בתשובה לרון בן-יעקב, 05/07/15 23:00
התעמולה ניצחה את האמנות 658879
עם כל הכבוד לפריקאסט, אני אכלתי 'נתחים בבישול ארוך בפיתה' ב-‏38 ש"ח במזנון מספר פעמים‏1, ואני יכול לומר שבמחיר הזה הם מתחרים על מנת הבשר הכי טובה בתל אביב. בטח בעשירייה הפותחת.
אייל שני הוא פלצן מילים משכמו ומעלה‏2, אבל כשאתה מנקה את כל זה - הוא פשוט עושה אוכל מצוין.
והעשרה או חמישה עשר שקלים שהמנות בפיתה שלו עולות יותר משווארמה ממוצעת, שוות כל גרוש.

1 וגם בפריקאסטים למיניהם מן הסתם.
2 ברמה כל כך מופרכת, שאני רואה זאת כיתרון. הוא מהדמויות שאם לא היו, היה צריך להמציא אותן.
התעמולה ניצחה את האמנות 658881
אבל במסגרת הדיון בשעונים ותחתונים, רציתי להשוות בין שני דברים זהים/דומים שיש להם פנים של תועלת ושימוש, יכולות טכניות של אומן, ושכבה של אמנות-יצירתיות. התגובה שלך מראה שהמשהו הנוסף בקבב המזנון בא גם מהיצירתיות שמתבטאת ביכולת ליצור באז ומותג, ביכולות היצירתיות העיסקית-שיווקית, וביכולת ליצור יצירת אמנות בזעיר אנפין. לכשתרצה לשבוע תוכל לאכול ביהוד או רמת החייל, כשתרצה גם להוסיף לזה נופך של חווייה החורגת ממימד סיפוק הרעב, מין הסתם תלך לזמנון ולא לסוכה הלבנה.
התעמולה ניצחה את האמנות 658882
אבל אוכל מכיל גם חוויה של טעם (החוש), לא רק של סיפוק רעב. זה לא קשור, או יכול להתקיים, גם במנותק באמנות או באזז שיווקי. להגדיר את המטרה של אוכל כסיפוק רעב זה כמו להגדיר את המטרה של מוסיקה כהפסקת השקט.
התעמולה ניצחה את האמנות 658883
לא הבנתי איך ה-''אבל'' שבתחילת תגובתך מתקשר לתגובתי.
התעמולה ניצחה את האמנות 658885
ניסיתי להגיד שבניגוד ליצירת אמנות, טעמו של האוכל הוא חלק מהותי ממנו, בניגוד לבאזז ושאר ירקות (טוב, דימוי גרוע במקרה הזה).
אם זה לא נגד את הכיוון שלתגובתך, ראה את ה'אבל' כמחוק.
התעמולה ניצחה את האמנות 658889
האם זה שקול לאמירה בסגנון "בניגוד ליצירת אמנות, צלילה של התזמורת הוא חלק מהותי ממנה, בניגוד לבאזז ושאר ירקות..."?
התעמולה ניצחה את האמנות 658891
היה נשמע מהתגובה שלך, שמהות האוכל זה לספק את הרעב, וכל השאר זה באזז, ואני הערתי שיש עוד כמה גורמים באמצע. אם לא פירשתי נכון את התגובה שלך, לא נורא, בסך הכל מדובר בפיתה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים