בתשובה לרחל, 19/08/15 9:17
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 661858
1. יש לי ויכוח עם הקביעה הזו. על מנת שלא נלעס אותו מחדש אני מציע לך לעלעל בתגובות שהשתרשרו מתגובה 650570

2. אל תתקפי את הדוגמה. מחזירים בתשובה יש לא רק בחב"ד. הפעילות שלהם פשוט הכי מזדקרת לעין. אם היה לי שנקל על כל פעם ששמעתי "תבוא, תעשה שבת". וההשוואה לצמחונים/טבעונים אינה במקומה כי הללו מיסיונרים באמת, כלפי מי שאינם צמחונים/טבעונים, ואילו כלפי היהדות טענתי בדיוק ההיפך. ולא התכוונתי לגנות את היהדות על כך, רק לציין שזו מהותה- שבניגוד לנצרות אינה מיסיונרית כלפי חוץ אבל כן כלפי פנים. השאיפה של היהודים יראי השמיים היא שכל יהודי יהיה ירא שמיים. בגרסה החרדית מתפללים לאלוהים כדי שזה יקרה, ובגרסה הדתית לאומית מפעילים את חוקי המדינה, תקנותיה ותקציביה. ולפני שתקפצי עלי בזעקות "בוגד" אני אומר שאני לא נגד. אני בעד יהודית ודמוקרטית כאשר יהודית לרוב קודם לדמוקרטית. אני רק מסביר את המצב.

3. נראה לי שלא הקפדת לקשור את הקצוות כשקראת את התגובה שלי. לא התרפקתי על פנטזיה נוסטלגית אלא דיברתי על אמונות שנראה כאילו הן היו קיימות מקדמת דנא, אבל בעצם הן בנות ארבעים ומשהו בלבד.
כשם שאני טוען שריה"ל לא היה ציוני במובן של 150 השנה האחרונות כי הציונות היתה דבר חדש ביהדות, כך אני גם טוען שגבעות הטרשים בשומרון לא היו לב הציונות של בן גוריון, ויצמן וז'בוטינסקי, ואפילו לא של יוסף בורג, אלא הפכו להיות כאלו רק אחרי שכבשנו אותן ב 67'.
בכך אני רק בא לתקן טעות של הנמר שנשבה, שקיבל את הרושם כאילו יו"ש היתה מאז ומעולם לב הציונות. הצבתי לו אתגר למצוא בכתבי ז'בוטינסקי ולו ציטוט אחד שתומך בטענתו כאילו הזיקה ליו"ש גדולה מהזיקה לחבלי ארץ ישראל אחרים. הגליל התחתון, למשל. פשוט, לא? אז את מוזמנת להשתתף באתגר.
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 661915
2. השאיפה של היהודים יראי השמיים היא שכל יהודי יהיה ירא שמיים.
>נכון וזה עדין לא מסביר או מוכיח שיש מסיונריות או שאנחנו חיים בחשיכה תחת כפיה דתית. תעשה שבת שמעתי אולי 3 פעמים (הלכתי פעם אחת לבקר קיבוצניק שנשבה כי הוא היה חבר קרוב וגאון מרוחק) ואני לא חושב שההזמנה לשבת היא מסיונריות- גם לא הציפיה שתחבוש כיפה בבית כנסת.
מצעד האיוולת הישראלי ממשיך 661955
1. על כל פעם שאתה שמעת "תבוא, תעשה שבת" אני שמעתי פעמיים "כדאי לך לנסות פעם שרימפס". שתי האמירות אינן קרובות למיסיונריות.
2. גבעות הטרשים בשומרון (ולמעשה כל חלק בארץ ישראל) דווקא כן היו בלב הציונות של דוד בן גוריון, כך למשל בראיון הזה: המראייין שואל אותו "מר בן גוריון... על שלושה דברים אמרו ייהרג אדם ובל יעבור... לא אמרו שלמות הארץ, לא אמרו ירושלים, לא אמרו הגולן... נניח באופן תיאורטי לגמרי, שאפשר לעשות עם הערבים שלום, ממש שלום... כתוב, חתום, אבל לחזור אל הגבולות שלפני מלחמת השישה ביוני", ובן גוריון עונה "אין שום יסוד, אני אומר לך על שני דברים אלו לא", ועוד לגבי הגבולות "אני יודע שיש מדינה אחת, שבשעה שהכריזה על עצמאותה, לא הודיעה על גבולות, והגבול עכשיו אינו הגבול שהיה בשעה שהכריזו על העצמאות, זו ארה"ב של אמריקה,.. הגבולות ייקבעו ע"י הצבא שלנו, וכך היה... אנחנו שבנו - אלה הם הגבולות"
וכן "לימינו אלה, אני יודע שאין לדבר איתם על זה, כל ארץ ישראל ... עם הערבים בכלל"
"יש לנו מדינה והגדלנו אותה, לא כמו המדינה שהאו"ם נתן לנו,..מדינה תקום לא בכח האו"ם, ולא הגבולות של האו"ם, היא תקום רק בכח הצבא שלנו.. והגבולות ייקבעו רק ע"י הצבא. הם נקבעו ע"י הצבא."
"אם הערבים מוכנים לשלום על יסוד הסטטוס קוו (קריא הגבולות הקיימים ב1971), אני מוכן שנעשה איתם שלום למאה שנה לכל הפחות"

דרך אגב, עוד כמה אמירות מלב הציונות של בן גוריון, שמתקשרות אחת לאחת עם דברים שכבר כתבתי כאן בעבר, יותר מפעם אחת:
לשאלת המראיין "האם אתה מכיר בקיומה של יישות ערבית פלשתינאית כאן?" "אם כן, עניין השם "פלסטינה" זו רמאות... היוונים לא רצו שהארץ תיקרא יודיאה ברומאית, אז הם המציאו את החכמה הזו...נקרא לכל הארץ פלסטין, אבל לא היתה מדינה פלסטינאית, לא היתה אומה פלסטינאית, נוצר משהו ע"י הפלסטינאים בארץ?!"
לשאלת המראיין "מה שורש אמונתך בשיוך הארץ הזו לעם הזה, אם היא לא הובטחה לו ע"י אלוהים?" - "ובכן, יש לנו היסטוריה של ארבעת אלפים שנה בארץ הזאת. אין היסטוריה לשום עם אחר בארץ הזאת. אנחנו פעמיים גורשנו, אף פעם לא התייאשנו שנשוב...היהודים אף פעם לא התייאשו מארץ ישראל...אין עוד עם אחד שמבוזר בכל רחבי העולם ונשתמר, ולא רק נשתמר אלא קם לו...זו ארצם והם יצרו כאן דבר שלא נוצר ע"י שום עם אחר בעולם"

לגבי ז'בוטינסקי, די לצטט את "שמאל הירדן" כדי להבין את דעתו הבסיסית לגבי יהודה ושומרון, כמו גם עבר הירדן המזרחי (ותודה שנתת לי את ההזדמנות לצטט את אחד השירים האהובים עלי)

כָּעַמּוּד הַתִּיכוֹן לָאַפֶּדֶן,
אַף כְּחוּט-הַשִּׁדרָה לֶאֱנוֹשׁ,
לְאַרצִי קַו-הַצִּיר וְהָאֶדֶן
הוּא יַרדֵּן, הַיַּרדֵּן הַקָּדוֹשׁ.

אִם אַרצִי דָלְלָה וְקָטֹנָה,
הִיא שֶׁלִּי מֵרֹאשָׁהּ עַד קִצָּהּ:
מִשׂתָּרַעַת מִיָּם יְשִׁימוֹנָה,
וְיַרדֵּן – הַיַּרדֵּן בָּאֶמצַע!

שׁתֵּי גָדוֹת לַיַּרדֵּן:
זוֹ שֶׁלָּנוּ – זוֹ גַם-כֵּן!

זה אותו ז'בוטינסקי, דרך אגב, שהמליץ (בניגוד לדעתו של בן גוריון) לסגת מתל חי ולוותר על אצבע הגליל, כך שבפירוש אפשר להבין שהוא ראה את הזיקה ליו"ש (ולעבר הירדן המזרחי) כגדולה יותר מהזיקה לאצבע הגליל. תחום ההתיישבות היה מלכתחילה פשרה ("ה N ההתיישבותי"), לא שאיפה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים