בתשובה לרחל, 28/07/15 11:22
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 660705
" שאיפות אימפריאליות (כפי שהיו לפרסים, למצרים ולבבלים, ונובעות ישירות מהמונרכיה) לא יכולות לדור יחד עם תודעה לאומית"

כלומר לכל מעצמות אירופה לא הייתה תודעה לאומית? לגרמנים, איטלקים, בריטים, רוסים וכו' עד אמצע המאה ה-‏20, לא הייתה תודעה לאומית? נראה לי שצריך להגדיר את המושג מחדש...
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 660712
באירופה, התודעה הלאומית התפתחה אלפי שנים לאחר המזרח הקדום, אי לכך עדיין נשארו אצלם שרידים של דחפים אימפריאליסטים פרימיטיביים (שהם נרפאו מרובם בסוף מלה"ע II, אבל יקח להם עוד כמה עשרות שנים להיפטר מהם לגמרי, ע"ע איי המלוינס, גיברלטר, סקוטלנד, צפון אירלנד וכו' במקרה הבריטי)
לגרמנים, לאיטלקים, ולרוסים היה מונרך לפחות עד מלה"ע I. הם החליפו אותו במשטר דמוקרטי רעוע עקב לחץ חיצוני, שהתחלף כעבור זמן קצר בדיקטטורה כזו או אחרת (נאציזם, פשיזם, קומוניזם). הרי הצעתי מבחן פשוט: למי נשבעים אמונים? חיילי הוורמאכט לא נשבעו לאומה הגרמנית אלא ישירות לפיהרר. חיילי הצבא האדום לא נשבעו אמונים ל"אמא רוסיה" אלא לסובייט העליון. זה מצביע על כך שהתודעה הלאומית שלהם היתה בחיתוליה.
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 660715
מה הקשר בין שיטת המשטר, לבין תודעה לאומית? האם בדיקטטורה\מלוכה לא יכולה להיות תודעה לאומית? גישה מוזרה. אם היית מתחקר גרמני (או בריטי) במאה ה-‏19 (נגיד ב - 1880) בנושא הלאומיות שלו, במה, אם בכלל, אתה סבור שתשובתיו היו שונות, מגרמני בתחילת, אמצע או סוף המאה ה-‏20?

חיילי גרמניה אולי נשבעו לפיהרר (רק לפיהרר? מה היה תוכן השבועה?), אבל הם גם שרו "גרמניה מעל הכל", שנכתב בשנת 1841...
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 660717
תוכן השבועה‏1 לחיילים היה משהו כמו:
"אני נשבע בשם אלוהים את השבועה הקדושה הזאת למנהיג האימפריה והעם הגרמני, אדולף היטלר, המנהיג העליון של הכוחות המזוינים, אני אציית ללא תנאי וכחייל אמיץ אני אהיה מוכן לתת את חיי בכל עת על מנת לשמור על שבועה זו"

לשם השוואה, השבועה הקנדית‏2 היא משהו כמו:
"אני נשבע שאהיה נאמן ואשמור אמונים אמיתיים להוד ממלכתה המלכה אליזבת השניה, מלכת קנדה, וליורשיה, כה יעזור לי השם".
השבועה האמריקאית‏3 היא משהו כמו:
"אני נשבע בזאת שאתמוך והגן על חוקת ארה"ב נגד כל אויביה מבית ומחוף, שאהיה נאמן ואשמור אמונים לנ"ל, ושאציית לפקודות של נשיא ארה"ב ולפקודות של הקצינים שממונים עלי בהתאם לחוק הצבאי, כה יעזור לי השם".
והשבועה הישראלית‏4:
"הנני נשבע (ת) ומתחייב (ת) בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא הגנה לישראל, לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל."

4 טקס השבעה צבאי [ויקיפדיה].
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 660718
וחיילי צה"ל נשבעים ומתחייבים בהן צדק לשמור אמונים למדינת ישראל לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים (אבל לא לעמישראל לדורותיו).
כנראה שהתודעה האזרחית של חיילי צה"ל גוברת על התודעה הלאומית.
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 660730
אתה מתעלם מהסיפא בנוחיות
''ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל''
כלומר ציות (דרגה נמוכה יותר) - לרשויות המוסמכות (תודעה אזרחית)
הקרבת החיים (דרגה גבוהה יותר) - להגנת המולדת ולחירות ישראל (שזה במפורש על זמני - עמישראל לדורותיו - תודעה לאומית)

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים