בתשובה למיקי מילר, 10/07/15 8:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתחיל לחוש, קצת, כטרחן, אך אולי בכל זאת אציג לך שאלה דומה לזו שהעליתי במאמר ישן שלי: "אופק מדיני אז ועכשיו": נניח שבשנות החמישים כשהתמודדנו עם המחבלים הערבים של אז - הפאדיון, הייתה מועלית הצעה סעודית בתמיכת הליגה הערבית לשלום תמורת חזרה לגבול החלוקה שהוצע ע"י האו"מ, כלומר פינוי נהריה ועכו ובאר שבע לוד ורמלה. האם היית מוכן לקבל הצעה כזאת ? ואם לא, מה ההבדל המהותי בין מו"מ כזה ומו"מ על הגולן עם אסד ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על החלק הראשון עניתי בתגובתי הקודמת. אשר למשא ומתן עם אסד שבמסגרתו היה הגולן מפונה. א. אני לא רואה כל אנלוגיה בין משא ומתן מדומיין על שיבה לתכנית החלוקה לבין ירידה מן הגולן במסגרת משא ומתן לשלום בזמן שהתרחש. ב. בעיקרון, רמת הגולן הוא שטח סורי שנכבש במלחמה, וכל תושביו המוסלמים גורשו אל מעבר לגבול. דבר זה הוכר על ידי כל ממשלות ישראל (הריבונות הסורית על השטח) שמלפני 67, להזכירך, לפני ששת הימים נקראה רמת הגולן בשם "הרמה הסורית". . ג. בנסיבות המלחמה הקיימות, ובהיעדר פרטנר רלוונטי מעבר לגבול בגין המצב הפנימי בסוריה, זה לא עת למשא ומתן עכשיו. אני לא חושב שבממשל אסאד חושבים היום אחרת. ד. עקרונית לטעמי - צריך לחזור לעיקרון של השטח כפיקדון לשלום, ולא למצב שבו פוסלים התמקחות עליו משום שהוא "שלנו, ורק שלנו". הוא לא. ואגב, זו אמורה להיות התפיסה לגבי כלל השטחים הכבושים מ67. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |