בתשובה להפונז, 08/09/15 12:17
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663136
אני לא יודע אם אני מייצג, אבל להערכתי לא ניתן ללמוד את קורסי הבסיס של שנה א' במתמטיקה (בפרט, חשבון אינפיניטסימלי) בלי לעשות בגרות 5 יחידות במתמטיקה (או מכינה). גם אחרי בגרות של 5 יחידות זה די קשה.
לעומת זה, אני לא הרגשתי שלימודי הפיזיקה בתיכון (6 יחידות) היו נחוצים ללימודי הפיזיקה באוניברסיטה. היה כמובן יותר פשוט להבין את הרעיון, אבל זה ממש לא היה הכרחי. המרצים לא רק שהניחו שאין לסטודנטים ידע במכניקה או בחשמל, אלא אף ביקשו מהסטודנטים "לשכוח כל מה שלמדתם בתיכון".
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663148
אני מסכים עם המשפט הראשון. זה לא סותר את מה שאמרתי, כמדומני.
אני לא זוכר שביקשו ממני לשכוח מה שלמדתי, וגם אם אכן במכניקה וחשמל יש קצת חזרה על החומר, בקיאות בחומר התיכוני מאד עזרה, בעיקר מאחר והחומר הנלמד באוניברסיטה משתמש הרבה פעמים במושגים מורכבים יותר ומתימטיקה גבוהה יותר, אז אם אתה כבר מכיר חלק מהפיזיקה, נותר להתמקד בזה.

אבל אולי מה שאתה אומר מתקשר לסטטיסטיקה שכבר צוינה כאן קודם - הרבה פחות אנשים לומדים פיזיקה מאשר כאלה שלומדים מתימטיקה - אפילו ברמה גבוהה. נראה שהתיאור שלך מאפשר גם לאלה שאתרע מזלם ולא בחרו ללמוד בפיזיקה בתיכון, לשנות את דעתם לקראת התואר הראשון ולהתחיל ללמוד פיזיקה בלי צורך בשנה נוספת של מכינה.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663152
מעניין כמה סטודנטים לפיזיקה לא למדו פיזיקה בתיכון. אצלי הפונקציה העיקרית שהפיזיקה התיכונית מילאה (מלבד סיפוק מסויים מהצלחה בבחינות) היתה לשכנע אותי שאני אוהב את התחום.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663161
אכן האינטואיציה טוענת שלא המון. עם זאת, את הקורסים הבסיסיים בפיזיקה עוברים גם מהנדסי מכונות, חומרים, חשמל, אוירונאוטיקה ועוד, וזה מגדיל את הסיכוי שחלקם לא למדו 5 יחידות פיזיקה בתיכון.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663165
לא חשבתי שאפשר ללמוד פיזיקה באוניברסיטה בלי להגביר פיזיקה בתיכון.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663176
טוב, תשמעי, <קישור Edward_Witten [Wikipedia] אד וויטן> עשה דוקטורט בפיזיקה אחרי תואר ראשון בכלכלה, והלך לו די טוב. אז 'אפשר' זה מושג די רחב.
מצד שני, רוב האנשים הם לא אד וויטן.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663189
אני דווקא זוכר שפרק המכניקה בפיזיקה התיכונית עזר לי להבין את הפיזיקה של חיי היומיום, למשל למה, כדי להחזיק מטאטא באוויר, קל יותר להחזיק באמצע מאשר בקצה, ולמה בנסיעה בגשם החלון הקדמי נרטב יותר מהאחורי‏1. ולא שחומר הלימוד מוצלח במיוחד, אבל אפילו במצבו הלא מוצלח הוא רלוונטי. פרק החשמל קצת פחות, אבל אפילו שם אני זוכר רגע של סיפוק מההבנה למה בתנור ספירלות מסלסלים את התיל.

1 זאת דוגמה שאני ממש אוהב. היכולת להבין את זה משתנה דרמטית בין מי שעשה פעם סכום של וקטורים למי שלא. האמת שגם לרבים שסכמו וקטורים בתיכון עד זרא, למשל אני, יש משהו מעורר השתאות בלראות את זה אשכרה עובד.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663193
שמא תחלוק למה ולמה ולמה?
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663238
הכוח שאנחנו צריכים להפעיל כדי להחזיק את המטאטא באוויר פרופורציוני לא בדיוק למשקל שלו, אלא למומנט - שזה המשקל כפול המרחק ממרכז הכובד שלו. (זה לא מתיימר להיות ניסוח מאוד מדויק, אני מקווה שהוא בערך נכון. האם את מרגישה שזה נותן לך תובנה? אני מקווה שקצת כן, ואני חצי-מקווה שלא מאוד, כי הפואנטה שלי היא שצריך לעבור דרך המתמטיקה והניסוחים המדויקים כדי להבין יותר טוב.)

הגשם נע במהירות בציר האנכי, המכונית נוסעת במהירות בציר האופקי. ביחס ל, pardon my french, וקטור המהירות של המכונית, וקטור המהירות של הגשם הוא לא אנכי אלא אלכסוני. בניסוח בלי וקטורים - ביחס למכונית הנעה במהירות, הגשם יורד באלכסון נגד כיוון הנסיעה. וקל לראות למה אם הגשם יורד באלכסון נגד כיוון הנסיעה אז הוא יפגע בשמשה הקדמית ולא יפגע באחורית. שוב, אותם דיסקליימרים של קודם.

בנוגע לתנור, הייתי צריך לבדוק עכשיו, וגיליתי שטעיתי כל השנים... חשבתי שזה קשור באופן מתוחכם לשדה מגנטי, אבל זה נובע באופן בנאלי מהרצון להכניס הרבה אורך של תיל למעט אורך של תנור. (למה צריך הרבה אורך של תיל? זה כבר כן פיזיקה, אבל לא בחומר של התיכון, אם כי זה היה יכול להיות, לא מסובך. אבל זה גם חצי-אינטואיטיבי, אז במקרה זה אין גליק גדול ללימודי הפיזיקה.)
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663243
"...אבל לא בחומר של התיכון..." בשיעור הראשון‏1 בכתה ט' בפיזיקה המורה ניסה להסביר לנו על מה זה "התנגדות חשמלית", איזה גורמים מורידים את ההתנגדות (למשל, שטח פנים) ואיזה מעלים (אורך). הדוגמא של הסלילים היתה אחת הדוגמאות שהוא השתמש על מנת להסביר את עצמו.

1 או השני, בכל זאת זה היה לפני יותר מעשרים שנה.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663246
לגבי התנור: חוק אום הוא חלק מחומר הלימוד, וכך גם שאר האלקטרודינמיקה הקלסית - מספיק כדי להבין למה צריך תיל דק וארוך.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663265
טוב, לא האלקטרודינמיקה הקלאסית הזאת1.

1 הבהרת הלינק: ספרו של ג'קסון - "אלקטרודינמיקה קלאסית" אליו קישרתי - הוא התנ"ך של לימודי האלקטרודינמיקה בפקולטות הרלוונטיות, והוא כבד משקל תרתי משמע. מסופקני אם תלמיד פיזיקה בתיכון יצלח את הפרק הראשון שלו בלי להתנשף, במקרה הטוב. כבר באמצעו רמת החומר היא כזו שנלמדת בדרך כלל בקורסים לתואר שני או שלישי. כל זה כדי להבהיר שהמילה 'שאר' בתגובה לעיל היא קצת אופטימית.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663268
אציין בתגובה רק שבניגוד לטענה הנפוצה שאפשר למצוא כל דבר באינטרנט, חיפשתי (אך לא מצאתי) הסבר טוב על המכאניקה הקלאסית (כלומר: המכאניקה של משחק הקלאס).
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663273
איך לא?
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663353
הנה תופעה פיזיקלית-מכנית פשוטה שהאינטואיציה שלי עדיין לא מצליחה לקבל: קחו גלגל אופניים עם ציר שבולט ממרכזו כמה סנטימטרים לכל צד. אם נניח רק צד אחד של הציר על האצבע שלי (כשמישור הגלגל ניצב לריצפה), ואז נעזוב את הגלגל, הוא כמובן ייפול. אבל אם נעשה את זה כשהגלגל מסתובב, הוא דווקא לא ייפול, וימשיך להסתובב כשהוא נתמך ע"י האצבע שלי רק מצידו האחד. הנה הדגמה.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663357
מנפלאות התנע הזוויתי אליהן כיוונתי במעלה הפתיל. בכלל המכפלה הוקטורית הזאת לא מפסיקה להפתיע גם בהמשך הדרך.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663417
כל הכבוד לMIT על איכות ורמת הציוד (כמו שנראה על פניו),1966(!),כיתה עצומה,3(לפחות) לוחות כתיבה ארגונומים,וציוד מרשים להדגמה...איזה כיף.
חימום (כיריים) שמבוסס על שדות מגנטיים 684692
הכוונה למה שנקרא ''כיריים אינדוציה''. כך שלא טעית כל כך, רק הקדמת את זמנך.

לגבי ''כיריים אינדוקציה'' ההסבר מסובך יותר מחוק אוהם. לא התעמקתי אבל נידמה לי ששהתנור מבוסס על כך שאם מעוררים שטף שדה מגנטי מעגלי (עם מאפיינים מסויימים) בתוך תווך מתכתי - חלק מהאנרגיה האצורה בשטף העגלי דולפת והופכת לאנרגיית חום ((אני מנחש שנטית לחשוב בכיוון זה ביחס לתנורי תיל-סליל).

על שטף מגנטי בתוך תווך מתכתי והשפעתו האנרגטית לומדים בדרך כלל בכתה י''א במגמה ''ריאלית'' (לפחות סירס זמנסקי בספר על אלקטרומגנטיות לאחר הספר על חשמל בלבד, כל זאת על פי זכרון קלוש שלי, לא יודע מה קורה היום).
חימום (כיריים) שמבוסס על שדות מגנטיים 689661
תנור ספירלה אינו תנור אינדוקציה.
חימום (כיריים) שמבוסס על שדות מגנטיים 689662
לא דיברתי על ספירלה אלא שטף מגנטי שיכול להיות מחוץ לספירלה. לא יודע איך מכוונים את זה אבל ככל הנראה תנור אנדוקציה מחולל שטף בתחתית כלי הבישול, השטף יוצר חום בתחתית כל הבישול ורק בה.
חימום (כיריים) שמבוסס על שדות מגנטיים 689678
ר' Induction_cooking [Wikipedia]
יותר יעיל ובטוח מכירה חשמלית רגילה, אבל דורש כלים עם תחתית מפלדה (או חומר פרומגנטי אחר).
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663225
אני למדתי מכניקה מסירס-זימנסקי הקלאסי, ועד היום אני זוכר אותו כאחד מספרי הלימוד הטובים שנתקלתי בהם. הקטע על תנע זויתי היה mind-blowing.
למעשה, גם הפעם הראשונה שראינו איך אפשר לחשב במדויק איפה יפול פגז שאתה יורה היה מרשים.

באשר לתנורי ספירלות, ששירתו אותנו במעונות דוקא בתואר הראשון, הם היו כר נרחב לניסויים מדעיים, בעיקר הניסוי שבעזרת סכין יפנית מקצר את הספירלה לסריג של התנור, ומגביר בכך את עוצמתה על החלק המקוצר. עד לנקודה שהיא נשרפת, כמובן.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים