בתשובה לארז לנדוור, 24/01/15 11:01
הציונות לאור הטרור בצרפת 650125
''זכור את אשר עשה לך עמלק'' נאמר לאותו רגע שבו יתחלף מעמדו של העם ויחדל מתלאותיו ומימי גלותו ויהפוך לעם ריבוני בארצו. זוהי אמנם אידיאה שנולדה בימי מצוקה ובימי גלות ומן הבחינה הזו יש בה משהו מן הגלותי, אך הוראתה אינה גלותית כלל ועיקר, הוראתה למנטליות א-גלותית. היא אינה מבקשת להשית איבת עולם בין ישראל לשכניה, וגם אין היא מזהירה מפני עמלק, אלא היא מזהירה מפני השיכחה. מפני הישראלים אשר יקומו ביום מן הימים ויאמרו ''כיום אנחנו לא בסכנת השמדה פיזית כמו בשואה.'' למשל.

כיום נתגלגלה מצוות הזיכרון אל ההמנון הלאומי, אל נכון אשר ישירו כל ילד וילדה מראשית ימיהם והלוך כל העם את תקוות הגלות להיות עם חופשי בארצנו, גם כאשר כבר אנו עם חופשי בארצנו. שיידעו להעריך. זו הוראה שמזהירה מפני אנשים אשר יבקשו להשכיח, אשר יאמרו שהזכירה היא ''לא רק שגויה אלא גם הרסנית'' או אשר יאמרו שהתקווה כהמנון לאומי היא המנון גזעני. ואלה השורות שנכתבו מרדיפות הגלות עוד בטרם קם העמלק הגרמני. הזיכרון נדרש דווקא במקום שבו המציאות חדלה מלהזכיר ועוד חשוב הזכרון שבעתייםלא לא רק מפני המבקשים לשכוח, וזוהי זכותם, אלא בעיקר מפני הסלפנים אשר כמותך, שללא ספק יקומו ולא יחסכו מאמץ כדי לצייר תמונה שקרית על גבי השכחה. על כן ומפני שכמותך-נזכור.

פעמיים נעשה ישעיהו לייבוביץ' ליקיר השמאל, ואולי שלוש. בשל הביקורת על השלטון בשטחים, בעיקר בשל הביקורת על הדתיים לאומיים, ולבסוף בשל הביקורת על המדינה שאותה ביקש למעט ככל האפשר, ובכך נעשה גיבורם של אתיאיסטים וחילונים, אף שאת ביקורתו נשא מתוך הכרה דתית עמוקה. מתוך שביקש למעט את חלקה של המלוכה, נאמר הלאומיות, בחייו הרוחניים של האדם, אבל רק שעל מנת לפנות מקום לחיים דתיים.

בכך דומה הביקורת של ישעיהו ל''משפט המלך'' שנשא שמואל להתריע מן המלוכה, באשר ביקש לא את שלטון המלכות כי אם את שלטון איש האלוהים אשר ידריך את האומה כפי שיראה את הדברים באור האמונה. זוהי תוכחת שמואל את העם מפני שאול, וזוהי תוכחת ישעיהו מפני דוד, וגם היא נישאת בשעת ביניים בין שעובר העם מקיום שבטי ובהשאלה גלותי, אל קיום המבוסס על אידיאלים של מלוכה ובהשאלה על תקומה לאומית.

אין אתה יכול לצרף את שני ההפכים, ובפרט שאנו יודעים עד מה אתה כמה לשלול מן היהודים את הריבונות, לאמור אין זה מטבענו כיהודים לחיות חיי קוממיות אלא רק חיים דתיים גלותיים. יכול אתה לטעון בעד גלותיות, בעד יהדות שהיא דתית בלבד אבל בעשותך כן, אינך יכול לטעון בה בעת כנגד מנטליות גלותית.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים