בתשובה לאריק, 07/07/15 9:12
התעמולה ניצחה את האמנות 659010
>אתה מפריד בין תרבות לאמנות ואפילו מנגיד ביניהן.
מפריד כן אבל לא יכול להנגיד. אומנות היא חלק מתרבות בתקווה שהדבר שאתה מתכוון אליו זהה פחות או יותר לשלי.

> האמנות לשיטתך נמדדת בהתעלות הנפש שהיא מעניקה לצופה, וככל שהיא אוניברסלית ואינה תלוית תרבות כך היא יותר אמתית.
התעלות נפש היא אחת מהתועלות- יש הרבה אחרות. ההמשך די מדוייק וכמעט נכון.
(הסבר חסכני ורשלני להסביר את הכמעט ידרוש כאלף מילה, מצטער).

> אם ירדתי לסוף דעתך בעניין הנדריקס הרי שהתועלות שאתה מייחס לו הן רובן ככולן תלויות תרבות ועל כן חסרות ערך אמנותי.
שיחרור לבני הנעורים, תועלת שאפשר לכנות כנפשית אך נטולת סיכוי לקדם באמת, ומאוד תלוית תרבות.

זומבה.
התעמולה ניצחה את האמנות 659016
אני הולך להחיל את הקריטריונים שלך על יצירות תרבות ואמנות שונות אז כדאי שנדייק.

אם האמנות היא חלק מהתרבות תסביר לי (לא את ההתכנות התאורטית אלא בפועל) איך התועלות תלויות התרבות ביצירות שונות הן חסרות ערך אמנותי?

ואני אקח דוגמה ממוזיקה פופולרית של שנות השבעים ונשתמש בקטעים אינסטרומנטליים : האם יש הבדל בערך האמנותי של זה ו<קישורttps://youtu.be/SqfI3PtF5ao וזה> לטעמך?
התעמולה ניצחה את האמנות 659017
הקישור השני צריך להיות זה
התעמולה ניצחה את האמנות 659076
> איך התועלות תלויות התרבות ביצירות שונות הן חסרות ערך אמנותי?
עוד שאלה מצויינת.
התרבות מעצם טיבה אינה מונעת מתועלות או צומחת סביבן ואפשר לראות בה בהקשר זה מיכל השתקפויות וביטויים ותו לא. מותגי רשתות מזון לשתיה ממותקת, המבורגר ופיצה (שגם להם ערך תזונתי) הפכו לחלק מהתרבות בדיוק כמו סמים, מותגי ספורט או סרטי אימה. במילים אחרות הניסיון להבין תרבות דרך אומנות או אומנות דרך תרבות נידון להכללות גסות מטבעה המכיל של התרבות ‏1 ולא יקדם הבנה.

> אני הולך להחיל את הקריטריונים שלך על יצירות תרבות ואמנות שונות אז כדאי שנדייק.
פחות מעניין אותי לעבור לחלוקת ציונים לכוכב או יצירה (כוכב נולד או דה וויס או אקס פקטור) העקרון הכללי נראה מתאים יותר.
ולגבי דיוק -לא אמרתי שתועלות תלויות תרבות הן בהכרח חסרות ערך אומנותי כי מכך עלול להשתמע שאני מאמין שכל הכתבים שנכתבו בשפה מסויימת חסרי ערך.

> נשתמש בקטעים אינסטרומנטליים... האם יש הבדל בערך האמנותי?
על עקרון ההמלצה שכתבתי לצפריר ( "יש לך את כל הנדרש" תגובה 659009) -תאזין ליצירה של הנדריקס (נניח) לעומת יצירה של אולדפילד ונסה להשיב לשאלה בעצמך.
זה דורש זמן אבל די פשוט. אתן לך טיפ שיעזור.
לכל קצב כלי נגינה וקטע ביצירה יש השפעה חד ערכית שאפשר לנסות להגדיר גם ללא אימון או ידע בעזרת מערכות הפענוח שהטמין הבורא בני האדם:
מאט או ממריץ
מחמם או מקרר
מרגיע או מסעיר
מפרק או מטעין
כהה או בהיר
מעצים או מחליש

במנגינות שבהם משתתפים מעט כלים קל יותר להבחין.

1. מערכות פענוח תקינות ידווחו תוצאות אחידות (יוניברסלי) ללא הקשר תרבותי.
התעמולה ניצחה את האמנות 659081
מה זה בדיוק "כהה או בהיר"?
התעמולה ניצחה את האמנות 659088
אנלוגיה לרושם או תרגום חושי מעולם הצבע.
אם קשה אפשר לנסות עם קל מול כבד.
התעמולה ניצחה את האמנות 659082
הממ... אחרי התגובה הקודמת שלך חשבתי שאנחנו באותו צד, ראה את הפתיל שמתחיל מתגובה 304512

אבל עכשיו כאשר אתה מתאר מערכת יחסים בין האמנות לצופה המושתת על קידוד ופענוח מובנים ואוניברסליים אני כבר לא כל כך משוכנע.

אם אני מבין אותך נכון אז לפי העקרון שלך פרא טמילי שגודל על ידי זאבים או חייל יפני שהתחבא בג'ונגל מאז מלח"ע אמורים להתפעם ממעשה אמנות באותו אורח, ואולי אפילו בעוצמה גבוהה יותר, מאשר בן כרך מערבי בוגר אוניברסיטה.
התעמולה ניצחה את האמנות 659115
> מערכת יחסים בין האמנות לצופה המושתת על קידוד ופענוח מובנים ואוניברסליים אני כבר לא כל כך משוכנע.
כי הדבר מאיים לשמוט את הקרקע להנחה המקובלת שהכל סובייקטיבי-לאליל החדש שצמח לנו לאחרונה -האמת שלי.
זה לא קל לקבל את הרעיון שאנחנו דומים יותר מאשר שונים אבל זה לא העקרון שלי. מים רותחים יצרבו את עורו של כל אדם יהיו תרבותו וחינוכו אשר יהיו. רעל הוא רעל, מזון הוא מזון וטעם הוא עניין תרבותי. כבר היינו שם- בטטות, זוכר?
התעמולה ניצחה את האמנות 659174
תעשה טובה- אל תספר לי מה ההנחות שלי, מה קל לי ומה לא. זו לא דרך להתקדם בדיון. אם אתה רוצה, אתה יכול לשאול אותי על ההנחות שלי, ומה קל לי ומה קשה.

ואני אשמח אם תענה לשורה האחרונה בתגובה שלי. התגובה אמנם לא היתה ארוכה, אבל היא כללה שלשה חלקים.
התעמולה ניצחה את האמנות 659180
טוב, אנסה שוב.

אומנות ככלל, היא משהו הבא לידי ביטוי דרך מישהו כדי להשפיע על מישהו אחר. אותו ''משהו'' מכיל השפעות מסוגים שונים, ממקורות שונים, ברמות שונות, עבור תועלות שונות המשמשות בני אדם. התועלת ''ספוגה'' במידע שניתן להפיק מהיצירה. הביטוי העברי ''מוסר השכל'' מלמד על תועלת חבויה בסיפור ומבדיל בין סיפורי סבתא או סיפור שנושא תועלות שכיחות ל''סיפור מיוחד''. הביטוי מסמן מיקום (בסיפור), תכולה (תועלת גבוהה) ואולי רומז על השילוח (מוסר השכל).
מקודם הבאתי את האנלוגיה למזון מפני שגם בו טמונים אנרגיה וחומרי בניין שניתן להפיק באכילה.

''מכונות העיכול'' המשמשות אנשים מכילות פוטנציאל השתכללות וברמת תפקוד גבוהה מאפשרות פענוח מלא של אומנות -שבהעדר מילים מתאימות אכנה כרגע כ''אומנות אחרת''. אנחנו נבדלים ברמות שונות של יכולת פענוח אך כולנו חולקים את אותה מכונה בדיוק וגם מכאן ההיבט האוניברסלי של תועלת אנושית חוצת מגדרים, גזעים וכו'. בנוסף, מעשה אומנות יכול להכיל רבדים שונים של תועלת או מידע הניתנים לעיכול ברמות תפקוד שונות או במספר רבדים במקביל ובכך להגביר את התפוצה ורמת התועלת. התנ''ך לדוגמא ניחן באיכויות כאלה ולכן טרילוני המילים ומליוני שנות האדם שהושקעו בפיצוח והפצת המידע הטמון בו.

באומנות ה''מיוחדת'' היוצר שולי או משני ואפשר להגיד שיכולתו לתרגם או לבטא השפעה או מסר חשובה או להרכיבו חשובה בהרבה מזהותו. הפענוח (צד לקוח) מתרחש באגפים שונים של המכונה ולאו דווקא שכלתני או רגשי כפי שמקובל להניח. השכל והרגש משפיעים או מושפעים בתהליך ההדהוד הפנימי שבזיקוק המידע ומכאן כנראה אני משער נובעת הטעות בזיהוי. הפענוח לרוב מתרחש במספר אגפים במקביל.

התחושות וההשפעות שעולות מיצירה תלויות בתקינות המכונה, מידת שכלולה ומה שאפשר לכנות נסיבות אישיות. הנסיבות האישיות (תרבות לדוגמא) ברוב המקרים יביאו להבדלים קלים בפלט הראשוני או העיקרי כי המכונה עצמה (או האדם) עוצבה לפענח צבע, צלילים, תדרים, טעמים ומיני רשמים שונים. הרושם הראשוני חשוב ולא רק בדייטים וראיונות עבודה.

אפשר לקטלג אומנות כגלובלית או מקומית, זמנית ועל זמנית, מעודכנת או מיושנת, לפי סוגי השפעות ולפי מדיומים. רוב המתקרא ומזוהה כאומנות בימינו מכיל מינון גבוה של מוגבלויות היוצר ולא נועד לשרת או להביא תועלת. את מעשה האומנות האחרת, שמפעימה את ליבנו צריך לחפש. מוצארט ובטהובן, הפירמידות והתנ''ך מעידים שהיא קיימת.

האומנות ייחודית לאדם כמו האהבה וההומור ודרכיה עלומות ונפתלות כך שאם הובן בדרך מסתורית כלשהי שההסבר שעולמי מסתכם בטבלאות וגרפים ואני רואה באנשים רובוטים חסרי בינה וייחוד הדבר לא יפתיע אותי כהוא זה- נהפוך הוא. אם הדברים יובנו כהוויתם אתפלא עד מאוד ואף הרחק משם.
התעמולה ניצחה את האמנות 659105
איזה עולם עצוב הוא זה שבו 'לכל קצב כלי נגינה וקטע ביצירה יש השפעה חד ערכית'. לשמחתי זה לא העולם שבו אני חי.
התעמולה ניצחה את האמנות 659114
אני מקווה שלא הבנת.
העולם מצטייר כצבעוני מאיר ומוסיקלי בהרבה כשמודעים ומבחינים בפרטים ובחוקיות. גם לאור תדר חד ערכי( אורך גל).
התעמולה ניצחה את האמנות 659117
קודם דובר על השפעה חד ערכית, לא על גורם (כמו תדר) חד ערכי. זה בכלל לא דומה. אתה לא יכול להחליף תוצאה וסיבה ככה סתם. אם אתה לא עומד מאחורי מה שכתבת, תאמר וזהו.
התעמולה ניצחה את האמנות 659119
סייגתי למעלה באחת התשובות שכדי להסביר את ה'כמעט' אצטרך 1000 מילה. ועדיין אני עומד מאחורי הכלל. כעיקרון -לאומנות אמיתית השפעה אחידה. זאת הסיבה לתופעת מוצארט לתינוקות. לא נראה שקיימת תופעת הנדריקס לתינוקות.
למה תינוקות?
כי אחרי שה גדלים העניינים מסתבכים וקשה למצוא את הרגליים והידיים.
כשהם קטנים המכונה עוד פועלת בתיאום והדיווח איכותי ולכן בין תינוק צ'רקסי לתינוק בורמזי תמצא הבדלים זניחים ביחס להשפעת מוסיקה. למרות שהעניינים הסתבכו(כהוגן) זה עדיין לא אומר שאי אפשר לראות קווים מקבילים בהשפעות קצב, כלים והרמוניות על בני תרבויות שונות. מדוע דווקא קצב של 60 BPM לדוגמא נפוץ יחסית לקצב של 44 BPM אם אין כל קשר בין הקצב להשפעה אוניברסלית?
התעמולה ניצחה את האמנות 659126
סתם ניטפוק.
כשאני הייתי קטן (כן, גם קרנפים קטנים כשהם קטנים), המנגינה של ה"מובייל" שהיה תלוי מעל העריסה שלי (ושל אחים שלי, בתורם.) היתה שיר הערש של ברהאמס.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים