בתשובה להפונז, 22/12/14 16:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא אמרתי ששירות צבאי זה לא קשה. אמרתי שעדיין תלמיד הישיבה כבול לשירות שלוקח ממנו את הזמן שלו באותה מידה, מחייב אותו לקוד לבוש, התנהגות והתייצבות סדירה - באותה מידה, ומתגמל אותו במידה פחותה יותר מאשר השירות הצבאי. לכל שיטה שהיא, כל בחור בארץ יכול ללכת לישיבה ולקבל דחיה בשירות. אם רוב האנשים לא עושים את זה (למעט המאמינים המחוייבים לרעיון), כנראה שהשירות הזה מחייב ומגביל הרבה יותר משירות צבאי. ושוב אני מזכיר, ברגע שתלמיד הישיבה פורש מן הישיבה, הוא עדיין צריך לשרת בצבא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא באותה מידה. כשהוא יראה את הבית פעם בשבועיים, יישן שש שעות במקרה הטוב בלילה, חלקן באוהל בשדה, יעבור מסדר על המדים שלו (וירוץ שקילומטר עם עשרים קילו עליו כשייכשל במסדר), וברגע שהוא לא יגיע לישיבה שלו תוך עשרים וארבע שעות תהיה משטרה מחוץ לבית שלו1 - זה יתקרב ללהיות באותה מידה. 1 האמת - רעיון לא רע - כשהיו יוזמות ולו חלקיות מאד לפיקוח על כמה מהפטורניקים אכן מכלים את מירב זמנם בישיבה, התגלה - הפלא ולא - שרבים מהם לא באמת נמצאים שם. אבל כמובן שזה לא הפך לנוהל גורף - המפלגות החרדיות מפחדות מזה כמו מאש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחור ישיבה רבים בגיל הדחיה רואים את הבית פעם בחודש וישנים שש שעות במקרה הטוב בלילה. כמובן שאין את האלמנט של המאמץ הפיזי (זה לא קיים רק בטירונות ובקרבי?) ואם הוא מאחר לישיבה ביממה שלמה הוא יקבל שפכטל רציני. אם הוא יעשה את זה כמה פעמים, הוא יעוף מהישיבה - גרוע בהרבה בשבילו מאשר כמה ימי מחבוש. כשאתה אומר ש"רבים" מהם לא באמת נמצאים שם, אתה מתכוון ל"רבים" באחוזים או "רבים" - הרבה אנשים? כי יש הבדל גדול מאוד בין השניים. יכול להיות שמתוך אלפים כה רבים של תלמידי ישיבות בגילאים המתאימים, ימצא שאנשים רבים לא נכחו במקום, אבל באחוזים, המספר מועט. כאמור, "רבים" מאלה שלא ממש מחוייבים למסלול, כבר עושים צבא והולכים ללימודים/עבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יוצא מתוך הנחה שתלמיד ישיבה ממוצע איננו מוכשר יותר או מוכשר פחות מחילוני ממוצע (כולל לגבי ההתפלגויות כולן). מהיכרותי עם מגוון של אנשים, לימוד אינטנסיבי מתאים לאחוזים די נמוכים של אנשים. הבה נגזים ונאמר 30%. אז אלה ה-30% שאכן יתמידו ויוכלו לעמוד במסלול הלימודים הארוך והמפרך. כל השאר - אולי הם סופר מוכשרים, אבל בתחומים אחרים - יש דברים אחרים שמעניינים אותם הרבה יותר. לכן סביר מאד שעשרות אחוזים מהחרדים בגילאים המתאימים לא מתאימים למסגרת הלימוד הנ"ל. אבל כל זה לא משנה, הבעייה היא האפלייה הגזענית בינם לבין חילוניים/דתיים שאינם חרדים וגו'. האפלייה יכולה להיפטר בשתי דרכים בלבד: 1. אפשור פטור מגיוס לחילונים שלומדים מקצועות כאלה ואחרים באוניברסיטה ('ישיבה' של חילונים). 2. ביטול כל הפטורים הגורפים, עם אפשרות לאישורים מיוחדים לתלמידים מצטיינים כאלה ואחרים (אחוזים מועטים מהאוכלוסיה), כמו שנעשה לספורטאים, רקדנים וגו'. זה מאד פשוט, וכל שאר הפלפולים הם או תמימים, או צבועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של כישורים מולדים, אלא של הרגלי למידה. כמו בכל תחום אחר, העובדה שהתלמיד החרדי מתאמן מגיל צעיר על שעות לימודים רבות יותר ועמקות גבוהה יותר בלימודו, מביאה אותו למצב שבו בשנות העשרה המאוחרות שלו הוא יכול ללמוד שעות רבות גם אם הוא לא הגאון הכי גדול בשכונה. קח אותי לדוגמה. בגיל 5 למדתי בכיתה א' ויום הלימודים הרגיל שלי הסתיים בשעה 13:00. בגיל 6 עליתי לכיתה ב' ויום הלימודים הרגיל שלי הסתיים בשעה 14:30. בגיל 7 עליתי לכיתה ג' ולמדתי כל יום עד 15:00, בגיל 8, כיתה ד' - עד 16:00. בגיל 9-11, כיתית ה'-ז' - עד 17:00. בגיל 12, כיתה ח' - עד 18:00. מגיל 13 ובשנים בהן למדתי בישיבה, הלימודים הסתיימו בשעה 18:30 או 19:00, ולאחר ארוחת ערב והפסקה קלה, הלימודים המשיכו לעוד שעה/שעתיים (תלוי בגיל ובמסגרת). במקומות האלה לומדים אנשים מוכשרים יותר ומוכשרים פחות. אבל כולם לומדים את אותן השעות. כמובן שבישיבות שנחשבות טובות יותר ושם לומדים בחורים מוכשרים יותר, משקיעים יותר בלימוד עמקני והקצב גבוה יותר מישיבה מקבילה שבה לומדים בחורים פחות מוכשרים. מסגרת השעות זהה. ואת זה ניתן לבדוק. אם אתה נתקל בתלמיד ישיבה, פשוט שאל אותו על שעות הלימוד שלו ותופתע לגלות שהשעות כמעט זהות בין הישיבות השונות. אבל כל זה לא משנה, כי הבסיס שממנו אתה מסתכל על הנושא הוא שדחיית השירות היא הטבה, ואתה משווה אותה לאחרים שמקדמים קריירה בפרק הזמן הזה. אני חוזר ומזכיר לך: התלמידים שנשארים בישיבה לא לומדים שם מקצוע ולא עושים קריירה. לכן ההקבלה לחילוני שלומד מקצוע באוניברסיטה, או לספורטאי/רקדן/דוגמנית, פשוט לא מתאימה. זה מרוויח שנים שבהן הוא מקדם את הקריירה שלו, וזה שורף שנים שבהן הוא לא מרוויח כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נבחן את עניין ההטבה: במקום לבחון את התאוריות המתפלפלות של הקרנף או התיאוריות המתפלספות של הפונז - הבה נשאל את אלה שיש להם אפשרות בחירה בין שתי האופציות - מה הם חושבים להטבה - שזה שקול לאופציה שהם בוחרים. ונגלה - הפתעה הפתעה, כמעט נפלתי מהכסא, ש-90% מהם מעדיפים את ההטבה של להיות בישיבה, ורק 10% מעדיפים את השירות בצבא. בוא ננסח את זה בעברית ולא במספרים: כמעט אף אחד לא חושב ששירות הוא הטבה על פני למידה בישיבה. אף אחד1. בקיצור - העם אמר את דברו, לא הטבה ולא בטיח. 1 לא אף אחד מתימטי, אבל מעט מאד - אולי אם ננסח את זה בשפה שאתה תבין: כנראה שכמות אלה שחושבים שצבא עדיף על ישיבה, שקול לכמות אלה2 שחושבים שגברים יותר מושכים מנשים3. 2 מתוך האוכלוסיה הגברית, למען הסר ספק. 3 לא שיש בזה משהו רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציג את זה בצורה מאוד מאוד לא נכונה. אתה מציג את זה כאילו אותם אנשים שבוחרים בין שתי האופציות, בוחרים להיות בישיבה כי זה יותר נוח משירות צבאי. וזה לא נכון. הרי האנשים האלה בוחרים להיות בישיבה גם כשהאופציה השניה היא ללכת ללימודים/עבודה. הם בוחרים להיות בישיבה במקום ללכת לראות סרט או לקרוע את המועדון. אם ניקח בחשבון את כל אורח החיים שלהם, את הבחירות שהם מבצעים מתוך נקודת המבט שלהם, נגלה שלמרות שהלימוד בישיבה קשה ולא מתגמל1, הם יבחרו בו על פני אופציות מושכות בהרבה מאשר שירות צבאי. במקום זה, נלך הפוך. למה ביקנעם אנשים בוחרים באופציה של שירות צבאי, ולא הולכים לישיבה? מה מפריע להם? אולי, רק אולי2, הם מעדיפים ללכת לצבא שדורש מהם שירות של שלוש שנים, אבל לא תובע מהם כל כך הרבה כמו הישיבה, ולאחר מכן הם מקבלים מענק שחרור, הולכים לטייל, ללמוד או לעבוד. הם חופשיים. אם תושב יקנעם יבחר ללכת לישיבה, הישיבה תתבע ממנו הרבה יותר. "מדים", זה קל. גם בצבא יש. מגבלות של חופש? בסדר. גם בצבא יש, אפילו אם נתווכח על השעות. אבל לשרוף את כל השעות האלה בלימודים? קצת יותר קשה. התחייבות לאורח חיים חרדי? יותר קשה מדרישות ההתנהגות של הצבא. ואם תעזוב את הישיבה אחרי 3 שנים בלבד, עדיין תלך לשרת בצבא. ומהישיבה לא תקבל שום מענק שחרור... לכן תושב יקנעם שבאמת יש לו את אפשרות הבחירה בין שתי האופציות, לא יבחר באופציה של הלימוד בישיבה. זה יותר מדי קשה ומחייב בשבילו. עזוב אותו! עדיף לשרת בצבא. אשאל בצורה ברורה. למה אתה חושב שלתושב יקנעם אין את האופציה ללכת לישיבה, במקום לומר שיש לו את האופציה, אבל היא דורשת יותר מדי ולא נותנת כלום בתמורה, לכן הוא מעדיף את האופציה של שירות צבאי? ___________ 1 שוב, ברווחים וטובות הנאה גשמיות שאנחנו יכולים למדוד. 2 ואני מבקש שתענה לי על הנקודה הזו, שכבר העליתי בהודעות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו תושב יקנעם בוחר מרצונו ללמוד בפקולטות לא פחות קשות ומאתגרות מישיבה (חלקן לבטח יותר), אחרי שהוא נמצא בצבא. הסיבה שהוא לא בוחר ללמוד בישיבה, היא מאותה סיבה שאתה לא בוחר ללמוד באוניברסיטה לסיינטולוגיה - שהוא לא רוצה לבזבז שנים מחייו על חברים דימיוניים וטקסטים עתיקים עם מצוות שמעניינות לו את הזרת השמאלית. אין שום קשר לקושי שיש בזה. "הרי האנשים האלה בוחרים להיות בישיבה גם כשהאופציה השניה היא ללכת ללימודים/עבודה" - טפילות, כמו הרגלים מגונים אחרים, היא ממכרת. ובקיצור, בלי קשר לתושב יקנעם, הסטטיסטיקה שהבאתי מוכיחה חד וחלק שלגבי כל האברכים כמעט, הישיבה היא הטבה והצבא היא אפשרות לא מועדפת. כל הסיבות הפסיכולוגיות והתיאולוגיות שמביאות לזה לא משנות את התוצאה הסופית. אנשים, כשיש להם אפשרות בחירה, בוחרים באופציה שטובה יותר, נוחה יותר, מתגמלת יותר (פסיכולוגית/חברתית/כלכלית/וואטאבר) מבחינתם. אם השאלה היא מה טעים יותר לאנשים, גלידה וניל או גלידה שוקולד, ואני אעשה סקר שמראה שתשעים אחוז מהאנשים מעדיפים לאכול גלידת שוקולד, אז כנראה ששוקולד יותר טעים להם. שום התפלפלות לא תשנה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאותו תושב יקנעם הולך ללמוד בפקולטה, הוא עושה את זה כדי שיוכל להרוויח כסף. אדם לא הולך לצבא או לישיבה כדי שיוכל להרוויח כסף. ההבדל לא ברור? טפילות? האיש מקריב כדי להישאר בישיבה. הוא חי חיי דלות וצנע. אין פה שום דבר ממכר. לדעתי אתה נוהג איפה ואיפה בשיקולים. כשתושב יקנעם בוחר באופציה של שירות צבאי, אתה מקבל את הסיבות הפסיכולוגיות והתיאולוגיות שלו וטוען שהיות ויש לו סיבות פסיכולוגיות ותיאולוגיות, למרות שהוא יכל ללכת לישיבה ובחר ללכת לצבא, אפשרות הבחירה הזו איננה הטבה. לעומת זאת כשתושב מודיעין עילית בוחר באופציה של לימוד בישיבה, פתאום הסיבות הפסיכולוגיות והתיאולוגיות לא משנות את התוצאה הסופית. פתאום לא אכפת לך מה הסיבות שלו. לשיטתך, אם הוא העדיף את הישיבה - זה בגלל שזו אופציה טובה יותר, נוחה יותר ומתגמלת יותר מבחינתו. בדיוק באותה מידה, כשתושב יקנעם בוחר לשרת בצבא, הוא בוחר בה כי זו האופציה הטובה יותר, הנוחה יותר והמתגמלת יותר מבחינתו. מעתה אמור: השירות בצבא הוא הטבה לתושבי יקנעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון מה שאתה אומר כוונתך היא שהשירות בצה"ל והלימוד בישיבה שקולים הם- שתי חובות אזרחיות שהמדינה מטילה על אזרחיה בהגיעם לגיל מסוים, והאזרח, ברצונו בוחר באפשרות אלף וברצונו בוחר באפשרות בית. הבנתי נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגמרי לא. התכוונתי שהתחליף של לימוד בישיבה (במקום שירות צבאי) לא נותן תועלת גשמית ממשית שניתן למדוד באמות המידה שלנו. אם זה לא נותן תועלת גשמית (ולפעמים אפילו גורע), הרי שאין כאן הטבה. ההתנגדות העיקרית שלי היא לטענה שזו ''הטבה''. אני לא מצליח להבין במה מתבטא הרווח של תלמיד הישיבה. אני מסכים איתכם שהלומד בישיבה לא מילא את חובתו האזרחית. אבל זו לא הטבה. הוא לא מרוויח מזה כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי. אתה מסביר שעבור תלמיד הישיבה זו אינה הטבה. הפונז טוען שמי שאין לו אופציה כזו מרגיש מקופח ורואה בהם בעלי פריבילגיה. שניכם צודקים. אני חושב שאני יכול להסביר ואולי לגשר על הפער - תלמידי הישיבה הולכים לישיבה מרצונם. הם הולכים ללמוד על מנת לקיים איזו מצווה או משהו שהוא חשוב ביותר לשיטתם. ניתן להשוות אותם למתגייסים מורעלים שרוצים ללכת לקצונה או ליחידה קרבית, ורואים בשירות הצבאי הגשמה עצמית כלשהי. גם לחיילים הקרביים וגם לתלמידי הישיבה יש מדים וסדר יום קשה ואלו גם אלו לובשים את מדיהם בגאווה. אבל אני התגייסתי לא למען מטרה נעלה אלא בגלל שהכריחו אותי. אם לא הייתי מתגייס וסובל נפשית ופיזית כמעט בכל רגע בשלוש השנים הללו, הייתי כנראה סובל יותר בכלא. עבורי למי שהיתה לו האופציה ללמוד בישיבה ולא להתגייס היה יתרון עצום על פני, כי לי לא היתה אופציה כזו. לו הייתה לי האופציה לעשות משהו, כלשהו, ולא להתגייס הייתי רואה את עצמי בעל זכות מיוחדת. לצערי האופציות שעמדו בפני כדי לא להתגייס היו קיצוניות מדי לטעמי ולא הותירו בידי ברירה. עבור מי שגויס על כרחו תלמידי הישיבה הם משתמטים כי הם לא גויסו על כרחם והוא כן. בעיני עצמם הם יכולים להיות יחידה מובחרת. אני לא חושב שיש דרך אובייקטיבית להסתכל על כך. אני חושב שניתן להסתפק בהסכמה על כך שלא מילאו את חובתם האזרחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר נכון לחלק מתלמידי הישיבות. חלק לא מבוטל מהאברכים מחפשים (וגם מוצאים) דרכים להתחמק מהלימודים בישיבות. לגבי זמן הלימוד בארוך: זה מזכיר לי ימי עבודה ארוכים בהי טק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה זה חלק לא מבוטל? 200? 2,000? או 50%? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את הנתונים, אך להערכתי מדובר על עשרות אחוזים1. זה כולל את מי שעובדים בזמן שהם רשומים כלומדים, מסתובבים בזמן שהם רשומים כלומדים, או סתם לא לומדים אבל אין להם לגיטימציה לעשות שום דבר אחר. 1 הערך שבבניק [ויקיפדיה] מצטט מחקר משנת 2009 (אך הקישור אליו שבור) שלפיו מדובר על 30%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל הכתבה שהם מצטטים, אי אפשר להגיע. יש דף שגיאה. אבל הטענה שנוער השוליים מגיע לכמות של 30% קצת מוגזמת. זה כבר לא נוער שולים, זה ציבור שלם. רוב הישיבות לא מוכנות להחזיק אצלן שבבניקים, ואין מספיק ישיבות מיוחדות לכאלה, בשביל להחזיק 30% מהנוער. זו הגזמה פרועה ביותר. כאחד שגדל במגזר, כונה "שבבניק" לא פעם והסתובב עם תלמידי ישיבה ועם שבבניקים, אני אומר לך שזה לא מגיע אפילו ל10%. שבבניק יעשה צבא או ינסה להוציא פטור, בגלל שהוא רוצה לעבוד ואין לו סבלנות וחשק לשבת בישיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן אשאל אותך מה ששאלתי את הפונז: אתה התגייסת בגלל שהכריחו אותך. יכולת במקום זה ללכת לישיבה. הייתה לך את האופציה ובחרת לשרת בצבא. זה לא שקיפחו ממך את זכות הבחירה הזו. אבל לא רצית ללכת לישיבה כי בישיבה היו מכריחים אותך לעשות דברים אחרים שלא רצית. ובסופו של דבר זה לא היה נגמר, כי כשהיית רוצה ללכת לעבוד, היית צריך לחזור ולשרת בצבא. אז בחרת "רק" לשרת בצבא ולסיים עם זה (בלי לקחת בחשבון מילואים). כל הדתיים והחרדים שהולכים לצבא, מה הם עושים שם? הם באו בגלל שהצבא זה לונה פארק? הם באו כי מסיבות שונות האופציה של הצבא היתה עדיפה עליהם. אז לכל אזרח יש שלוש אפשרויות עיקריות: 1. צבא. 2. ישיבה. 3. כלא. אני חוזר ומזכיר שאני בעד שהאפשרות של ישיבה לא תהיה על חשבון הצבא. אבל כל עוד האפשרות של ישיבה קיימת, היא פתוחה לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל ללמוד בישיבה זו לא באמת אופציה שפתוחה לכולם כי היא מאוד ספציפית לאורך חיים של אוכלוסיה שמאמינה במשהו מסוים, ולכם האפליה היא לטובת מי שמאמין שאותו אורח חיים הוא הדבר הנכון. אם במקום ללמוד בישיבה האופציה הייתה להתגייס או להתעסק, נגיד, במוסיקה, לכל החיים, הייתה מן הסתם אפלייה נגד כל מי שלא מוצא במוסיקה עניין [וכמובן שזו דוגמא די גרועה כי מוסיקה לא באמת מכתיבה אידיאלים ואורח חיים, ולימוד בישיבה כן - וכמובן שאם 90% מן המתעסקים במוסיקה היו אשכנזים אז כבר מדובר באפליה יותר ברורה - ויש לי הרגשה שרוב הלומדים בישיבה הם חרדים מסוג כזה או אחר, ולכן יש אפליה לטובתם]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להסתכל על זה ככה: הצבא מגביל אותך בלבוש, סדר יום וקוד התנהגות. כך גם הישיבה. הרי גם מי שהולך לצבא (גם אם בעל כורחו), מאמין שזה הדבר הנכון לעשות, כדי להגן על המדינה ועל עם ישראל - גם אם זה לא הכי מענג. שירות לאומי, למשל. יש אנשים שמיוזמתם מתנדבים בכל מיני מקומות שנחשבים שירות לאומי. יש אנשים שמיוזמתם מתאמנים קשה, מחילים על עצמם סדר יום נוקשה, צפוף וקפדני וכן על זו הדרך. אז תגיד שלהיות טבח בצבא זו אפליה לטובת מי שאוהב לבשל? תגיד שיש אפליה לטובת הטיפוס השתלטן שנהיה מפקד בצבא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הרי גם מי שהולך לצבא (גם אם בעל כורחו), מאמין שזה הדבר הנכון לעשות'' - זה מה שאתה לא מבין - לאף אחד לא אכפת במה הוא מאמין, ורבים אגב לא מאמינים בזה. אבל הולכים כי זה החוק. עוד רמז לגביך לגבי ההבדל בין 'בחירה' ל'כפייה'. כן, אני יודע שזה מסובך בשבילך להבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולך אכפת אם תלמיד הישיבה מאמין בזה? אכפת לך מה הוא עושה בפועל. המשפט שציטטת נאמר כתגובה לדבריו של "אני" לפיהם לתלמיד הישיבה יש יתרון. שלמרות שהוא מוכרח ללכת או לישיבה או לצבא, לפחות הוא מאמין בזה שכשהוא הולך לישיבה הוא עושה את הדבר הנכון. לכן הגבתי לטענה כאילו רק מי שבוחר באפשרות של הישיבה בוחר במה שהוא מאמין בו. ואלה שמאמינים שללכת לצבא זה לא הדבר הנכון, מסרבים גיוס ומשתמטים. ולפי הנתונים שמצאתי אתמול, נראה שמספר המשתמטים החילונים גדול (כמותית, לא באחוזים) ממספר המשתמטים החרדים. חלקם הגדול של אותם משתמטים חילונים לא עושה את זה מטעמי אמונה ומצפון, אלא כי כמו שאמרת - לאף אחד לא אכפת במה הוא מאמין. ואם רצית הבדל בין בחירה לכפיה, כבר אמרתי לך. הבחירה היא בין שתי אפשרויות כפויות. אין לתלמיד הישיבה חופש. כופים עליו לבחור אחת מבין שתי האפשרויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אלה שמאמינים שללכת לצבא זה לא הדבר הנכון, מסרבים גיוס ומשתמטים" - שקר וכשל. זה הקטע עם החוק - רוב רובם של האנשים מצייתים לחוק בגלל שהוא מעניש את מי שלא, לא (רק) בגלל שהם חושבים שכל חוק הוא נכון ומוסרי. עוד מעט גם תאמר לי שכל מי שמשלם מס רוצה לתרום את כספו למדינה ולא חושב שמגיע לו יותר מהכסף שהוא מרוויח, או שכל מי שלא נוסע 130 קמ"ש זה רק בגלל שהוא משוכנע באופן עמוק שזה מה שגורם לתאונות. נו באמת. "מספר המשתמטים החילונים גדול (כמותית, לא באחוזים) ממספר המשתמטים החרדים" - גם שקר וגם כשל. שקר - כי זה פשוט לא נכון, מתישהוא עשיתי כאן חישוב מפורט שמראה שכ-90% מהחילוניים שיכולים לשרת מבחינה בריאותית משרתים, ושכ-13% מכלל המתגייסים הם חרדים שמקבלים פטור (האחרון מ'אחוזי גיוס' בויקיפדיה, נכון ל-2010, בטח היום זה יותר גבוה אפילו). זה מראה שגם נומינלית, פחות חילונים כשירים מקבלים פטור מחרדים. כשל - כי אפילו אם נומינלית זה היה נכון, זה עדיין טיעון כל כך מטומטם וכושל לוגית, שכל תלמיד סביר בכיתה ו' (בחינוך הממלכתי) יכול לסתור אותו בקלות1. תגיד, לא מלמדים כלום בישיבות עם הלימוד הכל כך קשה שאתה מתאר, שבוגריו לא יודעים אפילו חשבון של כיתה ו'? כנראה שבאמת מבזבזים שם את הזמן. 1 לאוניברסיטה מסוימת מנסים להתקבל 1000 איש, 100 מהם כושים והשאר לבנים. מתקבלים 799 ללימודים, כאשר מאלה שנדחו, 100 הם כושים ו-101 הם לבנים. א. איזה אחוז כושים לא התקבל? ב. איזה אחוז לבנים לא התקבל? ג. מהתשובות ל-א'+ב' ניתן להסיק כי: 1) האוניברסיטה גזענית. 2) האוניברסיטה איננה מפלה בין גזעים, הרי יותר לבנים נדחו משחורים (בעצם היא מפלה קצת לבנים, לא?). 3) 2 נכון, ואני לא יודע לוגיקה. 4) 2 נכון, כי אני בעד גזענות אבל מנסה להסתיר את זה בכשלים לוגיים כדי לבלבל, לפלבל ולפלפל. 5) 2 נכון, כי אני בעד גזענות אבל מנסה להסתיר את זה בשקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תרתח אדון עזריאל. אני מבין שנושא ההשתמטות מרגיז אותך, כאזרח ששירת בצבא ומשלם מיסים ונושא בעול. אבל נסה להיות קצת פחות נחרץ. =="אלה שמאמינים שללכת לצבא זה לא הדבר הנכון, מסרבים גיוס ומשתמטים" - שקר וכשל.== ראשית, הציטוט שהזכרת מדבר על סרבני גיוס, פציפיסטים וכו', שמן המפורסמות היא שלא רק שהם משתמטים מגיוס, הם פעילים יחד עם גורמים חבלניים נגד הצבא ורשויות אכיפת החוק. ולגבי השאר, כתבה זו ב-YNET מספרת לנו בפסקה האחרונה שכ-80% מהמתגייסים מביעים רצון עז לשרת. אם אדקדק במילים, אקח עוד כמה אחוזים שהרצון שלהם לא כל כל עז, אבל לפחות מאמינים במטרה. כך שמיעוט זניח מבין המתגייסים הם כאלה שלא מאמינים בגיוס בכלל ועדיין לא השתמטו. היות ולפי הנתונים שאביא בהמשך לפחות 34% משתמטים מגיוס, ביניהם בנות שמצהירות שהן דתיות למרות שהן לא, אנשים שמשתמטים מטעמים רפואיים/נפשיים למרות שהם כשירים וכו', נראה שמספרם של אלה שלא מאמינים בגיוס ומשתמטים, מתחרה בהצלחה במספרם של אלה שלא מאמינים ומתגייסים על כרחם. זה לא ש"רוב רובם של האנשים מצייתים לחוק". רוב רובם של האנשים עוברים על החוק פה ושם, בעיקר כשהם חושבים שלא יתפסו. אחרים מוצאים קומבינות להתחמק מן החוק בדרך שלא תוציא אותם ממש פושעים. אשרי המאמין כי הציבור מציית לחוק באימה וביראה. אז שקר אין פה, וגם כשל אין פה, אם רק היית זוכר שמדובר בתגובה למישהו שאמר שמי שהולך לישיבה מאמין בזה, בניגוד למי שהולך לצבא. =="מספר המשתמטים החילונים גדול (כמותית, לא באחוזים) ממספר המשתמטים החרדים" - גם שקר וגם כשל.== בתגובה 648196 סיפרתי על חיפוש גוגל שערכתי (ציינתי את מילות החיפוש כדי שתוכל לראות בעצמך: "כמה אחוזים לא משרתים בצבא") ועל התוצאות שמצאתי: עשרות אחוזים מהחילונים בגיל צבא לא מתגייסים. והנה הנתונים: כתבה באתר "מעריב" שמספרת לנו שרק 66% מחייבי הגיוס מתגייסים. מה עם 34% הנותרים? מתוכם 13% חרדים ו21% הם חילונים שמשתמטים מגיוס מסיבות שונות. בפעם האחרונה שבדקתי, 21 גדול מ-13 פי אחת וחצי. לפי אתר "הארץ" מחצית מן הגברים היהודים בין גיל 18 ל-40 לא משרתים בצבא. היות ולפי דמוגרפיה של ישראל [ויקיפדיה] שיעור החרדים מתוך האוכלוסיה הכללית בגילאים אלה עומד על 9%, והיות ויש חרדים שכן משרתים בצבא, הרי שאחוז החרדים מבין המשתמטים הוא פחות מ-20% - לפי הכתבה ב"הארץ". אז שקר זה לא. בקשר לשאלה אם זה כשל לוגי, החטאת את המטרה בנסיונך להסביר לי כמה אני מטומטם, כושל לוגית ובור שלא למד כלום בישיבה. וזאת מן הסיבות הבאות: 1. בישיבה למדתי שמי שמציין מפורשות שמדובר מבחינה כמותית ולא באחוזים, מודע לכך שיש הבדל חשבוני בין כמות לאחוזים. 2. מתוך קבוצת "אלה שלא מאמינים בשירות צבאי", יותר אנשים לא מתגייסים והולכים לקדם את עצמם (חילונים שלא מתגייסים), מהאנשים שלא מתגייסים כי הם מחויבים לרעיון אחר שבו הם מאמינים ולא מקדם אותם בחיים (חרדים שתורתם אומנותם). וכל ילד בכיתה ו' (בתלמוד תורה!) יודע לחשב לך שאם יש לך 85% חרדים שלא משרתים ומהווים 13% מחייבי הגיוס, ויש לך 24% חילונים שלא משרתים ומהווים 21% מחייבי הגיוס, יחד הם מהווים קבוצה של 34% שלא מאמינה בשירות צבאי ולא מתגייסת, ומתוך הקבוצה הזו החילונים מהווים כמעט 60%. 3. זו היתה תגובה לטענתך שהחוק כופה את עצמו על כולם ולא אכפת לו במה הם מאמינים. אז הנה לך קבוצה גדולה יותר שלא מתגייסת מהקבוצה שאתה מתלונן עליה, והחוק לא עושה לה כלום. כי לחוק אכפת מחילוניות שטוענות שהן דתיות, מפציפיסטים שטוענים שהם פציפיסטים או פציפיסטים שטוענים שיש להם בעיות בריאותיות ונפשיות, מטיפוסים מפוקפקים שלא מאמינים בציות לפקודות, ולפי גיוס לצה"ל [ויקיפדיה], הצבא אפילו מתחשב במי שיש לו מוטיבציה נמוכה לשרת, ומשחרר אותו בגין "אי התאמה". כל כך הרבה אנשים הצבא מפסיד בגלל שאכפת לו מה הם חושבים ובמה הם מאמינים, ולך כואב דווקא על הקבוצה הקטנה יותר שהצבא מפסיד1. 4. ההסתערות שלך על הכשל הלוגי שכביכול מצאת, והדוגמה שהצגת כדי להסביר למה יש כאן כשל לוגי, מלמדות שהוצאת את הנושא מהקשרו. לא דיברנו כאן על טענת ההטבה הגורפת שלך2, שעליה הדוגמה מדברת. דיברנו על השאלה כמה באה לידי ביטוי אמונתו של הנער, בבואו להתגייס/ללמוד בישיבה. ___ 1 אני יודע שמה שמפריע לך זו ההטבה הגורפת לציבור, אבל זה היה חלק מהטיעון. 2 איכשהו הדוגמה שנתת גורפת יותר מדי. בהקבלה, 100% מהכושים לא התקבלו, אבל לפחות 15% מהחרדים משרתים. היית חייב להקצין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מי שהצבא משחרר אותו כי הוא לא כשיר פיזית איננו משתמט, ומאחר והם מהווים לפי המאמר הראשון שלך כ-6% מכלל המועמדים לגיוס, הורדתם כבר מטה את הכף מבחינה כמותית (שזה הטיעון המטופש לוגית, אבל גם הוא מופרך). לפי הכתבה המעודכנת לפני שנה כאן, אחוז שלא מתגייסים עומד על 26.3%, כאשר 14% הם חרדים שלא מתגייסים. 14 זה יותר מחצי מ-26, ומאחר שמתוך ה-26 לפחות 6% צה"ל משחרר על בעיות בריאות (ולא על אידיאולוגיה), נשארו 20% כשירים שלא מתגייסים, מהם 14% חרדים. אמור מעתה: כמותית, שני שליש מכלל הלא מגוייסים הם חרדים. ואת הכשל הגזעני אתה לא מבין. אני אסביר שוב בשפה קלה ובקצב איטי, בפעם האחרונה אני מקווה: כמו האוניברסיטה בדוגמה לעיל, מי שמפלה קבוצה שלמה באופן גורף (כושים לרעה או חרדים לטובה) הוא גזען. ומאחר שגודל הקבוצות לא שווה, כל ילד אינטליגנטי שעבר חינוך סביר ולא חינוך לבורות, מבין שזה לא קשור בכלל להבדל הכמויות הנומינלי. לי לא כואב בכלל על אנשים שהצבא מפסיד משיקוליו הוא על בסיס אישי. חוזר: על בסיס אישי. כשהצבא יפסול משירות 6% מהחרדים בגלל בעיות בריאות, בעיות נפשיות, ובעיות סעד מין כלכלה ושאר ירקות, אף אחד לא יפצה פה ויצפצף. גם לאותה אוניברסיטה, אנשים מסוימים לא התקבלו על בסיס אישי ולא גזעני בגלל כישוריהם האישיים ואי התאמתם האישית. אין בזה שום פסול. אז לסיכום למי שלא הבין עד עכשיו: א. שני שליש מכלל הלא מגוייסים הם חרדים. ב. מיון וסיווג אנשים על פי כישורים ומצב אישי - טוב. אפליה גזענית - רע. ופטור לחרדים הוא אפליה גזענית. ________ הכנסת גיוס חילוניות ודתיות כל כך לא קשורה כאן, שאני אפילו לא מתייחס לזה. עוד אחד מאנשי הקש שאתה מפזר פה בהמוניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- א. שני שליש מכלל הלא מגוייסים הם חרדים. מכלל הלא מגויסים היהודים או מכלל הלא מגויסים אזרחי ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברים יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן - כשל כשל. אם מי שהצבא משחרר אותו לפי קריטריונים שהמדינה קבעה - איננו משתמט, גם תלמיד הישיבה שהצבא משחרר אותו לפי קריטריונים שהמדינה קבעה - איננו משתמט. לפי זה, משתמט הוא מי שבמרמה מציג את עצמו כאחד שעומד בקריטריונים לשחרור. אם נבדוק כמה מתוך ה-14% אין תורתם אומנותם, וכמה מתוך האחרים שאינם מתגייסים נפטרים במרמה, נחזור שוב לאותה השוואה. בקשר לטענת "שקר". כשאדם מציג בפניך נתונים בהסתמך על מקור מסויים, ואתה לא מסכים איתו כי אתה מסתמך על מקור אחר, זה אומר שהוא טעה. לא שהוא משקר1. גם אני יכול לשחק את המשחק ולומר ששיקרת. לפי הכתבה הזאת שעוד יותר מעודכנת מהכתבה שלך, אחוז אלה שלא מתגייסים2 עומד על 27.3%. בנוסף, הכתבה מציינת שאלה נתוני שיא. כך שלטענת הכתבה, אחוזי ההשתמטות תמיד היו נמוכים יותר, ולכן כותבי הכתבות באתרי "מעריב" ו"הארץ" שיקרו וניפחו את הנתונים. אז מה קורה כאן? הכתבות המעודכנות משקרות? הכתבות הישנות משקרות? אולי אף אחד לא שיקר ואנשים נסמכים על נתונים שונים, או שיש טעויות? ועל הכשל הגזעני שאתה מתעקש עליו, אומר שוב: בגלל שאתה מציב את הנאמר בהקשר שונה לגמרי, נוצר לך כשל. כל ילד אינטליגנטי שעבר חינוך סביר למד שאחד מ"שבעה דברים בחכם" זה "שואל כעניין ומשיב כהלכה". כשאדם מציג טיעון מסויים בהקשר של שחרור על בסיס אמונה/רצון, יהיה מאוד לא נכון להתייחס לטענה כאילו נאמרה בהקשר של הטבה מגזרית. עניין גיוס חילוניות ודתיות בהחלט קשור. הרי המדינה משחררת דתיות מתוך הכרה באמונתן, והעניין מעוגן היטב בתקנות. חילוניות שמציגות את עצמן כדתיות על מנת להשתחרר, הן משתמטות ורמאיות, בדיוק כמו גבר ששיקר על מצבו הבריאותי או על לימודיו בישיבה. אז לסיכום, למי שלא הבין עד עכשיו: א. בתגובה 648155 "אני" העלה את הטענה שהחרדים זוכים להתחשבות באמונתם/רצונם. בתגובה להודעה זו כתבתי את המשפט שעשית עליו כל כך הרבה רעש. פעם נוספת - נאמר בהקשר של שחרור לפי רצונו/אמונתו של הנער. ב. כל עוד שלא מצאת נקודת רווח ממשית שיש לחרדים מן הדחיה3, אין כאן הטבה. ואם אין הטבה למגזר מסויים, אין הפליה למגזר האחר. בנוסף, אם כבר אפליה גזענית, מה תגיד על הערבים שמקבלים פטור אמיתי ומלא, בלי תנאים ושאלות? _________________ 1 אלא אם כן מתכוונים ללכלך ולפסול את הצד השני בויכוח, וזה כבר לא יאה. 2 בכתבות הם מכלילים את כולם כ"משתמטים" וכך נהגתי גם אני, משהעתקתי נתונים מן הכתבות השונות. 3 דחיה זה לא פטור, גם אם תחזור על זה אלף פעם. כשתלמיד הישיבה דוחה את שירותו, השירות ממתין לו בכל פעם שיחשוב לעזוב את הישיבה לטובת עבודה/לימודים/טיולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב.כשתסכים שיש אפלייה מובנית גזעית לטובת החרדים, נדון בערבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לפסקה הראשונה שלך - לא קראת או לא הבנת את הסיכום הפשוט שלי. כשתבין, תדע שיש הבדל בין שחרור על בסיס אישי מהצבא, לשחרור על בסיס גזעני קבוצתי מהמדינה. עד שלא תבין את זה לא נתקדם לשום מקום. לפחות אולי יהיה לך יותר קל להבין שהמדינה וצה''ל אינם זהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אתה פשוט מתעקש לערבב כל נושא שעולה עם הטענה שלך שיש אפליה קבוצתית. ההגדרה של "משתמט" לא קשורה לשאלה אם התופעה היא מגזרית או על בסיס אישי, וגם השאלה של התחשבות באמונה צריכה להיות מופרדת מהשאלה האם יש כאן אפליה מגזרית. ולמה המדינה וצה"ל לא זהים? המדינה קובעת חוקים, כללים ותקנות לגיוס, שירות, דחיה ופטור. המדינה מנהלת את הצבא, ולא הצבא מנהל את המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שכמותו לשחרר על טיעון "תורתו אומנותו" זו המדינה, על פי שיקוליה. מי שבסמכותו לשחרר על בסיס רפואי הוא צה"ל על פי שיקוליו. גם אם גוף אחד כפוף לשני, זה לא אומר שהם זהים. זהו עוד כשל בטיעונים שלך. להרחבה אולי תקרא למשל על הפרדת רשויות. כל עניין הפטור החרדי עומד על אפליה מגזרית/גזענית בניגוד לאפליה אישית. הם בלתי נפרדים זה מזה. אם כל החרדים היו מתייצבים לגיוס, וצה"ל היה מחליט שחמישים אחוז מהם אינם מתאימים לצרכיו, אף אחד לא היה פוצה פה ומצפצף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. המדינה קבעה את הקריטריונים. מי שבסמכותו לשחרר זה הצבא. אם לא שכנעת את הצבא שתורתך אומנותך, לא תשוחרר. כשם שאם לא שכנעת את הצבא שאתה פציפיסט או חולה או חולה נפש - לא תשוחרר. "כל עניין הפטור החרדי עומד על אפליה מגזרית/גזענית בניגוד לאפליה אישית. הם בלתי נפרדים זה מזה." זה לא נכון. הם כן נפרדים זה מזה. חרדי שאין תורתו אומנותו, לא יקבל דחיה. כל אחד ואחד מקבל דחיה בנפרד. אז במקום "המגזר החרדי" תגיד שזה מגזר "תלמידי הישיבות", כי מצאת להם מכנה משותף. ואין זה שונה ממגזר הפציפיסטים, שהמכנה המשותף שלהם מהווה בסיס לקבלת פטור. לא יודע למה החלטת שחרדים לא מתייצבים והם מראש מקבלים שחרור מהמדינה. מאיפה שאבת את הנתונים האלה? הם מתייצבים ועוברים את הבדיקות והמיון, ולאחר מכן יש את הפרוצדורה שדרכה מקבלים את הדחיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. הצבא קובע את צרכיו, ואין בין צרכיו לסעיף תורתו אמונתו דבר. הצבא יכול להחליט מחר, שגם נכה מאה אחוז, שלא גויס עד שלשום, יכול למיין מסמכים דרך ממשק שמנטר את תנועות עיניו, ולגייס אותו, בלי לשאול את המחוקק לפני כן. הוא לא יכול לעשות את זה עבור אברך. מ.ש.ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך, בימי קדם, בטרם היות "חוק טל", החרדים שוחררו בדיוק בשל החלטת הצבא על "צרכיו", וליתר דיוק: החלטת שר הביטחון. רק משפסל בג"ץ את הסדר "תורתו אומנותו" נולד "חוק טל". ערבים משוחררים באופן דומה עד היום, ללא שום בסיס חוקי: הפוקד אינו פוקד אותם כלל. ד"ש לשמואל סעדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שר הבטחון הוא מציג הממשלה ולא נציג צה"ל, ובכל מקרה לא ברור לי שתהליך פיקטיבי כזה משמעותי לדיון כאן, בוא רק מדגיש את הגרוטסקיות של המצב. ומי זה שמואל סעדיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הבדל בין שר הביטחון והצבא לעניין זה. ה"תהליך הפיקטיבי" הזה היה דרך המלך עשרות שנים. ד"ר שמואל סעדיה עתר לבג"ץ כנגד אי-גיוס הערבים. הוא נופנף בלי דיון רציני. אם כבר, מה דעתך בעניין הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי שגיוס הערבים הוא אחד מאנשי הקש העיקריים שעולים כשדנים בגיוס חרדים. הסיבות לזה כל כך שונות, שזה לא רלוונטי לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רלוונטי וחצי. תן לי סיבה לשחרור ערבים משירות לאומי שלא תקפה לגבי חרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם זה ששאלת על שירות לאומי ולא על חטיבת גולני אומר דרשני. זה כנראה מראה שאת התשובה לגבי חטיבת גולני אתה יודע לבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא מסכים גם בקשר לגולני וודאי לא בקשר למש"קות ממטרות, אבל מבקש להתחיל בעניין פשוט יותר. אתה מסכים שבעניין שירות לאומי אין סיבה להבדל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט זה גולני. הסיבה להבדל בגולני גוזרת את כל השאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתעקש: מה הסיבה להבדל לגבי גולני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתעקש, להפך, לדעתי כל תת הפתיל הזה לא רלוונטי ומיותר לחלוטין. מי שמתעקש להיכנס לזה זה אתה, אז תענה אתה או תשכנע בנתונים ועובדות ולא בהכרזות שאי גיוס ערבים נובע מסיבות זהות לאי גיוס חרדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שאין סיבה מוצדקת להבדיל בין חרדים וערבים. אם אתה חושב שיש, הביאנה לכאן ונדענה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה בטח בעד סיפוח יו"ש ועזה והענקת אזרחות מלאה לכל יושביהן כחלק ממדינה דו-לאומית. נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזכיר שהשאלה על הפרק היא "האם יש להתייחס לערבים ולחרדים באופן דומה מבחינת חובת הגיוס". אינני רואה קשר לשאלתך האחרונה. אולי תענה סוף סוף לעניין? עוד לא נתת ולו סיבה אחת להבדיל בין ערבים וחרדים לעניין הגיוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי השאלה על הפרק היתה מדוע אי גיוס חרדים היא עוול מוסרי ואפליה מגזרית לא שוויונית. אינני רואה קשר לשאלה שאתה מציג, ואם אתה רואה קשר חובת ההוכחה עליך להסביר ולנמק אותו. ולא להצהיר שהירח והשמש זהים ולהטיל עלי לנמק את ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה נלך מהכיוון שלך. מדוע אי גיוס חרדים הוא אפליה מגזרית לא שוויונית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בנתיב אחר מאותו כיוון: מדוע אי גיוס ערבים הוא לא אפליה מגזרית לא שוויונית, או לחילופין - הטבה מגזרית שנותנת כוח פוליטי למנהיגי המגזר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה החילופית - כי הצעיר הערבי לא צריך אישור ממנהיגיו להיותו ערבי, זאת לעומת תלמיד הישיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת לכוח הפוליטי? אם כן, האישור מהמנהיגים לא תלוי בכלום. עצם העובדה שהמגזר מקבל הטבה, נותנת קרדיט למנהיגים. דווקא הערבי מקבל פטור רק בשל השתייכות מגזרית. בשונה מתלמיד הישיבה שההשתייכות המגזרית שלו לא מזכה אותו בפטור. הוא צריך ללמוד בישיבה באופן מלא כדי לקבל דחיה שצריך לחדש כל חצי שנה, כל עוד הוא לומד בישיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הוא צריך ללמוד בישיבה באופן מלא כדי לקבל דחיה שצריך לחדש כל חצי שנה" לא, הוא צריך להיות *רשום* בישיבה - הבדל ענק הטומן בחובו את הרקב שצחנתו חודרת גם את מסך העשן הכבד והקדוש שאתה מקים כאן. _ איפה הצדיק שיראה לי את הלינק לאיך מדגישים ועושים אפקטים אורקוליים אחרים בטקסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הסתייגות קלה מהמילה צחנה) _ יש הוראות בתחתית כל תגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הוא צריך שהנהלת הישיבה תאשר שהוא לא רק "רשום" בישיבה אלא ממלא את המכסה. כדי להריח את הרקב או לשאוף את העשן שאתה מדבר עליו, צריך שאנשי ההנהלה של הרבה ישיבות יקחו סיכון לאבד את כל התקציב או אפילו שינקטו נגדם בהליכים משפטיים, בשל מסירת פרטים כוזבים. שווה לסכן את כל התלמידים במוסד בשביל כמה פרפרים? כמה מנהלים יקחו את הסיכון הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפועל הרבה לקחו את הסיכון הזה. למיטב זכרוני זה לא התברר כסיכון ממשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יקחו סיכון? כמו קיום ביקורת ממשלתית לבדוק מי באמת מהרשומים מגיע לישיבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו קיום ביקורת ממשלתית, שלפי שתי הכתבות שהבאת מתקיימות פעמים רבות. לא רק זה, אלא שבכתבה מ"הארץ" שלא ידוע באהדתו למגזר החרדי ועולם הישיבות, מתאר חודשים של ביקורות "נוקשות" בגלל ישיבה אחת שלקחה סיכון והונתה את המערכת. הכתבה בנענע מספרת לנו גם היא על ביקורות, אבל בישיבות ההסדר. אם הכתבה ב"הארץ" מדברת על 1,200 ישיבות וכוללים שרובם חרדיים, הכתבה ב"נענע" אומרת שיש פחות ממאה ישיבות הסדר. דבר נוסף הוא שתלמידי ישיבות ההסדר הן לא הנושא כאן, מאחר ואינם מקבלים דחיית שירות, בשונה מתלמידי הישיבות הרגילות. (וזה מיועד גם לתגובה 648800 של צפריר) ואם מתוך חודשים של ביקורות "נוקשות" (הכתבה מ"הארץ"), כל מה שיש לדבר עליו זה אותה ישיבה שנתפסה בהונאה, נראה שלא רבים כל כך לקחו את הסיכון. אז אתה נתפס לאותה תקופה זמנית שבה לא קיימו ביקורות לאחר שמישהו הבין שקצת הגזימו בגישה של "יותר מדי ישיבות מרמות". זה עניין זמני שלא יכול לקבוע מדיניות של מנהל ישיבה שלא יודע מתי תקופה כזו מתחילה ומתי היא מסתיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שלא טרחת לקרוא את הפתיל, תתחיל מתגובה 647891 ותמשיך משם, אני בטוח שאני עונה לשאלה הזאת שלך מספר פעמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הפתיל, לא מצאתי שם אפילו מאפיין אחד של "עוול מוסרי ואפליה מגזרית לא שוויונית" שאינו תקף באופן זהה (לכל הפחות) לפטור הניתן לערבים. כלומר: אם הפטור לחרדים הוא "עוול מוסרי אפליה מגזרית לא שוויונית" אז גם הפטור לערבים הוא "עוול מוסרי ואפליה מגזרית לא שוויונית". האם אתה מסכים? אם כן, סבבה. אם לא, בבקשה הצבע על המאפיין המבדיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הפעל את כישוריך והצבע אתה על המאפיינים המבדילים. אני בטוח שתמצא את ההבדלים. בכל מקרה אני מוכן לומר שיש כאן אפליה מגזרית דה פקטו, אבל מאחר שסיבותיה כל כך שונות מאפליית החרדים לטובה, היא לא טומנת בחובה את אותו עוול מוסרי מובנה והיא לא רלבנטית לדיון הזה לטעמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לא מצאתי הבדלים רלוונטיים. גם לא מצאתי דרקון במרתף. אם לדעתך יש, ספר לי על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תוכל להסביר למה לדעתך זה רלוונטי לדיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פוסלים את הפליתה ''לטובה'' של קבוצת מיעוט אחת (עד כדי פסילת חקיקה ראשית), ותוך כדי כך ממשיכים להפלות ''לטובה'' אחרת לגבי אותו הנושא בדיוק, באופן משמעותי יותר ומבלי להניד עפעף (ובלי שום עיגון חוקי ואפילו דיון משפטי סביר), כדאי מאוד שתהיה לזה הצדקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כשל לוגי. לגיטימי לחלוטין לנגע את הכסף השחור בתחום האינסטלציה, בלי קשר לנגע הכסף השחור בתחום השטיחים. הקישור בין שני הדברים הוא כשל נפוץ ואיש קש נפוץ אפילו יותר. לא שאתה המצאת את זה, נדמה לי שישראל ביתנו עשתה בזה שימוש אינטנסיבי לאחרונה. אם אתה לא מביא את זה בתור אישקש, אז למען היושרה לכל הפחות תסכים שיש אפליה מגזרית ועוול מוסרי באי גיוס חרדים. אם אתה לא מסכים לזה, מה אכפת לך מה קורה עם הערבים? אם זה כשר, זה כשר בפני עצמו, ואם זה שגוי, זה שגוי בפני עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין הצדקה להבחנה בין התחומים, אז האפליה ביניהם פסולה, ובהחלט היה מקום להתלונן על אכיפה סלקטיבית ולבקש "הגנה מן הצדק" בשל אכיפה בררנית. סלח לי אם אומר לך שעמדתי על חוסר הצדק שבהשוואה כאן עוד לפני שהמציאו את "ישראל ביתנו". שים לב שהגבנו כבר עשרות תגובות ועדיין לא נתת לי סיבה אחת - אחת! - להבחנה בין ערבים וחרדים בעניין הזה. אני חושד שזה מפני שאין לך תשובה טובה. אבל אתה בחברה טובה, גם בית המשפט העליון נמנע מלדון בזה ברצינות, מאותה סיבה שאתה נמנע מכך. [כאמור, אני מתנגד לכפיית גיוס באופן כללי. אני מתנגד להרחבת הכפייה מעבר לקיים היום. אני חושב שגם לחרדים וגם לערבים מאפיינים קבוצתיים שעשויים להצדיק פטור (מוחלט, לא כפיית שירות בישיבה) גם אם כופים גיוס על אחרים. אם כבר מרחיבים את הכפייה, ההרחבה צריכה להיות שוויונית.] מכיוון שנואשתי מלקבל ממך תשובה עניינית, נראה לי שאחתום את "הדיון" איתך בשלב זה ואשאיר אותך להתנצח עם ר' החתולים. נראה לי שתהנה מזה יותר. אם מישהו אחר רוצה להציע נימוק סביר להבחנה בין חרדים לערבים לעניין גיוס בכפייה (לגולני, לסיוד עצים, לשירות לאומי בבית חולים, לשירות בקהילה) - אשמח לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רציני? הערבים אזרחי ישראל קשורים בקשרי משפחה לערבים בארצות האויב. לא מוסרי ולא הגיוני לבקש מהם להלחם כנגד בני משפחתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה יופי, אולי איתך נוכל לדון. בוא נתחיל מהקל: שירות לאומי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאומרים אצלנו, "זה כבוד גדול רק להיות מועמד". למה צריך להציק לאנשים סתם עם "שירות" שלא באמת נחוץ? סתם עבודות דחק לא יעילות שעולות לנו כסף מיותר. שילכו לעבוד ולשלם מיסים, וכנ"ל היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אני בהחלט מסכים. השאלה היא אם צריך להיות הבדל בין חרדים וערבים לעניין זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי גם לחרדים יש אחים ובני משפחה שהן עשויים להילחם בהם? אם לצטט אחרים וחכמים כאן - אתה רציני? אתה כנראה ממש לא רציני אם לא עלית על ההבדל הזה לבד, במקום למשוך אותי בלשוני על פני תגובות ארוכות כדי לציין את המובן מאליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, איתך אני לא ממשיך את הדיון הזה עכשיו. נתראה בדיונים בנושא אחר או בפעם אחרת, אם תרצה. לא ''משכתי אותך בלשונך'', יכולת לענות לעניין מזמן כשם שעשה מלאכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם סוחרי השטיחים שנתפסו מעלימים מס יכולים לומר לבקש 'הגנה מן הצדק' בגלל אכיפה בררנית שלא העמידה לדין גם את האינסטלטורים? אני מקווה שאתה לא עוסק בסנגוריה משפטית לפרנסתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 648901 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצאתי הבדל. הערבים מקבלים הטבה על בסיס מגזרי. כל ערבי באשר הוא מקבל פטור. החרדי לא מקבל פטור באשר הוא חרדי. הוא צריך להיות תלמיד ישיבה כדי לקבל דחיה. אז עכשיו זו אפליה מגזרית לטובת מגזר תלמידי הישיבות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין בישראל שירות לאומי חובה, יש שירות צבאי חובה. כל הויכוח על גיוס חרדים הוא מגוחך. הרי הצבא והכלכלה הישראלית רק יפסידו ומפסידים מגיוס חרדים (וגם מגיוס חלק גדול מהחילונים), אז במקום לחשוב על איך לשנות (בהדרגה) את המערכת הרקובה הזו שאנחנו עובדים רק בשבילה חצי שעה בכל יום עבודה1, שופכים פנימה עוד ועוד כסף שהמטרה היחידה שלו היא לגרום לכך שכולם ידפקו במידה שווה. 1 חישוב מקורב לפי שיעור מס של 35 אחוז (כולל מס הכנסה ומיסים עקיפים כמו מע"מ), תקציב מערכת הביטחון שהוא בערך שישית מתקציב המדינה, ויום עבודה של 9 שעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט מסכים עם הפסקה השניה שלך. לדעתי צריך לשחרר את מי שאפשר, רצוי לא לחייב איש בגיוס, וודאי לא רצוי להרחיב את הגיוס הכפוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שביטול גיוס החובה יפתור לחלוטין את אי השיוויון בענין הזה. אני רק חושש ממה שיישאר כשיתבררו התוצאות האמיתיות של הסקר 'מי חושב ששירות בצבא זו הטבה'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צריך לחשוש יותר ממה שיתברר לאחר שיבצעו סקר ''מי חושב שלימוד בישיבה הוא הטבה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר אמרנו שבקרב אלה שלא רק עונים בתיאוריה אלא גם במעשה על הסקר, מעל 90% עונים 'כן' מהדהד. אם הגענו לשלב של לטחון את אותם מים שוב ושוב אולי כדאי שנסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. כי גם על זה כבר עניתי לך. אם אנשים היו חושבים שללמוד בישיבה זו הטבה, הישיבות היו מכילות גם אנשים שלא מאמינים בדרך הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא הטבה עצומה, אבל לא מספיק גדולה בכדי שתבגוד בכל ערכיך. חלק מהערכים הנפוצים בציבור אגב, זאת סולידריות ותרומה לביטחון המדינה ולא טפילות והשתמטות. מישהו כבר כתב פה שבגידה בערכיך לצרכי נוחות, זה שפל ובזוי. מי שמפיק את הנוחות וההטבה אילו תלמידי הישיבה. על כן אני מסכים שלגביהם ההגדרות הנ''ל אכן תופסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות מס' 1. אם הלימוד בישיבה בפני עצמו הוא הטבה - כלומר - בלי קשר לשאלה אם צריך לשרת בצבא, הרי שאנשים היו נוהרים ללמוד בישיבות כדי להנות מההטבה המופלאה הזו. הם לא רוצים לבגוד בערכים הכוללים סולידריות ותרומה לבטחון המדינה? שישבו בישיבה לאחר הצבא ויהנו מההטבה המופלאה הזו. היות ורק מי שמאמין בערך לימוד התורה הולך ללמוד בישיבה, משמע שהלימוד עצמו לא מהווה הטבה. אפשרות מס' 2. אם הלימוד בישיבה בפני עצמו לא מהווה הטבה, אלא שההטבה היא שבמקום ללכת בצבא אתה יושב בישיבה, אנשים היו נוהרים לישיבות כי זו הטבה לשבת בישיבה עד שהצבא יתייאש ממך. היות ורק מי שמאמין בערך לימוד התורה הולך ללמוד בישיבה והשאר מעדיפים ללכת לצבא במקום ללכת לישיבה, נראה שהלימוד בישיבה אפילו במקום ללכת לצבא לא קוסם לרוב הציבור. משמע - הלימוד בישיבה לא מהווה הטבה, לא בפני עצמו ולא במקום צבא. עכשיו באת עם טענה חדשה. ההטבה הזו לא מספיק גדולה בשביל שאדם יבגוד "בכל" ערכיו. אבל לטענתך אנשים לא הולכים לצבא כי זה מהווה ערך מוסרי גדול בשבילם. לטענתך, הם הולכים כי הם מוכרחים. מי שהולך רק כי הוא מוכרח, יכול ללכת ללמוד בישיבה במקום להתגייס. ותלמידי הישיבה ששוב מיהרת לחלוק להם תארים, הם נמצאים בישיבה כי אלו הם הערכים שהם מאמינים בהם. השירות בצבא לא מהווה ערך בשבילם מסיבות שונות, וגם אם כן, לא ערך מספיק גדול בשביל שיבוא על חשבון ההקפדה על הדת. לסיכום, אם הלימוד בישיבה היה הטבה, אנשים היו נוהרים לשם. אם על חשבון הצבא, ואם לאחר השירות בצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עניתי לך על זה כל כך הרבה פעמים, שאני לא רואה שום טעם בלחזור על עצמי. אתה מוזמן לעלות במעלה הפתיל ולמצוא את שלוש או ארבע התגובות הרלבנטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה הסטורית דווקא היה נסיון לגיוס ערבים בשנות החמישים, ולאחר היענות גדולה מצידה צה"ל ומערכת הבטחון החליטו שלא לגייסם בסופו של דבר (תגובה 507892). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, היינו שם. קודם כל, זה לא רלוונטי עכשיו ולא רלוונטי לדיון הזה. שנית, התיאור שלך לוקה בהגזמה. ראה כאן. דרך אגב, מהמאמר הזה מסתבר שייתכן שגם עכשיו חלה על הצעירים הערבים חובת גיוס מכוח צו הפוקד הכללי - והם מפרים אותה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לציטטה שגרושו הביא שם, המאמר המעניין שקישרת כותב שהיתה "הענות מסוימת" מתוך "פוטנציאל גיוס של כ-24,000" אךבפועל הם לא גויסו, והצעות נוספות לאורך השנים גם לא יצאו לפועל בהסכמת בני הקהיליה וראשי מערכת הבטחון. בנוסף, המאמר מראה שהם לא נקראים לשרות עקב הפעלת סמכות הפוקד שרשאי לשקול אי-קריאה מכוח חוק שרות הביטחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היענות מסוימת" ולא "היענות רבה". זו ההגזמה. כאמור, בכל מקרה זה לא רלוונטי היום ולא רלוונטי לדיון שלי עם הפונז (שודאי ישיב בקרוב לתגובה 648522). זה שהם משוחררים מפני שהפוקד אינו פוקד אותם אנחנו יודעים כבר, כתבתי את זה במעלה הפתיל. החידוש כאן (לי) הוא שאמנם הפוקד אינו פוקד אותם בצו פרטי, אבל הוא מפרסם צו כללי ואינו מחריג אותם ממנו. מכאן שמבחינה פורמלית ייתכן שהם עוברים על החוק בכך שאינם מתייצבים בלשכת הגיוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרושן (שם) ציטט ממאמר אחר, משל שרה אוסצקי-לזר "...ההיענות לצו הייתה גדולה" שתאם את מה שזכרתי ממאמר שלישי שאני קראתי אך שכחתי מי כתב (נדמה לי שפורסם באחד מגליונות אלפיים). כנראה עניין של פרשנות. בעניין עוברים/לא עוברים על החוק מבחינה פורמלית, אל"מ ועברתי רק ברפרוף על המאמר שקישרת. אז אקבל את הסברך, עם שאלת המשך: אם אכן זה נכון, מהי המחויבות של הצבא/משטרה/תביעה לאכוף את החוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עורך דין, אבל נראה שמבחינה מעשית אין כאן עניין אמיתי, זו אנקדוטה. אחרי הכל הוא עומד על כך שהפוקד עצמו מחויב להוראות הקמ''א והיה עליו להחריג אותם מהצו הכללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם שכנעת את הצבא שאתה פציפיסט לא תקבל פטור. אין פטור משירות צבאי מטעמי מצפון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבנות יש פטור מטעמי מצפון שמוגדר בחוק עצמו. בנים יכולים להשתחרר מטעמי מצפון אם שכנעו את ''ועדת המצפון'' שהם פציפיסטים ולא סרבנים פוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט לא נכון. בין השנים 2005 ל2007, קיבלו 42 גברים פטור משירות צבאי מטעמי מצפון, וכל שנה מקבלות בין 100 ל400 נשים פטור משירות צבאי מטעמי מצפון. (מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%A...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל את התיקון. לא הייתי מודע לעניין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תתקפל כל כך מהר, מאותו מקור: 'עד השנים האחרונות, הוועדה כמעט ולא שיחררה בנים על סעיף מצפוני, גם אם היו פציפיסטים "טהורים"'. וכמו כן כתוב שרוב רובם של מי שטוען לפציפיזם לא מקבל פטור מכיוון שהצבא מגדיר אותם כ"סרבנים סלקטיביים" או "סרבנים פוליטיים". האמת, 'סרבנים פוליטיים' זו הגדרה לא רעה גם לסקטור החרדי. כמה חבל שהמסקנה של צה"ל לגבי רובם הפוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שמדובר בעלה תאנה, אבל עובדתית טעיתי וכשמעמידים אותי על טעותי אני משתדל לחזור בי בלי להתפתל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי יש הבדל בין פציפיסט אמיתי שלא מוכן להלחם בשום מצב, לבין עוכר ישראל שלא מוכן להלחם מול מחבלים ערבים, אבל מוכן להלחם נגד מתנחלים או חיילי צה''ל. וכפי שכתבתי, יותר קשה לאדם להוכיח שהוא פציפיסט, מאשר להוכיח שתורתו אומנותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ואת האחרון צריך לגייס, לתת לו נשק ולאמן אותו להשתמש בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ב"אחרון" התכוונת לתלמיד הישיבה, למה שלא יגייסו, יחמשו ויאמנו גם את הפציפיסט? במה הוא טוב או זכאי יותר מתלמיד הישיבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא התכוונתי ל''עוכר ישראל'' שדווקא הוא חייב בגיוס לפי עמדת הצבא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |