בתשובה לאביר הקרנפים, 29/12/14 5:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בדיוק כמו שזו עבירה בשביל חילוני ללמוד ש'ישיבה' חרדית. מש''ל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ממש לא "בדיוק". איזו עבירה החילוני עובר? איזה דבר הוא מבצע שאסור עליו? עד כמה שאני מבין, כשחב"דניק מנסה להניח לך תפילין ברחוב, הוא לא משכנע אותך לעשות דבר שאסור לך, אלא דבר שלא מדבר אליך - מכל מיני סיבות. גדול המרחק בין דבר שלא מעניין אותך לדבר שמתנגש חזיתית עם סולם הערכים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום חוק שאני מכיר בו שקובע שאסור לחרדי ללמוד קוראן, בדיוק כמו אין שום חוק שקובע שאסור לי להניח תפילין. שניהם מתנגשים חזיתית עם סולם הערכים של אותו אינדיבידואל - וסולם הערכים שלי לא פחות קדוש מסולם צהערכים של החרדי. הם פשוט סולמות שונים. ולכן, למרות שזה טיעון כושל אבל נפוץ מאד אצל דתיים - מעבר על סולם הערכים של הדתי לא חמור יותר ממעבר על סולם הערכים של החילוני. הרי כל כת וקבוצה קובעים חוקים לעצמה כטוב ליבה עליה - אלה עם כיפות כאלה, אלה עם כאלה, אלה אוהבים צבא, אלה פחות, אלה אוהבים לאכול בשר, ואלה פחות. שיבושם לכולם, רק שיהיה ברור שהחוקים הפנימיים של אותה כת וקבוצה לא מעניינים אותי, וודאי שהם לא תקפים יותר מחוקים אחרים של קבוצה אחרת. כשאני אנסה לשכנע את החבדני''ק ללכת לכנסייה - אני לא אשכנע אותו לעשות דבר שאסור לו, אלא דבר שלא מדבר אליו - מכל מיני סיבות. זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמב"ם, הלכות דעות פרק ו', הלכה א': ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם. הלכות עבודה זרה פרק ב', הלכה ג': ספרים רבים חיברו עובדי עבודה זרה בעבודתה, היאך עיקר עבודתה ומה משפטה ומעשיה. ציוונו הקדוש ברוך הוא, שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה. הלכה ד': ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה--מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב. פרק י"א: אין הולכין בחוקות הגויים, ולא מידמין להן--לא במלבוש, ולא בשיער, וכיוצא בהן. ואם תשאל רב, אני בטוח שהוא ידע להסביר לך הרבה יותר טוב ממני כמה ולמה אסור ללמוד קוראן. ספר לי למה הנחת תפילין מתנגשת עם סולם הערכים שלך? אני מבין שלהניח תפילין זה לא ערך בשבילך. איך ההימנעות מהנחת תפילין הפכה לעיקרון מקודש? ==ולכן, למרות שזה טיעון כושל אבל נפוץ מאד אצל דתיים - מעבר על סולם הערכים של הדתי לא חמור יותר ממעבר על סולם הערכים של החילוני.== אל תטען בשמי טיעונים שלא טענתי ואין מדרכי לטעון. אני יכול לנמק לך למה חרדי חושב שזה נכון וצודק. אבל אם אני רוצה לנמק למה אתה צריך לחשוב שזה נכון וצודק, אני צריך לתת נימוק שיתקבל על דעתך - אחרת אין בכלל דיון. לכן אני לא מנסה לנמק לך למה אתה צריך להניח תפילין, או למה החרדי לא צריך ללמוד קוראן. אני מנסה לנמק שבשבילך להניח תפילין, לא גרוע כמו ש< מודגש בשבילו> ללמוד קוראן. שוב. אין טענה שהחוקים הפנימיים של קבוצה מסוימת תקפים יותר מחוקיה של קבוצה אחרת, אלא הטענה היא שכאן מדובר בחוק וכאן בהעדפה שאיננה חוק. הבדל קטן, אך משמעותי. כשאתה תנסה לשכנע את החב"דניק ללכת לכנסיה, תשכנע אותו לעשות דבר שאסור לו. רמב"ם, הלכות עבודה זרה פרק ט' הלכה ד': הנוצריים עובדי עבודה זרה הן. הלכה י"ב: עיר שיש בה עבודה זרה--מותר להלך חוצה לה, ואסור להיכנס בתוכה. היה חוצה לה עבודה זרה, מותר להלך בתוכה. המהלך ממקום למקום, אסור לו לעבור בעיר שיש בה עבודה זרה. במה דברים אמורים, בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום; אבל אם יש שם דרך אחרת ונקרה והלך בזו, מותר. כשתשכנע את החרדי לצפות בדרבי התל-אביבי, זה יהיה דבר שלא מדבר אליו, אבל לא דבר שאסור לו. כשתשכנע אותו ללמוד קוראן או ללכת לכנסיה, זה כבר דבר שאסור לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמב"ם איננו המחוקק במדינת ישראל. ולכן דעתו, או פרשנותו של הדת היהודית, לא יותר "חוקתית" מאשר דעתו של מייסד הסיינטולוגיה על איסור אכילת ברבור בימי חמישי. לכל כת ודת יש דעות פנימיות משלה, וחילונים יש תפיסות ואמונות משלהם, ושל אלה לא "מקודשים" (מה זה בכלל? זה מושג שלא רלוונטי לדיון) יותר משל אלה. הסירוב של אוהד מכבי ללבוש חולצה אדומה "קדוש" כמו הסירוב של חרדי לשבת ליד אישה באוטובוס. כל עוד כמובן לא נניח את הנחת הבסיס המפלה שערכה של קבוצה א נעלים על אלה של קבוצה ב (הנחה שנמצאת בבירור לאורך כל התגובה שלך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמב"ם אולי לא המחוקק במדינת ישראל, אבל דעתו ופרשנותו חשובים וקובעים לעניין אמונתו של החרדי. וזו טענה בשלושה שלבים שנועדה לדבר אליך, מתוך ההכרה שהדת לא מעניינת אותך, אבל אתה יוצא בחרב ובחנית נגד כל סוג של אפליה או פגיעה בדמוקרטיה. שלב א': להוכיח שמבחינתו של החרדי יש בעיה אמיתית לשרת בצבא, ללמוד קוראן או להכנס לכנסיה. בניגוד לטענתך שהבעיה לא קיימת, שהיא פיקציה ומניפולציה, אני מנסה להוכיח לך שהבעיה אמיתית ומתבססת על פסקי הלכה שמקובלים על כל היהדות האורתודוכסית 1. שלב ב': אם שוכנעת והסכמת שיש כאן בעיה של אמונה ועקרונות, אני רוצה להציב השוואה לאמונות ועקרונות אחרים שזוכים להכרה והתחשבות מצד הצבא/המדינה. לדוגמה - פציפיסטים. הצבא/המדינה מתחשבים באמונתם של הפציפיסטים שמונעת מהם לשרת בצבא עקב התנהלות של הצבא שמתנגשת עם עקרונותיהם. דוגמה יותר טובה היא שחרור מחמת חוסר מוטיבציה נמוכה מדי, שאמור לתפוס מקום פחות חשוב מאשר עקרון אמונה כלשהו. שלב ג': אם שוכנעת והסכמת שיש עוד עקרונות אמונה שהמאמינים בהם מקבלים פטור מלא על בסיס אמונתם, מבחינה דמוקרטית לא תוכל להפלות קבוצה אחרת מלקבל פטור על בסיס אמונתה. הרי לא נניח את הנחת הבסיס המפלה, שערכיה של קבוצת הפציפיסטים נעלים על ערכיה של קבוצת החרדים. __ 1 אני מתכוון לאלה שמתכוונים לקיים את ההלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 מאחר וכבר הסברנו והבאנו דוגמאות גם למשרתים חרדים וגם לרבנים חרדים שמכריזים ששירות בצבא אלינו בעיה אמיתית ועקרונות לחרדי באשר הוא, אזי ברור שאין כאן שום קונצנזוס הלכתי וכל טיעון א שלך נופל, והשאר אחריו. עד כמה שאני יודע, ראשית זה לא כל כך פשוט להשתחרר על הצהרת "פציפיזם" פשוטה, ושנית שוב יש פה עניין של שחרור אישי של צה"ל על פי חוות דעתו המקצועית ולא שחרור קבוצתי של מגזר על חוות דעתם הפוליטית של פוליטיקאים סקטוריאליים. אם יואילו האברכים להתייצב בצה"ל ולשכנע אותו איש איש על דעתו שהוא פציפיסט או לא מתאים לשירות, הכל יבוא על מקומו בשלום. בעצם יש לא מעט עדויות שחלק רב מהאברכים עצמם, כששואלים אותם באנונימיות, היו שמחים להתגייס ולתרום למדינה, ומי שמונע את זה מהם זאת ההנהגה המוסדית הפוליטית שלהם, שהעניק הפטור היא מכשיר עיקרי בשימור כוחה על קהילתה. או כמו במקומות אחרים, הבעיה כאן היא מעגלי הכח והשפעה הפוליטית, והשליטה בכסף, ולא שיקולים דתיים באמת, שמהווים כיסוי שקרי (עוד דיבר שלא נשמר היטב על ידי הממסד החרדי) למאבקי כח שביניהם לבין יהדות אין דבר וחצי דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה כותב לגמרי לא נכון. הבאת דוגמה של חרדים שמשרתים, אבל לא הבאת שום דוגמה עד כמה הם נמצאים בקונצנזוס או כמה הם באמת חרדים. והעובדות מעידות על עצמם. היות ועם מיעוט, נראה שהם מחוץ לקונצנזוס שלא מתגייס. רחוק יותר הלכת עם הטענה שלך על "רבנים" שאמרו שאין שום בעיה אמיתית ועקרונות לחרדי באשר הוא, או הטענה שלך שאין קונצנזוס. זה ממש לא נכון. הרי אתה קישרת לכתבה שבה הרב מזוז (שהוא לא ממש קונצנזוס חרדי) אמר (ובכתבה כתוב שהוא בדעת מיעוט אל מול הקונצנזוס) שמי שלא נמצא בישיבה, עדיף שילך לצבא במקום להסתובב ברחובות. מי שלא נמצא בישיבה ומסתובב ברחובות, זה לא "חרדי באשר הוא", זה שולי השוליים של החברה החרדית. אלה אנשים שרמת האכפתיות שלהם מההלכה ורמת שמירת המצוות שלהם חלקית וקלושה ולא ממש ניתן לכנות אותם חרדים. אכן, לא פשוט להשתחרר על הצהרת פציפיזם, צריך לשכנע וועדה שאתה פציפיסט. הפרוצדורה שונה כי די קל להוכיח שתורתך אומנותך - זה מתבטא בכך שאתה עוסק בתורה לפחות 45 שעות שבועיות. איך מוכיחים פציפיזם? מביאים עדויות על השתתפות בפעילות חברתית בעד מחבלים ומסתננים? היות ולימוד התורה נעשה במסגרות מסודרות ומתבטא בפן מעשי, הרבה יותר קל לארגן את זה במסגרת ולהתייחס אליהם כקבוצה, מאשר פציפיסטים ש... מה? הם כולם יושבים ביחד ולגמרי לא נלחמים עד שהם אדומים מרוב מאמץ? האברך לא צריך לשכנע את הצבא שהוא פציפיסט. עניין הפציפיזם היה השוואה. כשם שהפציפיסט משתחרר בגין אמונתו, ברגע שהוא מוכיח לגורמים המתאימים את אמונתו, כך האברך משתחרר בגין אמונתו, כשהוא מוכיח אותה לגורמים המתאימים. אז תלמידי הישיבה משכנעים את הצבא בנוגע לאמונתם, והצבא נותן להם דחיה, ולא פטור. הפיסקה האחרונה שלך סותרת טענה שהעלית קודם. קודם טענת שהממסד החרדי מעניק הטבה לצאן מרעיתו כדי שיצביעו להם. בפיסקה האחרונה אתה בעצם אומר הפוך - הממסד החרדי מונע מצאן מרעיתו לקבל הטבה, כדי לשמור על הקהילה כקהילה. זה כבר עניין אחר לגמרי. שהרי מי שרוצה את ההטבה ולא נוח לו שהממסד החרדי מונע אותה ממנו, לא יצביע לאותם שמונעים ממנו את ההטבה. בעניין השקר, זו נקודה כואבת שגורמת לחילול ה', כשאנשים שלא באמת יושבים בישיבה (והם מיעוט) משתמשים בהגדרת ה"חרדי" כעלה תאנה לקבלת מעמד של "תורתו אומנותו". עם זאת, אין בכך סתירה לשיקולים דתיים שמהווים את הסיבה האמיתית לרוב הציבור המדובר, שמוותר על כסף וחיי נוחות בשביל לשמר את היהדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, במקרים שאין חוק ברור בנושא, בית המשפט אמור לפסוק לפי המשפט העברי (למערנו הולך ופוחת הדור), ולכן לדעתו ולפרשנותו של הנשר הגדול דווקא כן יש משקל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |