 |
העמדה הפשוטה שאני חוזר ואומר אותה בריש גלי (וכלל לא "מתחת לשפם") היא שמבחינה מוסרית, אין להתפשר עם האימפריאליזם הערבי. זה לא סותר, אלא מצטרף לעובדה שהאימפריאליזם הערבי לא מוותר על כיבושיו ורוצה להתפשט עוד ועוד על חשבון העמים הילידים (בין אם הכורדים, הקופטים, האשורים, הברברים או היהודים), גם אם במקרה של היהודים האימפריאליזם מתחפש לעם מומצא ופיקטיבי כדי לקדם את מטרותיו הפסולות, וגם אם הוא משתמש בשיטות של לוחחמה פסיכולוגית והונאה (תקיה) כדי להתחזות לפשרן ובכך להונות את חלשי הדעת בישראל ובמערב. רוצה לומר, אם מחר בבוקר היו (למשל) הקופטים מתנערים ומסלקים את כובשיהם הערבים, בוודאי הייתי תומך (מוסרית) במאבקם הצודק. מכיוון שזה לא קורה, עלי להסתפק במה שלאל ידי, הווה אומר מניעת הקמת מדינה ערבית נוספת בשטחי המולדת של היהודים, שנמצאים בשליטת ישראל, ואי לכך יש לי השפעה (בקלפי) על גורלם.
אין מבחינתי הבדל בין מי שקורא לכבוש את ארץ ישראל בשם האיסלאם (החמאס) און בשם האימפריאליזם הערבי (אש"ף).
המזרח התיכון מחולק לשני מחנות: מצד אחד תומכי החרות - הלאומים הילידים, שחלקם (קופטים, ברברים) כבושים בידי העאימפריאליזם הערבי, ולחלקם יש אוטונומיה (הכורדים) או אפילו ריבונות על חלק משטחי מולדתם (היהודים), ומצד שני האימפריאליזם הערבי והתומכים באימפריאליזם הערבי (המחנה שלך). לצערי המחנה שלך כרגע שולט ברוב שטחי המזרח התיכון, ושוחרי החרות מוגבלים לאוטונומיה הכורדית ולמדינת ישראל בלבד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש