בתשובה לשוקי שמאל, 09/12/14 14:23
אפרופו משילות 647261
העקרון נשמע לי מצוין, אבל כשאני מוריד אותו לקרקע המציאות אנחנו נשארים עם אותם פוליטיקאים. אכפת לי אם לבני ולפיד ירוצו ביחד או לחוד?
הנה הליכוד וישראל ביתנו כבר עשו מהלך של קונסולידציה בבחירות הקודמות, מה זה עזר לי? נשארנו עם מירי רגב דני דנון זאב אלקין ומשה פייגלין, וזה עוד מהצד של הליכוד!
אפרופו משילות 647270
בטווח הקצר אתה צודק. בטווח הארוך זה מביא לקונסולידציה לשתי מפלגות ראשיות (אם זה טוב או רע זו כבר שאלה אחרת).
אפרופו משילות 647281
המטרה אינה קונסולידציה. זהו אמצעי. המטרה הוא חיסול כל המפלגות הקטנות.
עד כמה שאני מכיר אותך, לא היית מצביע לליכוד או לישראל ביתנו ביחד או לחוד, לכן כמאמר איוב טז ו:"אִם אֲדַבְּרָה לֹא יֵחָשֵׂךְ כְּאֵבִי וְאַחְדְּלָה מַה מִנִּי יַהֲלֹךְ".
אני לא בא כאן לשנות את דעותיו והעדפותיו של הציבור הישראלי. יש כאן 2 נקודות אחרות והן התאמתה של שיטת הבחירות היחסית לחברה ההטרוגנית והמסוכסכת בישראל והמשילות (יכולת השלטון לפעול ע"פ דרכו). אם ה"ה מירי רגב דני דנון זאב אלקין ומשה פייגלין יצליחו לאסוף קואליציה מספיק גדולה סביב עמדותיהם, מן הראוי שהם יוכלו לפעול ולממש את השקפת העולם שלהם. היחיד שיכול לתמוך בהמשך המצב הנכחי הוא מי שסבור שהאופציה האופטימלית עבור ישראל בכל מצב היא ברירת המחדל של לא לעשות כלום (או גרוע מזה לעשות קצת מהכל).
באופן תאורטי, שיטת הבחירות האזורית-רובנית שאני תומך בה, עשוייה להביא להצטרפותם של החרדים למפלגת הימין והשתלטותם עליה (ע"ע השתלטות המתנחלים על הליכוד). תשובתי למצב זה היא שעדיף שהם ישלטו על מפלגת שלטון אחת מאשר על שתיהן.
המציאות כפי שאנו רואים אותה בכל המקומות בהן נהוגה שיטה אזורית רובנית היא שהשיטה בד"כ פועלת נגד המועמדים הקיצוניים והדרך להגיע להנהגה עוברת כמעט תמיד דרך המרכז.
אפרופו משילות 647282
המטרה שלך טובה, אבל הדרך אליה גורמת נזק שאיני יכול לאמוד אותו.
חיסול המפלגות הקטנות אולי יחסל את הסקטוריאליות, אבל עלול לחסל גם את הגיוון. הדילמות שהמדינה שלנו ניצבת בפניהן שונות ומגוונות מאלו של בריטניה או גרמניה. שם עיקר הבחירה היא בין מדיניות כלכלית-חברתית ימנית או שמאלית, ואילו כאן מתווספת לכך גם המדיניות הביטחונית, והגרסה הייחודית של כל סקטור לתערובת יהודית-דמוקרטית.
אפרופו משילות 647308
הסקטורים בודאי לא יתחסלו, רק המפלגות שלהם.
שורש הצרה הוא שהשיטה הישראלית מטפחת את השוליים על חשבון המרכז. במשך עשרות שנים, גרמה שיטת הבחירות היחסית ותוצאותיה למרכז ה"ישראלי" לטפח לממן ולסבסד את התרחבותן של קבוצות פורשות (דיצנטריות) השוללות את אמונות היסוד של הלאום הישראלי. גם בשיטה הקיימת יש כוחות ממרכזים. אנו רואים זאת בהתרחקות של רוב הציבור החרדי מגופים פורשים קיצוניים בקרבו (העדה החרדית, נטורי קרתא והסאטמרים) והתקרבותם אל הזרם המרכזי בחברה הישראלית, אלא שהשיטה נתנה למתקרבים יותר מדי כוח והם שמרו על יותר מדי מאפיינים אנטי-ממסדיים ואנטי-חברתיים (נגד השירות בצה"ל, נגד תשלום מסים, נגד מערכת החוק והמשפט, בעד גזענות ועדתיות).
במקום זה אני מציע שיטה שתחזק עוד יותר את מגמת ה"התמרכזות" אבל תקפיד לעשות זאת במחיר מתקבל על הדעת. הם יוכרחו לבחור בין הצטרפות למערכת הפוליטית (דרך המפלגות הגדולות), מה שמחייב התחשבות גם בצרכים וברגישויות של גורמים אחרים בזרם המרכזי לבין התייצבות כאאוט-סיידרים במערכת הישראלית. המאויים והדרישות של הסקטור החרדי יצטרכו לעבור מיצוע עם המאויים והדרישות של שותפיו המפלגתיים ולא תתאפשר המשך מעמדם כ"קהילה לבדד תשכון".
אני גם חולק עליך בשאלת מעמדה של המדיניות הביטחונית בציבוריות הישראלית. יותר מדי זמן שימשה השאלה הזו רוח רפאים רעה שהכשירה כל מיני שרצים בחברה הישראלית, ע"ע האמירה המטופשת והשקרית של עזר וייצמן (אאז"ן) "בשביל השלום אני מוכן ללבוש שטריימל". בפועל לשלום לא הגענו. לעומת זאת קנינו לחרדים הרבה מאד שטריימלים (ואל יקל הדבר בעינייך. שטריימל חתן מהודר עשוי לעלות בין 6 ל-‏7 אלף דולר).
לעת הזאת, קרוב הציבור יותר מבכל תקופה קודמת, להכרה כי גם לשמאל וגם לימין אין את פיתרון הקסם שיחלץ את ישראל מן הסכסוך הישראלי-ערבי-פלשתיני. בשמה של מחלוקת עקרה, צעקנית ופלגנית, אנו מאפשרים את המשך רתיחתה והתפוררותה של החברה הישראלית. בדרך זו גם הימין וגם השמאל מרחיקים את השלום, משום שאויבינו לומדים לדעת שכל מה שדרוש להם הוא אורך רוח וסבלנות והסכסוך יפתר לטובתם באופן שלא יצטרכו להתפשר ולשלם משהו בתמורה.
אפרופו משילות 647312
נ.ב.
כשמדברים על התנועה למרכז של החרדים, חובה להזכיר שבד בבד עם התנועה הזאת התרחשה תנועה הפוכה, ככל הנראה חשובה ממנה.
אני סבור, שלשיטה היחסית בבחירות ולהישגים המופלגים שהשיגו החרדים בהתקרבותם למרכז, יש מניות רבות בתנועה גדולה עוד יותר בכיוון ההפוך. הקמתה של תנועת ש''ס, היא תנועה משמעותית ביותר של ספרדים מן המרכז המסורתי והדתי-לאומי אל השוליים החרדיים האנטי-לאומיים. לא לחינם, הלב של ההתנועה הזאת הוא עולם הישיבות הספרדי וכמיהתם של השכבות העממיות של יהודי המזרח למעמדם של הרבני והאברכים האשכנזיים. כאשר הברירה הניצבת בפני הקהילה היא, בין לקבל את בניה בעטרת של חתני התורה עטורים בטלית ובציצית לבין לקבל אותם בארון עטוף בדגל ישראל, הבחירה מן הסתם די ברורה.
אפרופו משילות 647461
הערת אגב: אתה טועה טעות חמורה אם אתה מתאר את הש"סניקים ככאלה שאינם משרתים בצבא. יש אמנם גרעין חרדי ממש שאינו משרת, אבל סביבו יש מעטפת רחבה כי כמה וכמה שמשרתת גם משרתת. בשכבת הנגדים בצה"ל, למשל, אין לי ספק שש"ס היתה יכולה לקבל משהו כמו שלושים מנדטים. אם תכנס לבית כנסת בבסיס צבאי כלשהו תראה שאת הסידורים שהפיק הרב גורן לפני חמישים שנה החליפו סידורי הרב עובדיה, ועל מדפי הספרים שם נמצאים ספריו - לא אלה של רבני הציונות הדתית.
אפרופו משילות 647463
ברור. אאל"ט ש"ס גם מקבלת הרבה "קולות חיילים".
כפי שאמרו כבר רבים לפניי, הבעיה אינה העבר ובמקרה זה אפילו ההווה, אלא העתיד. הילדים של הגרעין התורני של ש"ס כבר לא ישרתו בצה"ל.
בעיה נוספת ששמתי אליה לב, הוא המגמה: בעוד הציבור החרדי האשכנזי נע מן השוליים אל המרכז, תנועת ש"ס עושה את הדרך ההפוכה, מהמרכז המסורתי והדתי-לאומי אל השוליים החרדיים. אתה צודק שנכון לעכשיו, ש"ס עדיין נמצאת באופן כללי קרוב יותר למרכז הישראלי מאשר החרדים האשכנזים. (אל תשכח שאחת ה"בעיות" שבאה ש"ס לפתור היא שבמקרים רבים ניצבו חרדים-אשכנזים על שערי הפטור מצה"ל ע"י כך שקבעו מי יתקבל לישיבות החרדיות ומי לא).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים