שאתה אומר על ניסויי מחשבה הוא, אם אני מבין נכון, שהם שייכים לפיזיקה מכיוון שהם עוסקים בעולם הפיזיקלי, גם אם הם משתמשים רק בכלים לוגיים-מתמטיים. קיבלתי.
עקבתי 68417
ובכן, ברור שכדי שמושג יהיה ברור יותר לבני-האדם המשתמשים בו, רצוי שההסבר שלו יהיה בנוי ממשפטים רהוטים, מילים פשוטות, ובכלל - נטול שגיאות כתיב. אבל אין לכך דבר עם ההגדרה הפורמאלית הנוקשה שלו. בהגדרה הזו, כל היגד שאינו מתייחס לנשוא ההגדרה יהיה תקף. ללא קשר למידת המורכבות (איך מודדים את זה?) של מרכיבי ההיגד.

השתמשתי גם השתמשתי, גם אם על דרך השלילה: אמרתי שהפיזיקה עוסקת אך-ורק שמה שאינו אנליטי או טלאולוגי. קרי: החומר.

שייכים מבחינת נשואי עיסוקם בלבד. כן.
עקבתי 68476
אבל לא דיברנו בכלל על הגדרה פורמלית נוקשה! ולא חיפשנו איזה הגד הוא תקף. חיפשנו משהו שיעזור לנו לדעת, בהינתן עניין מסוים, אם הוא שייך לפיזיקה או לא. יעזור, כלומר משהו מעשי. ולכן, אם רצית להגדיר פיזיקה באמצעות חומר, לענייננו יש בכך טעם רק אם קל לך יותר לדעת מהו חומר ומה לא.

"הפיזיקה עוסקת אך-ורק שמה שאינו אנליטי או טלאולוגי. קרי: החומר."

ומאיפה כל כך ברור לנו שחומר הוא מה שאינו אנליטי או טלאולוגי? היית יכול באותה מידה לומר שהגדרת "חומר" היא "מה שעוסקת בו הפיזיקה". למעשה, מהמשפט המצוטט נראה לי שזה בדיוק מה שאתה עושה. הוא שחששתי: מעגליות.
עקבתי 68567
בסדר גמור.

לא מעגליות!
ראשית, איך מ "הפיזיקה עוסקת אך-ורק שמה שאינו אנליטי או טלאולוגי. קרי: החומר." אתה הגעת ל "חומר" היא "מה שעוסקת בו הפיזיקה"?? כל שעשיתי הוא להסתמך על ההגדרה של החומר (מה שאינו אנליטי או טלאולוגי) ולומר שהפיזיקה, מכיוון שאיננה עוסקת באנליטי או בטלאולוגי, הרי שהיא עוסקת בחומר.
השאלה "מאיפה כל כך ברור לנו שחומר הוא מה שאינו אנליטי או טלאולוגי?" היא שאלה אחרת לגמרי*. זו איננה מעגליות, כי-אם "מודל הטלאים".

--------------------------

* והתשובה לה שרירותית: אנו מגדירים את מה שאינו אנליטי או טלאולוגי כחומר. [את החלק השני, לא טלאולוגי, הגדיר דקארט בכינוי "מות החומר"]
חוני הלא מעגל 68868
טוב ויפה. כעת, שים לב ש"חומר = (בהגדרה) מה שאינו אנליטי או טלאולוגי" אינו ממש הגדרה מובנת מאליה לקהל הרחב. עשית כאן עבודה לא רעה, אבל את כל זה, לטעמי, היית צריך לעשות כבר בהודעה הראשונה שלך, זו שהסתפקה בקביעה "הפיזיקה: תורת החומר". זאת, כי חפצנו (אני וארז, בהקשר הדיון ההוא) בהגדרה שתשמש לנו קריטריון שימושי, ולא סתם בהיגדים תקפים.
חוני הלא מעגל פינות 69972
מסכים. התירוץ היחידי (והלא תירוץ מצוין הוא זה) שלי הוא עצלות. אני מנסה לכתוב בקיצור ובסוף צריך לכתוב הרבה יותר. מסתבר שאימא שלי צדקה כל הזמן...

בכל אופן, הייתה סיבה נוספת לקיצור הנ"ל, ואני מקווה שהיא תבהיר גם מדוע התפלאתי כל-כך כשהאשימו אותי בהתנשאות: אני הנחתי שקוראי האייל מכירים מספיק את קאנט ולכן, ובהסתמך על ההסברים שניסיתי להביא באייל, היה ניתן להקיש כי זו תהיה ההגדרה הטריוויאלית בה אשתמש. אינני נוטה כלל לזלזל בעמיתי לויכוח, ואולי להפך. לכן הַאָשמתי אז בהתנשאות נראתה לי כמין סיפור קפקאי מוזר, בעיקר משום שבמספר מקרים שחשבו שהתפארתי, הרי שהשתמשתי באירוניה עצמית. קפקא באייל: לא מספיק שאתה צוחק על עצמך, עוד אומרים לך שאתה מתנשא... אבל קיבלתי את כל העניין ברוח טובה, עד שהבנתי ששני קוראים מתייחסים לעניין ברצינות תהומית. מצד שני, לא נראה שאפסיק להתעצל או להשתמש בהומור שרק אני והחתול שלי מבינים (גם הוא מורם מעם) בזמן הקרוב :->
עקבתי 68557
בעצם, יש לי בעיה עם הגדרתך לפיזיקה. מה עם פסיכולוגיה? היא הרי תחום מחקר אמפירי, אינדוקטיבי, אפוסטריורי, בלתי-טלאולוגי, מה שאתה רוצה. האם תרצה לומר שהיא שייכת לפיזיקה? הרי זו כבר קבלה חד משמעית של המטריאליזם של הנפש, הלא כך?
עקבתי 69978
כמובן, שהפסיכולוגיה, מניחה סיבתיות, דבר שלא חל על הרצון החופשי. מכאן שאין היא עוסקת בדבר שאינו חומרי. היא עוסקת בהורמונים/כימיקלים ופעולתם על התנהגויות חומריות של גוף האדם. האם קיים דבר מעבר לאותם הורמונים/כימיקלים? זו כבר חזרה לויכוח הישן... אם נדָמה את ה "התנהגות" כווקטור המורכב מרכיב פיזי-סיבתי (זוכר את ויכוח הסטירות?) ומרכיב רצוני-בלתי-סיבתי-פר-הגדרה, הרי שהפסיכולוגיה יכולה לדבּר, כאינדוקציה, רק על הרכיב הפיזי, שלפעמים יכול להיות הרוב או אפילו הכול. אם היא מכירה ברצון (טלאולוגי) של האדם השוכב על הספה, הרי שהיא נוגעת (בצורה לא אינדוקטיבית!) ברכיב הרצוני. ואז היא לא "בלתי-טלאולוגית".
עקבתי 69996
על איזו פסיכולוגיה אתה מדבר? עד כמה שאני מתרשם, אפילו הקצה ה"פיזי"-ביולוגי של הפסיכולוגיה עוסק בהורמונים-כימיקלים, אבל דווקא בהשפעתם על רגשות, רצונות ואמונות -לא בהשפעתם על התהנגויות חומריות! מה זה בכלל "התנהגויות חומריות"? אם כוונתך לביהביוריזם נוסח סקינר - אנו יכולים לעסוק רק בתגובות נצפות מבחוץ - נדמה לי שזה לא תפס בחוגי הפסיכולוגיה, ולא בכדי ‏1.

אני מתרשם שהפסיכולוגים, מכל הסוגים כמעט, מעדיפים לעסוק באמונות, זכרון, רגשות, וכולי. כדי לבדוק את אלה (על בני אדם), דומני שהכלי העיקרי הוא דיווחיהם של הנבדקים. ודוק - הפסיכולוג לא מתייחס לדיווחו של הנבדק על כעס, נאמר, רק כאל תהליך פיזיקלי של תנודות גלי קול - הוא ממש מסיק מגלי הקול הללו שהנבדק אכן כועס. ומן הסתם אותו פסיכולוג, ואנו הקוראים את המאמר שלו, במובלע מקשרים את הכעס של הנבדק לכעס שאנו מכירים מתוך עצמנו, ומניחים שמדובר במשהו לפחות דומה. החלק האחרון הזה אולי אינו חלק אינטגרלי מהמחקר הפסיכולוגי, אבל הוא תנאי להיותו של המחקר הזה בעל עניין בשבילנו. החלק הראשון - ההסתמכות על דיווחי הנבדק - נדמה לי שהוא כן חלק אינטגרלי. אם אתה רוצה להתייחס לדיווחי הנבדק כאל גלי קול ותו לא, חוששני שהפסיכולוגיה לא תוכל להגיע רחוק.

אפילו אם אתה פסיכולוג קוגניטיבי שרק רושם מהירות לחיצה של נבדקים על כפתור במקלדת, אתה לפחות חייב להניח שהנבדק משתף פעולה. ושוב, ההנחה הזו אינה בת-רדוקציה לפיזיקה, אלא אם אתה מניח פיזיקליזם של הנפש.

מאידך, אני לא חושב שהצדדים הללו של הפסיכולוגיה הם טלאולוגיים. הם עוסקים אולי ברצונות ובמטרות, אבל במבט "מבחוץ" - הפסיכולוגים לא שואלים "מה לרצות", "מה המטרה", אלא "מה רוצים האובייקטים ומה מטרתם". למעשה, מצד הפסיכולוגים, העיסוק הוא אמפירי - לאחר שמניחים או מסיקים שקיים אצל בני אדם (ובעלי חיים) משהו שאפשר לקרוא לו "רצון" או "מטרה", אנחנו בוחנים מהו.
יכול להיות שהסתבכתי קצת בפסקה הזו. אבל אם אתה חושב שהפסיכולוגיה היא טלאולוגית, זה הזמן שתסביר מה זה בעצם "טלאולוגי".

1 ואם אני טועה וזה כן תפס עד היום, צר לי עליהם.
הגדרת החיים - הטעם ליומרה 68211
ירדן העדיף להתעלם מההגדרה השניה שנתת, אבל אני, כתלמיד מדע המדינה, די מתקומם עליה.
חוקים יש גם בכדורגל (ולדרבי, כידוע, יש חוקים משלו). חוקים יש גם לבי''ס, לתנועות נוער, לשח-מט, וגם לחלק מהמשפחות יש חוקים. יש אנשים שעושים לעצמם כל מיני חוקים קטנים, ויש עוד חוקים מכל מיני סוגים. להגיד שחוק זה משהו שמוגבל רק למדינות זו מההצהרות המופרכות יותר ששמעתי.
יומרה לשמה :-) 68212
כן, צודק בהחלט. צריך להשמיט את המילה "מדינה".
חוק הוא כלל אוביקטיבי. הכלל "אל תעשה מה לחברך מה ששנוא על עליך" אינו ראוי להיקרא חוק, משום ש "מה ששנוא עליך" אינו קבוע, הוא משתנה בהתאם לאדם המקשיב לכלל הזה.

[כן, נו. כקאנטיאני, אני נאמן ל "אוניברסליות" של החוק. וכן, מדינה מחוקקת רק חוקים. ולכן, רק אוביקטיביים]
יומרה לשמה :-) 68468
למה זה לא חוק? ומה לגבי "אתה לא יכול לקפוץ מעל לפופיק"? זה גם לא חוק, רק בגלל שלכל אדם הפופיק בגובה שונה? זה נכון לכולם באותה מידה. חוץ מקופצים לגובה שהם אנשים שאני לא אוהב אותם ולכן לא נדבר עליהם.
יומרה לשמה :-) 68569
לא, "אתה לא יכול לקפוץ מעל לפופיק" זה לא חוק, במובן שאני מתכוון אליו. זה סתם ציון עובדה, אך לא חוק.

כן, שוב, כרגיל, שפת היום-יום מכשילה אותנו, על דו-משמעותיותה... "חוק" כוונתי בציווי טלאולוגי. "חוקי" הפיזיקה אינם 'חוקים', לצורך העניין.

ובכלל, האובייקטיביות של החוקים נובעת רק לנושא בו הם מתייחסים. חוק המסדיר את מס ההכנסה מדבר על מס על עבודתך. והרי לכל אחד עבודה שונה? ובכל-זאת הרי החוק אינו מדבר כלל על השונה בין העבודות (מרחק העובד מהקוּלר, מידת החזייה של המזכיר/ה וכו'). הוא מדבר ממילא על מה שאובייקטיבי (מספרים. המס עצמו...)
יומרה לשמה :-) 68925
ומה יהא על המדינה הפשיסטית שתטיל על אזרחיה חוק: "אסור לקפוץ מעל לפופיק"?

מה עם חוק שכתוב על עטיפות משקאות דייט שקובע שאסור לשתות אספרטיים בכמות שעולה על אחוז מסוים ממשקל האדם? גם זה סובייקטיבי, בגלל שלכל אדם משקל שונה?
יומרה לשמה :-) 69974
חוק, להבדיל מגזירה, אינו קובע מה 'טוב' ומה 'רע', שהרי הללו טענות סובייקטיביות. חוק רק מסדיר את היחסים בין בני האדם. לדוגמא, חוק שאוסר רצח איננו קובע כי הרצח הוא לא מוסרי (ויכול לבוא אדם ולטעון שרצח - כזה או אחר - הוא דווקא כן מוסרי. ואיך נשפוט? לשפוט אפשר רק על-סמך קנה מידה אובייקטיבי). החוק קובע שרצח הוא לא חוקי, גם אם הימנעות מרצח היא לא-מוסרית לטענת אדם כזה או אחר. לכן ברור שהכלל "אסור לקפוץ מעל לפופיק" הוא בהחלט חוק ולכן אובייקטיבי. אין בזה כמובן בכדי לטעון שלדמוקרטיה מותר לחוקק חוק כזה: האקסיומה (http://haayal.co.il/thread.php3?rep=53028) תמנע ממנה. למה זה אובייקטיבי בעוד ש "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" הוא אולי כלל יפה (תלוי במתבונן, כמובן), אבל לא חוק? כי גובה הפופק... סליחה, הפופיק של כל אזרח ניתן לקביעה אובייקטיבית, ע"י המדע. זה מה שנקרא "שייך לרשות-הרבים-של-ההכרה". לעומת זאת, אין דרך אובייקטיבית לקביעת מה שנוא עליך, ואין אפילו מובן לאובייקטיביות בתחום "רשות-היחיד-של-ההכרה". המדינה אינה יכולה לעסוק בתחום הרצוני-טלאולוגי-סובייקטיבי (וכך, בדיעבד, ובצירוף האקסיומה, מגינה על חופש המצפון), אלא רק בתחום הפורמאלי-אובייקטיבי. לכן, כתשובה לשאלתך השנייה, כלל זה הוא חוק אובייקטיבי למהדרין, אולם הוא פוגע באקסיומה (זכותו של אדם לפגוע בעצמו נעלה על זכותם של אחרים למנוע זאת ממנו, אלא אם, כמובן, משתמשים בנימוק של ההוצאות למערכת הבריאות...)
ט.ל.ח
(כלומר, אני מגן על עצמי בראש מטענות לסתירות, שגיאים וסתם טעויות, ע"י תרוץ העייפות המונומנטאלית שלי. אני פשוט עושה ניסויים על הפגיעה בכישורים הקוגניטיביים שלי כפונקציה של העדר שינה. מרתק :-) )
יומרה לשמה :-) 70387
רצח, להבדיל מהריגה, כולל רכיב של כוונה תחילה. בכלל, הרבה חוקים מדברים על "במזיד" - דבר שהוא מאוד קשה לקביעה, ומבחינה מדעית, בלתי ניתן להוכחה. אז מה, כל החוק הפלילי שלנו לא רלוונטי?
יומרה לשמה :-) 70476
מה הבעיה? יש עברה אחת (הריגה) שהעונש עליה הוא X שנים, ויש עברה שנייה (רצח במזיד) שהעונש עליה הוא Y שנים. אם אי-אפשר להוכיח שנעשתה העברה השנייה, ממילא אי-אפשר להאשים את העבריין לכאורה, ואין קשר לחוק אובייקטיבי או לא (כמובן, מעבר לספק סביר וכו'). לא נאמר שרצח במזיד גרוע מהריגה. נאמר שהעונש עליו גדול יותר. את שניהם צריכים להוכיח, גם אם לא בקריטריונים הנוקשים ביותר. מה חדש?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים